תבשיל בשר ופירות יבשים - שאריות ט"ו בשבט שניה לפני פורים

רגע רגע! אל תתחילו עוד עם האוזני המן!
טוב בעצם, אתם יכולים להתחיל. לא אתכחש לכך שהתחלתי לתכנן משלוחי מנות מראש השנה.
ובכל זאת, באיחור אופנתי, יש לי מתכון מעולה לשאריות הפירות היבשים מט"ו בשבט. האמת, כשחושבים על זה, המתכון הזה ילך טוב גם אחרי פורים, אם יש לכם איזה בקבוקון יין שקיבלתם במשלוח ולא ממש בא לכם לשתות. ובכלל, מדובר בעיקרית מתקתקה וחגיגית שתתאים יפה מאוד לשולחנות של שבת וחג.

אבל לפני שנגיע למתכון, הריני לקבול באופן רשמי:
איך זה שכולם קיבלו הצעות לשריונים במפלגות השונות חוץ ממני? פייר, נעלבתי. ידידיה מאיר, ג'קי לוי, עודד מנשה, עדן הראל... בטח גם אודטה קיבלה טלפון מעוזרו האישי של בוז'י.

ומה איתי הא?? מה אני לא עוסקת בצרכי ציבור? אני לא פעילה ותיקה כנגד יוקר המחיה? מה לא מגישים מתכונים מהבלוג שלי במעון רוה"מ כדי לחסוך בהוצאות האירוח?
הבלוג שלי הוקם יותר משנה לפני המחאה החברתית! אני החרמתי קוטג' הרבה לפני שזה היה מגניב. אני הייתי הראשונה לזהות וכו'.
ככה זה פוליטיקאים כנראה. הם קוראים לך בבלוג, לוקחים ממך מתכונים לעוגיות פרווה ללא מרגרינה, אבל ברגע האמת שוכחים ממך, כמו סיר מרק על הגז באמצע מתקפת קסאמים (תראו אני גם בטחוניסטית!). 

כנראה שאאלץ להמשיך לחיות את חיי כאחד האדם במשך השנה וחצי הקרובים עד לבחירות הבאות.

אז למתכון. תבשיל עשיר של בשר עם פירות יבשים, בצל מטוגן וקצת יין. הבישול האיטי ממזג את כל הטעמים ביחד, הבשר יוצא רך ונימוח והרוטב מתקתק ועשיר. אני משתמשת פה בבשר מס' 8 - שריר הזרוע, שמתאים לבישול איטי ארוך בנוזלים. לרוב אפשר לקנות אותו קפוא בכ-30 ש"ח לקילו, ומדי פעם יש עליו גם מבצעים שווים יותר. אפשר להחליף את הבשר בנתחים בעלי אופי דומה כמו מס' 3 או מס' 2. את הבשר מבשלים קודם במים, ואת המים האלה חבל לזרוק. אפשר להשתמש בהם כדי לתגבר את הטעם של תבשילים או מרקים ולתת להם טעם בשרי יותר.

תבשיל בשר ופירות יבשים בבישול איטי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-65 ש"ח (תלוי בעיקר בכמות הבשר)
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 נתח בשר מס' 8, במשקל של בין קילו וחצי ל-2 קילו
מים לכיסוי
4 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 כוס יין (איזה סוג שיש. אני השתמשתי פעם ברוזה מתקתק ופעם באדום יבש)
1 כוס פירות יבשים - שזיפים מגולענים, משמשים, תמרים, צימוקים, תאנים... מה שיש. תערובת של כמה סוגים זה גם מעולה.
1 כפית ג'ינג'ר
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן טחונה
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
שמים את הבשר בסיר בינוני, מכסים במים, ומבשלים מכוסה במשך שעה וחצי - שעתיים.
מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וכשהוא מתקרר מעט, חותכים לקוביות או פרוסות. את מי הבישול של הבשר אפשר לשמור ולהשתמש לחיזוק הטעם של מרקים ותבשילים.
בזמן שמחכים שהבשר יתקרר מחממים את השמן בסיר בינוני (אפשר באותו הסיר, רק תנקו ותייבשו לפני), ומטגנים את הבצלים על חום בינוני עד שהם מזהיבים, כ-15 דקות. תערבבו מדי פעם, בעיקר לקראת הסוף, שלא ידבקו.

