מה עוד עושים עם בצק חלה?

מי הולך להכין השבוע חלות יפות וריחנית לשבת? אחרי שבוע של פסח, שלא לדבר על השבועות שלפני, עם ארוחות פסטה ברוטב פירורי לחם וביסקוויטים על מצע שקדי מרק, הגיע הזמן לחמץ המנחם והאולטימטיבי. מתכון מוצלח לחלות כבר יש בבלוג, אז הפעם קבלו כמה שכלולים ושימושים נוספים לבצק החלה.

עם בצק חלות אפשר להכין מגוון מטעמים, לדוגמא, עוגות שמרים. אם כבר טרחתם והכנתם בצק שמרים למה שלא תקחו חלק מהבצק, תרדדו, תמלאו במילוי האהוב עליכם ותגלגלו לרולדה? קיבלתם 2 מנות מושקעות מבצק אחד. היתרון בבצק חלות הוא שבדרך כלל הבצק פרווה, כך שתוכלו ליצור ממנו בקלות אחלה עוגות שמרים, פרווה גם הם.

עוד רעיון שהוא יציאה גאונית של האיש שלי - שומרים חלק מהבצק להכנת מיני משה בתיבה, מתאבן קבוע אצלנו בארוחות שבת. נחטף שאין דברים כאלה.

אז אם אתם ממילא מכינים בצק השבוע, למה שלא תכינו על הדרך עוד כמה מנות? בפוסט היום שלושה מתכונים שעושים שימוש יצירתי בבצק חלה. כמויות הבצק במתכונים לא הכי מדוייקות, אני בדרך כלל פשוט חוטפת מקערת הבצק לפי העין ולפי מה שאחראי החלות מאשר. אבל לדעתי מדובר ביתרון - זה מעיד על הגמישות והסלחנות של המתכונים האלה. 

קראנץ' שמרים ושוקולד (פרווה ללא מרגרינה)

הקליעה המוצלחת של הקראנץ׳ מצריכה אימון. בהתחלה חצאי הרולדה יתפרקו לכם בידיים קצת והמילוי יישפך קצת. אל דאגה, הטכניקה מגיעה אחרי 2-3 נסיונות, וגם קראנץ' חצי מפורק הוא נורא יפה ומרשים. מנסיון :) לחלופין, אפשר לוותר על עניין הקראנץ', לאפות את הרולדה כמו שהיא ושלום על ישראל.

מרכיבים לקראנץ' אחד
1 כדור בצק חלה /שמרים בגודל של כ-2 אגרופים
1 כף שמן
1 ו-1/2 כפות קראו
3 כפות סוכר

הוראות הכנה
מרדדים את הבצק לעלה בגודל של דף A4 ומורחים עליו את השמן. מערבבים את הקקאו והסוכר בקערה קטנה וזורים מעל הבצק. מגלגלים את הבצק לרולדה. בעזרת סכין חדה חותכים את רולדת הבצק לחצי. מהדקים את קצוות החצאים אחד לשני וקולעים את החצאים זה עם זה לקבלת צמת בצק. ומניחים בתבנית אינגליש קייק משומנת או מרופדת בנייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה, עד שהמאפה תפוח וזהוב.

הדרכה מצולמת:

חותכים את הרולדה לחצי בעזרת סכין חדה

הנה היא, חתוכה וקצת מתפרקת

מהדקים את הקצוות וקולעים בעדינות את חצאי הרולדה

ממשיכים לקלוע, ומהדקים בסוף את הקצוות

הנה קראנץ'! אפשר גם לסדר אותה בצורת עיגול 

ולאפות על תבנית שטוחה. לשיקולכם.

כדורי קינמון (פרווה ללא מרגרינה)

בהשראת לחם הקופים המוכר, אבל בגרסת פרווה קצת פחות מושחתת. את הקינוח הזה בוצעים בידיים ישירות מהתבנית, והיא מתחסלת בלי ששמים לב. אפשר להכין מכל כמות של בצק, מקסימום תצטרכו עוד קצת שמן או סוכר קינמון.

מרכיבים
1 כדור בצק חלה/שמרים בגודל 2 אגרופים
2 כפות שמן
3 כפות סוכר
1/2כפית קינמון
אופציונלי: קמצוץ מכל אחד מהתבלינים הבאים : אגוז מוסקט, ציפורן, גינגר, פלפל אנגלי

הוראות הכנה
מניחים בקערה קטנה את השמן ובקערה שניה מערבבים את הסוכר, הקינמון, ואת התבלינים האחרים אם משתמשים. קורצים מהבצק כדורים בגודל של אגוזי מלך, מגלגלים כל כדור בשמן, אז בסוכר הקינמון ומניחים בתבנית. כל תבנית בינונית תתאים. הכדורים צריכים לגעת אחד בשני אבל לא להיות צפופים, שיהיה להם מקום לתפוח. אם נשאר סוכר קינמון זורים אותו מעל הכדורים. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות עד שהכדורים תפוחים וזהובים.

מיני משה בתיבה

אוהבים משה בתיבה? אמנם נקניקיות זה לא הדבר הכי בריא בעולם, אבל לפחות בצק העלים התעשייתי ומלא המרגרינה נחסך מכם. אנחנו מחזיקים קבוע חבילת נקניקיות בפריזר, ומכינים מכמה נקניקיות מתאבן שכולם אוהבים. מגישים עם מיונז שום וצ'ילי מתוק ומקווים שהאורחים לא יחסלו אותם עד שתסיימו להגיש את שאר המנות. בונוס- אם אתם מחזיקים נקניקיות טבעול בבית תוכלו בקלות להכין בגרסת פרווה כדי שגם הצמחונים יהנו.

