וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם

מאזיני רדיו סדרתיים, גם אתם שמתם לב לכמות יוצאת הדופן של פרסומות למסנני, מטהרי, וברי מים וסודה? כל פרסומת שניה כמעט. זה הזוי. אנתרופולוג עשוי היה להסיק שפקד אותנו אסון טבע שגרם להרס תשתיות ושאין יותר מים בברזים. הפרסומות האלה מתארות מחיר אטרקטיבי, פריסה ל-24 תשלומים, מבצע לזמן מוגבל וכולי. ולאחר הפרסומות למים, מגיעות הפרסומות להלוואות. נמאס לך לשלם עמלות על המינוס לבנק? קח הלוואה! כמדומני שהאנתרופולוג שלנו היה חושב שהאסון שפגע במקורות המים היה חמור ומתמשך כל כך, שהרבה מהאזרחים מתרוששים בנסיון לקנות מי שתייה.

העניין הזה חדש יחסית לא? כילדה כמעט ולא הכרתי אנשים שהשתמשו במסננים או קנו מים בבקבוקים. כולם פשוט שתו מי ברז. כך אפשר תמיד לשתות מים בשפע, ולא צריך להתייבש כל פעם שאין משקאות קלים או מים מינרלים בסביבה. נראה שכיום היכולת לשתות מי ברז איננה נחלת הכלל. הרבה אנשים לא רגילים ולא מחבבים את טעמם. אם חושבים על זה, אולי שתייה מהברז זה סוג חדש של כוח על. היי תראו אותי! אני מים וומן!

עוד מישהי עם כוח על בתחום המים

קיומה של תעשיית המים המינרלים והמסוננים מפליאה את מים וומן. אפילו מרתיחה אותה! (חח) שום אסון טבע לא פקד את מקורות המים שלנו ככל שידוע לי. ישנם גופים ממשלתיים שמוודאים שהמים שאנחנו מקבלים לברז נקיים וראויים לשתיה. הם מבצעים מעקב רציף אחר איכותו בכל רחבי הארץ, ומודיעים לנו כשיש תקלות. אני יודעת שיש מי שלא סומך לגמרי על גופים כאלה. לגיטימי. אבל למה אתם חושבים שיצרני הבקבוקים והברים למיניהם אמינים יותר?
למקרה שלא שמתם לב, הם חולבים ללקוחות שלהם את האמ-אמא. הם גובים יותר משעולה חשבון המים לכל הבית, ונותנים בתמורה חלק קטנטן מצריכת המים שלכם. האם להם יש גופי בקרה שמתריעים לציבור כשיש כשלים? האם ישנם מחקרים רחבי היקף שמוכיחים שהמים שלהם באמת בריאים יותר ממי ברז רגילים? אין שום המלצה על צריכת מים מסוננים מטעם משרד הבריאות. ישנה המלצה להרתיח מים לתינוקות, אבל בשביל ליטר ליום של מים מורתחים במשך כמה חודשים לא מוציאים אלפי שקלים על בר מים. בשביל זה יש קומקום.

שלא לדבר על זה שכל עניין הבריאות הולך פייפן ברגע שלא מחליפים מסננים בקביעות. אני לא יודעת איך זה עובד בבתים פרטיים של אנשים, אבל אצלנו במשרד היה בר מים, ולא נראה לי שהחליפו לו מסנן בכמעט 5 שנים שעבדתי שם. מי ברז בטוח היו בריאים יותר מהמים האלה.


אז מה אני מנסה להגיד לכם פה?

כוח העל שלכם שיחסוך לכם אלפי שקלים

תחשבו טוב טוב לפני שאתם משלמים אלפי שקלים על משהו שאתם מקבלים כמעט בחינם. חשבון מים תשלמו ממילא על האסלה והמקלחות.

אל תקבלו את טענות הבריאות של היצרנים והמשווקים בלי לבדוק אותם.

אל תעשו את זה כי כולם עושים את זה.

אל תעשו את זה כי החברים בפייסבוק אמרו שזה בריא.

ובבקשה. אל תעשו את זה כי זה נורא נוח שיש מים חמים וקרים בלחיצה. בשביל זה יש קומקום ומקרר. אם ברשותכם אלפי שקלים כדי לשלם על הזכות להימנע מהרתחת מים, אתם מוזמנים לעשות בו שימוש יעיל יותר ולהעבירו כתשורה לכותבת הבלוג, כהוקרה על פועלה היצירתי. אה וגם כל מי שקונה בר מים כי אין לו כוח לחכות שהמים ירתחו מאבד את הזכות להתלונן על יוקר המחיה בשנתיים הקרובות.

(מלכת חוקים שורפת חוקים סטופ שחור)

מים וומן אומרת - סננו את תשלומי המים המיותרים מהתקציב!

עם ראנט ארוך בא מתכון קצר. ממרח טעים שמכינים בצ'יק ואוכלים בצ'יק. קבלו רענון לחומוס/טחינה/חצילים הרגילים.

ממרח מהיר של עגבניות ושום

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת בכל מיני גרסאות. זאת שלי.
עלות: כ-2 ש"ח
כמות: קערית של ממרח שתתאים לכמה מנגבים בארוחת שבת

מרכיבים
2 עגבניות קטנות-בינוניות, בשלות
2 שיני שום
1 כף שמן זית
1/4 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
מוציאים את העוקץ מהעגבניות, מניחים במעבד מזון עם יתר המרכיבים וטוחנים לקבלת ממרח מימי מעט. זהו. אפשר לגוון עם עלי בזיליקום טריים,טיפה פלפל חריף, קצת בלסמי, או פשוט ליהנות מהפשטות.

טבולה

לא סיפרתי לכם על זה בצורה מסודרת, אבל בשנה האחרונה התחלתי לכתוב במגזין הלל המיועד לנשים דתיות. זה קצת מוזר לי. אני דתיה. ואני אישה. אבל לכתוב ב"ירחון נשים לראשי חודשים" שם עלי תווית מסויימת.
כאילו אני בטח מהאלה שעוטות על ראשן 2 צעיפים, 3 פשמינות, 29 סיכות ראש נוצצות ואיכשהו מייצרות מזה קונסטרוקציה מלכותית ומרשימה. ואני לא.
כאילו אני מסתובבת עם הרגשה תמידית של אושר וסיפוק על מילוי תפקידי בעולם. ובכן, כפי שאולי שמתם לב, האושר והסיפוק שאני חשה בחיי הם בהחלט לא תמידיים, יעידו על כך הראנטים ושלל התלונות שאני מעלה פה לבלוג.
כשמישהו דוחף אותי באוטובוס אני לא מחייכת במתיקות ומלמדת עליו זכות, אני מסננת לעברו כמה קללות עסיסיות (אבל בלחש. כי אני לא מטומטמת).
בגדול אני מרגישה שככותבת במגזין לנשים דתיות, אני אמורה להיות אישה דתייה למופת, סוג של מורה באולפנה משודרגת שמפיצה אור נגוהות לכל עבר. כך גם התחלתי לכתוב לשם. בטון קורקטי וללא שמץ של ציניות. כי המורות בתיכון תמיד אמרו לי שאני צינית מדי. לאחר כמה טורים, בעצת העורכת אני מנסה קצת יותר להשתחרר, וממילא כשיש לי רק 400 מילים, ורובם הם המתכון, אני לא צריכה לעטות על עצמי דימויים שהם לא אני.

