מה עוד עושים עם בצק חלה?

מי הולך להכין השבוע חלות יפות וריחנית לשבת? אחרי שבוע של פסח, שלא לדבר על השבועות שלפני, עם ארוחות פסטה ברוטב פירורי לחם וביסקוויטים על מצע שקדי מרק, הגיע הזמן לחמץ המנחם והאולטימטיבי. מתכון מוצלח לחלות כבר יש בבלוג, אז הפעם קבלו כמה שכלולים ושימושים נוספים לבצק החלה.

עם בצק חלות אפשר להכין מגוון מטעמים, לדוגמא, עוגות שמרים. אם כבר טרחתם והכנתם בצק שמרים למה שלא תקחו חלק מהבצק, תרדדו, תמלאו במילוי האהוב עליכם ותגלגלו לרולדה? קיבלתם 2 מנות מושקעות מבצק אחד. היתרון בבצק חלות הוא שבדרך כלל הבצק פרווה, כך שתוכלו ליצור ממנו בקלות אחלה עוגות שמרים, פרווה גם הם.

עוד רעיון שהוא יציאה גאונית של האיש שלי - שומרים חלק מהבצק להכנת מיני משה בתיבה, מתאבן קבוע אצלנו בארוחות שבת. נחטף שאין דברים כאלה.

אז אם אתם ממילא מכינים בצק השבוע, למה שלא תכינו על הדרך עוד כמה מנות? בפוסט היום שלושה מתכונים שעושים שימוש יצירתי בבצק חלה. כמויות הבצק במתכונים לא הכי מדוייקות, אני בדרך כלל פשוט חוטפת מקערת הבצק לפי העין ולפי מה שאחראי החלות מאשר. אבל לדעתי מדובר ביתרון - זה מעיד על הגמישות והסלחנות של המתכונים האלה. 

קראנץ' שמרים ושוקולד (פרווה ללא מרגרינה)

הקליעה המוצלחת של הקראנץ׳ מצריכה אימון. בהתחלה חצאי הרולדה יתפרקו לכם בידיים קצת והמילוי יישפך קצת. אל דאגה, הטכניקה מגיעה אחרי 2-3 נסיונות, וגם קראנץ' חצי מפורק הוא נורא יפה ומרשים. מנסיון :) לחלופין, אפשר לוותר על עניין הקראנץ', לאפות את הרולדה כמו שהיא ושלום על ישראל.

מרכיבים לקראנץ' אחד
1 כדור בצק חלה /שמרים בגודל של כ-2 אגרופים
1 כף שמן
1 ו-1/2 כפות קראו
3 כפות סוכר

הוראות הכנה
מרדדים את הבצק לעלה בגודל של דף A4 ומורחים עליו את השמן. מערבבים את הקקאו והסוכר בקערה קטנה וזורים מעל הבצק. מגלגלים את הבצק לרולדה. בעזרת סכין חדה חותכים את רולדת הבצק לחצי. מהדקים את קצוות החצאים אחד לשני וקולעים את החצאים זה עם זה לקבלת צמת בצק. ומניחים בתבנית אינגליש קייק משומנת או מרופדת בנייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כחצי שעה, עד שהמאפה תפוח וזהוב.

הדרכה מצולמת:

חותכים את הרולדה לחצי בעזרת סכין חדה

הנה היא, חתוכה וקצת מתפרקת

מהדקים את הקצוות וקולעים בעדינות את חצאי הרולדה

ממשיכים לקלוע, ומהדקים בסוף את הקצוות

הנה קראנץ'! אפשר גם לסדר אותה בצורת עיגול 

ולאפות על תבנית שטוחה. לשיקולכם.

כדורי קינמון (פרווה ללא מרגרינה)

בהשראת לחם הקופים המוכר, אבל בגרסת פרווה קצת פחות מושחתת. את הקינוח הזה בוצעים בידיים ישירות מהתבנית, והיא מתחסלת בלי ששמים לב. אפשר להכין מכל כמות של בצק, מקסימום תצטרכו עוד קצת שמן או סוכר קינמון.

מרכיבים
1 כדור בצק חלה/שמרים בגודל 2 אגרופים
2 כפות שמן
3 כפות סוכר
1/2כפית קינמון
אופציונלי: קמצוץ מכל אחד מהתבלינים הבאים : אגוז מוסקט, ציפורן, גינגר, פלפל אנגלי

הוראות הכנה
מניחים בקערה קטנה את השמן ובקערה שניה מערבבים את הסוכר, הקינמון, ואת התבלינים האחרים אם משתמשים. קורצים מהבצק כדורים בגודל של אגוזי מלך, מגלגלים כל כדור בשמן, אז בסוכר הקינמון ומניחים בתבנית. כל תבנית בינונית תתאים. הכדורים צריכים לגעת אחד בשני אבל לא להיות צפופים, שיהיה להם מקום לתפוח. אם נשאר סוכר קינמון זורים אותו מעל הכדורים. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות עד שהכדורים תפוחים וזהובים.

מיני משה בתיבה

אוהבים משה בתיבה? אמנם נקניקיות זה לא הדבר הכי בריא בעולם, אבל לפחות בצק העלים התעשייתי ומלא המרגרינה נחסך מכם. אנחנו מחזיקים קבוע חבילת נקניקיות בפריזר, ומכינים מכמה נקניקיות מתאבן שכולם אוהבים. מגישים עם מיונז שום וצ'ילי מתוק ומקווים שהאורחים לא יחסלו אותם עד שתסיימו להגיש את שאר המנות. בונוס- אם אתם מחזיקים נקניקיות טבעול בבית תוכלו בקלות להכין בגרסת פרווה כדי שגם הצמחונים יהנו.

מרכיבים
נקניקיות כמספר הסועדים, מופשרות, אם הן באו מהפריזר
בצק חלה, כמות בגודל של חצי אגרוף בערך, תלוי במס' הנקניקיות כמובן

הוראות הכנה
חותכים את הנקניקיות לשלישים או רבעים. צובטים מהבצק חתיכות בגודל חצי מסטיק עגול בערך, יוצרים מכל חתיכה נחש קטן ומשטחים אותו קצת באצבעות. כורכים כל נחש סביב חתיכת נקניקייה ומהדקים. מסדרים את המשה בתיבה-ים בתבנית שטוחה מרופדת בנייר כסף או נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-10 דקות, עד שמעטה הבצק זהוב מעט.

פיצילים - פרוייקט ארוחות קיץ

חברנו יחד כמה בלוגריות, בעלות כיוונים שונים והערכה משותפת, ל"פרוייקט ארוחות קיץ". במסגת הפרוייקט נגיש לכם אסופת מתכונים לארוחות קלות וקיציות שלא יצריכו שעות של עמל במטבח מהביל. כחומר גלם מאחד בחרנו את העגבניה, הכוכבת הקיצית האהובה על כולנו. 