מרכיבים
נקניקיות כמספר הסועדים, מופשרות, אם הן באו מהפריזר
בצק חלה, כמות בגודל של חצי אגרוף בערך, תלוי במס' הנקניקיות כמובן

הוראות הכנה
חותכים את הנקניקיות לשלישים או רבעים. צובטים מהבצק חתיכות בגודל חצי מסטיק עגול בערך, יוצרים מכל חתיכה נחש קטן ומשטחים אותו קצת באצבעות. כורכים כל נחש סביב חתיכת נקניקייה ומהדקים. מסדרים את המשה בתיבה-ים בתבנית שטוחה מרופדת בנייר כסף או נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-10 דקות, עד שמעטה הבצק זהוב מעט.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

חריצי הרשע

אני הולכת לדבר היום על נושא שקצת שנוי במחלוקת בעולם האוכל - גבינת פטינה. את הפטינה הכרתי לפני שנתיים כששאלתי את הבחור בדלפק הגבינות מה הגבינות הזולות ביותר שיש לו להציע לי. הוא הסתכל עלי במבט חצי תמהה וחצי מרחם, פנה לאחד המקררים מאחורה ושלף לי קובייה של פטינה, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם. אני די התלהבתי מהגילוי שלי, וכשטעמתי את הפטינה בכלל שמחתי. היא הייתה מלוחה, חמצמצה, שמנה בצורה נעימה וחלקה על הלשון. כמו פטה רק קצת יותר עדין וקרמי. מושלם לא?
אז עשיתי כמה חיפושי אינטרנט וגיליתי שגבינת הפטינה היא... לא לגמרי גבינה. שומן החלב שאמור להיות בגבינה, מוחלף בשומן צמחי. כך היצרניות חוסכות כסף גם בייצור, כי הן יכולות להשתמש בשומן החלב היקר למשהו אחר, וגם במיסי ייבוא, מכיוון שהמוצר לא מוגדר כגבינה (מכילה 100% שומן מן החי על פי התקן הישראלי), המיסים עליו נמוכים יותר.
יש כאלה שמנסים לתת לזה ספין חיובי, כמו גבינת "הצהובה הטובה" לדוגמא. הגבינה משווקת כאופציה בריאה יותר, שלא מכילה כולסטרול (כי יש כולסטרול בשומן חלב, ואין כולסטרול בשומן צמחי).
בכל זאת, נוצרה קצת היסטרייה סביב הנושא הזה, עם שלל כתבות שעושות דמוניזציה ל'לא-גבינות' הללו. הכתבה של ynet בשם "הגבינה שהתחפשה" כוללת משפטים כמו "תהליך ייצור מיוחד שהוציא את נשמתן החלבית" ו-"...חריץ פטה לבנבן שהביט אליכם בתמימות מדלפק המעדנייה השכונתית... שכל קשר בינו לבין גבינה אמיתית היה, כך מתברר, מקרי בהחלט.". לא נסחפנו בכלל.


אימה במעדנייה בערב שבועות / ב. בזול
הישמרו לכם קוראים תמימים 
מערפדי הגבינה 
חריצי הרשע


בעורקיהם חלב דמה יזרום
ערמומיים כנחש ללא כולסטרול


הם יחדרו לכם
לקיש (!!)
וישאבו את נשמתו


הופס, יצא לי על זה שיר. יש משהו בערפדיות שכנראה גורמת לשירה לפרוץ מתוכי. בכל מקרה... 
זה כנראה לא בסדר לשווק מוצר שלא מכיל שומן חלב, כגבינה לכל דבר. ליצרנים עולה יותר כסף לייצר גבינה עם שומן חלב וראוי לסמן בבירור את המוצרים שלא מכילים שומן חלב לטובת מי שרוצה להימנע מהם. שופרסל אפילו חטפו תביעה ייצוגית על חוסר הבדלה שכזאת. 
אבל בהינתן שאני יודעת מה יש בפטינה, אני יכולה לשאול את עצמי בצורה מפוקחת - האם אני רוצה לקנות אותה בכל זאת? האם אכפת לי שלקחו ממנה את שומן החלב? 
נראה לי שהתשובה שלי היא - כן, אני רוצה, ולא, לא אכפת לי. הפטינה מאוד טעימה לי, ואני מוצאת את עצמי קונה אותה שוב ושוב (לעומת הצהובה הטובה שהזכרתי לעיל, שהיא גם יקרה יותר, וגם לא ממש ערבה לחיכי). אין לי שום צורך לקנות מוצר שעולה כפול ושהוא לא טעים יותר מהאלטרנטיבה הזולה, רק בגלל שהוא "אמיתי" יותר. ואם אני רוצה באמת להתפנק, אני אשלם עוד כמה שקלים ואקנה פטה עיזים או כבשים איכותי, שאת ההבדל בטעם אני מרגישה ומעריכה (ואני לא אזרוק אותו לתוך תבשיל או מאפה שיקהה את טעמיו).


עכשיו שנתתי לכם את כל המידע, אתם יכולים להחליט בעצמכם. בפעם הבאה שאתם קונים גבינות במעדנייה (אני מקווה לטובתכם שאתם קונים גבינות במעדנייה, ולא גבינות ארוזות מראש, שהן כמעט תמיד יקרות יותר), שאלו אם יש להם פטינה ובקשו לטעום. אולי תגלו דרך חדשה וטעימה לחסוך בכסף. 
אז יאללה. נעבור למתכון השבועות-י והמרשים במיוחד שלנו - צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות. בצק שמרים ריחני ועדין שמחביא בתוכו חצילים ופלפלים קלויים, מעושנים ומתקתקים, וגבינות נמסות ועשירות. מצורף גם הסבר מצולם ליצירת האפקט הקלוע של המאפים. אני כבר שומעת את מצולקי שיעור מלאכה ובעלי הידיים השמאליות מוותרים מראש, אז אל דאגה, זה יותר פשוט מלקלוע צמה. 