מוזר לכתוב לעיתון. זה לא כמו הבלוג שאני יכולה לקשקש בשכל כמה שבא לי, ומתוך מאות המילים שאני שופכת אפשר (אם לא מדלגים ישר למתכון, ומי שכן, אני לא שופטת אותו...) לזקק איזה תמונה יותר מהימנה של מי שאני. יש לי כמה מילים ומתכון וזהו. מה שאני משדרת זה בעיקר מה שהעיתון עצמו משדר.

בחודשיים האחרונים, חלק מהמתכונים מהבלוג שמתפרסמים ב-xnet, מתפרסמים גם בעיתון לאישה. וזה כבר ממש מצחיק. קודם כל כי זה עושה לחמים נחת. מי שמע על הירחון הזה שאת מפרסמת בו? נו איך קוראים לו? הילה? הללויה? אבל לאישה! זה כבר סטטוס! כתב עת מהוגן שמוצאים בחדר ההמתנה לרופא השיניים! (בישול בזול! בחדר ההמתנה של רופא השיניים הקרוב אליכם!)
זה מצחיק גם בגלל הניגוד בין שני כתבי העת שפרי עטי מתפרסם בהם. במחזיק העיתונים שלנו חיים גליונות של הלל, עם כריכות של נוף וילדים וחגים, לצד גליונות לאישה שעל כריכותיהן מתנוסס בדרך כלל חזה (וגם פנים, אבל זה כנראה משני) של ידוענית כלשהי.
ועל אף שזה מגוחך, עם זה אני כבר יותר מרוצה. אני בנאדם מורכב, עם סתירות. קצת הלל וקצת לאישה. מה שחסר שם זה רק איזה גליון של נייצ'ר או משהו כדי להשלים את הצד האינטלקטואלי יותר שלי. אבל ככל שידוע אין להם טור בישול.

המתכון הזה פורסם לפני אי אלו חודשים בהלל, ועכשיו הגיע הזמן להעלות אותו לבלוג. את הטור כתבתי בחופשת הלידה, וסיפרתי שאת הטבולה אפשר להכין בהפסקות: לעבור במטבח ולהשרות את הבורגול, עוד 20 דקות לעבור שם שוב ולחתוך עגבנייה... עכשיו הימים שלי שונים לגמרי, אבל טבולה אני עדיין אוהבת. במיוחד בגלל שמחירי העוף אסטרונומיים, אז אני מנסה לדחוף יותר מתמיד ארוחות בלי בשר או עוף. 
אם אתם רוצים מנה שלמה יותר, עם חלבונים, אפשר להוסיף גרגרי חומוס מבושלים ו/או גבינה מלוחה מפוררת. הסלט הזה הולך טוב בכל כך הרבה סיטואציות - ארוחה אישית בריאה וטעימה, תוספת שמתאימה לצמחונים או טבעונים בארוחה בשרית, וכמובן מדובר במנת פיקניקים מנצחת.

סלט טבולה

מאת: בישול בזול (הגרסא שלי למתכון מוכר...)

כמות: ארוחה אחת גדולה או 3-4 מנות כתוספת לארוחה

עלות: כ-5 ש"ח

מרכיבים

1/4 כוס בורגול דק (ג'ריש)

1/3 כוס מים רותחים

1 מלפפון

1 עגבניה

חופן עלי נענע

חופן גבעולי פטרוזיליה

מיץ מחצי לימון

1 כף שמן זית

מעט מלח ופלפל שחור גרוס

אופציונאלי: חופן גרגרי חומוס ו/או מעט פטה או בולגרית מפוררת

הוראות הכנה

מניחים את הבורגול בקערה, שופכים מעל את המים הרותחים, מכסים ומשהים כ-10 דקות עד שהבורגול סופג את כל הנוזלים. חותכים את הירקות לקוביות, קוצצים את העשבים ומוסיפים לבורגול. מערבבים פנימה מיץ לימון, שמן זית, מלח ופלפל, ומפזרים מעל פטה ו/או גרגרי חומוס אם משתמשים. 

מגישים קר או בטמפ' החדר.

נזיד וקיטורים

תקופה מאתגרת עברה על כוחותינו בחודשים האחרונים. חזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה, עברנו דירה, התמודדנו לראשונה עם אוגוסט והחגים על ריבוי חופשותיהם, ובסך הכל הבלוג נדחק קצת הצידה בתקופה האחרונה. אני מקווה שהחזרה לשגרה תאפשר לי לחזור לכתיבה, ונתחיל בלהתלונן כראוי על כל הנ"ל.

על חזרה לעבודה אין יותר מדי מה לפרט. טוב להיות מאותגרת, לחזור לעשות דברים מעניינים, ולהיות בחברת מבוגרים. באסה שעד שהתחלתי באמת לקלוט את הקטע הזה של ההורות, עכשיו אני צריכה לעשות את זה כשלרשותי רק 2/3 מהזמן. כמו ליצן מתלמד שזה עת למד לג'גלל ומנהל הקרקס אומר שזה נהדר, כעת עליו לעשות זאת תוך רכיבה על חד אופן.

ולעבור דירה. פיכס. אין כמו מעבר דירה כדי לפתות אותך לוותר על כל רכושך החומרי ולהצטרף לכת נזירית המקציבה לכל חבר רק חלוק בלוי וקערה. מאז שהתחלנו לארוז אני פשוט לא מצליחה לענות לעצמי על השאלה- איך צברנו כל כך הרבה דברים? בגדים וספרים וכלי מטבח וסיכומים מהאוניברסיטה ומתנות חתונה שאמרנו שבטח נשתמש בהם מתישהו ודחפנו לערימה בחדר הכביסה... גם סטוקים של חומרי ניקוי יש לנו. לעזאזל עם כמות כזאת של סמרטוטים וסבונים וספריי-ים ותכשירים הייתם חושבים שהבית שלנו יהיה קצת יותר נקי.