מוסיפים לסיר את יתר המרכיבים ואת קוביות הבשר, מכסים, מביאים לרתיחה, מורידים לחום נמוך, ומבשלים לפחות שעתיים, עד שהבשר רך ונימוח והנוזלים מצטמצמים. 

משימת ט"ו בשבט ועוגת פירות לחג

ט"ו בשבט בפתח ומשימת המאסטר שף היהודית השנתית עומדת לפנינו: איך דוחפים את כל שבעת המינים למנה אחת? יש גם את אתגר הלהכין סלט פירות עם כמה שיותר סוגים שונים של פירות, בו סופרים כפרי נפרד גם את הדבר-המסוכר-הירוק -זוהר-שאני-לא-
יודעת-מה-הוא- אבל-מכרו-אותו-במשקל- עם-יתר-הפירות- היבשים- אז-קניתי". אבל אתגר סלט הפירות הוא יותר צרכני-קמעונאי מאשר קולינרי.

רוצים לנסות ולעמוד באתגר הט"ו בשבט השנתי אבל אין לכם רעיונות? אני מכירה כמה אבטיפוסים של מתכונים שמשלבים את כל שבעת המינים: 

1. סלט דגנים: מבשלים חיטה ושעורה (גריסים או גריסי פנינה) מוסיפים צימוקים, ותמרים ותאנים מיובשים קצוצים, ומתבלים ברוטב של שמן זית, ורכז רימונים. את רעיון הבסיס הזהאפשר לקחת לכל מיני כיוונים - אפשר להוסיף לרוטב מיץ לימון או תפוז, וגם מעט מהגרידה. אפשר להוסיף ירוקים כמו תרד או עלי בייבי, כדי לחתוך את רמות המתיקות ולתגבר את הרעננות והוויטמינים. אפשר להוסיף קוביות של גבינת פטה ו/או אגוזים מלך או פקאן קלויים כדי להעשיר את הסלט. בהחלט יש המון כיוונים שאפשר ללכת אליהם עם הסלט הזה, ומדובר בתוספת מספקת במיוחד, בואכה ארוחה בפני עצמה, בהתאם לגיוונים שתבחרו.

2. לחם בירה: בלחם השעורה היא הבעייתית, כי בדרך כלל לא מכינים לחם מקמח שעורים, לכן הולכים על אופציית הבירה. כל שנותר הוא להעשיר את הלחם עם צימוקים ופירות יבשים כמו מקודם, להשתמש בשמן זית או להוסיף לבצק גם זיתים קצוצים, ולתבל עם טיפה רכז רימונים חמצמץ. יש אצל טולטולים אחלה מתכון ללחם בירה.

3. עוף ממולא: אופציה דומה לסלט שלעיל רק שפה חלק מהמרכיבים נכנסים למשרה - יין, רכז רימונים, מעט שמן זית, וסילאן אם רוצים. אז ממלאים את העוף בתערובת הדגנים המבושלים, פירות יבשים קצוצים ורצוי גם תבלינים חמים כמו קינמון, ג'ינג'ר וציפורן.

מי שיש לו עוד רעיונות מוזמן לשתף בתגובות.
איזה מוזמן? אני מצווה עליכם. ראו עצמכם כמשתתפי מאסטר שף שקיבלו חסינות העומדים במרפסת וצועקים לנו מה לעשות.

