‏הצגת רשומות עם תוויות פירות הדר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פירות הדר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 בינואר 2013

משימת ט"ו בשבט ועוגת פירות לחג

ט"ו בשבט בפתח ומשימת המאסטר שף היהודית השנתית עומדת לפנינו: איך דוחפים את כל שבעת המינים למנה אחת? יש גם את אתגר הלהכין סלט פירות עם כמה שיותר סוגים שונים של פירות, בו סופרים כפרי נפרד גם את הדבר-המסוכר-הירוק -זוהר-שאני-לא-
יודעת-מה-הוא- אבל-מכרו-אותו-במשקל- עם-יתר-הפירות- היבשים- אז-קניתי". אבל אתגר סלט הפירות הוא יותר צרכני-קמעונאי מאשר קולינרי.

רוצים לנסות ולעמוד באתגר הט"ו בשבט השנתי אבל אין לכם רעיונות? אני מכירה כמה אבטיפוסים של מתכונים שמשלבים את כל שבעת המינים: 

1. סלט דגנים: מבשלים חיטה ושעורה (גריסים או גריסי פנינה) מוסיפים צימוקים, ותמרים ותאנים מיובשים קצוצים, ומתבלים ברוטב של שמן זית, ורכז רימונים. את רעיון הבסיס הזהאפשר לקחת לכל מיני כיוונים - אפשר להוסיף לרוטב מיץ לימון או תפוז, וגם מעט מהגרידה. אפשר להוסיף ירוקים כמו תרד או עלי בייבי, כדי לחתוך את רמות המתיקות ולתגבר את הרעננות והוויטמינים. אפשר להוסיף קוביות של גבינת פטה ו/או אגוזים מלך או פקאן קלויים כדי להעשיר את הסלט. בהחלט יש המון כיוונים שאפשר ללכת אליהם עם הסלט הזה, ומדובר בתוספת מספקת במיוחד, בואכה ארוחה בפני עצמה, בהתאם לגיוונים שתבחרו.

2. לחם בירה: בלחם השעורה היא הבעייתית, כי בדרך כלל לא מכינים לחם מקמח שעורים, לכן הולכים על אופציית הבירה. כל שנותר הוא להעשיר את הלחם עם צימוקים ופירות יבשים כמו מקודם, להשתמש בשמן זית או להוסיף לבצק גם זיתים קצוצים, ולתבל עם טיפה רכז רימונים חמצמץ. יש אצל טולטולים אחלה מתכון ללחם בירה.

3. עוף ממולא: אופציה דומה לסלט שלעיל רק שפה חלק מהמרכיבים נכנסים למשרה - יין, רכז רימונים, מעט שמן זית, וסילאן אם רוצים. אז ממלאים את העוף בתערובת הדגנים המבושלים, פירות יבשים קצוצים ורצוי גם תבלינים חמים כמו קינמון, ג'ינג'ר וציפורן.

מי שיש לו עוד רעיונות מוזמן לשתף בתגובות.
איזה מוזמן? אני מצווה עליכם. ראו עצמכם כמשתתפי מאסטר שף שקיבלו חסינות העומדים במרפסת וצועקים לנו מה לעשות.

עוד משהו שאולי יעזור לכם בבישולים לקראת החג, חיברתי רשימת מרכיבים שרלוונטים לכל אחד משבעת המינים, תוך התחשבות בכך שרוב הפירות הטריים לא ממש בעונה עכשיו. אולי יהיה פה משהו ברשימה שלא חשבתם עליו שיתן לכם השראה למנת ט"ו בשבט מנצחת. גם פה אתם בהחלט מוזמנים להציע עוד אופציות שלא חשבתי עליהם:
חיטהקמח לבן/מלא, חיטה (גרעינים שלמים שמבשלים)
שעורהבירה, גריסים/גריסי פנינה
גפןצימוקים, מיץ ענבים, סוכר ענבים,יין
תאנהתאנים מיובשות, ריבת תאנים
רימוןרימון טרי (עדיין יש פה ושם בסופרים), רכז רימונים
זיתזיתים שלמים מכל מיני סוגים, שמן זית
תמרסילאן, תמרים מיובשות, ממרח תמרים

כבר סיפרתי לכם פה בעבר שבעיקרון אני מנסה להימנע מלצרוך כמויות מאסיביות של פירות יבשים. הם מיובאים, עתירי קלוריות, ופשוט מרגיש לי מצחיק לחגוג את שפע פירותיה של ארץ ישראל עם פירות מתורכיה שהשד יודע לפני כמה זמן הם גודלו. יש תפוזים, יש קלמנטינות יש אשכוליות ופומלות ואבוקדו ותותים... והם טריים, בריאים וזולים יותר. אני לא מחרימה לחלוטין פירות יבשים, אבל אני משתדלת לקנות רק כמות זערורית (אחרת ממילא נשאר המון. כמה תאנים מיובשות אפשר כבר לאכול?) ואני משתדלת לתת לפירות הטריים מקום של כבוד. 