ארזנו ופרקנו כל מיני שטויות שאף אחד בחיים לא משתמש בהם אבל שומרים אותם בכל מקרה כמו סלסלות קש של משלוחי מנות . חבל לזרוק, אז תוקעים אותם מעל ארונות המטבח בתור סוג של קישוט כפרי עאלק. כמובן שבחיים לא נשמש בסלסלות כי הם מתמלאים באבק, וברגע האמת, כשפתאום יש צורך בסלסלה, למי יש כוח לעמוד על כסא כדי להוריד אחת?

ואוגוסט! והחגים! מה נסגר עם המדינה הזאת שמקציבה 10 ימי חופש לעובדים, ולילדיהם פי 5 בערך, אבל מתנהגת כאילו ההפרש המטורף הוא בסך הכל בעיה פרטנית של כל עובד ועובד. הילד בחופש? נו צאו גם אתם. אה, אין לך ימי חופש? ולבן/בת זוגך? מה שניכם עובדים? הזוי... טוב נו תמצאו איזה סבתא לדחוף אצלה את הילדים. זה ממש לא בעיה שלנו שהחלטתם לנהל את חייכם בצורה כל כך לא שגרתית. 
המשק רץ על סבתות. ברצינות. מישהו צריך לעשות על זה דוקטורט שיכמת את השווי העצום של הזמן שמעניקים הסבים והסבתות והדודים והדודות. כל האנשים הטובים שמתגייסים לסחוב את היישורת האחרונה של הקיץ כשאין כבר קייטנה, ימי החופש נגמרו והטריק של לקחת את הילד למשרד ו-"לעבוד" כשהוא "יושב לידך בשקט ורואה סרטים ביו טיוב" כבר לא מרשים אף אחד. אני בטוחה שזה יצא כמה מיליארדים טובים. ותחשבו כמה היינו יכולים להיות יעילים אילולי היינו צריכים להיהפך ללולייני סידורים לילדים ויכלנו פשוט לעבוד בחצי השני של אוגוסט. טירוף!

נו? התלוננתי כראוי?

עכשיו אוכל. מזג האוויר הסתווי מצדיק תבשילים מחממים שמתבשלים לאט. לשם כך הלכתי על תבשיל עם בשר מס' 8 - שריר הזרוע, אבל אפשר להשתמש בכל בשר שמתאים לבישול ארוך בנוזלים: מס' 2 - צלעות, מס' 3 - חזה, מס' 7, מכסה הצלע ומס' 10, צוואר. אפשר גם להשתמש בנתחים 4,5,6 אבל הם בדרך כלל יקרים יותר. התבשיל מכיל גם שעועית לבנה שמוסיפה יותר נפח בפחות כסף, מלבד הערכים הבריאותיים והרכות המנחמת שלה. יש פה גם כמות נדיבה של תבלון שמושך הכל לכיוון מזרחי, בהחלט לא מדובר בנזיד תפל ואנמי.
המתכון כמעט ולא מצריך עבודה מצידכם (אפילו בצל לא צריך לחתוך!), זורקים הכל לסיר, מבשלים כמה שעות ולבסוף מתענגים.

בשר שעועית ועגבניות בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 קילו בשר מס' 8 (או בשר אחר המתאים לבישול ארוך בנוזלים, ראו פירוט לעיל)
2 כוסות שעועית לבנה, מושרית ללילה
1 עלה דפנה
מים לכיסוי
8 עגבניות חתוכות לרבעים
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית פלפל אנגלי
2 כפיות מלח
1 כפית כמון 
1 כפית ג'ינג'ר 
1 כפית כורכום

הוראות הכנה
שמים בסיר את הבשר, השעועית המושרית ועלה הדפנה, מוסיפים מים עד ל-3 ס"מ מעל הבשר והשעועית. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעתיים. כדאי מדי פעם לבדוק שעדיין יש מספיק מים בסיר ושהשעועית לא מתייבשת.
בתום השעתיים מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וחותכים או פורסים אותו. מחזירים את הבשר החתוך לסיר יחד עם יתר המרכיבים, ומבשלים עוד שעה לפחות, אפשר בהחלט יותר, עד שהשעועית והבשר רכים.
מגישים חם עם אורז או לחם לספיגת הרוטב/מרק הטעים.

אומנות הספאם וניצול ירקות עייפים

לאור ההצלחה של סטטוס הפייסבוק אתמול, אודות המאפיינים הליריים של שירת הספאמר, החלטתי לעסוק בנושא בפוסט זה בצורה קצת יותר מעמיקה.

ספאמרים היו מאז ומעולם האמנים הבלתי מוערכים של האינטרנט, אנדרדוגים נרדפים תמידית שאינם מרפים משאיפתם למכור ויאגרה מזוייפת (הויאגרה המזוייפת הינה כמובן מטאפורה לשקרים שהאדם מספר לעצמו כדי להתגונן בפני העולם המודרני והמנוכר).
הספאמר, אמן מולטי דיציפלינרי, אינו מגביל את עצמו רק לאי מייל כפי שמקובל לחשוב. נהפוך הוא! הספאמרים נמצאים בחוד החנית של ההתפתחויות הטכנולוגיות והניו מדיה: בפייסבוק, ביוטיוב, בויקיפדיה, בפורומים ובלוגים, ואף בטלפוניה אינטרנטית (קוראים לזה SPIT - Spam over Internet Telephony. לא יכלתי להמציא את זה בעצמי)
הבה ונביט בכמה דוגמאות בולטות של יצירות ספאמריות:

רק אתה יכול להציל את (הכסף של) הנסיך הניגרי 
לפעמים מדובר בבנו התמים של שליט מודח המנסה להינצל מרודפיו, לפעמים מדובר ברואה חשבון אפרורי הפונה אליך כמפלט אחרון. ביצירה זו הספאמר מעורר את רגשות החמלה של הקורא כלפי הקורבן חסר האונים, ומציע כסף רב תמורת עזרה מינורית. בכך הספאמר מציב בפנינו מראה אכזרית המשקפת לנו את רצונותינו האמיתיים והאנוכיים, הרחוקים כמרחק שמים וארץ מהדמות האלטרואיסטית ואוהבת האדם שאנו אוהבים להציג כלפי חוץ.

זכית ב-10000000000 פאונד בהגרלה הבריטית הלאומית
היצירה הקלאסית הזו עושה צחוק מהאובססיה הקפיטליסטית העוטפת את כולנו. הרי לא משנה אם ראית את ההודעה הזאת באייפון 17 שנרכש אתמול תמורת אלפי שקלים, עדיין אי אפשר להימנע מרגע התקווה החמקמק הזה ש"הנה גם שעתי הגיעה, כעת אעשה גם אני את המכה". הספאמר מבטא בכך את שאט נפשו מחוסר היכולת להימלט מהמציאות החומרית, על אף יומרותינו הרוחניות.