אם בכל זאת אתם לא רוצים לקלוע (או אתם פתאום מגלים שיש עוד 20 דקות לשבת ועוד לא התקלחתם ואתם חייבים להכניס את המאפה לתנור *עכשיו*, סתם דוגמא תיאורטית), אפשר פשוט לרדד את הבצק לצורה בערך מלבנית, לשטח על חצי ממנו את המלית, לקפל את הבצק מעל המלית, להדק, ולזרוק לתנור. פחות יפה אבל טעים באותה מידה :)


צמות שמרים במילוי פלפלים, חצילים וגבינות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-22 ש"ח 
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
לבצק:
3 כוסות קמח
3 כפות שמן
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3/4 כף שמרים
קצת פחות מכוס מים
למלית:
2 פלפלים אדומים (גמבה) גדולים 
2 חצילים קטנים-בינוניים
200 גרם גבינה מלוחה (פטינה, פטה, בולגרית וכדומה)
150 גרם גבינה צהובה מגוררת


הוראות הכנה
מכינים את בצק השמרים - מערבבים את כל המרכיבים למעט המים בקערה גדולה. מוסיפים את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3 דקות, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים עד להכפלת הנפח, שעה-שעתיים (ככל שהחדר חמים יותר יקח פחות זמן).
בינתיים, קולים את החצילים והפלפלים בתנור או על האש, מקררים, מקלפים וקוצצים גס. מפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותה ואת הגבינה הצהובה לירקות הקלויים.
כשהבצק הכפיל את נפחו והמלית מוכנה, מרכיבים את המאפה. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים. מרדדים כל חלק למלבן (פחות או יותר). מסמנים בעדינות על עלה הבצק 2 קווים לרוחב כך שהבצק יהיה מחולק ל-3. בעזרת סכין יוצרים חתכים אלכסוניים על 2 השלישים החיצוניים של העלה, ברוחב של 3-4 ס"מ.

כפי שאתם רואים, לא חייבים מלבן מדוייק. וגם לא ממש דייקתי בסימון
השלישים. וגם את רוחב הפסים לא בדיוק מדדתי עם סרגל...

מעבירים שליש מהמלית לחלק האמצעי של עלה הבצק, ומקפלים קצה אחד של העלה מעל המלית - הקצה שלכיוונו נוטים פסי הבצק האלכסוניים.

חדי העין יבחינו שזאת לא המלית מהמתכון הזה. התמונות משלבים
ראשוניים יותר של פיתוח המתכון, כשהיה לי שם פטרוזיליה במקום פלפלים.

ליצירת הצמה - מקפלים את פסי הבצק שחתכנו מעל המלית, פעם פס מימין, פעם פס משמאל.

אם חתכתם פסים רחבים יותר בצד כך שהפסים האלה "מובילים" על הפסים בצד השני (כמו שהולך לקרות בתמונה - יש רק עוד 4 פסים מלמעלה, ו-7 מלמטה, אז הלמעלה יתחיל להוביל על הלמטה), פשוט קפלו 2 פסים ברציפות מהצד שבו הפסים דקים יותר כדי שתהיו באותו מקום ב-2 הצדדים. אל דאגה, אף אחד לא ישים לב. כשמסיימים לקפל את כל פסי הבצק, מהדקים את הקצה השני של הצמה ומעבירים אתה לתבנית אפייה משומנת.

זה מהודק. בערך...

חוזרים על שלבי המילוי והקליעה עם יתר הבצק והמלית. השאירו רווח בין המאפים אם אתם אופים אותן באותו התבנית, כי הם מתרחבים ותופחים.
אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהמאפים מפיצים ריח ומתחילים להזהיב.

עוף אין לי כותרת

אוגוסט נגמר, אלול התחיל, הלימודים התחילו. גם מבוגרים משעממים כמוני, שלא זוכים לליווי המתמיד של משרד החינוך בציון חגי ישראל ועונות השנה, מרגישים בהבדל. בנוגע לליווי של משרד החינוך - אני ממש לא אומרת את זה בציניות. בעבודה של מבוגרים כל יום הוא פחות או יותר אותו דבר. אין ועדת קישוט שתולה עלים מבריסטול בסתיו, תפוחים בראש השנה ודגלים ביום העצמאות. אין מורה שמלמדת שירים לחגים. אין שיעור מלאכה כדי להכין קישוטים לסוכה. זה חסר לי, אני מודה. בתור ילדה הייתי מחוברת הרבה יותר למעגל השנה שלנו. 
לכן, החלטתי לעשות הכנסה עצמית לאווירה, לפחות עד שיהיו לנו ילדים שיכינו יצירות עונתיות, וישירו את אותו השיר לחג בתדירות גבוהה מזו שגלגל"צ מנגנים את ברונו מארס.
אז בשבועות הקרובים יהיו מתכונים ברוח אלול-תשרי-סתיו. עוד לא החלטתי לגמרי מה זה אומר, אבל יש לי כמה רעיונות. תפוחים, מאכלים לראש השנה... נראה מה מבין הניסיונות הקולינריים שאני מתכננת יעבור את הרף.


נתחיל עם אינטרפרטציה למאכל בריטי/אמריקאי פופולרי - צ'יקן פוט פאי. מדובר במקור במעין פאי, מבצק עלים או בצק פריך, שממולא בתערובת קרמית של עוף וירקות. לא כל כך מקובל לעשות פשטידות עם עוף במטבח הישראלי, אנחנו נוטים יותר לכיוון החלבי-פרווה-ירקותי, אבל לדעתי זה רעיון שבהחלט שווה לאמץ. יש פה שימוש שונה ומרענן בחזה עוף כשההקפצה המהירה והבצק שמגונן עליו בזמן האפייה עוזרים למנוע התייבשות.
באופן מסורתי המלית של צ'יקן פוט פאי מכילה ירקות סולידיים למדי - גזר, אפונה, סלרי, בצל וכדומה, ולכן הייתי חייבת לנסות כשמצאתי את הגרסא הזו ברשת, של רייצ'ל ריי, המחליפה את האפונה והגזר בתפוחים חמוצים. אחרי כמה נסיונות התאפסתי על הגרסא שלי למתכון - מלבד כמה שינויים בכמויות וביחסים, אני מחליפה את בצק העלים בבצק שמרים, כדי להוריד עלויות, ולהגביר את אפקט ה"ממממממ...." שמתקבל כשהמאפה בתנור.