לאור דברי השילוב הראוי הנ"ל, היום בפוסט, עוגה שמשלבת באלגנטיות פירות טריים עם יבשים. היא בחושה, קלה להכנה, ופרווה וללא מרגרינה, כמובן. היא גם גמישה ולא מצריכה פירות יבשים ספציפיים, מה שיש לכם בבית זה אחלה. אני השתמשתי בתערובת של צימוקים, שזיפים, משמשים ותמרים, קצת מכל סוג. בקיצור, אופציה ראויה לקינוח ברוח החג, או סתם בתור עוגה נחמדה לשבת.

עוגת פירות יבשים קלילה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, או תבנית עגולה בינונית

מרכיבים
2 תפוזים סחוטים + מים כדי להשלים לכוס אחת של נוזלים (או לחלופין, 1 כוס מיץ תפוזים)
1 כוס פירות יבשים קצוצים (כ-120 גרם) מכל סוג
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 ו-3/4 כוס קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כפית ג'ינג'ר טחון

מניחים את מיץ התפוזים ואת הפירות היבשים הקצוצים בקערת הערבוב ומשרים כחצי שעה כדי לרכך את הפירות מעט. מוסיפים את השמן הסוכר והביצה ומערבבים עד להתאחדות. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
שופכים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק או תבנית עגולה בינונית משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה תפוחה וזהובה, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.




יום שישי, 6 ביולי 2012

תמצית הקיץ


אני מאוד מרוצה מעצמי בימים האחרונים. 
לא, זה לא בגלל שזכיתי בפרס מטעם מכון וולקני על זן הבזיליקום העמיד בפני ציפורים שפיתחתי (בזיליבסקו = עלי בזיליקום שמשפריצים עליהם טבסקו כדי שהציפורים המקוללות האלה יפסיקו לאכול לי את הפסטו בפוטנציה. תודה ששאלתם). 
וזה לא בגלל שהעברתי צהרים בלצייר ביקינים ובגדי גוף נוצצים מספרינקלז ושוקולד לבן על עוגיות זהבה ושלושת הדובים עם מורקייק האחת והיחידה. כלומר, זה גם בגלל זה, כי דובים בבגדי גוף נוצצים ואכילים זה אדיר וגם מורקייק היא אדירה. אבל את הנושא הזה אכסה בפרוטרוט כשנתקרב יותר לאולימפיאדה.
ובכן הסיבה שאני כל כך מרוצה מעצמי הוא שפיתחתי מתכון לעוגת לימונענע. מחיפוש בגוגל גיליתי שאני לא היחידה שחשבה על הרעיון הזה, אבל לפחות חשבתי עליו באופן עצמאי. המתכון שלי גם שונה מעט מהמתכונים האחרים, בעיקר בזה שהוא מבוסס על שמן, כלומר העוגה פרווה ללא מרגרינה, כיאה לרוח הבלוג. 


מאיפה הרעיון אתם שואלים? (תשאלו. נו.. תשאלו! תודה.)
לפני המון זמן ראיתי ב-tastespotting מתכון מבלוג איטלקי לעוגה עם עלי נענע טריים, שנטחנים בבלנדר מוט לתוך השמן. ניסיתי פעם אחת בלי הבלנדר מוט כי לא היה לי כוח, סתם קצצתי את הנענע, וקיבלתי כעונש עוגה בטעם "ירוק" (השלב הבא בעוגות ברוח הקיץ: עוגת דשא! בקרוב בבישול בזול). 
עבר זמן, הטראומה שכחה, ונמשכתי בחזרה למתכון. המרכיב החלבי היחיד במתכון המקורי הוא חלב, ולא היה שום סיבה לא לנסות להחליף אותה, ובכך להפוך את העוגה לפרווה. כמובן שלימון הולך עם נענע ומשם כל העניין כבר התגלגל בטבעיות. 
לא רציתי להוסיף את גרידת הלימון לעוגה עצמה כדי לתת לנענע לתפוס את מרכז הבמה, לכן היא התגלגלה לציפוי - שכבה דקה, מתוקה ולימונית, שמתייבשת ומתקשה לאחר כמה דקות ונותנת כמעט אפקט של ארטיק.
התוצאה היא עוגה מתוקה-חמצמצה עם ניחוח נענע ולימון משגע, שנותנת הרגשה של תמצית הקיץ. היא גם נראית חמודה מאוד עם ציפוי לבן צהבהב בהיר, וחתיכות קטנטנות של עלי נענע שמשבצות את העוגה מבפנים.