מחפשים אהבה אמיתית, אולי את/ה האחד!
מלבד ההתכתבות הכנה עם הצורך האנושי הבסיסי באהבה וחום, יצירה זו עוסקת באופן חתרני ביותר בניפוץ של מיתוסים מגדריים הקשורים לזוגיות. הפתיחה האופיינית והבלתי מחייבת "Hello dear" מספרת בעצם את כל הסיפור. לא משנה מי את\ה, מה את\ה, איך את\ה מגדיר\ה את עצמך ולמי את\ה נמשכ\ת. הכמיהה לקשר מתעלה מעל ההגדרות והתוויות שאנו עוטים על עצמנו.
"So could you please reciprocate to my message with soonest reply so we can introduce ourselves better and also share our hearts together"
נפלא!

כפי שאתם רואים, הספאמר לא נרתע מלהתעסק בנושאים המהותיים ביותר לקיומנו. מוטיבים של זהות עצמית, תשוקה, וביקורת חברתית רב מימדית שזורים כחוט השני ביצירות הספאם הפשוטות והטורדניות לכאורה.
אסיים בשיר, שקיבלתי לא מזמן כתגובה בבלוג. השיר הזה מבטא בעיני את התסכול של אמן הספאם מחוסר ההבנה וההכרה ממנה הוא סובל, על אף עבודתו האומנותית המסורה, והבלתי מתפשרת.

Can I simply say 

what a relief to discover somebody 

that actually understands 

what they are discussing on the web.

You actually realize 

how to bring a problem to light 

and make it important.

A lot more people have to read this 

and understand this side 

of the story.

It's surprising you aren't 

more popular 

since you surely possess 

the gift.

Also visit my web site 

about UnitedCash loans provides

-----

היום, מנה טובה לאמצע השבוע, כשהשאריות משבת נגמרו מזמן (וממילא כבר נמאס מהם), אבל הקניות הבאות תרם יצאו לפועל. אתם מכירים את המצב, כשהמקרר מאוכלס בעיקר על ידי בדלי ירקות עייפים - רבע כרוב פה, חצי פלפל שם... המתכון הזה ינצל את כל הירקות הנדכאים והנשכחים שלכם, ועם תחזוק של כמה עגבניות אדמדמות ועדשים כתומות מהירות הכנה, תקבלו רוטב עשיר וסמיך שישדרג קערת פסטה או פתיתים לארוחה מלאה, טעימה ובריאה. לא צריך להשקיע יותר מדי בחיתוך הירקות לחתיכות קטנטנות ואחידות - בשביל זה יש בלנדר מוט. רק וודאו שירקות קשים במיוחד, כמו גזר ובטטה, אתם כן קוצצים דק יחסית,  אחרת הם לא יתבשלו תוך 25 דקות. אפשר גם לפרוס אותם לסרטים בעזרת קולפן.


רוטב ירקות, עגבניות ועדשים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח (תלוי בעלות הירקות...)
כמות: 5-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל, פרוס או קצוץ גס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
ירקות שיש במקרר - כרוב, דלורית, קישוא, גזר, חציל, קולרבי, פלפל, כרובית, ברוקולי... חתוכים לקוביות (ככל שהירק קשה יותר כך יש לחתוך אותו קטן יותר, שיתבשל)
פלפל שחור גרוס
1 כפית מלח
4-5 עגבניות גדולות ובשלות, קצוצות גס
2 כפות יין (עדיף אדום אבל אפשר לבן)
3/4 כוס עדשים כתומות
2.5 כוסות מים

הוראות הכנה
בסיר בינוני מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את השום, הירקות, המלח והפלפל ומטגנים עוד 3-4 דקות. מוסיפים את העגבניות, היין העדשים והמים, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-25 דקות עד שכל העדשים והירקות מבושלים.
טוחנים מעט את הרוטב בעזרת בלנדר מוט, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתצטרכו עוד מלח, בהתאם לכמות הירקות ששמתם).
מגישים חם מעל אורז או פסטה (או בורגול, או פתיתים...).
אפשר לשדרג בהגשה עם גבינה מגוררת ו/או עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או פטרוזיליה.

שלום לקיץ, קובלר עגבניות

אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר חודש. כל פעם קורה משהו אחר. חגים, אירועים, שינויים, הסחות דעת... התחלתי לקרוא את משחקי הכס... קשה לי לאחרונה פשוט להתיישב, לפקס, ולכתוב. אך לא עוד! ז'ורז'ט ברוב אדיבותה הלחיצה אותי, והפוסט הזה יצא היום! מחר! מחרתיים! 

אנחנו כבר בסתיו, אבל יש לי עוד מאפה אחד של קיץ שצריך לצאת לפני שאנחנו פוצחים בשלב המרקים, הנזידים ושאר מנות המתוארים כ-"מהביל" ו"מנחם" (שם תואר שצריך להוציא דחוף מאוצר המילים הקולינרי עקב שימוש יתר).
במסגרת חיטוטי ב-How to Cook Everything Vegetarian, הספר/משקולת 10 קילו של מארק ביטמן, נתקלתי ברעיון פשוט אך חדשני. אנחנו תמיד מכינים פשטידות מירקות יבשים כמו תפוחי אדמה ובצל ופטריות... למה שהעגבניות לא תקבלנה גם הן פשטידה משל עצמן? מכיוון שהעגבניות מתקתקות ומלאות מיץ, למה שלא נכין את הפשטידה באותה צורה שבה מכינים קראמבל פירות? כך, העגבניות מקבלות טיפול מינימלי, יושבות בנחת בתחתית הפשטידה ומתבשלות להן, ומעליהן סוכך בצק זהוב עם טעם עשיר של תירס וחמאה. באמת שאני לא יודעת איך זה קורה. יש רק 55 גרם חמאה במתכון שזה לא המון, אבל בכל זאת טועמים את החמאה, בעדינות אך בבירור, בבצק.
בקיצור, די התאהבתי בפשטידה הזאת. היא קלה להכנה (אין הקפצות או טיגונים מקדימים, אין קיצוצי ירקות אינסופיים), ומכילה רכיבים פשוטים שמשתלבים ביחד לכדי שיר הלל לקיץ (או שיר פרידה ממנו). 