לפעמים אפשר להרגיש את השמש דרך הדברים שאנחנו אוכלים. כשאני אוכלת ירקות של קיץ - עגבניות, חצילים, קישואים, במיה - אני מרגישה שהם מתוקים יותר, צבעוניים יותר, עזי טעם יותר. אני מסתובבת בין הירקות למכירה, מריחה את עשבי התיבול, הלימונים, רואה את הפלפלים בכל צבעי הקשת ואני חושבת לעצמי, כמה מזל יש לי לחיות כאן ועכשיו, כשיש בנמצא כל כך הרבה יופי ושפע.

כדי לחגוג את החום, הצבעים והמתיקות של ירקות הקיץ הכנתי מעין פיצות על בסיס חצילים. הם פשוטים להכנה, דורשים ממש מעט התעסקות ומרכיבים, ואפשר כמעט לטעום דרכם את השמש. הם מושלמים למנה ראשונה, או לארוחה שלמה בימים שבהם אין כוח להשקיע בבישולים. הבעיה היחידה שיש איתם? ובכן... יש את עניין השם. פיצה על בסיס חציל זה קצת ארוך מדי, חציפיצות? נשמע... חצי משביע. בסוף החלטתי על פיצילים אפילו שזה נשמע קצת כמו פין פציל של M16. שום דבר לא מושלם.

רוצים לראות איך יתר חברות הפרוייקט עמדו באתגר? גלגלו לרשימת הלינקים בסוף הפוסט.


פיצילים, פיצה על בסיס חציל
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: 2-3 ארוחות שלמות או כ-6 מנות פתיחה

מרכיבים
1 חציל גדול
2-3 כפות שמן זית
3 עגבניות בינוניות חצויות ופרוסות דק
1/4 בצל סגול קטן קצוץ דק
כ-100 גרם גבינה מגוררת (צהובה, מוצרלה, פטה... מה שאתם אוהבים)
מלח ופלפל שחור גרוס

הוראות הכנה
פורסים את החציל לרוחב לקבלת 5-6 פרוסות חציל ארוכות בעובי של 2-3 ס"מ. אלה יהיו בסיסי הפיצה שלנו.
מסדרים את פרוסות החציל בתבנית גדולה ומברישים בשמן הזית בעזרת מברשת מטבח, או באצבעות (אני מעדיפה למרוח עם האצבעות).
מפזרים מעל החצילים מעט מלח ופלפל ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהחצילים מתרככים ומתחילים להשחים מעט.
מסדרים את פרוסות העגבנייה מעל בסיסי החציל, ומפזרים מעל את הבצל הסגול הקצוץ. אם יש נשאר לכם קצת מיץ שהעגבנייה הגירה בחיתוך שפכו גם אותו מעל החצילים. בוזקים מעל עוד קצת מלח ופלפל.
מחזירים את החצילים לתנור למשך של 15-20 דקות, עד שהבצל מתחיל להזהיב והעגבניות מיובשות ומקורמלות מעט.
מפזרים מעל החצילים את הגבינה המגוררת ומחזירים לתנור לעוד 3-4 דקות, עד שהגבינה נמסה וניגרת.

לתוהים, אל דאגה, קיבלנו את ברכתו של מרן הרה"ג אייל שני שליט"א

רוצים עוד מנפלאות העגבנייה הקיצית? בטח שאתם רוצים! הנה מה שיתר החברות בפרוייקט כתבו:
עגבניות ממולאות בורגול ועשבי תיבול של טולטולים
גריסיני עם ממרח עגבניות מיובשות של המערוך המקפץ
קינוח עגבניות ממולאות ועגבניות שרי בקרמל - לילות שימורים
אורז אפוי עם עגבניות מיובשות של מעז יצא מתוק
קיש עגבניות וקישואים על תחתית מקינואה של וויני מ"משהו מתוק - הבלוג של וויני"

סלט חציל קלוי

אחד הסלטים הביתיים שהכי קל להכין הוא חציל קלוי. דוקרים את החציל קצת עם מזלג, עוטפים אותו בנייר כסף, וזורקים אותו לתנור ל-40 דקות בערך. אחרי זה כל מה שנשאר זה לקצוץ בגסות את בשר החציל הרך ולהוסיף מעט תיבול. 
אפשר גם לעשות את כל הקלייה על הגז, כדי לקבל טעם מעושן ושרוף - עוטפים את החציל בכמה שכבות נייר כסף, פשוט מניחים אותו על הגז, ומדי כמה דקות מסובבים, עד שכל החציל קלוי ורך. 
שיטת הקלייה על הגז קצת מלחיצה אותי- אני לא בטוחה מתי החציל מוכן, ומתי צריך להפוך אותו, צריך להתעסק איתו ולזכור כל פעם לסובב אותו, זה קצת מלכלך לפעמים, צריך הרבה יותר נייר כסף... זה לא שזה סופר מסובך או קשה, אבל זה קצת יותר התעסקות.
לכן מצאתי לעצמי דרך אמצע: אני קולה את החציל כמה דקות על הגז כדי לקבל קצת טעם מעושן, בלי להתעסק איתו או לסובב אותו, ואז אני מעבירה אותו לתנור ליתר הקלייה. 
אתם מוזמנים לבחור את צורת הקלייה המועדפת עליכם.


סלט חציל קלוי
מבוסס על: גרסא שלי למתכון עממי
עלות: כ-3 ש"ח
כמות: מלוא הקערה, תספיק כסלט פתיחה לארוחה בת 8 משתתפים (לפחות)


מרכיבים
1 חציל
1 שן שום
חופן גבעולי פטרוזיליה
1 כפית שמן זית
1/4 כפית מלח
פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
קולים את החציל על הגז או בתנור (ראו הסבר לעיל), ונותנים לחציל להתקרר קצת (לא כיף לשרוף את האצבעות ממיץ חציל רותח). חוצים את החציל, מוציאים את תוכנו עם כף, וקוצצים גס.
קוצצים דק את השום והפטרוזיליה ומוסיפים לחציל הקצוץ, יחד עם שמן הזית, המלח, ומעט פלפל גרוס.
משהים מעט כדי שהטעמים יתמזגו, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתרצו להוסיף עוד מלח. תלוי בגודל החציל).
מגישים קר או בטמפ' החדר, עם לחם. 

סטיילינג - ז'ורז'ט כמובן...

נוסחה לסלט עגבניות

עכשיו העונה רבותי! העגבניות מבשילות והמשבר במחירן חלף עבר לו.
אין כמו סלט עגבניות קטן ומתובל בפשטות כדי לאפשר לעגבנייה להשוויץ בטעמי הקיץ המתוקים שלה.
אין לי מתכון אחד יחיד לסלט עגבניות, כי יש כל כך הרבה וורסיות אפשריות - עם עשבי תיבול שונים, עם בצל, עם חומץ או לימון... 
לכן היום, במקום מתכון, תקבלו נוסחה שאפשר לשחק איתה בהתאם למה שיש בבית.