שילוב המרכיבים פה אולי ישמע קצת מוזר לחלקכם, אבל האמינו לי, שווה לנסות. המתיקות-חמיצות מהתפוחים, והשורשיות הירוקה מהסלרי מתחברות עם העוף והטימין למלית סמיכה ומלאת טעמים שעליה מגונן בצק רך וריחני. השילוב הזה של עוף-סלרי-תפוחים-בצק הוא שילוב מוכר במטבח האנגלו-אמריקאי, שם עופות עם סטאפינג - מלית של קוביות לחם עם בצל, סלרי ולפעמים תפוחים, פטריות או אגוזים - הם מאכל קלאסי בארוחות חג.
המתכון עשוי להיראות לכם כמו הרבה עבודה - צריך להכין בצק, לטגן את מרכיבי המלית, להרכיב ולאפות - אבל בעצם, מדובר במנה שהיא ארוחה שלמה. אפשר להגיש אותה כעיקרית בארוחה עם עוד תוספות אם רוצים, וזו דרך מצויינת ליצור עיקרית גדולה בעלות נמוכה יחסית, בגלל ה"מתיחה" של העוף עם בצק וירקות. אבל מכיוון שיש לכם פה עוף, פירות, ירקות, פחמימות, אפשר גם להגיש רק אותה ככוכבת הבלעדית של הארוחה, עם סלט ירוק קטן בצד לכל היותר.


צ'יקן פוט פאי, פשטידת עוף עם סלרי ותפוחים
מבוסס על: מתכון של רייצ'ל ריי, הבצק  מבוסס על המתכון ל"בצקיצי" עם קצת שינויים שלי.
עלות: כ-33 ש"ח
כמות: כ-12 מנות 


מרכיבים

לבצק:

3 כוסות קמח

3 כפות שמן

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

3/4 כף שמרים

קצת פחות מכוס מים

למילוי:

2 כפות שמן זית

1 ק"ג חזה עוף (יצא לי פרפר וחצי)
2 כפות שמן צמחי (קנולה, תירס וכד')

2 תפוחים ירוקים חמוצים קטנים

1 בצל בינוני

4 גבעולי סלרי, כולל עלים

חצי כפית טימין 

1 עלה דפנה

1/2 כפית מלח

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס
1 כוס מיץ תפוחים

2 כפות קמח

הוראות הכנה:

מכינים את הבצק- מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה גדולה ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3-5 דקות, מעבירים לקערה, מכסים, ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה.

בזמן שהבצק תופח מכינים את המלית. 

חותכים את העוף לקוביות של 2-3 ס"מ בערך, חותכים את התפוחים לקוביות באותו הגודל, קוצצים את הבצל, וקוצצים גס את הסלרי. מחממים את שמן הזית בסיר גדול, ומטגנים את פיסות העוף 7-8 דקות עד שהם משנים את צבעם אבל לא מבושלים עד הסוף. מעבירים את העוף לקערה ושומרים בצד.

מחממים באותו הסיר את השמן הצמחי, מוסיפים את התפוחים, הבצל, הסלרי, הטימין, עלה הדפנה, המלח והפלפל, ומבשלים 8-10 דקות עד שהירקות מתרככים. מוסיפים את הקמח, מערבבים ומבשלים כדקה, ומערבבים פנימה את מיץ התפוחים. מוסיפים חזרה לסיר את העוף ומבשלים 2-3 דקות עד להסמכת הרוטב.


משמנים קלות תבנית מלבנית גדולה. חוצים את הבצק ל-2 חלקים, כשאחד קצת יותר גדול מהשני. מרדדים או מותחים עם הידיים את הבצק עד לגודל התבנית, כולל שולים, ומרפדים את התבנית בבצק. שופכים לתבנית את תערובת העוף, ודגים החוצה וזורקים את עלה הדפנה. מרדדים את החלק השני של הבצק לגודל התבנית ומכסים את מילוי העוף.
אופים בתנור בחום בינוני עד שהבצק מזהיב, 30-40 דקות.

שוב לא מהתמונות הטובות ביותר שלי. הייתי תחת לחץ באותו זמן. לא זוכרת למה.

בהזדמנות זו אני גם רוצה להתנצל על הכותרת. באמת לא היה לי שום רעיון לכותרת.

אנטומיה של עוגת גבינה זולה

מסקנותיי מהשבועות האחרונים: יש הרבה מתכונים לעוגות גבינה באינטרנט. המון. יש כל כך הרבה מתכונים שזה מבלבל. בסך הכל מדובר בעוגת גבינה. כל מה שצריך זה מוצר חלב גבינתי כלשהו, קצת סוכר, קצת ביצים, אולי קצת קמח וזהו, לא? אבל כמה זמן אופים? עם אמבט מים או בלי? עם חום אחיד? אולי חום גבוה בהתחלה ונמוך בסוף? אולי להיפך? ורגע, איזה גבינה? גבינת טוב טעם? מסקרפונה? ריקוטה? גבינת שמנת? גבינה לבנה? ואיזה אחוז שומן? 3%? 5%? 9%? אולי תערובת? אההה!!!


