בישלתי עוף לראש השנה עם AI וגם אתם יכולים!

 

כיצד יש לי התעוזה, אולי אפילו החוצפה, לייצר עוד תוכן בזמן שהעולם מתמלא בחרטטת בינה מלאכותית, והמילה הכתובה בעיצומה של אינפלציה דוהרת?

גם אתם מרגישים את זה בשנתיים האחרונות? שהטקסט האינסופי מקיף אתכם מכל עבר ומאיים להטביע אתכם?

בעבודה זה הרבה רובוטים מדברים עם רובוטים. שרשורי מיילים שבבירור שני הצדדים משתמשים ב-AI כדי לקרוא ולהגיב. צוות התמיכה בהודו פתאום למד לכתוב באנגלית רהוטה, בוטחת וחופרת, ואנחנו מצידנו מכניסים את השטויות היפות לצ'אט שיגיד לנו מה לענות, וחוזר חלילה. 

המורות של הילדים שולחות פליירים מאירי עיניים לכבוד השנה החדשה, וכשקוראים מגלים כפילויות מילים עם אותיות אמורפיות, כמו ניסויים בקוגניציה: כמה אפשר לעוות מילים ואותיות ושהן עדיין יישארו קריאות?

בפייסבוק אין כבר סטטוסים של פסקה או שתיים, כולם מעלים דוקטורטים מייגעים של 5000 מילה. אגב, כשאני אומרת "כולם" אני מתכוונת לכל הזרים הרנדומלים שהפיד מראה לי במקום החברים האמיתיים שלי, שאת רובם לא ראיתי בפייסבוק שנים. האמת שרק בשביל זה היה שווה להתניע מחדש את הבלוג - לראות כל כך הרבה תגובות של בני אנוש אמיתיים שאני מכירה בפייסבוק! 

מדי פעם אני תוהה - מי שמג'נרט סטטוס ארוך באופן מופרך גם קרא אותו? אנשים באמת מצפים שאני אבלה יותר זמן בלקרוא את היצירה שלהם מאשר שהם בילו בלכתוב אותה? 

או שזה הכל פשוט פרופילים מזויפים ובוטים ממילא?

הפרסומות כולן AI ברמות משתנות של קריפיות: התמונות מושלמות ומטרידות בו זמנית (מי היה מאמין שבדיסטופיה תהיה תאורה כל כך טובה?). הטכנולוגיה השתפרה מספיק כך שהמלל נראה ברובו כמו שפה אנושית תקינה, אפילו בעברית. אם מתעקשים לקרוא לעומק ולהבין מה בעצם כתוב, המוח מדי פעם קורס בקטנה וצריך לעשות ריסטארט. אבל אף אחד לא מחפש עומק או היגיון בפרסומות.

זכורה ואהובה עליי במיוחד חוברת פרסום של הסופר לפסח, שהכילה "מתכון 3 רכיבים בלבד!" עם שמונה רכיבים. 

אל תבינו אותי לא נכון. אני לא נגד בינה מלאכותית בכלל. אנחנו פשוט בנקודה מאוד מעייפת מנטלית במטוטלת ההיסטורית. כל רגעי הבלבול האלה של "הא…? מה קראתי/ראיתי הרגע?" ממש מתישים. 

אני לא משתמשת ב-AI ביצירת הבלוג כרגע, לפחות לא מעבר למה שמוטמע בעיבוד התמונה הדיפולטי בטלפון. בטוחתני ש-AI יכול לשחזר את הסגנון החינני ורק קצת עילג שלי, ואולי אפילו את המאסטרפיסים שלי בפיינט. 

העניין הוא שאני *אוהבת* ליצור. אין לי עניין לעשות לזה אאוטסורסינג, ואין לי רצון לג'נרט עוד תוכן אינסופי ולהיות זו שגורמת למוח שלכם לעוד קריסה וריסטארט.

ברם, אני מתלבטת לגבי תמונות האוכל. עשיתי כמה ניסיונות, ואפשר לשפר את הנראות כדי שייראה קצת יותר מלוטש, בלי לאבד כל קשר למקור. 

סיבות בעד ללטש תמונות אוכל ב-AI: 

אני רוצה שהבלוג יהיה מזמין לקהלים חדשים. אתם, מילניאלז יקרים שלי, קוראים אותי כי כבר קניתי מקום בלב שלכם, והוכחתי שיש לי מה לתת. אם אתם פה, כנראה שאתם סולחים לי על הנראות ה…וינטג'. 

אבל אני רוצה גם לפנות לצעירים יותר שבתחילת דרכם. אני רוצה שהם יגיעו לפה וימצאו מלא רעיונות ועצות שיעזרו להם לחסוך כסף בתקופה שהיא מאתגרת באותה מידה, אם לא משמעותית יותר, מהתקופה שבה אנחנו למדנו את העצמאות שלנו. אני לא רוצה שהם יראו את התמונות של העוף ויברחו בצרחות. 