שימו לב:
- השתמשו בעגבניות בשלות. הן מרכז המנה. יש עדיין עגבניות יפות בסופרים ובשווקים, אבל אם אתם נופלים על יום רע, וכל העגבניות ירוקות-צהובות, וותרו והכינו משהו אחר.
- זכרו, יש הבדל בין קמח תירס וקורנפלור! קורנפלור הוא אבקה לבנה דקה שמשתמשים בה בכמויות קטנות כדי לעבות תבשילים. פה מערבבים אותו עם העגבניות כדי שהמיצים שהם מגירים במהלך האפייה יתעבו קצת. קמח תירס הוא קמח צהוב וגרגרי שמכינים איתו מאפים, פולנטה, ממליגה וכו'. פה הוא מהווה את שדרת הבצק של הפשטידה, יחד עם הקמח הרגיל. לקריאה נוספת אודות נפלאותיו של הקורנפלור ראו פה ופה.
- הפשטידה/קובלר לא נפרסת יפה. תחשבו על קראמבל תפוחים. אי אפשר להוצא ממנו פרוסות מסותתות. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה.

קובלר עגבניות

מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן (שמופיע גם באתר שלו)

עלות: כ-12 ש"ח

כמות: 8-10 מנות

מרכיבים

1.5 ק"ג עגבניות (8-10 עגבניות בינוניות)

1 כף קורנפלור

1/4 כפית מלח

פלפל שחור טחון

1 כוס קמח

1 כוס קמח תירס

1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית סודה לשתייה

1 כפית מלח

55 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

1 ביצה טרופה קלות

3/4 כוס רוויון (או 3/4 כוס חלב + כפית חומץ או מיץ לימון - מערבבים ונותנים להם לעמוד כמה דקות עד שהתערובת מתגבששת ונפרדת קצת)

הוראות הכנה

משמנים תבנית מלבנית בינונית ומחממים את התנור ל-180 מעלות.

מוציאים את עוקצי העגבניות חותכים אותן לפרוסות (8-12 פרוסות לעגבניה בערך. זה לא צריך להיות פיצי). מערבבים בעדינות בקערה עם הקורנפלור, המלח (1/4 כפית) והפלפל.

מניחים במעבד מזון את הקמח, קמח התירס, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח (1 כפית). מוסיפים את החמאה ומעבדים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית-חולית שכזו. מוסיפים את הביצה והרוויון ומעבדים בקצרה, רק עד שמתגבש בצק.

לחלופין, אפשר בלי מעבד מזון - מניחים בקערה את המצרכים היבשים שצוינוי לעיל, מוסיפים את החמאה ומועכים אותה עם מזלג לתוך תערובת הקמח, עד שמתקבל מרקם פירורי. מוסיפים את הביצה והרוויון ומערבבים רק עד שהתערובת מתאחדת ומתגבשת לכדי בצק. 

משטחים את תערובת העגבניות בתבנית, ומפזרים מעל את הבצק, אפשר עם האצבעות, אפשר עם כף. בגלל שהעגבניות נוזליות והבצק מעט קשיח, לא תוכלו לשטח אותו לגמרי בצורה אחידה. זה בסדר גמור. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה. ובכל מקרה רצוי להשאיר כמה חורים קטנים שיאפשרו לאדים מנוזלי העגבניות לצאת.

אופים במשך כ-45 דקות, עד שהבצק מזהיב והעגבניות מבעבעות.

מגישים חם או בטמפרטורת החדר בעזרת כף גדולה (כאמור, לוק כפרי).

פיצילים - פרוייקט ארוחות קיץ

חברנו יחד כמה בלוגריות, בעלות כיוונים שונים והערכה משותפת, ל"פרוייקט ארוחות קיץ". במסגת הפרוייקט נגיש לכם אסופת מתכונים לארוחות קלות וקיציות שלא יצריכו שעות של עמל במטבח מהביל. כחומר גלם מאחד בחרנו את העגבניה, הכוכבת הקיצית האהובה על כולנו. 

לפעמים אפשר להרגיש את השמש דרך הדברים שאנחנו אוכלים. כשאני אוכלת ירקות של קיץ - עגבניות, חצילים, קישואים, במיה - אני מרגישה שהם מתוקים יותר, צבעוניים יותר, עזי טעם יותר. אני מסתובבת בין הירקות למכירה, מריחה את עשבי התיבול, הלימונים, רואה את הפלפלים בכל צבעי הקשת ואני חושבת לעצמי, כמה מזל יש לי לחיות כאן ועכשיו, כשיש בנמצא כל כך הרבה יופי ושפע.

כדי לחגוג את החום, הצבעים והמתיקות של ירקות הקיץ הכנתי מעין פיצות על בסיס חצילים. הם פשוטים להכנה, דורשים ממש מעט התעסקות ומרכיבים, ואפשר כמעט לטעום דרכם את השמש. הם מושלמים למנה ראשונה, או לארוחה שלמה בימים שבהם אין כוח להשקיע בבישולים. הבעיה היחידה שיש איתם? ובכן... יש את עניין השם. פיצה על בסיס חציל זה קצת ארוך מדי, חציפיצות? נשמע... חצי משביע. בסוף החלטתי על פיצילים אפילו שזה נשמע קצת כמו פין פציל של M16. שום דבר לא מושלם.

רוצים לראות איך יתר חברות הפרוייקט עמדו באתגר? גלגלו לרשימת הלינקים בסוף הפוסט.


פיצילים, פיצה על בסיס חציל
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: 2-3 ארוחות שלמות או כ-6 מנות פתיחה

מרכיבים
1 חציל גדול
2-3 כפות שמן זית
3 עגבניות בינוניות חצויות ופרוסות דק
1/4 בצל סגול קטן קצוץ דק
כ-100 גרם גבינה מגוררת (צהובה, מוצרלה, פטה... מה שאתם אוהבים)
מלח ופלפל שחור גרוס

הוראות הכנה
פורסים את החציל לרוחב לקבלת 5-6 פרוסות חציל ארוכות בעובי של 2-3 ס"מ. אלה יהיו בסיסי הפיצה שלנו.
מסדרים את פרוסות החציל בתבנית גדולה ומברישים בשמן הזית בעזרת מברשת מטבח, או באצבעות (אני מעדיפה למרוח עם האצבעות).
מפזרים מעל החצילים מעט מלח ופלפל ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהחצילים מתרככים ומתחילים להשחים מעט.
מסדרים את פרוסות העגבנייה מעל בסיסי החציל, ומפזרים מעל את הבצל הסגול הקצוץ. אם יש נשאר לכם קצת מיץ שהעגבנייה הגירה בחיתוך שפכו גם אותו מעל החצילים. בוזקים מעל עוד קצת מלח ופלפל.
מחזירים את החצילים לתנור למשך של 15-20 דקות, עד שהבצל מתחיל להזהיב והעגבניות מיובשות ומקורמלות מעט.
מפזרים מעל החצילים את הגבינה המגוררת ומחזירים לתנור לעוד 3-4 דקות, עד שהגבינה נמסה וניגרת.