עוד משהו שאולי יעזור לכם בבישולים לקראת החג, חיברתי רשימת מרכיבים שרלוונטים לכל אחד משבעת המינים, תוך התחשבות בכך שרוב הפירות הטריים לא ממש בעונה עכשיו. אולי יהיה פה משהו ברשימה שלא חשבתם עליו שיתן לכם השראה למנת ט"ו בשבט מנצחת. גם פה אתם בהחלט מוזמנים להציע עוד אופציות שלא חשבתי עליהם:
חיטה: קמח לבן/מלא, חיטה (גרעינים שלמים שמבשלים)
שעורה: בירה, גריסים/גריסי פנינה
גפן: צימוקים, מיץ ענבים, סוכר ענבים,יין
תאנה: תאנים מיובשות, ריבת תאנים
רימון: רימון טרי (עדיין יש פה ושם בסופרים), רכז רימונים
זית: זיתים שלמים מכל מיני סוגים, שמן זית
תמר: סילאן, תמרים מיובשות, ממרח תמרים

כבר סיפרתי לכם פה בעבר שבעיקרון אני מנסה להימנע מלצרוך כמויות מאסיביות של פירות יבשים. הם מיובאים, עתירי קלוריות, ופשוט מרגיש לי מצחיק לחגוג את שפע פירותיה של ארץ ישראל עם פירות מתורכיה שהשד יודע לפני כמה זמן הם גודלו. יש תפוזים, יש קלמנטינות יש אשכוליות ופומלות ואבוקדו ותותים... והם טריים, בריאים וזולים יותר. אני לא מחרימה לחלוטין פירות יבשים, אבל אני משתדלת לקנות רק כמות זערורית (אחרת ממילא נשאר המון. כמה תאנים מיובשות אפשר כבר לאכול?) ואני משתדלת לתת לפירות הטריים מקום של כבוד. 

לאור דברי השילוב הראוי הנ"ל, היום בפוסט, עוגה שמשלבת באלגנטיות פירות טריים עם יבשים. היא בחושה, קלה להכנה, ופרווה וללא מרגרינה, כמובן. היא גם גמישה ולא מצריכה פירות יבשים ספציפיים, מה שיש לכם בבית זה אחלה. אני השתמשתי בתערובת של צימוקים, שזיפים, משמשים ותמרים, קצת מכל סוג. בקיצור, אופציה ראויה לקינוח ברוח החג, או סתם בתור עוגה נחמדה לשבת.

עוגת פירות יבשים קלילה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, או תבנית עגולה בינונית

מרכיבים
2 תפוזים סחוטים + מים כדי להשלים לכוס אחת של נוזלים (או לחלופין, 1 כוס מיץ תפוזים)
1 כוס פירות יבשים קצוצים (כ-120 גרם) מכל סוג
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 ו-3/4 כוס קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כפית ג'ינג'ר טחון

מניחים את מיץ התפוזים ואת הפירות היבשים הקצוצים בקערת הערבוב ומשרים כחצי שעה כדי לרכך את הפירות מעט. מוסיפים את השמן הסוכר והביצה ומערבבים עד להתאחדות. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
שופכים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק או תבנית עגולה בינונית משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה תפוחה וזהובה, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

(סלט) פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל

קוראי בישול בזול הותיקים כבר מכירים את האיבה רבת השנים שאני רוחשת לפירות יבשים. הם יקרים - פי 3 לפחות מפירות רגילים, הם מפוצצים בסוכר, ומעטים האנשים שבאמת באמת אוהבים אותם. רובנו סתם מוצאים את עצמנו מנשנשים עוד משמש, ועוד תפוח מיובש, ועוד אננס מסוכר (או איך שאבא שלי קורא לזה "סוכר עם קצת אננס בפנים"), לא כי אנחנו באמת רעבים או נהנים מהם הנאה גסטרונומית עמוקה, אלא סתם, כי הם שם. 

אז מה דעתכם, לכבוד ט"ו בשבט, אשכרה לחגוג עם פירות הארץ, ולא עם פירותיהן המיובשים והמצ'וקמקים של טורקיה או איראן?

מה דעתכם על איזה... סלט פירות?

רגע רגע! לאן אתם הולכים!?

סלט פירות לא חייב להיות בליל של פירות חבוטים בגווני בז' שמוגש מתוך טאפרוור.

הוא יכול להיות גם חגיגה צבעונית ומקורית של פירות עם טעמים עזים ומיוחדים. 