אני לא יכולה להגיד לכם איך לבחור את המתכון הטעים או המוצלח ביותר. לשם כך צריך היכירות עם ההעדפות של קהל האוכלים, קצת הבנה ביחסים הרצויים בין המרכיבים השונים, ובעיקר נסיון.
אבל פה זה בישול בזול, ואני כן יכולה להגיד לכם איך לבחור מתכונים זולים יותר לעוגות גבינה. 
שבועות הוא חג מתעתע מבחינת עלויות. לכאורה, אין בשר, אז זה זול. ובכן, כמו שאומרים הצעירים המדליקים, אז זהו שלא. גבינה יכולה להיות עסק יקר. וכשמתחילים להתעסק בעוגות גבינה עם שוקולדים ושמנות וגבינות מסוגים שונים, העלויות יכולות ממש להרקיע שחקים.


אז איך בוחרים מתכון בעלות שפויה, בלי להצטייד במחשבון צמוד וחבר טלפוני ליד מקרר הגבינות בסופר?
נו פיר! בישול בזול בעיר, ואת העבודה הקשה עשיתי בשבילכם.
אם נדע כמה עולים הרכיבים היקרים יותר במתכוני עוגות הגבינה נוכל לסרוק מתכונים, להעריך את מחירם, ולהחליט במהירות האם הם נמצאים בתקציב שלנו או לא. 
לצורך התרגיל, הבה נקבע רף של 20 ש"ח. אני רוצה עוגת גבינה ב-20 ש"ח או פחות. בלתי אפשרי? ממש לא. עד סוף הפוסט יהיו לכם שנים כאלה.


נתחיל בכמה נתונים:
(המחירים לאריזה בגודל סטנדרטי אם אין ציון משקל, המחירים על פי אתר שופרסל ישיר. מן הסתם יש שונות במחירים בחנויות שונות, אבל נסתפק במחירים האלה כי מדובר בהערכה בלבד.)


גבינה לבנה 250, 500, 750 גרם: 7.49 ש"ח, 13.29 ש"ח, 19.19 ש"ח בהתאמה.
גבינת טוב טעם: 10.49 ש"ח
מסקרפונה: 21.99 ש"ח
ריקוטה: 15.99 ש"ח
שמנת להקצפה: 8 ש"ח 
שמנת חמוצה: 2.35 ש"ח
גבינת שמנת 30%: 13.19 לאריזת גבינת נפוליאון (220 גרם), או 4.89 ש"ח ל-100 גרם במעדנייה, או, אם אתם מכינים בעצמכם משמנת חמוצה כמו שהסברתי לפני 2 פוסטים, כ-4.7 ש"ח לכמות קרובה לזו שבאריזת נפוליאון.
חמאה 100, 200 גרם: 3.7 ש"ח, 7.4 ש"ח בהתאמה.
ביצים: פלוס מינוס 1 ש"ח לביצה 


מהנתונים הללו אנחנו כבר יכולים להסיק כמה מסקנות: עוגת גבינה שעשוייה מגבינת מסקרפונה תהיה, ככל הנראה, יקרה מאוד. גם עוגת גבינה מריקוטה תהיה לא זולה. גבינת טוב טעם או גבינה לבנה זו כבר אופציה יותר שפויה, ושמנת חמוצה (או שמנת חמוצה מסוננת במקום גבינת שמנת 30%) היא האופציה הזולה ביותר, וזה מובן. מדובר במוצר בפיקוח. 

בואו נתחיל בתרגיל קטן: מה לא עונה לקריטריוני המחיר שקבענו?

נקח לדוגמא עוגת גבינה ושוקולד לבן עם פירורים של ניקי ב. זו עוגה נפלאה. גרפתי מחמאות מקיר לקיר כשהכנתי אותה. אני מרשה לעצמי להשתמש בעוגה הזו בתור דוגמא של "מה לא", רק כי אני יכולה להגיד לכם מנסיון כמה היא טעימה, שלא תחשבו שאני מנסה להשמיץ את המתכון או לרדת עליו. אז בואו נסתכל על המרכיבים:

200 ג` חמאה קרה
200 ג` קמח (כוס וחצי פחות כף)
100 ג` סוכר (חצי כוס)
2 חלמונים
200 ג` גבינת שמנת 30%
500 ג` גבינה לבנה 9%
150 ג` סוכר (3/4 כוס)
500 מ"ל שמנת מתוקה (2 קופסאות)
150 ג` שוקולד לבן (חבילה וחצי)
14 ג` ג`לטין
רבע כוס חלב



עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 200 גרם חמאה, גבינת שמנת, גבינה לבנה ו-2 שמנת מתוקה. לאן הגענו? 

7.9 + 4.89*2 + 13.29 + 8*2 = 46.79 ש"ח

כלומר, הגענו לכמעט 47 שקל רק על מוצרי החלב. על אף חיבתי העמוקה לעוגה הזו (שאם הפרוטה מצויה בכיסכם, אני בהחלט ממליצה לכם להכין אותה), היא לא עוברת את מבחן העוגה בפחות מ-20 ש"ח. 

בואו נסתכל על עוד מתכון, עוגת שמנת, גבינה ואפרסק מהבלוג CooknBake. מעולם לא ניסיתי את המתכון, אבל מדובר בבלוג מוכר ופופולרי שהכנתי ממנו דברים בעבר ושאני סומכת עליו. הנה המרכיבים:

100 גר` חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 כוס קמח תופח

2 כפות סוכר

1 חלמון

1 כף גבינה לבנה

אפרסק או משמש משומר

סוכר חום

3/4 כוס סוכר

3 חלבונים

2 חלמונים

כף וחצי גדושות קורנפלור

2 שמנת חמוצה

1 גביע גבינה לבנה 250 גר` (פחות כף מהבצק למעלה..)

עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 100 גרם חמאה, 3 ביצים, 2 שמנת חמוצה ו-250 גרם גבינה לבנה. לאן הגענו?
3.4 + 3 + 2*2.35 + 7.49 = 18.59 ש"ח.
קשה להגיד שהעוגה את מבחן הפחות מ-20 ש"ח - עדיין לא חישבנו את עלות הפירות ויתר המרכיבים, שבטח עולים יותר משקל וחצי. אבל ללא ספק יש שיפור. להערכתי אפשר להגיע לעלות כוללת של קצת יותר מ-25 ש"ח. לא רע בכלל בשביל עוגת גבינה חגיגית שנראית גם מאוד טעימה.


יאללה עוד אחד! הפעם, קאפקייקס שוקולד במלית גבינה של בצק אלים.
הנה המרכיבים:

1 וחצי כוסות קמח
1 כוס סוכר (לבן, חום, או חצי חצי)
רבע כוס קקאו
1 כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח
שליש כוס שמן צמחי
1 כף חומץ
1 כפית תמצית וניל
1 ושלושת רבעי כוס מים רותחים
חצי חבילת גבינת שמנת 30% שומן (בערך 110 גרם)
רבע כוס סוכר
1 חלמון
כף גדושה קמח
חצי כפית תמצית וניל
שוקולד צ'יפס


אמנם הרבה מרכיבים, אבל אין הרבה שנמצאים ברשימת הנתונים שלנו. סך הכל ביצה אחת ו-110 גרם שמנת 30%, כשכל יתר המרכיבים הם זולים הרבה יותר - קמח, סוכר, וכו'. ההערכה הראשונית תתן לנו:
1 + 4.89*1.1 = 6.38 ש"ח.
מעולה! לאחר חישוב יתר המרכיבים קיבלתי מחיר כולל של כ-13 ש"ח (ובצק אלים העריכה 14 ש"ח). בשביל קינוח שבועות-י, זה ממש זול! 13 ש"ח ויש לכם קאפקייקס חמודים, גבינתיים, פאדג'יים, ומנוקדים בשוקולד צ'יפס מלמעלה. הידד לבצק אלים על מתכון טעים, פשוט וידידותי לכיס!


ההערכה האחרונה שלנו היום תתבצע על המתכון שהכנתי לכבוד הפוסט, גרסא שלי למתכון עוגת גבינה ושמרים של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן" (ייתכן שתצטרכו להירשם לאתר "על השולחן" כדי לראות את המתכון המקורי. אני ממליצה לחובבי האפייה והבישול לעשות זאת בכל מקרה. זה חינם.). 
המרכיבים המקוריים:


30 גרם שמרים טריים
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב פושר
375 גרם (½2 כוסות + 3 כפות) קמח
45 גרם (1/4 כוס פחות כפית) סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
45 גרם חמאה מומסת
600 גרם גבינה לבנה 9%
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
30 גרם (4 כפות) קורנפלור
3 ביצים
קליפה מגוררת מלימון אחד (או פחות, לפי הטעם) 


יש לנו נתוני מחיר עבור: 5 ביצים, 45 גרם חמאה, ו-600 גרם גבינה לבנה.
הערכה ראשונית: 5 + 1/2*3.4 + 13.29 + 2.64 (ה-100 גרם הנוספים של הגבינה הלבנה) = 22.63 ש"ח
לא בדיוק מזהיר. אבל, נשים לב שיש פה כמעט 16 ש"ח רק על הגבינה הלבנה (ובפועל, כנראה שיותר, כי לא מוכרים אריזות של 600 גרם גבינה לבנה). אם נחליף אותה ב-3 גביעי שמנת חמוצה, שעלותם סה"כ 2.35*3 = 7.05 ש"ח, נקבל הערכה ראשונית של 13.75 ש"ח. זה כבר יותר מבטיח. ואכן, כשאני משקללת את כל המרכיבים אני מעריכה עלות של כ-17 ש"ח בסך הכל. ווהו!


טוב, כל המספרים האלה כבר עייפו אותי (אני כל הזמן מקלידה ץ במקום . מעצבן!!), אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר פה קצת מהשיטה של בישול בזול. עם מעט איסוף נתונים ומעט חישובים, אפשר לחסוך הרבה ועדיין לאכול טוב.


ועכשיו למתכון.
מדובר בעוגת גבינה עדינה ורכה, ביתית ומשכרת עם ניחוח של בצק שמרים. כדאי.
(אני לא צוחקת אתכם. הפוסט הזה באמת היה מתיש. אין לי כוח לכתוב יותר. העוגה טעימה. תאמינו לי טוב?).


עוגת גבינה ושמרים
מבוסס על: מתכון של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן", עם שינויים שלי
עלות: כ-17 ש"ח (ועכשיו אתם יודעים למה!)
כמות: תבנית עגולה אחת בקוטר 24 ס"מ לפחות, כ-14 פרוסות


מרכיבים:
לבצק:
1 כף שמרים יבשים (או 30 גרם שמרים טריים)
1/4 כוס חלב פושר (60 מ"ל)
½2 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
50 גרם חמאה מומסת

למלית:
3 גביעי שמנת חמוצה
3/4 כוס סוכר
4 כפות קורנפלור
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל (או גרידת לימון מלימון אחד, אם אתם בקטע הלימוני)

הוראות הכנה:
מכינים את הבצק: ממיסים את השמרים בחלב ומעבירים לקערה (אם אתם מכינים את הבצק במיקסר, העבירו לקערת המיקסר).
מוסיפים את הקמח, הסוכר, הביצים, המלח והחמאה מומסת.
לשים בידים, או מערבלים בעזרת וו הלישה במהירות איטית, למשך 8 דקות, עד לקבלת בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומניחים לו לתפוח במקום חמים במשך שעה-שעתיים, עד שהוא מכפיל את נפחו. אל תיבהלו אם לוקח לבצק זמן לתפוח. מדובר בבצק כבד, אבל בסופו של דבר הוא תופח.
כשמסיימים להכין את הבצק, מרפדים מסננת במגבת מטבח נקייה (או בכמה שכבות של נייר סופג), מניחים בתוכה את השמנת החמוצה כדי שתגיר נוזלים בזמן שהבצק תופח.

