תתעלמו מהכמעט שנתיים שעברו מאז הפוסט האחרון טוב? יש עכשיו בועה של זמן וקצת השראה אז הלכתי על זה.
אנחנו בתקופה מוזרה של גם מלחמה וגם חיים כאילו נורמליים, לפחות למי שלא מפונה/מגוייס/פצוע/באבל ויכול להדחיק קצת. סלחו לי שאני לא פותחת את הנושאים האלה פה. זה במחשבות שלי (של מי לא?) אבל לא משהו שאני יכולה לכתוב עליו כרגע.
גם בלי לפתוח חדשות, אנחנו לא בתקופה פשוטה. בכלל, העשור הזה של העשרימים לא משהו. חשבתי להחזיר לשולח ולבקש עשור חליפי, אבל עם המזל שלנו החלופה עלולה לכלול השמדת הפלנטה כליל על ידי חייזרים או חזרה לאופנה של כריות בכתפיים.
בשנים שכתבתי את הבלוג, היו פעמים שקצת זלזלתי בטענות על עליית מחירים. פעמים שמחירי המוצרים היקרים יותר עלו - מוצרי אוכל מוכנים/מעובדים, מחירי האוכל במסעדות, מחירי הדלק... אבל איכשהו הצלחתי להתחבא בפינת הסופר עם מוצרי היסוד העדיין-יחסית-די-זולים שלי, לאכול בבית, לנסוע באוטובוסים, ולא להרגיש יותר מדי את הלחץ. בשנה וחצי האחרונות כבר אין לי פינה להתחבא בה מעליית המחירים. מחיר הקמח עלה, הירקות הזולים כבר פחות זולים, ואל תזכירו בכלל את הפירות. הקטניות עלו, וגם מוצרי החלב בפיקוח, וכמובן גם אלה שלא בפיקוח. מוצרי הבשר והעוף הזולים עולים במבצע יותר ממה שעלו במחיר רגיל לפני 3 שנים. כל זה במקביל לנסיקת המשכנתא, כמובן, אבל היי, יש לי משכנתא! לא דבר של מה בכך.
נאלצתי לעדכן את הציפיות שלי, כדי לא לכעוס בכל פעם שאני רואה את מחיר הקנייה השבועית. הפיתוי גדול להגיד "לעזאזל, למה אני בכלל מנסה?! אני משלמת סכום של סטייקים ומקבלת חזה עוף, אז יאללה, נקנה סטייקים וזהו!" זה נמשך במשך 13 השניות עד שאני שמה סינטה בסל הקניות, רואה את המחיר קופץ ב-200 שקל ומעיפה אותו חזרה.
זה אחד היתרונות בקניות אונליין אגב - אפשר לפלרטט עם מוצר יקר ולקבל את הכאפה של המחיר מיד. זה עדיף בהרבה על פני לקבל את הכאפה 47 דקות לאחר מכן בקופה הפיזית, או יותר גרוע, לא לשים לב בכלל שקיבלנו כאפה ולבכות על מר גורלנו שאנחנו מוציאים יותר מדי על אוכל וגם שיש לנו כאב ראש מסתורי.
עד כמה שהמצב מתסכל ובא לכם לשבור את הכלים, אני ממליצה שלא. אם אתם קוראים כאן, כנראה לחסוך כמה מאות שקלים בשבוע על אוכל זה בכל זאת משמעותי לכם (או שאתם פשוט חולים על הכתיבה המבריקה שלי, אם כן, היוש! מוזמנים לקנות לי סינטה כאות הוקרה!). אמנם כל המחירים עלו, אבל, ראו כותרת, היחס נשאר. חזה עוף עדיין עולה רבע מחיר של סטייקים. גבינה צהובה בפיקוח שנקנה במעדנייה היא עדיין חצי מחיר מגבינה צהובה ארוזה עם חתיכות נייר בין לבין. ענבים עדיין עולים פי 3 מתפוזים. אם אתם אוכלים הרבה דגנים, קטניות וירקות זולים, קונים פירות, עוף ומוצרי חלב בינוניים וסבירים, וממעטים בבשרים ובמוצרים מעובדים של הביוקר, תחסכו כסף. אם אתם אופים בעצמכם לחמים, חלות, קינוחים ופיצות, תחסכו עוד כסף. המתכונים פה בבלוג עדיין מממשים את צורת האכילה הזאת, גם אחרי עליות המחירים. תמיד יש לנו בחירה. אמנם הבחירה כרגע היא בין מחיר גבוה למחיר גבוה באופן מזעזע, אבל לבחירה הזאת יש השפעה אמיתית על מצבנו הפיננסי. אל תרימו ידיים כפרות. [העורך הלשוני שלי ביקש להדגיש ש"כפרות" הוא לשון רבים של "כפרה" וכי אינני מבקשת מכם להימנע מלהרים ידיים בדומה לפרות(?!)]
פשטידת ברוקולי מהירה וקסומה של נעמה
עלות: 22 ש"ח (מחיר של שקית ברוקולי + 5 שקל)
כמות: תבנית קטנה עד בינונית
מרכיבים
שקית של 800 גרם ברוקולי קפוא (אפשר גם כרובית) 3 כפות מיונז (אם לא אוכלים קטניות בפסח ואין מיונז מתאים אפשר להחליף בשמן) 3 ביצים כפית אבקת מרק (אפשר להחליף בתבלינים כמו שום ופפריקה, אם מעדיפים) קורט מלח פלפל לפי הטעם
הוראות הכנה
להפשיר את הברוקולי - להוציא מהמקפיא שעתיים לפני, או לחמם במיקרוגל כמה דקות. לערבב היטב את שאר המרכיבים בקערה גדולה, שלא יהיו גושים. לערבב פנימה את הברוקולי. אם יש חתיכות ברוקולי מסיביות, אפשר לקרוע אותן בידיים לגודל שנעים יותר לאכול. להעביר את הבלילה לתבנית משומנת. יהיה יותר ברוקולי מבלילה, וזה בסדר, זה חלק מהקסם. לאפות בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 30-40 דקות, עד שהפשטידה מתייצבת ומזהיבה מעט. שימו לב: עצלני שטיפת כלים יכולים לערבב הכול ישר בתבנית האפייה ולחסוך קערות. יידבק טיפה יותר לתחתית, אבל לא נורא.