לא משוכנעים? קבלו כמה טיפים לשדרוג סלט הפירות שלכם:

• גרעינים או אגוזים - רוצים תוספת של קראנצ'יות לסלט הפירות? תוסיפו גרעיני חמניה או דלעת, אגוזי מלך, שבבי שקדים, פקאנים מסוכרים, כיד הדמיון. אם רוצים לשדרג עוד קצת, קולים את האגוזים. אין כמו הריח והטעם המשכרים של אגוזי מלך ופקאנים קלויים (להסברים על איך לקלות אגוזים ראו במתכון של הפוסט הזה). בכל מקרה, זכרו להוסיף את האגוזים לסלט הפירות ממש לפני ההגשה, שלא יספגו נוזלים ויאבדו את הקראנצ'יות שלהם.
• יש בין הסועדים ילדים שאתם רוצים להפתיע? הוסיפו לסלט הפירות חופן שוקולד צ'יפס או מרשמלו. קניתם אותם ברגע.
• אין ילדים בנמצא? זה הזמן לפרוץ למרתף היינות או ארון המשקאות שלכם. כל סלט פירות טעים יהיה טעים יותר עם קצת יין, אדום או לבן, גרנד מרינייה, צ'רי הרינג או סתם שוט של וודקה. במקרי חירום אפשר להסתפק גם ביין פטישים.
• תבלינים יבשים - שדרוג מוכר, אהוב ועדיין טעים. מוסיפים מעט קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, ואפילו צ'ילי גרוס, לחריפות מעניינת ובלתי צפוייה.
• עשבי תיבול טריים - אני לא צריכה להגיד לכם שנענע היא תוספת מצויינת לסלט פירות. אבל מה דעתכם על קצת לואיזה מהעציץ? אולי בזיליקום? או רוזמרין? שימוש בעשבי תיבול לא שגרתיים תכניס את סלט הפירות המשעמם לעולם של טעמים שלא הכרתם. וכל החברים שלכם יחשבו שאתם מה זה פודיז מגניבים. רק בעדינות עם הכמויות אם אתם מתנסים בשילוב שחדש לכם.
• ג'ינג'ר מסוכר, מכירים? נכון הקוביות המסוכרות בצבע חום בהיר שכולם קונים בטעות ואף אחד לא אוכל? אם במקרה יש לכם בבית קצת ג'ינג'ר מסוכר, נסו לקצוץ דק כמה קוביות ולהוסיף אותם לסלט הפירות. כך תקבלו פיקנטיות נעימה שמפוזרת בסלט, ולא גוש ג'ינג'ר לפנים שאף אחד לא רוצה לאכול חוץ מדוד אברם. תזכרו לשמור לו כמה קוביות שלמות בצד, שלא יתלונן.
• אתם מתכוונים להשתמש בתפוז בסלט הפירות שאתם מכינים? מעולה! לפני שאתם מקלפים, הורידו גרידה מהקליפה והוסיפו גם אותו לסלט, לטעם הדרי נפלא. אפשר להשתמש כמובן גם בגרידת לימון אם יש לכם. בכל מקרה זכרו, אתם רוצים רק גרידה דקיקה של החלק הכתום/צהוב, בלי הלבן המר.
• עדיין משעמם לכם? תתחילו לשחק עם אופן ההגשה. אפשר להגיש בכוסות אישיות. אפשר לחלק את הפירות לפי צבעים ולסדר אותם בשכבות בקערת זכוכית יפה. אפשר לסדר את הפירות על מגשים ולתת לכל אחד להרכיב את סלט הפירות האישי שלו. 
• רוצים עיצוב למתקדמים? חפשו קצת על טכניקות של גילוף/פיסול בפירות. יש המון אתרים וסרטי הדגמה ברשת על הנושא. חלקם יחסית פשוטים, חלקם די מורכבים, ואת חלקם קשה להאמין שיצר בן אנוש. אני התנסיתי קצת בטכניקות, כפי שאתם רואים, סתם ממה שראיתי ברשת. גילפתי חצאי קלמנטינות בזיגזג, וניסיתי לגלף פלח תפוח לצורת עלה, בהצלחה חלקית (והנה עצה בגרוש - אם אתם מגלפים על תפוח, השתמשו בתפוח אדום. קשה יותר להתרשם מגילופים על תפוח ירוק כי הקונטרסט לא מספיק חזק). כל העניין לוקח כמה דקות לאנשים שמנוסים בשימוש בסכין.  מי יודע, אולי יש בכם כישרון חבוי שרק מחכה להתפרץ? יצויין שאם אתם מאלה שלא מסתדרים עם חפצים חדים וכל הזמן חותכים את עצמם במטבח, כדאי שתמצאו אומנות אסייתית אובססיבית אחרת, קצת פחות מסוכנת לבריאותכם. אולי אוריגמי? 