בקיצור, אם אתם אוהבים לימונענע, או סתם רוצים עוגה קיצית קלילה וכיפית, אני ממליצה בחום. 
(והופ! קיבלתם עוד עוגה על בסיס שמן, פרווה וללא מרגרינה לאוסף)


עוגת לימונענע (פרווה ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון מהבלוג Dulcis in Furno
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגה:
2/3 כוס שמן
35 עלי נענע מופרדים מהגבעול (עלים מ- 5-6 גבעולים)
2 ביצים
2/3 כוס סוכר
1 ו-7/8 כוס קמח (1 ו-3/4 כוס + 2 כפות)
2 כפיות אבקת אפייה
מיץ מלימון אחד + מים שישלימו ל-3/4 כוס נוזלים

לציפוי:
1/2 כוס אבקת סוכר
גרידה מלימון אחד
2 ו-1/2 כפיות מים, או לפי הצורך


הוראות הכנה
טוחנים את השמן ועלי הנענע במעבד מזון או בכוס, בעזרת בלנדר מוט, עד שכל העלים טחונים לפיסות קטנטנות. השמן יקבל צבע קצת ירוק-חום-אפור ויראה כמו בִיצה לא אטרקטיבית במיוחד.
מקציפים במערבל את הביצים והסוכר במשך 3-4 דקות, עד שהתערובת תפוחה ובהירה. לשאלתכם, עדיף לא להשתמש במטרפה ידנית, כי כנראה לא תוכלו להגיע לרמת התפיחות הרצויה, והעוגה תצא קצת דחוסה ופחות אוורירית.
מוסיפים את שמן הנענע לתוך תערובת הביצים בזרם דק, תוך כדי ערבול. 
מערבבים את הקמח ואבקת האפייה ומוסיפים לתערובת הביצים לסירוגין עם מי הלימון. מערבלים רק עד שהתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה זהובה וריחנית, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי.


בתום האפייה נותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר, מחלצים מהתבנית אם רוצים, ומכינים את הציפוי:
מערבבים בקערה קטנה את הסוכר וגרידת הלימון, ומוסיפים בהדרגה את המים, עד שמתקבלת מרקם נוזלי מעט שניתן למריחה, אבל לא נוזלי מדי.
מורחים את הציפוי על העוגה ומשהים כ-10 דקות עד להתקשות הציפוי.




זורז'ט עושה סטיילינג וגם מדגמנת



יום שני, 6 בפברואר 2012

(סלט) פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל

קוראי בישול בזול הותיקים כבר מכירים את האיבה רבת השנים שאני רוחשת לפירות יבשים. הם יקרים - פי 3 לפחות מפירות רגילים, הם מפוצצים בסוכר, ומעטים האנשים שבאמת באמת אוהבים אותם. רובנו סתם מוצאים את עצמנו מנשנשים עוד משמש, ועוד תפוח מיובש, ועוד אננס מסוכר (או איך שאבא שלי קורא לזה "סוכר עם קצת אננס בפנים"), לא כי אנחנו באמת רעבים או נהנים מהם הנאה גסטרונומית עמוקה, אלא סתם, כי הם שם. 
אז מה דעתכם, לכבוד ט"ו בשבט, אשכרה לחגוג עם פירות הארץ, ולא עם פירותיהן המיובשים והמצ'וקמקים של טורקיה או איראן?
מה דעתכם על איזה... סלט פירות?
רגע רגע! לאן אתם הולכים!?
סלט פירות לא חייב להיות בליל של פירות חבוטים בגווני בז' שמוגש מתוך טאפרוור.
הוא יכול להיות גם חגיגה צבעונית ומקורית של פירות עם טעמים עזים ומיוחדים. 