נוסחה לסלט עגבניות
כמות: סלט קטן שיספיק ל-1-2 סועדים. אתם מוזמנים כמובן להכפיל כמויות. 
עלות: פחות מ-1 ש"ח, תוספות יקרות יותר כמו גבינה ואגוזים יעלו את המחיר קצת כמובן

הנוסחה:
על כל עגבנייה אחת גדולה, או 2 עגבניות קטנות-בינוניות הוסיפו לסלט:

• 1/2 כפית שמן זית
• 1/8 כפית מלח (או לפי הטעם)

אפשר להפסיק פה אם אתם מינימליסטים - רק חותכים את העגבניות לקוביות, ומוסיפים שמן זית ומלח. 
אם אתם רוצים טעמים קצת יותר מורכבים, בחרו לכם כמה תוספות. אפשר לבחור אחד, או שניים או את כולם:

• מעט עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום ו/או פטרוזיליה ו/או כוסברה ו/או בצל ירוק ו/או שמיר...
• משהו חרפרף: שן שום קצוצה ו/או רבע בצל קצוץ (לבן או סגול) ו/או גבעול בצל ירוק קצוץ ו/או מעט פלפל חריף קצוץ
• משהו חמצמץ: 1/2 כפית מיץ לימון סחוט או חומץ בלסמי או כל חומץ שאוהבים
• משהו עשיר: מעט גבינה מלוחה מפוררת ו/או אגוזי מלך קלויים ו/או קוביות אבוקדו טרי...

אוכלים את הסלט עם לחם, או טוסט, או כתוספת לפסטה, או... או...

הוורסיות האהובות עלי 
עגבניות עם פטרוזיליה ומיץ לימון (חמצמץ, מרענן ונקי)
עגבניות עם בזיליקום, בלסמי, ומעט גבינת פטה מפוררת (קלאסי)
עגבניות עם כוסברה, בצל סגול, שום ופלפל חריף (סלסה טרייה ופשוטה)
עגבניות עם לימון ואבוקדו (עם לחם מדובר בארוחה שלמה)

איך אתם אוהבים את סלט העגבניות שלכם?

מסתבר שז'ורז'ט היא לא רק עוגה, היא גם סטייליסטית אוכל מולדת. בשבוע שעברה היא ביקשה להצטרף אלי לראות איך עובד סשן צילומים, ואני הסכמתי בכיף. אחרי צילום אחד או שניים גיליתי שהיא פשוט רואה דברים שאני לא. היא בחרה מפות ומפיות, סידרה סכו"ם, עיצבה צלחות ואני פשוט מצאתי את עצמי עומדת שם וממלמלת "איך לא ראיתי את זה...?"
אז תודה לך ז'ורז'ט, כולי תקווה שתרשי לי להמשיך ולנצל את כישורייך.

נ.ב.- האיש התלונן שאם אני אומרת נוסחה, אז צריך שיהיה נוסחה אמיתית. לכן, קבלו (ברוב אדיבותו) נוסחה לסלט עגבניות בגרסת מדעי הטבע:

שימו לב לווקטור התיבול

(סלט) פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל

קוראי בישול בזול הותיקים כבר מכירים את האיבה רבת השנים שאני רוחשת לפירות יבשים. הם יקרים - פי 3 לפחות מפירות רגילים, הם מפוצצים בסוכר, ומעטים האנשים שבאמת באמת אוהבים אותם. רובנו סתם מוצאים את עצמנו מנשנשים עוד משמש, ועוד תפוח מיובש, ועוד אננס מסוכר (או איך שאבא שלי קורא לזה "סוכר עם קצת אננס בפנים"), לא כי אנחנו באמת רעבים או נהנים מהם הנאה גסטרונומית עמוקה, אלא סתם, כי הם שם. 

אז מה דעתכם, לכבוד ט"ו בשבט, אשכרה לחגוג עם פירות הארץ, ולא עם פירותיהן המיובשים והמצ'וקמקים של טורקיה או איראן?

מה דעתכם על איזה... סלט פירות?

רגע רגע! לאן אתם הולכים!?

סלט פירות לא חייב להיות בליל של פירות חבוטים בגווני בז' שמוגש מתוך טאפרוור.

הוא יכול להיות גם חגיגה צבעונית ומקורית של פירות עם טעמים עזים ומיוחדים. 

לא משוכנעים? קבלו כמה טיפים לשדרוג סלט הפירות שלכם:

