איך לא לפשל במטבח לעולם

זה היה אמור להיות אכיל

כשאנחנו דוהרים אל עבר מפגן הקולינריה השנתי שהוא ליל הסדר, אני רוצה לעצור לרגע ולדבר דווקא על כשלונות במטבח. אוכל מפוייח או נא, טעמים מוזרים, מרקמים משונים, פגיעות ברכוש, בגוף או בנפש, הכל יכול לקרות במטבח. ככל שאתם בשלנים מנוסים יותר, כך תוכלו להנהן בהסכמה ובהזדהות על יותר סעיפים ברשימה הנ"ל. אני עשיתי את כולם! כבוד!

נתחיל בספויילר, התשובה לשאלה בכותרת "איך לא לפשל במטבח לעולם" היא בפשטות, לא להיכנס לשם בכלל. אפילו אם תיכנסו רק כדי להביא את המלחייה, אתם עלולים להיתקע בפינה של השיש, או להחליק על הבלטות ולשבור משהו. חבל. אם אתם טיפוסים פרפקציוניסטים ששונאים כישלונות, אמצו תחביב פחות מסוכן, כמו מקרמה. במילא אף אחד לא יודע מה זה מקרמה ועל כן אף אחד לא ידע לזהות אם נכשלת או לא.

היום, בטרם תיכנסו ללחץ הכל-חייב-להיות-מושלם-לליל-הסדר אני פותחת בפניכם את מאגר הכשלונות האישי שלי. זה שאני בלוגרית וחובבת בישול לא אומר שאני לא נכשלת. להיפך, ככל שמבלים יותר זמן במטבח, ככה מעלים את הסיכוי לנפילות קשות במיוחד. 

הכל התחיל בפרוייקט האפייה העצמוני הראשון שלי. החלטתי להכין בראוניז על פי מתכון הבית, אותו עזרתי, או יותר נכון, "עזרתי", להכין עשרות פעמים. התוצאה הייתה דיקט דק, שטוח, ועם קראנץ' מטריד של סוכר שפירוש לא התמוסס בתערובת. לא נראה לי שזה מנע ממני לזלול את מעשה ידי להתפאר.

פעם ראשונה שהכנתי רוטב קרמל, אי שם בשנות העשרה לחיי, הוצרכתי לערבב שמנת רותחת עם סוכר רותח. מה חבל שיש הפרש של עשרות מעלות בין חומו של שמנת רותחת (=חם מאוד) וחומו של סוכר רותח (=סופר חם אין דברים כאלה), מה שגורם לנוזלים לשחרר אנרגיה בפתאומיות ולקפוץ לכל מקום כשהם נפגשים. התוצאה - כוויה באגודל שצלקתה נשארה עד היום, ופחד מדברים חמים. זה נחשב פגיעה בנפש נכון?

מוס קרמל (יש לי בעיה עם קרמל...) שהוכן על פי הוראותיו המדוקדקות של ספר הקינוחים של הקורדון בלו. הג'לטין איכשהו לא התערבב כמו שצריך, נפגש עם הקרמל שאף הוא לא התערבב לחלוטין, ויצר מעין טקסטורה של מדוזה. באמת, מוס מדוזה. היא טעים, אבל המרקם היה כל כך מטריד שפשוט היה בלתי אפשרי לאכול את זה. אפילו סבי, ניצול שואה שידוע בקרב המשפחה כהכי לא בררן שיש - אוכל מפוחם, אוכל על סף הקלקול ומעבר לו, זה לא מטריד אותו. אז אפילו סבא, לא הצליח לאכול את זה.

מכירים עוף חמוץ מתוק? אז אני ייצרתי איכשהו עוף מר מתוק. הרבה פעמים ראיתי ששמים פרוסות של לימון בתוך עוף וחשבתי כי טוב. אני לא יודעת מה קרה אבל הלימון שחרר לתוך הרוטב מרירות נוראית שהרס את העוף ומצאנו את עצמנו עשר דקות לפני שבת מחממים נקניקיות מהפריזר.