סיבות נגד ללטש תמונות אוכל ב-AI: 

דייי דייי דייייייי כבר AI בכל מקום דיייי. מעדיפה כנות מכוערת על פני יופי מעייף ומזויף. 

מה אתם חושבים? 

זאת לא טקטיקה כדי להעלות אנגייג'מנט. אני בכנות רוצה לדעת מה אתם חושבים. 

כנראה השיחה תהיה זורמת יותר בפייסבוק, אבל אשמח לשמוע גם פה ממי שרוצה לכתוב.

יאללה, רוצים מתכון לראש השנה? 

אנחנו באותו עיקרון כמו בפוסט הקודם, של העוף שנצלה על תבנית תנור בחום גבוה מעל הירקות. 

מה התווסף במתכון הנוכחי?

משתמשים בירקות סימנים של ראש השנה - גזר, כרישה, דלעת, סלק, כרוב… מה שאוהבים. אני אוהבת במיוחד דלעת ערמונים. זהירות בחיתוך, זה ממש קשיח, אבל הפרוסות יוצאות בצורת פרח ומוסיפות לחגיגיות.

מזלפים מעל משהו מתוק - דבש, סילאן, תרכיז רימונים… אבל אחרי הבישול. סוכר נשרף מהר בטמפרטורות גבוהות (יצא לכם כבר עוף בסויה וסילאן שנשרף מלמעלה לפני שהעוף היה עשוי מבפנים?). בגלל שהמתוק מגיע במרקם סירופ מרוכז, הוא בכלל לא צריך בישול. 

אתם יכולים לעשות וורסיות על המתכון הזה כשכל פעם מגוונים בירקות ובמה מזלפים בסוף, ולסגור ככה עיקרית לכל החגים: עוף עם דלעת, כרישה ודבש לראש השנה, עוף עם בטטה, סלק ורכז רימונים לסוכות, ועוף עם גזר, כרוב וסילאן לשמחת תורה. 

לכל אחד יש אופי קצת שונה, אבל זה בעצם אותו מתכון. כמו הילדים שלי!

כמובן שאפשר להוסיף כל ירק קשיח שבא לכם: תפו"א, בטטה, קולרבי, כרובית, בצל לבן או סגול… ככל שהירק יותר קשיח, כך צריך לחתוך אותו יותר קטן. דלעת, כרוב, כרובית ובצל יכולים להיות בפרוסות גדולות כי הם מתרככים מהר יחסית. גזר יהיה מטבעו בעיגולים קטנים יותר, וסלק צריך לחתוך לקוביות קצת יותר קטנות מהגזר, אחרת הוא לא יתבשל.

כרעי עוף צלויות לראש השנה עם ירקות סימנים ודבש

עיבוד למתכון של The Lazy Genius

עלות: כ-70-90 ש"ח, תלוי במחיר ובגודל הכרעיים

כמות: מספיק לכ-8 סועדים

מרכיבים:

5 כרעי עוף שלמים

כמה ירקות שאוהבים שמתאימים לראש השנה: כרישה, 2-4 גזרים, דלעת ערמונים, דלורית, סלק...

3 כפות שמן זית

1 כפית מלח

פלפל שחור

כמה כפות דבש, סילאן או רכז רימונים לזילוף

הוראות הכנה:

מחממים תנור לחום מקסימלי 450 מעלות, עליון ותחתון, לא טורבו.

מרפדים תבנית תנור ביריעה של נייר אלומיניום עבה ורחב (קניתם כבר?) שעולה גם על צידי התבנית. מניחים מעל נייר אפייה כך שכל משטח התבנית מכוסה ב-2 השכבות.

פורסים את הירקות לפרוסות עבות של כמה ס"מ. אם אתם משתמשים בסלק, חתכו לקוביות מעט יותר קטנות, כי אחרת הוא לא מתרכך. מפזרים מעל מלח ושמן זית ומערבבים בידיים עד שכל הירקות מכוסים בשמן ומלח.

מניחים את הכרעיים בתבנית, רחוקות כמה שאפשר אחת מהשנייה. מסדרים מתחת לכל כרע שכבה של ירקות שמרימים אותה מעל פני התבנית. אם לא כל הירקות נכנסים מתחת לעוף, זה סבבה. כל עוד הם קרובים אחד לשני, ואין איזה חתיכת ירק שעומדת בדד, הם ישמרו אחד על השני ולא יישרפו.

 

טוחנים מעט פלפל מעל הכל ומעבירים את התבנית לתנור. 

צולים במרכז התנור במשך כ-60 דקות, עד שהעוף צלוי והנוזלים והירקות בתבנית מתחילים להשחים.

כמה ירקות? כמה שנכנסים בסבבה לתבנית בלי לערום.
כן, אני יודעת שבטטה ובצל סגול זה לא של ראש השנה,
אבל זה טעים, וביזול לא קונה כרישה ב-17 שקל ליחידה, גם לא בשביל פוטו שוט.

פה זילפתי סילאן, האורחים היו עם פעוט בן פחות משנה שעוד לא אוכל דבש.
אבל תאמינו שזה יפה וטעים גם עם דבש