• גרעינים או אגוזים - רוצים תוספת של קראנצ'יות לסלט הפירות? תוסיפו גרעיני חמניה או דלעת, אגוזי מלך, שבבי שקדים, פקאנים מסוכרים, כיד הדמיון. אם רוצים לשדרג עוד קצת, קולים את האגוזים. אין כמו הריח והטעם המשכרים של אגוזי מלך ופקאנים קלויים (להסברים על איך לקלות אגוזים ראו במתכון של הפוסט הזה). בכל מקרה, זכרו להוסיף את האגוזים לסלט הפירות ממש לפני ההגשה, שלא יספגו נוזלים ויאבדו את הקראנצ'יות שלהם.
• יש בין הסועדים ילדים שאתם רוצים להפתיע? הוסיפו לסלט הפירות חופן שוקולד צ'יפס או מרשמלו. קניתם אותם ברגע.
• אין ילדים בנמצא? זה הזמן לפרוץ למרתף היינות או ארון המשקאות שלכם. כל סלט פירות טעים יהיה טעים יותר עם קצת יין, אדום או לבן, גרנד מרינייה, צ'רי הרינג או סתם שוט של וודקה. במקרי חירום אפשר להסתפק גם ביין פטישים.
• תבלינים יבשים - שדרוג מוכר, אהוב ועדיין טעים. מוסיפים מעט קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, ואפילו צ'ילי גרוס, לחריפות מעניינת ובלתי צפוייה.
• עשבי תיבול טריים - אני לא צריכה להגיד לכם שנענע היא תוספת מצויינת לסלט פירות. אבל מה דעתכם על קצת לואיזה מהעציץ? אולי בזיליקום? או רוזמרין? שימוש בעשבי תיבול לא שגרתיים תכניס את סלט הפירות המשעמם לעולם של טעמים שלא הכרתם. וכל החברים שלכם יחשבו שאתם מה זה פודיז מגניבים. רק בעדינות עם הכמויות אם אתם מתנסים בשילוב שחדש לכם.
• ג'ינג'ר מסוכר, מכירים? נכון הקוביות המסוכרות בצבע חום בהיר שכולם קונים בטעות ואף אחד לא אוכל? אם במקרה יש לכם בבית קצת ג'ינג'ר מסוכר, נסו לקצוץ דק כמה קוביות ולהוסיף אותם לסלט הפירות. כך תקבלו פיקנטיות נעימה שמפוזרת בסלט, ולא גוש ג'ינג'ר לפנים שאף אחד לא רוצה לאכול חוץ מדוד אברם. תזכרו לשמור לו כמה קוביות שלמות בצד, שלא יתלונן.
• אתם מתכוונים להשתמש בתפוז בסלט הפירות שאתם מכינים? מעולה! לפני שאתם מקלפים, הורידו גרידה מהקליפה והוסיפו גם אותו לסלט, לטעם הדרי נפלא. אפשר להשתמש כמובן גם בגרידת לימון אם יש לכם. בכל מקרה זכרו, אתם רוצים רק גרידה דקיקה של החלק הכתום/צהוב, בלי הלבן המר.
• עדיין משעמם לכם? תתחילו לשחק עם אופן ההגשה. אפשר להגיש בכוסות אישיות. אפשר לחלק את הפירות לפי צבעים ולסדר אותם בשכבות בקערת זכוכית יפה. אפשר לסדר את הפירות על מגשים ולתת לכל אחד להרכיב את סלט הפירות האישי שלו. 
• רוצים עיצוב למתקדמים? חפשו קצת על טכניקות של גילוף/פיסול בפירות. יש המון אתרים וסרטי הדגמה ברשת על הנושא. חלקם יחסית פשוטים, חלקם די מורכבים, ואת חלקם קשה להאמין שיצר בן אנוש. אני התנסיתי קצת בטכניקות, כפי שאתם רואים, סתם ממה שראיתי ברשת. גילפתי חצאי קלמנטינות בזיגזג, וניסיתי לגלף פלח תפוח לצורת עלה, בהצלחה חלקית (והנה עצה בגרוש - אם אתם מגלפים על תפוח, השתמשו בתפוח אדום. קשה יותר להתרשם מגילופים על תפוח ירוק כי הקונטרסט לא מספיק חזק). כל העניין לוקח כמה דקות לאנשים שמנוסים בשימוש בסכין.  מי יודע, אולי יש בכם כישרון חבוי שרק מחכה להתפרץ? יצויין שאם אתם מאלה שלא מסתדרים עם חפצים חדים וכל הזמן חותכים את עצמם במטבח, כדאי שתמצאו אומנות אסייתית אובססיבית אחרת, קצת פחות מסוכנת לבריאותכם. אולי אוריגמי? 

ועוד קטנה לפני הסיום - נכון שאני כל הזמן חוזרת על המנטרה של פירות העונה? איך שהם טריים יותר ובריאים יותר וזולים יותר? פה ההזדמנות שלכם לנצל אותם בגדול.

מה בעונה עכשיו? 

שלל פירות הדר - תפוזים, לימונים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות וכו', תפוחים ואגסים בכל מיני צבעים, אפרסמונים, בננות, קיווי מתחיל להיכנס, התותים עדיין קצת יקרים אבל כבר אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים בשוק, והרימונים הם בסוף של הסוף של העונה.

אז צאו ליהנות מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל! 

ט"ו בשבט שמח!

אם אין קניות נאכל קציצות

לפעמים אין כוח להתעסק בקניות ובבישולים, אבל בכל זאת צריך. כי יש לך בלוג שאתה חייב לתחזק, כי מישהו הזמין אורחים בלי לשאול אותך, או סתם כי לא נחמד לתת למשפחתך למות מרעב. כל אחד וסיבותיו עמו. 
ברגעים כאלה אני פונה למזווה שלנו, אותו אני מציידת בנדיבות ומתחזקת באדיקות. יש שם מוצרי יסוד כמו קמח וסוכר, בצל ושום, שמחזיקים שבועות ללא קירור, שלל קטניות ודגנים, רטבים, מגוון תבלינים, כמה שימורים... תמיד טוב לדעת שבעת הצורך אני יכולה להכין ארוחה שלמה רק מהמזווה. בא לי תבשיל קארי עדשים ועגבניות? מרק אפונה? אולי דייסת שיבולת שועל עם קינמון, סילאן וצימוקים? או צלחת של חומוס ביתי עם טחינה ומעט צנוברים קלויים? את כל הדברים האלה אפשר להכין ממוצרי מזווה בלבד. לא תמיד הכי כיף להכין אוכל בלי ירקות טריים ושאר מרכיבים שדורשים מקרר. אבל לפעמים, כשקר בחוץ ומאוחר ואין אין אין כוח לצאת לסופר, או סתם חמישי בערב ולא בא לכם לחכות בתור שעה וחצי עם כל העולם ואשתו שגם קפצו לסופר רק לכמה השלמות קטנות, מזווה מצוייד היטב יכול להציל אתכם מפיתויי הטייק אווט ולחסוך לכם בכסף ובבריאות. 
הרבה זמן לא היה לנו פה טיפ רשמי נכון? אז קבלו אותו:
טיפ מס' 17: ציידו את המזווה שלכם היטב כך שתוכלו בעת הצורך להכין ממנו ארוחה שלמה. כך תימנעו מריצות יקרות למכולת, ומפיתויי הטייק אווי.


אכן, השבוע הזה היה שבוע שלא היה בו כוח. לא היינו בסופר כבר שבועיים והמעט שנמצא במקרר לא ממש מעורר השראה. בזמנים כמו אלה אני פונה לקציצות הטונה האפויות של ניקי ב.
קצת מצחיק שאני אציג אותה, היא אחראית לאחד מאתרי האוכל הפופולריים בארץ, אבל ל-2 האנשים שעוד לא הכירו, תכירו - ניקי ב - אוכל עושים באהבה. אין עליה באוכל ביתי. אין שם טכניקות מתוסבכות או רכיבים שקשה להשיג, רק מגוון של אוכל טעים שקולע לטעמם של גדולים וקטנים. עכשיו שעוד מעט חנוכה, כדאי במיוחד לבקר, כי יש לה שם מתכונים לשלל קציצות ולביבות אפויות. אם נמאס לכם מטיגונים ו/או מאותן הלביבות המשעממות, סורו לשם לאלתר. ולמקרה שתיתקלו בזה שם: מל"פ = מלח ופלפל. 
עכשיו חזרה לקציצות הטונה. אם יש לכם קופסת טונה, 2 בצלים וביצה אתם בעסקי הקציצות. מטגנים את הבצלים, מערבבים פנימה את הטונה, הביצה, וכמה נותני טעם, יוצרים קציצות ואופים 20 דקות. זהו.
אפשר להגיש את הקציצות כארוחה רגילה, עם פתיתים או אורז וסלט (רצוי מירקות חצי מעולפים מהאחורה של המקרר, בשביל האווירה), אבל הם גם הולכים מעולה בסנדוויץ' עם עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ.