אולי הכישלון הכי דרמטי שלי, וללא ספק הכי מתועד, היה הניסיון שלי להכין ג'לי תפוחים. רציתי להכין סוכריות גומי ביתיות, כמו האלה שקונים לפי משקל בסופר או בשוק. לכאורה המתכון היה נראה קל. מרתיחים מים סוכר וג'לטין, מערבבים פנימה תמצית טעם וצבע, מקררים ופורסים. אהא. זה מה שיצא מזה.

יאמי

אם חשבתם שתוצאה כזו תגרום לי לזרוק את מעשה ידי בבושת פנים, אתם פשוט לא מכירים אתי. הבאתי את תבנית הג'לי הסרבנית למפגש חברתי ונתתי לכולם להתרשם, לטעום ולתקוע בג'לי סכינים בניסיון לחלץ אותו מהתבנית. היה מצחיק, אבל ג'לי אכיל לא יצא מזה. מכיוון שאני כמובן גאה בכל בישולי, גם באלה שלא בדיוק יצאו כמו שצריך, העליתי את אלבום התמונות המתעד את מאבק הג'לי העיקש לפייסבוק. הפלא ופלא, גם פייסבוק בכבודו ובעצמו פירגן לי על היצירה. תודה פייסבוק, חיממת לי את הלב.

יש גם כשלונות פחות דרמטיים. הרבה דברים שפשוט לא יצאו טעימים (אני מדברת עליך קארי סלק), או שיצאו טעימים, אבל רק לדעתי (אני עדיין חושבת שהעוף האפריקאי בעגבניות וחמאת בוטנים היה טעים לאללה. חבל שהייתי היחידה...). יש כמובן את האורז ששכחנו על הגז (יום וחצי של חלונות פתוחים באמצע נובמבר עד שהריח השרוף התפוגג), כמה עוגות אפויות מדי או לא אפויות מספיק, כמה תבשילי בשר במרקם מסטיק, כמה פשטידות הדומות לקיא באופן מחשיד... באמת אי אפשר להיזכר בהכל.
האחרון, לפני שבוע וחצי, היה עוגת רולדה שניסיתי להכין עליה קישוטים בעזרת צביעה של מעט מהבצק בקקאו והזלפה של דוגמאות על התבנית בבצק הכהה לפני שיטוח יתר הבצק בתבנית. לרולדה הראשונה זה באמת עבד. השניה... ובכן, ייתכן שכניסת שבת מצאה אותי יושבת ליד השולחן מנשנשת ערימת קרעי עוגה שנדבקו למגבת ולנייר האפייה עם זיק של טירוף בעיניים. 

מה שאני מנסה להגיד פה זה שטעויות קורות לכולם, והרבה. אם תפחדו מהם לעולם לא תוכלו לבשל. אל תתנו לפחד לשתק אתכם, הצטרפו לחגיגה. במקרה הטוב, יצא לכם משהו טעים, במקרה הרע, פייסבוק ירד עליכם, אבל היי, לפחות קיבלתם אחלה סיפור.

אין על הפוסט הזה מתכון, כי לא רציתי להלאות אתכם בעוד דיבורים. האיש הציע שאעלה מתכון ש"אי אפשר להיכשל בו" אבל אפילו כוס מים אפשר להפיל ולשבור. שלא לדבר על עגבנייה שיכולה להשפריץ לכם בעין, או קופסת טונה שיכולה לחתוך את האצבע בעת הפתיחה...

קבלו את הפוסט הזה כפוסט עידוד. אם אתם מתעסקים במטבח ודואגים להאכיל את האנשים שאתם אוהבים, בין אם אתם נהנים מזה ובין אם לא, בין אם אתם טובים בזה ובין אם לא, אתם עושים עבודת קודש ומגיע לכם כל הכבוד. 

בשלנים, תנו לעצמכם מחיאות כפיים!

אז מה הכשלון הכי מזעזע שלכם במטבח? שתפו! 