לא משוכנעים? קבלו כמה טיפים לשדרוג סלט הפירות שלכם:
  • גרעינים או אגוזים - רוצים תוספת של קראנצ'יות לסלט הפירות? תוסיפו גרעיני חמניה או דלעת, אגוזי מלך, שבבי שקדים, פקאנים מסוכרים, כיד הדמיון. אם רוצים לשדרג עוד קצת, קולים את האגוזים. אין כמו הריח והטעם המשכרים של אגוזי מלך ופקאנים קלויים (להסברים על איך לקלות אגוזים ראו במתכון של הפוסט הזה). בכל מקרה, זכרו להוסיף את האגוזים לסלט הפירות ממש לפני ההגשה, שלא יספגו נוזלים ויאבדו את הקראנצ'יות שלהם.
  • יש בין הסועדים ילדים שאתם רוצים להפתיע? הוסיפו לסלט הפירות חופן שוקולד צ'יפס או מרשמלו. קניתם אותם ברגע.
  • אין ילדים בנמצא? זה הזמן לפרוץ למרתף היינות או ארון המשקאות שלכם. כל סלט פירות טעים יהיה טעים יותר עם קצת יין, אדום או לבן, גרנד מרינייה, צ'רי הרינג או סתם שוט של וודקה. במקרי חירום אפשר להסתפק גם ביין פטישים.
  • תבלינים יבשים - שדרוג מוכר, אהוב ועדיין טעים. מוסיפים מעט קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, ואפילו צ'ילי גרוס, לחריפות מעניינת ובלתי צפוייה.
  • עשבי תיבול טריים - אני לא צריכה להגיד לכם שנענע היא תוספת מצויינת לסלט פירות. אבל מה דעתכם על קצת לואיזה מהעציץ? אולי בזיליקום? או רוזמרין? שימוש בעשבי תיבול לא שגרתיים תכניס את סלט הפירות המשעמם לעולם של טעמים שלא הכרתם. וכל החברים שלכם יחשבו שאתם מה זה פודיז מגניבים. רק בעדינות עם הכמויות אם אתם מתנסים בשילוב שחדש לכם.
  • ג'ינג'ר מסוכר, מכירים? נכון הקוביות המסוכרות בצבע חום בהיר שכולם קונים בטעות ואף אחד לא אוכל? אם במקרה יש לכם בבית קצת ג'ינג'ר מסוכר, נסו לקצוץ דק כמה קוביות ולהוסיף אותם לסלט הפירות. כך תקבלו פיקנטיות נעימה שמפוזרת בסלט, ולא גוש ג'ינג'ר לפנים שאף אחד לא רוצה לאכול חוץ מדוד אברם. תזכרו לשמור לו כמה קוביות שלמות בצד, שלא יתלונן.
  • אתם מתכוונים להשתמש בתפוז בסלט הפירות שאתם מכינים? מעולה! לפני שאתם מקלפים, הורידו גרידה מהקליפה והוסיפו גם אותו לסלט, לטעם הדרי נפלא. אפשר להשתמש כמובן גם בגרידת לימון אם יש לכם. בכל מקרה זכרו, אתם רוצים רק גרידה דקיקה של החלק הכתום/צהוב, בלי הלבן המר.
  • עדיין משעמם לכם? תתחילו לשחק עם אופן ההגשה. אפשר להגיש בכוסות אישיות. אפשר לחלק את הפירות לפי צבעים ולסדר אותם בשכבות בקערת זכוכית יפה. אפשר לסדר את הפירות על מגשים ולתת לכל אחד להרכיב את סלט הפירות האישי שלו. 
  • רוצים עיצוב למתקדמים? חפשו קצת על טכניקות של גילוף/פיסול בפירות. יש המון אתרים וסרטי הדגמה ברשת על הנושא. חלקם יחסית פשוטים, חלקם די מורכבים, ואת חלקם קשה להאמין שיצר בן אנוש. אני התנסיתי קצת בטכניקות, כפי שאתם רואים, סתם ממה שראיתי ברשת. גילפתי חצאי קלמנטינות בזיגזג, וניסיתי לגלף פלח תפוח לצורת עלה, בהצלחה חלקית (והנה עצה בגרוש - אם אתם מגלפים על תפוח, השתמשו בתפוח אדום. קשה יותר להתרשם מגילופים על תפוח ירוק כי הקונטרסט לא מספיק חזק). כל העניין לוקח כמה דקות לאנשים שמנוסים בשימוש בסכין.  מי יודע, אולי יש בכם כישרון חבוי שרק מחכה להתפרץ? יצויין שאם אתם מאלה שלא מסתדרים עם חפצים חדים וכל הזמן חותכים את עצמם במטבח, כדאי שתמצאו אומנות אסייתית אובססיבית אחרת, קצת פחות מסוכנת לבריאותכם. אולי אוריגמי? 