אפשר להכין בקלות גם עם מקרר כמעט ריק, וזה לוקח פחות זמן מלחכות לשליח של הסושי.


קציצות טונה אפויות של ניקי ב
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: 12 קציצות


מרכיבים:
2 כפות שמן
2 בצלים קצוצים
1 קופסת טונה מסוננת ומפוררת (עדיף בשמן אבל אפשר במים)
1 ביצה
5 כפות גדושות פירורי לחם
2 כפות קטשופ
1 כף סילאן (דבש במקור, אני מחליפה את רוב הדבש במתכונים בסילאן כי הוא יותר זול. הקציצות יוצאות קצת מתקתקות אז אם אתם לא אוהבים מתוק אפשר להשמיט)
1 כפית רוטב סויה (שמתי במקום אבקת המרק שבמתכון המקורי)
1/4 כפית פלפל שחור 


הוראות הכנה:
מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב, כ-10 דקות. נותנים לו להתקרר מעט ומערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
יוצרים מהתערובת קציצות עגולות ומסדרים בתבנית משומנת. 
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-20 דקות. אם הקציצות שלכם עבות כדאי להפוך אותן באמצע כדי שגם החלק התחתון ישחים, אם הן דקות, לא באמת צריך.

הקציצות מארחות את שארית הפליטה מתחתית מגירת הירקות במקרר.

מה אתם אומרים קוראים יקרים, יעניין אתכם לראות עוד כמה מתכוני מזווה, או שאני ארד מהעניין? 

עוף אין לנו גז

אין לנו גז כבר שבוע. זה מעצבן. מאוד. מצד שני, ידעתם שאפשר להכין אורז בתנור? וחביתה במיקרוגל? עכשיו אני יודעת שכן והועשרתי בכך מאוד!
ואפרופו, אם אתם שרופים על חביתות מטוסים, דעו לכם שכבר לא צריך לחכות עד לטיול הבא כדי ליהנות מהחוויה הקולינרית המרוממת הזו. הטעם הנהדר והמרקם המפתיע שמצליח להיות בו זמנית גם אוורירי מדי וגם צמיגי להפליא, נמצא בהישג ידכם! 
כל שעליכם לעשות הוא להכין את בלילת החביתה האהובה עליכם ולבשלה במיקרוגל במקום על הגז. אם אתם רוצים ממש לשחזר את החוויה, השאירו את החביתה בחוץ במשך הלילה. למחרת, עטפו את החביתה  לסירוגין ב-3 שכבות נייר כסף ו-4 שכבות פלסטיק, הניחו את כל הכבודה בחמגשית, וחממו בתנור במשך כחצי שעה, עד שהחמגשית חמה מספיק כדי לגרום לכוויות מדרגה שנייה. את החביתה יש לאכול כשאתם קשורים לכיסא בתוך מעלית של בניין רב קומות. 


נראה לי שהגעתי לתחתית החבית בעולם הבישול ללא כיריים כשהכנתי מעין פשטידה מפסטה בת שבוע (שהוכנה על ידי השרייה כפולה במים רותחים מהקומקום. איכשהו אף אחד לא ממש אכל את זה כשזה הוגש לראשונה), מעט עוף טחון מופשר במיקרו, בצל ירוק ורסק עגבניות. רציתי שזה יהיה סוג של לזניה בשרית. הטעם היה לא רע, אבל המראה... בואו נגיד שאני בחיים לא אעלה את זה לבלוג ולו רק בגלל שטרם הומצא הסטיילינג שיכול לגרום לתבשיל שנראה כאילו מישהו כבר עיכל אותו, להיראות טוב.

אח הגז הגז... למה אנשים עדיין משתמשים בבלונים? הרי ברור שזה יגמר באמצע הבישולים לשבת. זה מחוייב סטטיסטית. אם 80% מהשימוש בגז נעשה תוך כדי בישול לשבת, כשאתה מחליט להשתמש בבלוני גז אתה פחות או יותר חותם לעצמך "טוב, מתישהו בשנה הקרובה בישולי השבת שלי הולכים להיהרס לחלוטין ואאלץ להגיש לאורחים שלי אוכל נא". איזו מחשבה מרגיעה על העתיד. 
וגם אם הבלון לא נגמר בערב שבת או חג, אלא סתם באמצע הכנת ארוחת צהריים, הרי אין באמת זמן נוח לגמור את הגז. זה תמיד יהיה באמצע הבישול, אחרת כבר היית מכבה את האש! להלן טבלה קטנה שייצרתי שממחישה את מידת הנוחות שבסיום הגז בכל נקודה במהלך הבישול.

לחצו להגדלה

אז... כבר סיפרתי לכם שנגמר לנו הגז?

כן? אה אוקי.

אז אם אין גז, וצריך לאכול (ולא רוצים לאכול חביתות מטוסים או פשטידות זה-יתערבב-בבטן- וככה-זה-יראה-לכשזה-יקרה), מכינים קציצות אפויות. גם בריא, וגם חסכוני בזמן.

המתכון של היום הוא סוג של שילוב יצירתי בין שני מתכונים. הראשון, שנתן לי את רעיון המסגרת, הוא מתכון שראיתי בבלוג "תנסו את זה בבית" לקציצות עוף אפויות עם בורגול, במקור של פיליס גלזר. אגב, הפוסטים ב-"תנסו את זה בבית" נכתבים גם בעברית וגם באנגלית, אז אם יש לכם חברים שאינם דוברי/קוראי עברית אבל מחפשים מתכונים בסגנון ישראלי, תפנו אותם לשם. לו היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי "אה, אבל את כותבת בעברית? אני עדיין לא ממש קוראת טוב בעברית" אז היו לי לפחות איזה 10 שקל. מומלץ.

המתכון השני, שהיווה את ההשראה ה"טעמית", הוא מתכון לקציצות בשר, בורגול ואגוזי מלך מהבלוג AZ Cookbook, בלוג אוכל אזרבייג'אני סופר מגניב. ממש מעניין לקרוא שם ולהיחשף לעולם שונה אך דומה של טעמים. בטח עוד אזכיר את הבלוג פה בעתיד.

וכך נראית הקציצה שלנו: יש בה עוף טחון ובורגול מבושל שנועד "למתוח" את העוף ולהוסיף לקציצה סיבים תזונתיים בריאים. יש שם גם אגוזי מלך קלויים, שנטחנים יחד עם פטרוזיליה ושום, וגם כמון ופפריקה חריפה שנותנים לנו עולם טעמים מעניין ושונה. כדי להשלים את הקציצה אנחנו מגישים אותה על מצע של גמבות קלויות מעושנות ומתוקות, וכמות נדיבה של טחינה עשירה וחמצמצה.