כשהבצק סיים לתפוח מרכיבים את המלית: מערבבים את הסוכר עם הקורנפלור בקערה. מוסיפים את השמנת שסיננו ומערבבים היטב.
בקערה נפרדת, טורפים את הביצים, ומוציאים מעט לקערה בצד להברשת הבצק. מוסיפים את הביצים הטרופות ואת הוניל לתערובת הגבינה ומערבבים.
מחממים תנור ל-160 מעלות ומשמנים תבנית עגולה, פיירקס או קפיצית, בקוטר 24 ס"מ לפחות.
לשים מעט את הבצק ומחלקים אותו לשני כדורים: האחד בגודל שני שלישים מהבצק והשני בגודל שליש. מרדדים את כדור הבצק הגדול לעיגול שיכסה את התבנית כולל הדפנות. מניחים את הבצק בתבנית ויוצקים פנימה את תערובת הגבינה. מרדדים את יתרת הבצק לעיגול בגודל העוגה. מניחים על המלית ומהדקים את השוליים. דוקרים את העוגה כמה דקירות בסכין, שיהיה לאדים מאיפה לצאת. מניחים לעוגה לתפוח כ-15 דקות ולאחר מכן מברישים בשארית הביצה.
אופים כ-55 דקות או עד שהבצק אפוי וזהוב. רצוי לאפות בחצי התחתון של התנור לפחות חלק מהזמן, כדי לוודא שגם שכבת הבצק התחתונה נאפית. 

אופים ומרגישים כמו סבתא טובה

חלות לעצלנים ו/או שמרימופובים

אני רוצה כבר הרבה זמן להעלות את מתכון החלות האהוב עלינו, אבל החלטתי לחכות למועד המתאים ביותר - אין כמו חלות ביתיות לשבת אחרי פסח.
אצלנו בבית, אישי הוא זה שמכין את החלות (נו ברור, אני קוראת לו "אישי" ולא "בעלי". אנחנו זוג שמועד לפורענות שוויונית). אנחנו אוהבים את היפוך התפקידים הזה. הפרצוף שעושים אנשים שהחמיאו לי באופן אוטומטי ושהובהר להם שאין לי שום קשר לעניין, משעשע למדי.
יש בהיפוך הזה כבר מן ההרגל. אישי לא עושה את זה כג'סטה בומבסטית וחד פעמית, עליה הוא מצפה לקבל תשואות הערכה. הוא לא עושה את זה כדי לכפר על חטא זוגי או לרצות אישה כועסת. הוא פשוט עושה את זה כי זה תפקיד שהוא לקח על עצמו, והוא הופך את התפקיד לשלו. הוא פיתח כבר מיומנות בהכנה כך שלרוב הבצק מוכן תוך כמה דקות, וכל שנשאר הוא לעצב את החלות ולאפות אותן. כל פעם הוא מכין את החלות בצורות אחרות - לכבוד האורחים שמגיעים, נקודות ציון שצריך לחגוג, פרשת השבוע, מה שמתחשק לו. מדהים מה שהבחור יכול לעשות עם בצק (ועם כמה רמזים לקהל שלא ניחן בכמות הדמיון שיש לו).

חלת חופה לכבוד נישואי M&M

יש בהיפוך הזה גם מן ההתרסה. קיבלנו במתנה ספר נפלא בשם "לקראת חלה" עם כל מיני מתכונים לחלות, כולל הוראות מפורטות לקליעה, תיאור של מסורות שונות וכו'. אבל מה, הספר כתוב בלשון נקבה. הבחור אוהב להקריא לעצמו את ההוראות תוך כדי ההכנה "הוסיפי את השמרים... לושי את הבצק..." כשעל פניו נסוך חיוך אירוני.
יש בהיפוך הזה גם מן ההכרח. ימי שישי בהם אני נאלצת להגיע למשרד והוא בבית מטפל בכל הבישולים והסידורים, קורים אצלנו מדי פעם. אמנם זה רק צעד קטן וסימבולי למדי שהגבר מכין את החלה כשהאישה יוצאת לשעות נוספות במשרד, אבל טוב לדעת שצעדינו הראשונים כזוג נעשים מתוך מחשבה ושיתוף ולא רק מתוך ברירת מחדל חברתית. כשבתרשים ההיררכיה של החברה בה אני עובדת מעט הנשים שם הן כולן בלמטה, גם דבר קטן כמו להיות נשואה לגבר תומך שמכין לחם, נותן לי תקווה.


אם מעולם לא עבדתם עם שמרים, המתכון הזה הוא מקום טוב להתחיל בו. אין פה כל מיני תתי תערובות ושלבי ביניים מפחידים ומשונים של התפחה. רק מערבבים ולשים מעט את כל המרכיבים, נותנים לתפוח, וזהו, יש בצק לחלות.
אפשר למצוא שמרים בשני אזורים בסופר:
1. שמרים טריים גרים במקרר, בדרך כלל קרוב למוצרי החלב, בדמות קובייה או שקיקים, עם או בלי תוספת של שקיק משפר אפייה.
2. שמרים יבשים גרים במדפים של מוצרי האפייה. לרוב הם נחבאים במדפים תחתונים, לא בגובה העיניים.