ועוד קטנה לפני הסיום - נכון שאני כל הזמן חוזרת על המנטרה של פירות העונה? איך שהם טריים יותר ובריאים יותר וזולים יותר? פה ההזדמנות שלכם לנצל אותם בגדול.

מה בעונה עכשיו? 

שלל פירות הדר - תפוזים, לימונים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות וכו', תפוחים ואגסים בכל מיני צבעים, אפרסמונים, בננות, קיווי מתחיל להיכנס, התותים עדיין קצת יקרים אבל כבר אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים בשוק, והרימונים הם בסוף של הסוף של העונה.

אז צאו ליהנות מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל! 

ט"ו בשבט שמח!

יער הברוקולי הקסום

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני כבר מתחילה להרגיש את סוף החורף. כן, אני יודעת, רק תחילת פברואר עכשיו, ויש עוד קור וגשם לפנינו (אני מקווה לפחות). אבל ברגע שנכנסים לחודש שבט, עם כל חגיגות הטבע, והפירות של ט"ו בשבט, אני מתחילה, מבלי משים, לקלף מעלי את קליפות החורף. קצת פחות חימום, קצת יותר זמן בחוץ, יותר פעילות ותזוזה, פחות בהייה בגשם ממעמקי הר של שמיכות (האמת, נראה לי שעשיתי את זה אולי פעם אחת החורף. ככה זה כשעובדים ברוב שעות האור. אבל אני אוהבת לחשוב שהעברתי את זמני בצורה פיוטית שכזו). 


לכן הסיפור עם הפירות היבשים בט"ו בשבט כל כך צורם לי. מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם חושבים על חגיגת הלבלוב והפריחה, התחדשותו של הטבע ותחילת האביב? פרוסות תפוח יבשים ודהויים? אולי איזה משמש מקומט ששכח כבר מזמן איך מרגיש חום השמש? 
לא הא?
רגע רגע, מה עם גוש בלתי מזוהה ומסוכר בצבע כתום זוהר? נו, הזה שלא ברור אם הוא מנגו, פפאיה, או סוליה של כפכף מקלחת צבעוני. 
מישהו?
|קולות צרצרים|
אז בואו נכין היום משהו שיותר מתאים לט"ו בשבט - בריא, מלא ירוק, ומקורי, עם מראה שמתאים בול לחג.
אני מדברת כמובן על יער הברוקולי הקסום. אם הייתם הִיפים בארה"ב בשנות השבעים, בטוחני שאתם יודעים על מה אני מדברת. למי שלא, מדובר בפשטידת אורז פשוטה שבתוכה נטועים גבעולי ברוקולי ויוצרים אפקט מקסים של יער קטנטן. הבטחתי לעצמי ביום שפתחתי את הבלוג שלעולם לא אשתמש בשורש המשומש עד זרא ק.ס.מ. כדי לתאר את האוכל שלי, אבל במקרה דנן, זהו שמו הרשמי של המאכל, ובאמת, הוא די מקסים (די! די! תפסיקי! אסור!).
המתכון הזה מאוד קל לעדכון ושינוי על פי העדפותיכם. אפשר להשתמש באורז לבן או מלא, אפשר לגוון בסוג הגבינה אם אתם רוצים - קשקבל, מוצרלה או פטה כולם יהיו טעימים פה, ואפשר כמובן לגוון בעשבי התיבול. אני השתמשתי בפטרוזיליה שמיר ונענע, אבל שילוב של בזיליקום או קצת מרווה טרייה לתוך העסק גם יכול להיות מעולה.
אם אתם לא ממש אוהבים את הרעיון של פשטידת אורז (כאמור, מתכון של היפים), אתם יכולים לטעת את עצי הברוקולי בכל פשטידה שתרצו, כל עוד היא מוצקה ויבשה יחסית, כדי שהעצים יוכלו לעמוד בתערובת בכוחות עצמם. 