אפשר להגיש את הקציצות כעיקרית או כמנת פתיחה חדשה וצבעונית. אז סדרו לכם צלחת גדולה עם טחינה, פזרו בה את הקציצות ופיסות של גמבה קלויה, קשטו בפטרוזיליה, ותראו שהכל יעלם, ומהר. אפילו שזה בריא, ואפילו שזה אפוי ואפילו שיש בזה בורגול. 

המתכון מנפק כמות גדולה של קציצות. אם אתם מעט סועדים ואתם לא אוהבים להקפיא שאריות הכינו רק חצי כמות. ואל תיבהלו מאורך המתכון, חצי ממנו זה הסברים למתחילים על איך קולים פלפלים ואיך מתנהג בורגול מבושל.

קציצות עוף ובורגול אפויות על מצע פלפל קלוי וטחינה

מאת: בישול בזול

עלות: כ-35 ש"ח

כמות: 36 קציצות, 8-10 מנות

מרכיבים

לקציצות:
1 כוס בורגול דק (ג'ריש)
1 ורבע כוסות מים רותחים
1 כוס אגוזי מלך (כ-80 גרם)
קצת פחות מרבע צרור פטרוזיליה
2 שיני שום
קמצוץ מלח
1/2 כפית כמון (טעמי הכמון והפפריקה החריפה עדינים מאוד. 
אם אתם אוהבים טעמים חזקים שימו כפול)
1/4 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית מלח
700 גרם עוף טחון
1 בצל מגורר וסחוט
1 ביצה
2 כפות רסק עגבניות
3 כפות שמן זית


להגשה:
2-3 פלפלים אדומים (חשבו שגמבה אחת מספיקה לכ-4 מנות)
כמות נכבדת של טחינה, רצוי ביתית
פטרוזיליה


הוראות הכנה
בקערה גדולה וחסינת חום מניחים את הבורגול, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים בצלחת ונותנים לבורגול לספוג את המים במשך 20 דקות.
בינתיים, קולים את אגוזי המלך בתבנית בתנור, או על מחבת יבשה (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור ראו במתכון בסוף הפוסט הזה).
כשהאגוזים מתקררים מעט, טוחנים אותם במעבד מזון יחד עם הפטרוזיליה, השום, וקמצוץ המלח, למחית אחידה אך עדיין גרגרית מעט, ולא חלקה לגמרי.
כשהבורגול סיים לספוג את כל המים, מערבבים פנימה את הכמון, הפפריקה החריפה ואת חצי כפית המלח (אם זו הפעם הראשונה שאתם מכינים בורגול, אתם תראו שכשהבורגול מסיים לספוג את המים הגרגרים עדיין דחוסים למדי, אבל ברגע שמערבבים אותו הוא פתאום תופס נפח. זה בסדר.). 
מוסיפים לבורגול את העוף הטחון, תערובת האגוזים והפטרוזיליה, ואת הבצל, הביצה ורסק העגבניות. מערבבים עם מזלג או עם הידים עד שהתערובת אחידה.
נותנים לתערובת הקציצות לנוח במקרר כחצי שעה.


בזמן שתערובת הקציצות נחה מכינים את הפלפלים הקלויים. שוטפים את הפלפלים, חוצים, מוציאים את הגרעינים ומניחים על תבנית אפייה משומנת מעט. קולים בתנור בחום גבוה, 200 מעלות, עד שהעור של הפלפלים משחיר (ברובו) ומתחיל להתקלף מהבשר. הופכים את התבנית פעם או פעמיים כדי שהפלפלים יקבלו חום אחיד. כשהפלפלים מוכנים, מעבירים אותם מיד לכלי אטום (כמו קערה מכוסה בצלחת או ניילון) ונותנים להם להזיע שם עד שאפשר לגעת בהם בלי להיכוות באצבעות. כשהפלפלים התקררו מספיק מקלפים מהם בעדינות את העור השרוף. לא נורא אם הם מתפרקים קצת תוך כדי. זה קורה.


כשמוכנים להרכיב את הקציצות, מניחים את שמן הזית בקערה קטנה, ומשתמשים במעט ממנה לשמן את התבנית/תבניות - תבנית אחת גדולה, או שתיים בינוניות. יוצרים מהתערובת קציצות עגולות בגודל כדור פינג פונג בערך, ומשמנים תוך כדי את האצבעות בשמן מדי פעם,כדי שהקציצות יקבלו מעטה דק של שמן זית.
מסדרים את הקציצות בתבנית ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-25 דקות, או עד שהקציצות מזהיבות קצת. 


מגישים את הקציצות חמות, על מצע הטחינה, עם קרעי פלפלים קלויים ועלי פטרוזיליה.

אני רק רוצה להוסיף שאני ממש גאה בעצמי שעשיתי סטיילינג סביר.
לא קל לעצב ולצלם אוכל שהוא ברובו... ובכן... מאוד בז'.

אה, וערפדי חתיכי מוסר כי נבצר ממנו להגיע לפוסט הזה ושהוא מתנצל.
אולי בשבוע הבא.

מודעות וסלט מלון מרהיב

לפני כמה שבועות קיבלתי תגובה על אחד הפוסטים ממשהי שביקשה קצת מידע בסיסי ופשוט. איך נכנסים בכלל לכל העולם הזה של צמצום עלויות באוכל? איך יודעים מה זול? מתי העונה? איך משווים מחירים? או אז ישבתי במשך שעתיים וכתבתי תגובה שאליה ניסיתי לדחוס כל מה שלמדתי עד כה על אוכל זול. הדבר הכי חשוב זה מודעות, טענתי אז, ואני עדיין מסכימה עם עצמי (מאוד מבלבל לא להסכים עם עצמך).
אני רוצה להרחיב על הנושא הזה, כי "מודעות" נהייתה אחת מהקלישאות הניו אייג'יות האלה שמשמעותה נשחקה מרוב שימוש. כשאני אומרת מודעות בהקשר הזה, אני מתכוונת למשהו מאוד קונקרטי: דעו כמה כל דבר עולה.
מה? את רוצה שנשנן את רשימת המחירים של כל המוצרים בסופר, אתם שואלים את עצמכם?
אז בפשטות, כן. זה יעזור מאוד. הבעיה היא שלרובנו יש דברים יותר חשובים לעשות עם הזמן שלנו. כמו לצפות במאסטר שף או להביט בצבע שמתייבש. חוץ מזה, שינון פשוט שכזה לא ממש יעזור לכם, כי המחירים משתנים.
אז איך עושים את זה?