שמרים טריים בקוביה

אני לא מבינה גדולה בהבדלים בין סוגים שונים של שמרים. לכל אופה וספר בישול יש העדפות משלו, ואני מעולם לא חשתי בהבדל ביניהם בטעם המאפים. לכן, בהיותי בישול בזול, ההעדפה שלי נובעת מטעמי נוחות ומחיר.
שמרים יבשים קונים פעם אחת והם מחזיקים במקרר כמה חודשים (אצלנו הם מחזיקים כבר קרוב לשנה). לא צריך לקנות שמרים במיוחד ותמיד יש בבית, כך שהם הרבה יותר נוחים לשימוש למי שאופה דרך קבע.

שמרים טריים בשקיק

בנוסף, שימו לב להפרש המחירים הקולוסאלי - שקיק או קוביית שמרים טריים מהמקרר עולים בסביבות 4 ש"ח (יותר אם מצורף משפר אפייה). 500 גרם שמרים יבשים עולים כ-16 ש"ח, ואפשר גם למצוא בפחות. כשמשתמשים בשמרים יבשים צריך להשתמש בכמות פחותה מאשר כשמשתמשים בשמרים טריים. לדוגמא, במתכון שעושה שימוש בשקיק של 50 גר' שמרים טריים, יש להשתמש ב- 17-25 גרם שמרים יבשים. כלומר, שקית של 500 גרם שמרים יבשים בעלות של כ-16 ש"ח שוות ערך ל-20 שקיקי שמרים בעלות של כ-80 ש"ח(!). אפילו אם אתם לא כאלה משתמשי שמרים (שמרנים?) נלהבים, אם אתם הולכים לקנות יותר מ-4 קוביות או שקיקי שמרים טריים בשנה הקרובה, עדיף להשקיע כבר בשמרים יבשים. גם אם תזרקו את כל היתר לזבל עדיין חסכתם כמה שקלים.

שמרים יבשים

עם זאת, אם אתם לא מאמינים לי לגבי נוחות ומוצלחות השמרים היבשים או סתם לא חושבים שתתעסקו עם בצק שמרים יותר מפעם פעמיים, אל תקנו שקית 500 גרם שמרים יבשים. זה רק חסכוני אם אתם מתכוונים להשתמש בזה, ובכלל, לא צריך להקשיב לכל הגחמות של עדת כותבי האוכל באינטרנט.


לסיכום, טיפ מס' 14: אם אתם אופים עם שמרים, אפילו רק פעם בחודש-חודשיים, זול ונוח יותר לקנות חבילה גדולה של שמרים יבשים, מאשר לקנות קוביות או שקיקים של שמרים טריים.
וואו. מלא זמן כבר לא היה פה טיפ (לרשומות קודמות עם טיפים ראו כאן).

עוד שמרים יבשים

יאללה, דיברתי מספיק. עכשיו למתכון, שמגיע בצירוף הערותיו של אישי היקר. במתכון המקורי יש זיגוג של סירופ סוכר, אנחנו מוותרים עליו כי אין לנו כוח. באופן כללי מוטיב ה"אין לנו כוח" חוזר כמה פעמים במתכון הזה. לכן אנחנו כל כך אוהבים אותו.


חלת שבת מתוקה
מבוסס על: מתכון מתוך הספר "לקראת חלה" עם שינויים קלים של אישי
כמות: 3 חלות גדולות
עלות: כ-7 ש"ח


מרכיבים:
1 ק"ג קמח לבן
1 כף מלח
2 כפות שמרים יבשים
בין 3/4 ל-1 כוס סוכר, לפי טעמכם (אישי משתמש בכמעט כוס)
2 כוסות מים חמימים (אישי משתמש במעט פחות)
1 ביצה
1/3 כוס שמן


אופציונלי:
ביצה טרופה למריחה 
שומשום לפיזור 


הוראות הכנה:
מערבבים את הקמח והמלח בקערה גדולה.
מוסיפים את יתר המרכיבים, ולשים (אפשר ללוש על משטח נקי ומקומח, או בתוך הקערה אם היא גדולה מספיק) כחמש דקות. אם התערובת דביקה מדי ולא נוחה ללישה אפשר להוסיף עוד קצת קמח. הבצק המתקבל אמור להיות רך וחלק, אבל נוח לעבודה.
מחזירים את הבצק לקערה, מכסים בניילון נצמד או במגבת ומניחים במקום חמים להתפחה עד שהבצק מכפיל את נפחו. זה לוקח כשעה (לא נורא אם עובר קצת יותר זמן. רק אל תשאירו אותו בחוץ כל היום). לחלופין, אפשר להעביר את הקערה למקרר להתפחה במשך הלילה/יום עבודה.
כשאתם מוכנים לעבוד עם הבצק, לשים אותו מספר דקות (אנחנו לרוב מתעלמים באלגנטיות מהשלב הזה), וקולעים או יוצרים את צורות החלות שלכם. מומלץ ליצור את הצורות כבר בתוך התבנית, במיוחד אם מדובר בצורות מורכבות - די קשה להעביר שחזור מדויק של מגדל אייפל בבצק חלה לתבנית בלי להרוס אותה.
אם אתם מפרישים חלה, עשו זאת לפני יצירת הצורות.
מורחים בביצה טרופה ומפזרים שומשום אם רוצים, ומניחים את התבניות במקום חמים לתפיחה נוספת במשך כשעה, עד שהבצק מכפיל את נפחו (גם מהשלב הזה אנחנו מתעלמים לפעמים. ההתפחה השנייה הופכת אותם ליותר אווריריים, אבל מכיוון שאנחנו לא לשים אותם לפני הקליעה ומוציאים מהם את כל האוויר של ההתפחה הראשונה, ההתפחה השנייה היא לא ממש הכרחית. הם יתפחו גם בתנור).
אופים את החלות בתנור שחומם מראש לחום בינוני - 180 מעלות עד שהחלות משחימות מעט. קשה לתת זמנים מדויקים כי זה תלוי בגודל החלות ובתנור. לנו לוקח בין 10 דקות לחלות קטנות לחצי שעה לחלות גדולות יותר.

ווהו חמץ!!!