ועוד קטנה לפני הסיום - נכון שאני כל הזמן חוזרת על המנטרה של פירות העונה? איך שהם טריים יותר ובריאים יותר וזולים יותר? פה ההזדמנות שלכם לנצל אותם בגדול.
מה בעונה עכשיו? 
שלל פירות הדר - תפוזים, לימונים, קלמנטינות, אשכוליות, פומלות וכו', תפוחים ואגסים בכל מיני צבעים, אפרסמונים, בננות, קיווי מתחיל להיכנס, התותים עדיין קצת יקרים אבל כבר אפשר למצוא אותם במחירים יותר שפויים בשוק, והרימונים הם בסוף של הסוף של העונה.
אז צאו ליהנות מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל! 
ט"ו בשבט שמח!


יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

Pimp My Sufganiya


אני שונאת את רולדין. ואת נאמן. ואת כל הקונדיטוריות שהעלו ככה את הרף. 
פעם, לא היו לנו סופגניות גורמה בטעמים. 
פעם, סופגניה משמעה בצק מטוגן עם ריבה זרחנית. ה"טעם" היחיד שיכולת לייחל לו זו סופגנייה ריקה שמישהו שכח להזריק לה את הריבה.
אבל היום... היום אין מעצורים לדור הצעיר הזה. סופגניות עם ציפויים, ומילויים, וקרמים, וצ'ייסרים ומה לא.
פעם יכלתי להשתלט על עצמי בחנוכה. הייתי אוכלת סופגנייה אחת או שתיים, ושלום על ישראל. אבל מה אעשה מול קולקציות הסופגניות האלה? איך אוכל להסתפק רק באחת או שתיים, כשיש שם בחוץ עשרות סופגניות מסוגים שונים שטרם טעמתי?  
והארנק, אללי הארנק! שמונה שקלים טבין ותקילין לסופגנייה בודדה, ולא גדולה במיוחד. אפשר בקלות להוציא 80 שקל על סופגניות למשפחה. 


מה על אדם סקרן, אכלן אך קמצן כמוני לעשות? 
חברים התשובה פשוטה. אני גאה להכריז על פרוייקט Pimp My Sufganiya!
אם גם אתם מייחלים לסופגניות מפונפנות בשלל טעמים, אבל לא רוצים לשלם את המחיר, פרוייקט Pimp My Sufganiya (או PMS בקיצור) של בישול בזול, יעזור לכם לנפק קולקציית סופגניות ביתית ויצירתית מבלי לפוצץ את חשבון הבנק שלכם ו/או לעמוד בתור בקונדיטוריה במשך שעה וחצי. 
ככה זה הולך: אתם מכינים או קונים סופגניות פשוטות וריקות. אפשר לאפות אותם, אפשר לטגן אותם, ואפשר לקנות אותם ב-2-3 שקלים ליחידה במאפייה הזולה הקרובה לביתכם. אני מצידי נותנת לכם שמונה מתכונים, לכבוד שמונת ימי החנוכה כמובן, שישדרגו את הסופגניות שלכם מגושי בצק משמימים ליצירות פאר גסטרונומיות.
קישוט סופגניות יכולה להיות גם אחלה פעילות לילדים ברוח החג, והם ישמחו להגיש בגאווה את פרי עמלם לכל המשפחה והאורחים (סופגניית שוקולד-חלבה-ריבה-חמאת בוטנים עם סוכריות קופצות ואבקת סוכר מישהו?).
אז בואו נתחיל בשדרוגים!


1. סופגניית ריבה משודרגת
נכון שסופגניית ריבה תהיה הרבה יותר טעימה אם תשתמשו בריבה שאשכרה עשויה מפירות, ולא רק מסוכר וצבע מאכל? אם תשתמשו בריבה ביתית בכלל הסופגנייה תקפוץ ברמה. רוצים להכין סופגניות למבוגרים? ערבבו לתוך הריבה כמה כפיות של ליקר פירות יער. 
כמה נקודות לגבי ההזרקה/הזלפה עצמה - ראשית, יצויין שאני שונאת להזריק דברים לסופגנייה. זה כל כך מציק, וזה מתפוצץ, ונוזל לכל מקום. בעצלנותי אני לפעמים פשוט מורחת את הריבה מעל הסופגנייה ובוזקת מעליה אבקת סוכר כדי שהסופגניות לא תידבקנה אחת לשנייה. אם אתם בכל זאת הולכים להזריק, גיבורים שכמותכם, זכרו שאפשר לרכך את הריבה על ידי חימומה במיקרוגל במשך כמה שניות, אם היא מוצקה מדי. בנוסף, אם אתם משתמשים בריבה עם חתיכות פרי, וודאו שהחור של הצנטר גדול מספיק, שלא ייחסם על ידי חתיכות הפרי. עוד רעיון אחרון, אם יש בין אורחיכם חובבי דמדומים ושאר סדרות ערפדים, אפשר לעשות להם סופגניית נשיכת ערפד עם שתי חורים צמודים של ריבה במקום אחד (ראו תמונת להלן).