קודם כל, כשאתם עושים קניות, דעו כמה כל דבר שאתם מכניסים לעגלה עולה. כל דבר. אם לא מסומן על זה מחיר, חפשו את הסימון על המדף. אם אין, אל תקנו (באמת!). אם אתם קונים פירות או ירקות במשקל, נסו להעריך מה המשקל שקניתם ומה יהיה המחיר הסופי. עברו על החשבונית בסיום הקנייה ובדקו עד כמה הייתם קרובים. אפשר גם לנסות לשים לב תוך כדי התשלום בקופה, אבל היכולת לעשות זאת תוך כדי ריקון העגלה מצד אחד, ואריזה בשקיות מצד שני דורשת יכולת חלוקת קשב די גבוהה (חוץ מזה שבזמן הזה אתם צריכים לפקוח עין גם על המוצרים שבמבצע - האם באמת נתנו לכם את ההנחה שהבטיחו לכם? האם הסכום ירד מהחשבונית? האם צריך ללכת לקופה הראשית בשביל זה? וכו' וכו').
ברגע שאתם מתחילים לשים לב כמה כל דבר עולה, פתאום תקבלו תמונה הרבה יותר ברורה של הוצאות האוכל שלכם, ותתחילו להבין איך אפשר לצמצם. אתם קונים הרבה אוכל מוכן קפוא, כמו שניצלים או טבעול? אולי הרבה יוגורטים ומעדנים בטעמים שונים ומשונים? אולי בשר יקר? אולי סתם מוצרים שאתם לא צריכים אבל הם היו במבצע? כשיודעים לאן הכסף הולך אפשר להתחיל לתקן.

השלב הבא בתהליך המודעות הוא לנסוע להודו ולהצטרף למנזר. סתם. השלב הבא בתהליך המודעות הוא להסתכל קצת מסביב על המחירים, גם על מוצרים שלא תכננתם בהכרח לקנות. אולי יש מוצרים זולים חדשים שתשמחו לשלב בתפריט? אולי תכננתם לקנות ירכי עוף, אבל אם תסתכלו שנייה הצידה תגלו שדווקא שוקי הודו זולים השבוע? אולי תכננתם לקנות בטטות למרק כתום אבל דווקא הדלורית במבצע עכשיו? הכי קל לעשות השוואות כאלה במקומות בהם המחירים מסומנים בגדול, כמו באיזור הפירות והירקות, ובקצבייה. אבל אני גם מוצאת את עצמי סורקת את מדפי השימורים או הקטניות מדי פעם, סתם כדי לגוון ולראות אם יש איזה מוצר משתלם שטרם גיליתי. 
היתרון הבולט לפיתוח המודעות הזו היא שברגע שאתם מתחילים לזכור מה המחירים של מוצרים שונים, אתם יכולים לתכנן מראש את התפריט שלכם כך שיתבסס על מוצרים זולים יותר. גיליתם שבוע שעבר שהמלונים זולים אבל האפרסקים עדיין די יקרים? אפשר לתכנן מראש להגיש סורבה מלון במקום עוגת אפרסקים. שמתם לב שדג סול נוטה להיות יותר זול מנסיכת הנילוס? התחילו לשוטט באינטרנט ולחפש מתכונים בהתאם.


מודעות. זה שם המשחק.

סמל התנועה למודעות בקנייה

בביקורי בסופר בשבועות האחרונים גיליתי שאמנם חם ומגעיל בחוץ, אבל מחירי פירות הקיץ עדיין לא להיט. אפרסקים, שזיפים, משמשים... כולם היו מעל 10 ש"ח לקילו בביקורי האחרונים. יוצא הדופן המובהק הוא המלון. המלונים היו בסביבות ה-3 ש"ח לקילו בפעם האחרונה שבדקתי, והמלון שרכשתי היה מתוק ונפלא => חייבים להכין משהו עם מלון לבלוג. תכננתי להכין את מרק המלון של אחותי, אבל אז מתכון מעניין ולא שגרתי שהתחבא בתחתית תיקיית המתכונים, צד את עיני. למזלי, היו לי כמעט את כל המרכיבים בבית אז החלטתי לנסות. הקפצתי, חתכתי, סידרתי את כל המרכיבים בתבנית פאי לבנה ופתאום נגלה לי פסיפס צבעוני שכולו שיר הלל לקיץ. ורוד-סגול עז מהבצל הסגול, ירוק מהמלפפון והנענע, כתום מהמלון, לבן ושחור מהפטה והפלפל השחור. פלטת הטעמים של הסלט גם רחבה - מתיקות מהמלון, רעננות מהמלפפון והנענע, מליחות מהפטה, חמיצות מהלימון, חריפות מהפלפל... בכל ביס מקבלים שילוב אחר של טעמים שמתחברים, באופן מפתיע, בהרמוניה מאוד יפה. באמת סלט מרהיב ביופיו ובטעמיו. זה היה אחד מהמנות שנטרפו שניות לאחר סיום הצילומים.
הסלט, בנוסף לכל, גם קל להכנה. מקפיצים את הבצל, קולים את האגוזים, חותכים, מפזרים ומגישים.
נראה לי שיהיה מאוד כיף להגיש סלט כזה בפיקניק סטייליסטי, או סתם לחברים על המרפסת.


סלט מלון ופטה
מבוסס על: מתכון מהבלוג Sippity Sup עם כמה שינויים שלי
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 6-8 מנות


מרכיבים:
1 בצל סגול
1 כף שמן
מעט אגוזי מלך (1/4 כוס בערך)

1 מלון קטן עד בינוני (עדיף כתום, בשביל היופי)

2 מלפפונים

חופן עלי נענע (עלים מ-8 גבעולים בערך)

מיץ מלימון אחד

100 גרם גבינה בולגרית או גבינת פטה
פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה:
פורסים את הבצל לחצאי טבעות דקות, מחממים מחבת עם השמן ומקפיצים במשך כ-3 דקות. אנחנו לא רוצים להזהיב את הבצל, רק לרכך ולהמתיק אותו קצת (ולתת לו צבע ורוד סגול יפהפה).
בינתיים, קוצצים גס את אגוזי המלך.
כשהבצל מוכן מעבירים אותו לכלי אחר שיתקרר, ומעבירים את אגוזי המלך למחבת לקלייה של 2-3 דקות. פה לא כדאי לעשות משהו אחר תוך כדי. אגוזים עוברים מקלויים לפחמניים מאוד מהר. שומרים את האגוזים הקלויים בצד.
חותכים את המלון לחצי, מקלפים מכל חצי את הקליפה עם סכין, פורסים לפלחים, וחותכים כל פלח לחצי (או שתחתכו איך שבא לכם. זה לא באמת קריטי).
פורסים את המלפפון לעיגולים דקים, קוצצים את הנענע, מעבירים את שניהם לקערה ושופכים/סוחטים מעל את מיץ הלימון. כשהבצל המוקפץ מתקרר, מוסיפים גם אותו לקערה ומערבבים בעדינות.
מרכיבים את הסלט: מסדרים על תבנית הגשה (רצוי רחבה ובהירה, כדי שהצבעים יבלטו) את פרוסות המלון. מעל מפזרים את תערובת המלפפונים והבצל. מפוררים מעל את הפטה, מפזרים את אגוזי המלח, וגורסים מעל הכל פלפל שחור.