עוגת בסקוויטים עם יוגורט, חיסול חמץ #2

היום עוד פוסט קטן שנשען על שלושת העקרונות של הפוסט הקודם: מחסל חמץ, מהיר הכנה, ואפילו טיפה בריא.
תמיד אומרים לנו שיוגורט ביו, שמכיל תוספות של כל מיני חיידקים ידידותיים, הוא טוב לבריאות. אמנם אני עוד לא משוכנעת שהחיידקים האלה הם באמת ידידותיים כמו שמציירים אותם, שכן אף אחד מהם מעולם לא החמיא לי על התספורת החדשה או פתח לי את הדלת, או סתם בירך אותי בבוקר טוב לבבי. אבל הם נמצאים ברשימת ה"דברים בריאים שמדי פעם אני נזכרת לעשות/לצרוך אותם". הם אפילו די גבוהים ברשימה, לצד "לפחות מנה אחת של ירק עלים כל יום" ו"לאכול דג פעם בשבוע" ו"לעזאזל תפסיקי כבר לאכול כל כך הרבה שוקולד! יש לך יכולת שליטה עצמית של ילדה בגן!". הבעיה היא שאני לא כל כך מתה על יוגורט, ויוגורט ממותק עם פירות אני בכלל לא סובלת. האיש שלי גם שותף, הן לרצון התיאורטי לאכול את החיידקי החיים להנאתם ביוגורט, והן לחוסר החיבה למאכל עצמו (על אף שכפיזיולוג הוא סובר שאין שום הבדל בין יוגורט רגיל ליוגורט ביו). לאחרונה עליתי על משהו אדיר - אפשר לעשות עוגת בסקוויטים מיוגורט! במעבר על המקרר מצאתי כמה יוגורטי ביו שקניתי בפרץ של רצון טוב, שהיו על סף תאריך התפוגה (לא מתחייבת מאיזה כיוון), והחלטתי לנסות לערבב עם פודינג וניל ולראות אם אפשר ליצור מהם משהו. תוספת של כמה ביסקוויטים ומנוחה ללילה במקרר הניבה עוגת בסקוויטים לתפארת, עם טעם טיפה חמצמץ, כמו של עוגת גבינה. אוכל בריאות זה לא, אבל יחסית לקינוח העוגה הזאת די בריאה. אחוזי שומן נמוכים - בלי שמנות וקצפות, ובלי כמויות מטורפות של סוכר.
מי מכם שזוכר שיש לי בעיה אקוטית בהערכת כמויות בכל הנוגע לקניית פתי בר (אריזת קילו אני אומרת לכם! מה חשבתי לעצמי??), יבין מדוע אני מעלה את המתכון הזה דווקא עכשיו, שבוע ושנקל לפני פסח.
אם גם אתם מחפשים דרך לאכול יותר יוגורט, או שסתם יש לכם כמה יוגורטים מיותמים במקרר שמחפשים בית, מומלץ לנסות. 
שימו לב שיש כמה חברות שמייצרות יוגורט ביו. עד כה ראיתי שבדרך כלל תנובה הכי זולה, אבל שווה להשוות, כי המחירים משתנים בין החנויות ולפעמים יש מבצעים.

עוגת בסקוויטים על בסיס יוגורט ביו
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים
2 יוגורט ביו, 3% של תנובה
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
כ-18 ביסקוויטים
לקישוט: רוטב שוקולד, שוקולד מגורר, סוכריות וכדומה

הוראות הכנה
טורפים בקערה את היוגורט והפודינג עד שהתערובת מתעבה.
מסדרים בתבנית אינגליש קייק 6 ביסקוויטים, ומעליהם חצי מהקרם. מסדרים מעל עוד 6 בסקוויטים, מורחים מעל את יתר הקרם, ומצפים ב-6 הביסקוויטים האחרונים. מקשטים ברוטב שוקולד, סוכריות ו/או שאר מתוקים המשמחים לבב אנוש.
מעבירים למקרר ומצננים ללילה, או לפחות כמה שעות, עד שהביסקוויטים מתרככים.