2. סופגניית סוכר קינמון
מערבבים בקערה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר) וחצי כפית קינמון, כדי ליצור את הציפוי. אם הסופגניות שלכם כרגע יצאו מטיגון, גלגלו אותם מיד בסוכר הקינמון והוא יידבק בלי בעיה. אם הן מטוגנות, אבל קצת יבשות, חממו אותם כמה עשרות שניות במיקרוגל, גלגלו בסוכר ותראו אם הוא נדבק. אם לא, או אם אפיתם את הסופגניות, הברישו את הסופגניות במעט חמאה מומסת ואז גלגלו בסוכר הקינמון. אפשר לגלגל רק את החצי העליון של הסופגנייה בסוכר, או את כולה. מה שבא לכם.


3. סופגנייה בציפוי הדרים חמצמץ
מערבבים בקערה קטנה גרידה מ-1/3 תפוז, גרידה מ-1/3 לימון, וחצי כוס אבקת סוכר. מוסיפים 4 כפיות שמנת מתוקה ומערבבים. מוסיפים חצאי כפיות של מיץ לימון, עד שמתקבל ציפוי נוזלי מספיק שאפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי, שהוא ינזול מהסופגנייה לגמרי מהסופגנייה. כל פעם תוסיפו חצי כפית, תערבבו ותבדקו את המרקם. לי זה לקח כפית של מיץ לימון עד שקיבלתי את המרקם הנכון. מורחים את הציפוי על החצי העליון של הסופגניות עם כפית, מעטרים כל סופגנייה במעט גרידה נוספת מהתפוז והלימון, ונותנים להם להתייבש כשעה (הציפוי עשוי לנזול ולטפטף קצת, לא נורא זה חלק מהלוק).
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.


4. סופגנייה עם גלייז קפה בציפוי אגוזי מלך קלויים
קולים רבע כוס של אגוזי מלך (על מחבת יבשה או בתנור), נותנים להם להתקרר מעט, קוצצים אותם דק ומעבירים לקערה.
מערבבים בכוס 2 כפות מים רותחים וחצי כפית קפה נמס. מניחים בקערה נוספת חצי כוס אבקת סוכר, ומוסיפים כל פעם חצי כפית מתערובת הקפה ומערבבים, עד שמתקבל מרקם נכון לגלייז (נוזלי מספיק שיהיה אפשר למרוח, אבל לא נוזלי מדי שפשוט ינזול מהסופגנייה). לי זה לקח 4 כפיות. 
מורחים מעט מהגלייז על החלק העליון של הסופגנייה עם כפית, ומגלגלים בקערת האגוזים.
הכמות הזאת הספיקה לי לבערך 12 סופגניות בגודל בינוני.


5. סופגניית עוגת גבינה ופירורים
מרסקים כמה בסקוויטים לקבלת 1/4 כוס פירורי בסקוויט. מערבבים פנימה 2 כפות סוכר (רגיל, לא אבקת סוכר). מכינים את קרם הגבינה: תורפים בקערה 1 גביע שמנת חמוצה עם חצי כוס אבקת סוכר ושתי כפיות אבקת פודינג וניל. מברישים את הסופגניות במעט חמאה מומסת ומגלגלים מיד בתערובת הפירורים. נותנים לציפוי להתייצב כמה דקות, ומזליפים בזהירות את קרם הגבינה לתוך הסופגניות. קשה לי להגיד בדיוק לכמה סופגניות יספיקו הקרם והפירורים,  כי אחרי שהזלפתי שישה, נשבר לי, והשתמשתי ביתר הקרם והפירורים כדי להכין עוגת גבינה מאולטרת. אני משערת שהקרם יספיק לכ-20 סופגניות. אגב, אם אתם שונאי הזלפה כמוני אפשר לחתוך את הסופגנייה לרוחב ולמרוח בפנים את הקרם. פחות מסורתי, אבל גם פחות מציק.


6. סופגניית "ילדים" עם קרם שוקולד וסוכריות
ממיסים במיקרוגל 80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים למיקרו ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
כשציפוי השוקולד נמס ואחיד, מורחים אותו על החלק העליון של הסופגניות ומפזרים מעל סוכריות צבעוניות. אפשר גם להדביק לציפוי סוכריות עדשים, נחשי גומי ושאר מוצרי סוכר עתירי צבע מאכל המשמחים לבב אנוש.
הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.