לתוהים, אל דאגה, קיבלנו את ברכתו של מרן הרה"ג אייל שני שליט"א

רוצים עוד מנפלאות העגבנייה הקיצית? בטח שאתם רוצים! הנה מה שיתר החברות בפרוייקט כתבו:
עגבניות ממולאות בורגול ועשבי תיבול של טולטולים
גריסיני עם ממרח עגבניות מיובשות של המערוך המקפץ
קינוח עגבניות ממולאות ועגבניות שרי בקרמל - לילות שימורים
אורז אפוי עם עגבניות מיובשות של מעז יצא מתוק
קיש עגבניות וקישואים על תחתית מקינואה של וויני מ"משהו מתוק - הבלוג של וויני"

נוסחה לסלט עגבניות

עכשיו העונה רבותי! העגבניות מבשילות והמשבר במחירן חלף עבר לו.
אין כמו סלט עגבניות קטן ומתובל בפשטות כדי לאפשר לעגבנייה להשוויץ בטעמי הקיץ המתוקים שלה.
אין לי מתכון אחד יחיד לסלט עגבניות, כי יש כל כך הרבה וורסיות אפשריות - עם עשבי תיבול שונים, עם בצל, עם חומץ או לימון... 
לכן היום, במקום מתכון, תקבלו נוסחה שאפשר לשחק איתה בהתאם למה שיש בבית.

נוסחה לסלט עגבניות
כמות: סלט קטן שיספיק ל-1-2 סועדים. אתם מוזמנים כמובן להכפיל כמויות. 
עלות: פחות מ-1 ש"ח, תוספות יקרות יותר כמו גבינה ואגוזים יעלו את המחיר קצת כמובן

הנוסחה:
על כל עגבנייה אחת גדולה, או 2 עגבניות קטנות-בינוניות הוסיפו לסלט:

• 1/2 כפית שמן זית
• 1/8 כפית מלח (או לפי הטעם)

אפשר להפסיק פה אם אתם מינימליסטים - רק חותכים את העגבניות לקוביות, ומוסיפים שמן זית ומלח. 
אם אתם רוצים טעמים קצת יותר מורכבים, בחרו לכם כמה תוספות. אפשר לבחור אחד, או שניים או את כולם:

• מעט עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום ו/או פטרוזיליה ו/או כוסברה ו/או בצל ירוק ו/או שמיר...
• משהו חרפרף: שן שום קצוצה ו/או רבע בצל קצוץ (לבן או סגול) ו/או גבעול בצל ירוק קצוץ ו/או מעט פלפל חריף קצוץ
• משהו חמצמץ: 1/2 כפית מיץ לימון סחוט או חומץ בלסמי או כל חומץ שאוהבים
• משהו עשיר: מעט גבינה מלוחה מפוררת ו/או אגוזי מלך קלויים ו/או קוביות אבוקדו טרי...

אוכלים את הסלט עם לחם, או טוסט, או כתוספת לפסטה, או... או...

הוורסיות האהובות עלי 
עגבניות עם פטרוזיליה ומיץ לימון (חמצמץ, מרענן ונקי)
עגבניות עם בזיליקום, בלסמי, ומעט גבינת פטה מפוררת (קלאסי)
עגבניות עם כוסברה, בצל סגול, שום ופלפל חריף (סלסה טרייה ופשוטה)
עגבניות עם לימון ואבוקדו (עם לחם מדובר בארוחה שלמה)

איך אתם אוהבים את סלט העגבניות שלכם?

מסתבר שז'ורז'ט היא לא רק עוגה, היא גם סטייליסטית אוכל מולדת. בשבוע שעברה היא ביקשה להצטרף אלי לראות איך עובד סשן צילומים, ואני הסכמתי בכיף. אחרי צילום אחד או שניים גיליתי שהיא פשוט רואה דברים שאני לא. היא בחרה מפות ומפיות, סידרה סכו"ם, עיצבה צלחות ואני פשוט מצאתי את עצמי עומדת שם וממלמלת "איך לא ראיתי את זה...?"
אז תודה לך ז'ורז'ט, כולי תקווה שתרשי לי להמשיך ולנצל את כישורייך.

נ.ב.- האיש התלונן שאם אני אומרת נוסחה, אז צריך שיהיה נוסחה אמיתית. לכן, קבלו (ברוב אדיבותו) נוסחה לסלט עגבניות בגרסת מדעי הטבע:

שימו לב לווקטור התיבול

הבוקר אולה!

יש לי בעיה עם ארוחות בוקר. בעצם כמה. 
קודם כל, הקיבה שלי לא פתוחה לאורחים עד לכמה שעות אחרי שאני קמה - אני לא בנאדם של בוקר, ולוקח קצת זמן עד שכל המערכות הרלוונטיות מתחילות לתפקד. מכיוון שיש לי עבודה ומצפים ממני אשכרה להגיע לשם כל בוקר (החוצפנים!), התוצאה היא שאני כמעט אף פעם לא אוכלת ארוחת בוקר בבית.
עוד בעיה היא שאני לא מתה על אוכל של ארוחת בוקר. הוא קצת... חסר השראה. המנעד שלו הרבה יותר מצומצם מאשר האוכל שמקובל לאכול כארוחת צהרים נגיד. לרוב מדובר בפחמימות ממותקות קלות - דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, גרנולה או דייסת קוואקר, מאפינס, קורסונים ... לפעמים הם טעימים (אני חיה על דייסת קוואקר בחורף), אבל בשלב כלשהו הם מתחילים לשעמם. הייתי שמחה מדי פעם לארוחת בוקר עם אוכל "אמיתי", וטעמים ערים יותר. 
(יכול להיות שאני מושפעת מאישי, שבכיף יאכל שניצל עם אורז לארוחת בוקר. כהוכחה ניצחת להשפעתו עלי, בבוקר לאחר חתונתנו חגגנו בארוחת בוקר שחיתותית של פרגיות וסטייקים - שאריות שהאולם ארז לנו ברוב אדיבותו. באמת אין על סטייק לארוחת בוקר.
הממ... יש מצב שאיבדתי עכשיו 80% מקוראי הנשיים. כלומר 72% מקוראי הבלוג. אז תשכחו ממה שאמרתי כאן הרגע. 
בכל מקרה...)
כשהייתי בארה"ב אחרי הצבא גיליתי את נפלאות הברקפסט בוריטו. לוקחים טורטייה וממלאים אותה בכל מיני דברים טובים - ירקות, שעועית, סלסה, גבינה, ביצים וכדומה, ומקבלים ארוחת בוקר טעימה, ומעניינת פי מאה מקערת קורנפלקס. כמובן שהבוריטוס הללו לא באמת צריכים להיות מוגבלים לארוחות בוקר, הם נפלאים בכל ארוחה. אבל אני חושבת שהם מתאימים במיוחד לארוחת בוקר - הם בגודל מושלם, לא גדול מדי, לא קטן מדי, והם מלאים בדברים טובים שנותנים אנרגיה עד הארוחה הבאה.