יער הברוקולי הקסום, פשטידת אורז וגבינה בעיטור "עצי" ברוקולי
מבוסס על: המתכון הקלאסי של מולי קאצן מתוך הספר The Enchanted Brocolli Forest עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: 8-10 מנות


מרכיבים
2 כוסות אורז לא מבושל (אפשר לבן או מלא)
כ-1/2 ק"ג ברוקולי
1 כף שמן זית או חמאה
1 בצל קצוץ
1 שן שום קצוצה
1/2 מלח
1/2 פלפל
3 ביצים
1-2 כוסות עשבי תיבול קצוצים (אני השתמשתי בכוס פטרוזיליה קצוצה, 3/4 כוס שמיר קצוץ ו-1/4 כוס נענע קצוצה)
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
מעט שמן זית
מעט מיץ לימון


הוראות הכנה
מבשלים את האורז בצורה המועדפת עליכם. לרוב יש גם הוראות על האריזה אם אתם צריכים.
בינתיים, מכינים את עצי הברוקולי - מפרקים את התפרחת הגדולה של הברוקולי לתפרחות "עציות" קטנות, עם "גזע" באורך אצבע בערך. את חלקי הגבעול המיותרים שומרים לתבשילים אחרים. 
שותפים ומנקים את תפרחות הברוקולי וחולטים אותם במים רותחים במשך כ-2 דקות, עד שהם משנים את צבעם לירוק עז, כדי לרכך אותם קצת. איך חולטים? לוקחים סיר שיכול להכיל את הברוקולי בשכבה אחת ושמים בו מים בגובה כמה ס"מ. מביאים את המים לרתיחה, מוסיפים את הברוקולי, מכסים, ומבשלים במשך 2 דקות. בתום 2 הדקות מסננים את המים ומעבירים את הברוקולי לכלי נפרד.
מחממים בסיר את השמן או החמאה, מטגנים את הבצל, השום, המלח והפלפל, עד שהבצל נהיה שקוף, כ-5 דקות. 
מכבים את האש ומערבבים פנימה את האורז, עשבי התיבול, הביצים והגבינה.
מסדרים את התערובת בתבנית גדולה, ו"נוטעים" בתוכה את תפרחות הברוקולי החלוטים.
מטפטפים מעל הברוקולי מעט לימון ושמן זית (ממש טיפה או שתיים על כל עץ).
מכסים בעדינות את התבנית בנייר כסף (תיזהרו לא להפיל את העצים!), ואופים בתנור בחום בינוני-נמוך, 160 מעלות, במשך כ-20 דקות, רק עד שהפשטידה חמה כולה (אנחנו רוצים שהביצים יתבשלו, לא מעבר לזה).

הריני להציג בפניכם את דוגמניות הבית החדשות, עזמרלדה ופרה פוסֶט!
קבלו אותן!

עזמרלדה, דוגמנית צמרת ותיקה, חלוצה בתחום דוגמנות חיות המשק.
עזמרלדה מספרת כי היא מנצלת את הסלברטאיות שלה כדי להילחם בדעות קדומות:
"זה מה זה לא נכון מה שאומרים שכל הדוגמניות אוכלות רק חסה כל היום.
אני למשל אוכלת מלא חוביזה, ולפעמים גם סירה קוצנית".

פרה פוסט, נערת החן של התנועה הקיבוצית לשנת 2011, היא חדשה בתחום אך כבר
הספיקה להוביל קמפיינים עבור מועצת החלב ("לעדי הימלבלוי יש הרבה מה ללמוד ממני"),
ועלית ("אנשים כל הזמן מבקשים ממני לחתום על חפיסות השוקולד שלהם"),
שהפכו אותה לבת בית בקרב הציבור הישראלי. מהו סוד ההצלחה המטאורית שלה?
"לי אין שום סיליקון בחלב", היא אומרת בקריצה.