7. סופגניית שוקולד תפוז
הגרסא הבוגרת לסופגניית הילדים דלעיל. מכינים קרם שוקולד מ-80 גרם שוקולד מריר ו-2 כפות שמנת מתוקה כפי שהוסבר במתכון הקודם. מערבבים פנימה גרידה מחצי תפוז. מורחים את הקרם על הסופגניות ומקשטים בקליפות הדרים מסוכרות או מצופות שוקולד. הקרם הספיק לי לכ-12 סופגניות, אבל שוב, זה מאוד תלוי בגודל הסופגנייה ומידת הנדיבות שלכם במריחת הקרם.
אם אתם רוצים לשדרג עוד את הציפוי, נסו להוסיף לתערובת השוקולד גם כפית של ליקר תפוזים כמו גרנד מרינייר. לא היה לי כשהכנתי, אז לא יכלתי לנסות בעצמי, אבל נראה לי שיצא טעים לאללה.


8. סופגניות נסיכת המרשמלו
לנסיכות שבינינו.
ממיסים במיקרוגל 66 גרם שוקולד לבן (4 שורות מתוך 6 בשוקולד של עלית) ו-2 כפות שמנת מתוקה בפולסים של 20 שניות. כל פעם מכניסים ל-20 שניות, מערבבים בעדינות, ואם עדיין נשארו גושים גדולים מחזירים לעוד פולס. אנחנו רוצים לחמם את השוקולד הכי מעט שאפשר. 
חותכים כמה יחידות משמלו, ורודים ולבנים, לקוביות (אני פרסתי ל-4 וכל פרוסה חתכתי ל-2 או ל-4).
מורחים מעט מקרם השוקולד הלבן על החלק העליון של הסופגנייה. נותנים לו להתייצב בערך דקה, אז מדביקים עליו כמה חתיכות מרשמלו. מטפטפים מעל המרשמלו עוד מעט שוקולד לבן, ומעטרים בסוכריות ורודות או סוכר ורוד (ניתן לקנות בסופר באיזור של מוצרי האפייה, בחנויות למוצרי קונדיטוריה, או להכין לבד על ידי ערבוב של מעט סוכר עם צבע מאכל). הקרם הספיק לי לבערך 10 סופגניות, והשתמשתי בסך הכל ב-3 מרשמלו, אז לא צריך להתפרע ולקנות כמויות.


היו לי עוד מלא רעיונות לציפויים אבל יש גבול לכל תעלול. אבל אם אתם בכל זאת מחפשים עוד רעיונות נסו גם:
קרם שוקולד וחמאת בוטנים בעיטור במבה
קרם שוקולד עם תמצית מנטה בעיטור שברי ממתקי מנטה מצופים שוקולד
קרם שוקולד מריר או לבן עם מעט אספרסו ו/או ליקר קפה
קרם שוקולד לבן עם מעט פירות יער או אוכמניות
לכל סופגנייה אפשר בנוסף על הציפוי לשדרג גם עם הזלפה של קצפת העשוייה משמנת מתוקה מוקצפת עם קצת סוכר ותמצית וניל (וכפית או שתיים אינסטנט פודינג וניל, אם אתם אוהבים).
המגבלה היחידה פה היא היצירתיות שלכם.


הערה מתודולוגית לגבי סופגניות אפויות : אם אתם אופים את הסופגניות שלכם, רוב המתכונים יגידו לכם מיד עם ההוצאה מהתנור להבריש את הסופגניות בחמאה ולגלגל אותן בסוכר. אם אתם מתכוונים להוסיף להם ציפוי או גלייז, וותרו על הגלגול בסוכר, אחרת הציפוי לא ידבק טוב, ויהיה לזה מרקם מוזר. תנו לחמאה להתייבש על הסופגנייה כמה דקות ואז צפו אותה בציפוי שבחרתם. על ההברשה בחמאה מומלץ לא לוותר, אחרת יהיו לכם לחמניות מתוקות (שזה בסדר אם אתם בקטע, אבל הם קצת פחות סופגנייה-תיים).


בשמי, ובשם מיכאלנג'לו וערפדי חתיכי, הרשו לי לאחל לכם ולמשפחותיכם חג אורים שמח!


סופגניות גאות ומעוטרות, בוגרות פרוייקט Pimp My Sufganiya


עם סופגניאנג'לו השמש


סופגניית נשיכת ערפד, וסופגנייה במלית צב נינג'ה (מיכאלנג'לו המכבי. מהדורה מוגבלת).
מומלץ!