סלמי שולטטטטת

יש בי ערבוב מאוד משונה של גבוה ונמוך בחיבתי לאוכל. מצד אחד, אני אוהבת אוכל מורכב, מיוחד ומעניין שמאתגר את החיך. אני (אוהבת לחשוב שאני) מזהה ויודעת להעריך חומרי גלם איכותיים.
מצד שני, אני אוהבת כמה דברים כל כך נמוכים - פרוסטינג מקופסא. סוכריות עם צבעי מאכל זרחניים. סלמי מכל הסוגים (האלה שאנשים מצקצקים עליהם בלשון ואומרים "את יודעת ששמים בזה את *כל* השאריות של הפרה?!"), ועוד כהנה וכהנה.
אז לאלה מכם שחושבים שסלמי ופסטרמה הם מעשה השטן, עשו לעצמכם טובה ודלגו על הפוסט הזה. הלאה פודיז. אנחנו מדברים היום על אוכל נמוך (אבל טעים!).


מישהו כאן חווה את חוויית הדלי היהודי-אמריקאי? מדובר במעדניות מסורתיות המציעות שלל בשרים מעושנים ומיושנים, סלטים ואוכל מוכן לקחת הביתה, לרוב מהז'אנר האשכנזי המסורתי כמו קוגל, ומרק קניידלעך. בביקורינו בניו יורק אצל סבא וסבתא, תמיד היינו עושים לפחות ארוחת צהרים אחת בדלי השכונתי, תמיד באותו התפריט. שני משולשי סנדוויץ מלחם שיפון (פעם אחת ניסיתי להזמין לחם לבן ותקעו בי מבט של "מה את גויה?") מלאים עד להתפקע בבשר פרוס דק -לשון, האהוב עלי, אם היה להם, אם לא אז קורנד ביף או פסטרמי (מבשר! לא עוף או הודו). בראש כל משולש סנדוויץ' תקעו קיסם עם צילופן צבעוני בקצה, בניסיון נואש אך חינני למנוע התמוטטות, ולצד הסנדוויץ', מלפפון חמוץ שמנמן ומגובשש. 
<הפסקת ריור קצרה>

אוקי. אפשר להמשיך. ובכן, המתכון של היום הוא קלאסיקה מודרנית של יהודי הגאלדענע מדינה. מתכון שרק יהודים אמריקאיים, חובבי מעדניות הדלי, היו יכולים להמציא - דלי רול. 
דלי רול (זה? זו?) רולדה של פרוסות נקניק, פסטרמה וכדומה, עטופים בבצק, עם רטבים מתוקים ופיקנטיים. סוג של סנדוויץ' קולקטיבי אפוי. הדלי רול הוא אופנה קולינרית חדשה יחסית שתפסה חזק, וכיום מככבת כמתאבן או כעיקרית בארוחות שבת בכל רחבי ארה"ב. כמובן שלכל בעלבוסטה אמריקאית טובה יש גרסא משלה. יש שמורחות בחרדל, יש שמוסיפות קטשופ, מיונז, או טריאקי. יודעי ח"ן מוסיפים גם אקסטרות כמו בצל מטוגן, או פירה. הגרסא המקורית היא עם בצק עלים, אבל בגרסא שלי, כדי להוריד עלויות (ולהעלות את הסיכוי שהאורחים שבדיאטה ל"ע יסכימו לגעת בזה), אני מחליפה אותו בבצק שמרים. 
דלי רול זה אחלה דרך להאכיל הרבה אנשים די בזול. לא צריך כמות גדולה של בשרים מכיוון שלבשרים מעושנים יש טעם חזק ודומיננטי. בנוסף, לא צריך להשקיע בנקניק או פסטרמה איכותיים במיוחד כדי שזה יצא טעים. לכו למעדנייה ושאלו אותם מה הנקניקים הכי זולים שלהם, אל תתביישו (ואם מישהו פה אומר איכס כרגע כנראה שהוא היה צריך להפסיק לקרוא כשאמרתי בהתחלה...). 
כל הסיפור הזה של הדלי רול אולי ישמע קצת מוזר לחלקכם, אבל סמכו עלי. כדאי לנסות.

דלי רול

מבוסס על: הבצק מבוסס על המתכון ל"בצקיצי" עם קצת שינויים, היתר- אינטרפרטציה שלי למתכון מוכר

עלות: כ-20 ש"ח

כמות: 2 מאפים, יספיק לכ-8 אנשים לפחות כמנה עיקרית בלעדית, יספיק ל-16 כמתאבן או כמנה עיקרית נוספת.

מרכיבים:

לבצק-

3 כוסות קמח

3 כפות שמן

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

3/4 כף שמרים

קצת פחות מכוס מים 

בטטה גדולה

300 גרם סלמי, פסטרמה או שילוב ביניהם

חרדל

רוטב צ'ילי מתוק

אופציונאלי-

ביצה טרופה להברשה

שומשום או פרג לפיזור

הוראות הכנה:

מכינים את הבצק- מערבבים את כל המרכיבים היבשים בקערה גדולה ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק מדי. לשים 3-5 דקות, מעבירים לקערה, מכסים, ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה.

בזמן שמחכים לבצק לתפוח, מקלפים את הבטטה, חותכים לכמה חתיכות, מעבירים לסיר עם מים ומבשלים עד שהבטטה רכה (כ-20 דקות). כשהבטטה מוכנה שולפים אותה מהמים (את מי הבישול אפשר להוסיף למרק, חבל לזרוק) ומועכים למחית. 

כשהבצק מוכן מחלקים אותו ל-2. מרדדים כל חלק לעלה שרוחבו קצת פחות מרוחב תבנית האפייה שלכם.

מורחים על כל עלה חרדל וצ'ילי מתוק לפי הטעם (אני משתמשת בכפית וכף מכל אחד, בהתאמה), חצי מהבטטה המעוכה, ומסדרים מעל חצי מהסלמי כך שיכסה את העלה באופן פחות או יותר אחיד.

מגלגלים כל עלה לרולדה, מעבירים אותם בזהירות לתבנית אפייה ומקפלים את הקצוות כלפי מטה (כדי שהמילוי לא יברח החוצה). מורחים על הרולדות ביצה טרופה ומפזרים שומשום או פרג, אם רוצים.

אופים בחום בינוני (180 מעלות) עד שהבצק מזהיב, בערך חצי שעה (תלוי בתנור).

מגישים חם או חמים, כמתאבן או כעיקרית.