עוד ביסקוויט אחד של אהבה, לפני שמוכרים את החמץ

נודלס עם קוטג' ותרד, חיסול חמץ מהיר

כפי שראיתם בפוסט הסמי קוהרנטי האחרון שלי, בית משפחת ביזול היה במצב צינון לאחרונה. שבוע קשה עבר על כוחותינו. כעת אנחנו משפשפים את העיניים, מנסים להבין מי לכלך את כל הכלים האלה בכיור, ומי הולך לנקות לפסח.
לפחות השנה הייתי קצת פחות אגרנית משהייתי בשנה שחלפה, אז גיליתי בסריקת פוסט-פורים שלל אריזות פסטה, בייגלה, וופלים, וכמובן, קופסת קילו של פתי בר שישבה לה בנחת בארון. אבל כנראה שאי אפשר להימנע לגמרי מלצבור חמץ כשצריך גם לאכול ארוחות פחות או יותר סדירות.
השנה נתקענו עם נודלס שלא יצא לי להשתמש בהם, והם התאימו בול למצב ה"אהה אין לי כוח לזוז אבל צריך לאכול כדי לא למות מרעב" ששרר פה. יצא לי מתכון סופר מהיר ומינימליסטי לארוחה זוגית, שמצריכה בערך 7 דקות עבודה, אבל באמת 7 דקות. מכירים את אריזות הנודלס המלבניות שמכילות 3 שורות של נודלס ומצריכות דקות בישול בודדות? באריזות האלה יש בדרך כלל 400 גרם, ולארוחה זוגית השתמשתי בשורה אחת, כלומר בשליש אריזה. אם יש לכם נודלס באריזה בגודל אחר, נסו לשערך ולהשתמש ב-130 גרם. את המתכון הזה אפשר לשדרג בהמון דרכים. אפשר להוסיף תבלינים כמו אגוז מוסקט או תימין, או עשבי תיבול טריים אם יש. אפשר להוסיף שלוק של יין לבן. אפשר להוסיף גבינה מגוררת. יש פה בסיס ואתם מוזמנים לשכלל עליו כאוות נפשכם, או לשמור על המקור העצלני/מינימליסטי. אפשר גם כמובן להכפיל את המתכון כדי שיתאים ליותר אנשים.

נודלס מהירים עם תרד וקוטג'
מאת: בישול בזול
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 2 מנות

מרכיבים
1 "שורה" של נודלס, כ-130 גרם
1/2 מיכל קוטג'
2 כוסות תרד שטוף וקרוע
מלח ופלפל לפי הטעם

הוראות הכנה
מרתיחים מים בסיר קטן ומבשלים את הנודלס על פי הוראות היצרן.
מסננים את המים (אל תסננו לגמרי, השאירו מעט מים בסיר), מוסיפים את הקוטג' והתרד, ומחזירים לאש קטנה.
מבשלים כדקה, עד שהתרד משנה את צבעו לירוק עז ומאבד מנפחו.
ממליחים ומפלפלים לפי הטעם ומגישים חם.

מדגמנת מאחורה: שרה המלחייה

פנקייקס שוקולד וקוקוס באתגר של מנטקה

יש בבלוגוספירת האוכל הרבה התארגנויות פופולריות סביב אתגרי בישול ואפייה. מדי תקופה מעלים משימה חדשה, וכל בלוגר שמעוניין להשתתף, מנסה את ידו במשימה, ומדווח בבלוג. מי מכם שמסתובב בבלוגי האוכל הגדולים מכיר בוודאי את Daring Bakers ו- Tuesdays with Dorrie, ויש עוד המון התארגנויות ואתגרים סביב סגנונות בישול שונים, מתכונים שמתאימים לצמחונים, טבעונים, אלרגים לגלוטן וכו' וכו'. אתגר מגניב במיוחד שנתקלתי בו הוא Cook the Books בו בוחרים ספר, בדרך כלל פרוזה עם אוריינטציה קולינרית, והמשתתפים באתגר קוראים את הספר ומבשלים מתכונים שהוזכרו בספר.

במנטקה, פורטל הקונדיטוריה הישראלי, החליטו שנמאס להיות כל הזמן אור לגויים, והגיע הזמן שהגויים גם יאירו לנו קצת, ועל כן נתארגן אנחנו, בלוגרי האוכל הישראלים, לאתגרים קולינריים תקופתיים סביב חומר גלם נבחר. עוד מעט פסח, ולכן הוחלט שהאתגר הראשון יעסוק בקוקוס, חומר גלם מעט שנוי במחלוקת.
מכיוון שאני חובבת קוקוס על צורותיו השונות, אפילו את ממתקי הקוקוס הוורודים הזוהרים האלה (כמדומני שיש בערך 17 מאיתנו, חובבי הממתק, בארץ), הצטרפתי בחדווה לאתגר.