יום שני, 10 בינואר 2011

ריבת בננה וקלמנטינה, המפתח ל-PB&J הטעים בתבל

המושג "פירות העונה" בדרך כלל מתקשר לנו לאפרסקים, דובדבנים, שזיפים ושאר פירות קיץ שטופי שמש, אבל גם לחורף יש פירות שאפשר לשמוח בהם. בחורף הקלמנטינות, התפוזים, הפומלות, ושאר ההדרים פורצים לשוק, עסיסיים, מזמינים, וזולים למדי. שמתי לב בשבועות האחרונים שמשום מה, גם הבננות זולות מאוד עכשיו. 


עם קלמנטניות ב-5 שקלים לקילו, ובננות באף פחות, קרץ לי מתכון של עודד רז שקראתי ב-ynet לריבת בננות וקלמנטינות. מעולם לא הכנתי ריבה בבית <אישי היקר מעיר שזו טעות, ומזכיר שבגיל 16 הכנתי ריבה מתותי עץ שאני וחברה שלי קטפנו. ביום אביבי אחד עטינו על עצמינו סרבלים, הצטיידנו בסלסלות, ואצנו רצנו לעץ ליד הסניף ללקט תותים. מייד החלנו למלא את סלסלותינו מטוב הארץ כשאני נוזפת נמרצות בחברתי על כל תות שהעזה להגניב לפיה במקום לסלסלה. חזרנו הביתה שמחות ועליזות והכנו ריבת תותי עץ מגעילה למדי שרק אבא שלי הסכים לאכול, כנראה מרחמים. סליחה על הסטייה מהנושא בשם היושר העיתונאי>.
איפה היינו? אה כן, מעולם לא הכנתי ריבה (אכילה), אבל המתכון הזה פשוט, ברמת סיבוך של רוטב עגבניות בערך, רק שבננות יותר קלות לחיתוך מעגבניות. כיאה לבישול בזול, המתכון הזה מנפק כמות נכבדת של ריבה, בעלות פחותה מזו של צנצנת קטנה של ריבה מעאפנה.
עשיתי כמה שינויים במתכון, בעיקר מכיוון שלא התחשק לי לחשב כמה זה 400 גרם סוכר בכוסות, ומכיוון שהיה לי צנצנת סילאן בארון שרציתי לסיים. בסוף קיבלתי מרקחת בננות וקלמנטינות עם סילאן ווניל. המרקחת מתוקה, אבל לא מתוקה מדי, ובעלת טעם מורכב ומלא. נראה לי שהכנתי בעזרתה את כריך הפינאט באטר אנד ג'לי (הלא הוא ה-PB&J) הטעים בעולם - לחם דגנים מלא ונגיס, ריבה/מרקחת בננתית וסמיכה, ופינאט באטר כמובן.
וואו. חובה לחובבי הז'אנר.

שימו לב, המתכון מנפק כמות גדולה - לא הצלחתי לדחוס את כולה לתוך צנצנת הסילאן הריקה שנותרה לי. אם אתם לא בטוחים שתאהבו, הכינו חצי מתכון. בנוסף, מכיוון שלא מתעסקים פה עם עיקור צנצנות (ריבה פשוטה כאמור), את הריבה צריך לשמור במקרר.


מרקחת בננות וקלמנטינות עם סילאן ווניל
מבוסס על: מתכון של עודד רז כפי שפורסם ב-ynet, עם שינויים שלי.
עלות: כ-10 שקלים
כמות: יותר מצנצנת גדולה

מרכיבים:

5 בננות
מיץ מ-3 קלמנטינות
1 כוס סילאן
מיץ מלימון אחד
1 כפית תמצית וניל

הוראות הכנה:

פורסים 4 מהבננות לפרוסות, ואת האחרונה לרבעי פרוסות (כלומר חוצים את הבננה לאורך, אז חוצים כל חצי לאורך, ואת הרבעים הללו פורסים.)
מניחים בסיר קטן על אש קטנה-בינונית את 4 הבננות הפרוסות (את הבננה ברבעי פרוסות שומרים לסוף), מיץ הקלמנטינות, הסילאן ומיץ הלימון, ומביאים לרתיחה.
מבשלים כחצי שעה ובוחשים מדי פעם.
מוסיפים את הוניל ואת רבעי פרוסות הבננה ומבשלים 10 דקות נוספות.
מעבירים (לאחר קירור) לצנצנת נקייה ושומרים במקרר.