עכשיו שיש טורטיות בכל סופר (לא צריך לחכות לשבוע אמריקה), וחלקם אפילו במחיר נסבל, אני יכולה להכין לעצמי תבנית שלמה של בוריטוס ממולאים על פי העדפותי, לעטוף ולהקפיא אותם בבודדים. כך, כל פעם שבא לי ארוחת בוקר כיפית, אני לוקחת בוריטו מהפריזר ומחממת במיקרו בעבודה. אוכל אמיתי, טעים ומשביע ב-60 שניות.

בנוגע לשעועית במילוי הבוריטוס, יש לכם כמה אפשרויות. האפשרות החביבה עלי היא להשתמש בפחית של שעועית אדומה בצ'ילי. הבעיה היא שקודם כל, לא תמיד יש את זה (בפעם האחרונה שהייתי ברמי לוי לא היה. כנראה שזו פחית פחות פופולרית. חח. אליטרציה.) , ובנוסף, זה חריף ברמות. 
לכן, אם אתם לא מוצאים שעועית בצ'ילי, או לא אוהבים חריף, אתם יכולים גם להשתמש בפחית של שעועית ברוטב עגבניות. מי שבכל זאת אוהב חריף יכול לתגבר את החריפות עם צ'ילי גרוס כפי שמוסבר במתכון.
וכמובן שאתם יכולים להשתמש גם בשעועית ביתית מבושלת אם יש לכם. 2 כוסות יעשו את העבודה. יותר בריא וזול, אבל מצריך התכוננות מראש.

אז למה אני מעלה את המתכון הזה עכשיו אתם שואלים? קודם כל, ההכנה היא מאוד פשוטה ומהירה. זורקים חצי מהמרכיבים למעבד מזון, מערבבים פנימה את כל היתר, מגלגלים, אופים וזהו. אין הכנות מקדימות, קיצוצים וכדומה, כך שתוכלו לחזור במהירות למלאכת מיגור החמץ. 
בנוסף, המתכון מאוד מודולרי. למעט הכוסברה, משתמשים בכל המרכיבים בשלמותם, כך שלא ישארו לכם כל מיני טורטיות מיותמות, קופסאות שימורים חצי אכולים ושאר מרכיבים שחבל לזרוק ושחייבים לסיים לפני פסח. 
הערה אחרונה לגבי מחירים - שימו לב למחיר הטורטיות. יש טורטיות שעולות 10 ש"ח, יש כאלה שעולות 20 ומשהו. אתם רוצים את הזולות יותר. למקרה שתהיתם, לרוב יש מדף או שניים של טורטיות באיזור של הלחם בסופר. לגבי השימורים (תירס ושעועית), לעתים קרובות יש מבצעים על שימורים (3 ב-10 וכאלה), אז שווה לחכות ולקנות כמה במבצע. 
המתכון הזה לא לא מהזולים בבלוג אבל הוא קל ופשוט, בריא למדי, ומלא טעמים מעניינים ששוברים את שגרת הטעמים שאנחנו רגילים אליה.

בוריטוס פשוטים ומהירים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 8 בוריטוס


מרכיבים
8 טורטיות (1 חבילה)
1 בצל סגול קטנטן (או 1/4 בצל סגול גדול)
כוסברה טרייה לפי טעמכם האישי (אני שמה בערך 10 גבעולים)
1/4 כפית מלח
1/4-1/2 כפית צ'ילי גרוס (רק אם אתם *לא* משתמשים בשעועית בצ'ילי)
2 עגבניות בינוניות
1 פחית שימורים שעועית אדומה בצ'ילי, אם אין, אפשר להשתמש בפחית שעועית ברוטב עגבניות
1 פחית קטנה של תירס (או 2/3 פחית גדולה), מסוננת
1/2 גביע שמנת חמוצה (או גביע "חצי מנה" שמנת חמוצה)
50 גרם גבינה צהובה מגוררת

הוראות הכנה
טוחנים במעבד מזון את הבצל, הכוסברה, הצ'ילי (אם משתמשים) והמלח, עד שהכל קצוץ דק ואחיד. מוסיפים את העגבניות ומעבדים בכמה פולסים עד שהעגבניות מרוסקות בצורה אחידה. אל תטחנו אותן עד לרמת המחית - אנחנו מכינים סלסה, לא גספצ'ו.
מוסיפים למעבד חצי מהשעועית ומעבדים עוד כמה פולסים, עד שהשעועית מעוכה מעט. 
מעבירית את התערובת לקערה ומערבבים פנימה את יתר השעועית (כולל רוטב), התירס, והשמנת החמוצה.
משמנים קלות תבנית מלבנית גדולה ומגלגלים את הטורטיות: מניחים כמה כפות גדושות של מלית במרכז כל טורטיה, מגלגלים ומניחים בתבנית. אני לא עושה גלגולים יפים עם קצוות מקופלים למטה וכאלה. אין לי כוח, והטורטיות ממלאות את התבנית יותר טוב כשמגלגלים ישר. אם נשאר לכם מלית אחרי גלגול הטורטיות, סדרו אותה בתבנית ליד קצוות הטורטיות המגולגלות.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10 דקות. מוציאים את הטורטיות. מפזרים מעל את הגבינה המגוררת. במשך עוד 10 דקות עד שהמלית של הטוריטיות והגבינה מעל נמסות ומבעבעות.

מתקדמים עם עניין איכות הצילום... פה חטאתי בחטא הצילום בלילה עם פלורוסנטים, אבל למדתי
איך עושים custom white balance אז זה נראה הרבה יותר טוב ממה שזה היה יכול להיראות...
אה, ואני מתנצלת על הבדיחה הדלוחה שבכותרת. כנראה אדי חומרי הניקוי שבאוויר מטשטשים
לי את המוח.

הוא מתקרב

נו חברים, שרדתם את פורים? אכלתם המון במבה לולו וסוכריות תרנגול אדומות על מקל? נהניתם?
יופי! 
כי... 
עוד מעט פסח! 
מואהאהאהאהא!!
סליחה. לא התכוונתי לאמר זאת בצורה כל כך בוטה.
אבל ידוע שאחת מתופעות הלוואי החמורות של סיום חג הפורים היא ההתקרבות חסרת הרסן של חג הפסח. 