כדי לסבר את האוזן נתחיל בכמה עובדות שקריות על קוקוס:
הקוקוס הוא אגוז הגדל באיזורים טרופיים ושמוצאו, כמו בני האדם, מהקוף. אביו הביולוגי הקדמון של אגוז הקוקוס היה קוף חום, שעיר ועגלגל בעל שלושה עיניים שחורות. במשך מליוני שנות אבולוציה קופי הקוקוס הקדמונים גילו שעדיף להם להיצמד לעצי דקל גבוהים בכדי להימנע מטורפים, וכך פיתחו עם העצים סימביוזה. סימביוזה זו הובילה בסופו של דבר להתפתחותו של דקל הקוקוס האחוד כפי שאנו מכירים היום.

התאמתו של אגוז הקוקוס למאכל אדם נתגלתה רק בשנת 1843, אך דקל הקוקוס גודל בצורה מסודרת במשך מאות שנים קודם לכן שכן פתיתי אגוז הקוקוס שימשו למילוי פופים בימי הביניים.

קליפות אגוז הקוקוס שימשו גם כחזיות פוש אפ בקרב כמה שבטים ילידיים במלזיה.

בן גוריון הגה תוכנית להקמת אתר סקי בנגב, בו השלג יוחלף בפתיתי קוקוס. בעקבות לחץ מצד אשתו פולה הרעיון נגנז ובמקום הוקם קיבוץ.

סורבה קוקוס הוא טעם הסורבה השלישי הכי פחות אהוד על הצרכן הישראלי, רק סורבה וניל פרווה וסורבה גויאבה נחשבים לפחות פופולרים.

ועכשיו למתכון. 
ובכן הקטע עם אתגרים הוא שלא תמיד עומדים בהם בצורה מזהירה. נורא רציתי להביא לכם מתכון מעולה לקרפים של שוקולד וקוקוס שאפשר להגיש כקינוח רב רושם בליל הסדר. מה לעשות שהבלילה שיצאה לי התפרקה לגמרי כשניסיתי להפוך אותה, אולי בגלל היעדר הגלוטן (כאמור, כשר לפסח). כשטיגנתי את הבלילה כפנקייקס קטנים יותר ולא כקרפ אחד גדול היה כבר אפשר להפוך אותם, ולכן אתם מקבלים מתכון לפנקייקס ולא לקרפים. את הפנקייקס מומלץ להגיש עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד כי כל מאכל כמעט משתדרג כשמשדכים אותו לפירות חתוכים ורוטב שוקולד. כן גם עוף. אמרתי כבר שאני קצת חולה ועייפה? לא משנה.
רוצים לראות מה יתר הבלוגרים, שרובם בתקווה מעט יותר קוהרנטיים ממני, הכינו באתגר? לכו לפה.

פנקייקס שוקולד וקוקוס כשר לפסח
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-15 פנקייקס קטנים-בינוניים

מרכיבים
לפנקייקס:
1/2 כוס קרם קוקוס
1 ביצה
1/4 כוס אבקת סוכר
2 כפות קקאו
2 כפות קמח תפו"א
מעט פתיתי קוקוס (אופציונלי)

לרוטב שוקולד:
רבע כוס קרם קוקוס
50 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה
טורפים את קרם הקוקוס והביצה, ובקערה נפרדת מערבבים את אבקת הסוכר, הקקאו וקמח תפוחי האדמה. טורפים את הנוזלים לתוך המרכיבים היבשים בהדרגה ומנסים להימנע מיצירת גושים.
מטגנים את הפנקייקס במחבת משומנת, 2-3 דקות מכל צד. אם אתם רוצים לקבל אפקט קוקוס קלוי, זורים מעט קוקוס מעל הפנקייקס כדקה אחרי שמכניסים אותם למחבת, כשהחלק העליון מתחיל להתייצב. ככה כשהופכים את הפנקייקס לצד השני הקוקוס שזריתם יקלה על המחבת ויהיה לכם ציפוי של קוקוס קלוי על הפנקייק. 
להכנת רוטב השוקולד, מניחים את קרם הקוקוס והשוקולד בקערה, מחממים במיקרו כ-30 שניות ומערבבים עד שהרוטב נמס וחלק.
מגישים את הפנקייקס חמים עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד. 

עוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה

בשישי שעבר הסתובבתי להנאתי בשוק מחנה יהודה. היו שם פירות וירקות של אביב, ומוכרים חצי מחופשים שחרזו בצעקות אודות טיב סחורתם המשובחת. היו משלוחי מנות ארוזים בצלופן, דוכני ממתקים עם מבצעי 4 ב-10, שקיות קילו של סוכריות גומי בשלל צורות וצבעים, והכל עטוף בהמולה שמחה ועליזה. כל דוכן קורץ עם איזה פינוק אחר שאני חייבת לנסות, הכל כל כך יפה וטרי, ואני תוהה למה לעזאזל אני לא הולכת לשוק כל שבוע. קניתי תותים (9 שקל לקילו! סוף סוף ירדנו למחירים סבירים), שישיית קרמבולות גם במחיר סבבה לגמרי, תפוזי דם מהממים (אז אה... מה עושים איתם חוץ מלחתוך, להתפעל, ואז להבין שיש להם טעם די דומה לתפוזים רגילים...?). קניתי זיתים עם לימון, עגבניות מיובשות, פטרוזיליה, שטויות למשלוחי מנות, ועוד כהנה וכהנה, וכשהגעתי הביתה ופרקתי הכל נזכרתי למה אני *לא* הולכת לשוק כל שבוע. כי אם אלך אין שום דבר שימנע ממני לקנות תותים וקרמבולות ותפוזי דם וזיתים וכו' וכו'.
טוב לנפש, קצת פחות טוב לחשבון הבנק.

קראו לי בלוגרית רעה, אבל אין לי תמונות לתיעוד החוויה. אף פעם לא הייתי מאלה שמסתובבים עם מצלמה מחוברת לעין, כי כשאני עם מצלמה אני לחוצה על איך זה יראה, ואם היא תיפול לי ומה יקרה אם ידחפו אותי והאם יש פה מספיק אור.... אני מרגישה שהמצלמה הופכת אותי לזאתי שמצלמת במקום זאתי שחווה. גם בטיולים, אני תמיד צריכה להזכיר לעצמי לעצור, להוציא את המצלמה ולתעד קצת, שבעוד כמה שנים אזכור שהייתי שם בכלל.

אז אמרנו עונת התותים נכון? נכון! כולי בהתרגשות, וככה"נ אכלתי כבר כמה וכמה קילוגרמים של תותים בכוחות עצמי. טוב להיות נשואה לבחור שלא ממש מחבב אותם ולא מתחרה איתי על הסחורה.
נכון שלפעמים עושים את הקטע המעצבן הזה עם חבילות התותים, שהתותים שבשכבה העליונה אדומות ויפות ומבריקות, ואז השכבה למטה קצת מהוהה ומצ'וקמקת ולא ממש כיף לאכול אותם? אז היום יש מתכון דווקא לתותים המעוכים/זקנים/מתפרקים שהם בהחלט אכילים, אבל לא בדיוק פוטוגנים, ולפעמים מצריכים חיתוך וסילוק של האיזורים הפגועים. מדובר בעוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה כמובן, שמתאימה בול לשבת אביבית. העוגה לחה, פירותית ומתוקה, מאלה שכיף לחזור ליישר.
אם אתם מקפידים לאכול רק תותים טחונים מטעמי כשרות, גם לכם המתכון הזה מתאים. טוחנים כ-300 גרם תותים לקבלת כוס מחית תותים כמו שכתוב במתכון, ואת יתר התותים שפורסים ומוסיפים לבלילה אפשר להחליף בבננות, או בפרי רך אחר.

עוגת תותים בחושה (פרווה, ללא מרגרינה)

מאת: בישול בזול

עלות: כ-12 ש"ח (בהתאם למחיר התותים)

כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים:

500 גרם תותים שטופים ומנוקים

1 ביצה

1/2 כוס שמן

1 כפית תמצית וניל

1 כוס סוכר

1 ו-3/4 כוס קמח

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

הוראות הכנה:

טוחנים כ-300 גרם מהתותים במעבד מזון לקבלת כוס של מחית תותים. את יתר התותים חותכים לפרוסות בינוניות ושומרים בצד. 

מערבבים בקערה את מחית התותים, הביצה, השמן, הוניל והסוכר. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את התותים הפרוסים.

מעבירים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

תות בפוזה פתיינית אופיינית