אם אתם מהאנשים שהולכים באמת להעלים את כל החמץ מהבית עד פסח, כדאי שתתחילו לתכנן כבר עכשיו. במיוחד אם אתם מתחזקים מזווה מפואר מלא במגוון סוגי חמץ, כמוני. הכי באסה זה להגיע לשבוע לפני פסח ולגלות מלאי פיתות ועוגות בפריזר, ופירורי לחם ועוגיות ודגנים ופסטה וקרקרים בארון, ולדעת שבחיים לא תוכלו לסיים הכל תוך שבוע. 

איך עושים את זה?
מתחילים בלעשות ספירת מלאי של כל החמץ בבית. יש כאלה שלא סומכים על מכירת החמץ בפסח בכלל, יש כאלה שמוכרים קמח ודגנים אבל לא חמץ גמור, יש כאלה שמוכרים רק אריזות סגורות, כל אחד לפי המנהג שלו. אז קחו לכם 20 דקות הערב ועברו על תכולת המקרר, המקפיא והמזווה, כדי לגלות מה אתם רוצים לסיים עד פסח. בתור בונוס אתם עשויים לגלות כל מיני מוצרי מזון שחשבתם שאין לכם ("הנה הקקאו!!" true story), או לחלופין, דברים שהיו פעם מוצרי מזון וכעת הם מקור הריח המוזר הזה במקרר שלא הבנתם מאיפה הוא מגיע.

ברגע שאתם יודעים את מי אתם צריכים לסיים, זה כבר יותר קל.
מתחילים בלצמצם קניות חמץ באופן כללי - אל תקנו עוד קילו של חיטה השבוע אם אתם צריכים רק חצי כוס לחמין. אל תקנו אריזת חסכון של שקדי מרק שלא תספיקו לאכול יותר מחצי ממנה עד פסח. אם אתם מתעתדים לזרוק חצי מהחבילה בעוד חודש, זה לא בדיוק חסכון.
עכשיו שאתם יודעים שכמות החמץ הנכנסת לבית היא מינימלית, צריך להגביר את צריכת החמץ שכבר נמצא שם. 
אם רשימת המוצרים שאתם צריכים לסיים תהיה אצלכם בראש, אתם כבר תצליחו לחשוב איך אתם מסיימים הכל תוך חודש. כי חודש זה המון זמן.
גיליתם 2 קילו שיבולת שועל שהתחבאו באחורי המזווה? אולי כדאי להכין עוגיות קוואקר במקום עוגיות השוקולד צ'יפס הרגילות לשבת? גיליתם 3 אריזות ספגטי שנקנו במבצע לפני חצי שנה? כנראה הגיע הזמן לנסות את כל מתכוני הפסטה האלה בספר המתכונים החדש. 
לנו יש קילו גריסי פנינה במזווה, ואני מתכוונת לזרוק חופן גריסים לתוך כל המרקים שאכין בשבועות הקרובים. בסוף זה יגמר, ובדרך נהנה ממרקים סמיכים ומשביעים יותר.

אם כך, כשירות לציבור, אשתדל בשבועות עד פסח לספק לכם מתכונים מחסלי חמץ טעימים, פשוטים ופרקטיים, שלא מצריכים אתכם לקנות עוד מלא מוצרי חמץ כדי להכין אותם.
נותרה לכם חצי חבילת מקרוני, קילו פירורי לחם וחבילת גליליות שאתם צריכים לסיים ולא יודעים איך? גשו לעמוד הפייסבוק של בישול בזול וננסה לחשוב על פתרונות יצירתיים לחיסול חמץ.

נתחיל במתכון פסטה קליל במיוחד. הבישול היחיד שמתבצע פה הוא בישול הפסטה, כל יתר המרכיבים נקצצים ומתווספים לפסטה החמה כמו שהם. כך יש לכם פה עוד מתכון לארוחה ב-15 דקות, ואף פחות, אם אתם מצליחים לסיים את הקיצוצים בזמן שהפסטה מתבשלת.
השתדלו להשתמש בזיתים מתובלים טעימים ולא בסתם זיתים מגולענים מפחית שימורים, המנה נהיית הרבה יותר מעניינת ככה. הזיתים שלי נקנו במשקל ברמי לוי (בפחות מ-4 שקלים למאה גרם) והגיעו עם לימון כבוש ופלפלים חריפים. יאמי :)


פסטה עם עגבניות, זיתים ובזיליקום
מאת: בישול בזול
עלות: כ-14 ש"ח
כמות: כ-4 מנות


מרכיבים

250 גרם (חצי חבילה) פסטה
1-2 כפות שמן זית
1 עגבניה גדולה או 2 בינוניות
70 גרם זיתים מתובלים, מגולענים או לפחות מבוקעים (כי אז יותר קל לגלען אותם)
1/2 כוס עלי בזיליקום (עלים מ 5-6 גבעולים)
1/8-1/4 כפית מלח
כמה סיבובים ממגרסת הפלפל
100 גרם גבינה מלוחה (פטה, בולגרית, משהו בסגנון)


הוראות הכנה
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן.
בזמן שהפסטה מתבשלת קוצצים את העגבניות, מגלענים את הזיתים אם צריך וקוצצים, ושוטפים וקוצצים את עלי הבזיליקום.
מיד לאחר סינון הפסטה מערבבים לתוכה את שמן הזית, ולאחר מכן את העגבניות, הזיתים, הבזיליקום, המלח והפלפל.
מפוררים מעל כל מנה רבע מהגבינה המלוחה ומגישים חם.

אני השתמשתי בספגטי מחיטה מלאה כי זה מה שהיה פתוח במזווה.
אתם מוזמנים להשתמש בכל פסטה בה חשקה נפשכם.

כך תדעו אם עכשיו אחרי החגים, ומרק

האם חנוכה נחשב חג במובן הזה שיש לו "אחרי החגים"? כי אני מרגישה כרגע את התסמינים הקלאסיים של הפרעת אחרי החגים: לאות, קושי בהשתלטות על כל המשימות שנדחו, קושי בסגירת הכפתור של הג'ינס וכו'. 
ישבתי היום ותהיתי בעניין (הרבה מעבר למה שראוי עבור אדם שפוי לכאורה), וניסיתי לענות על שאלה סבוכה זו. 
מצד אחד, ברוב מקומות העבודה, כמו שלי למשל, אין חופש. מצד שני, לילדים יש חופש מבית ספר. מצד שלישי, יש מלא מפגשים משפחתיים וחבריים ואוכלים בהם המון, בנוהל הרגיל של - ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל.
אז איך אדע אם אני במצב אחרי החגים, או סתם בעייפות ודכדוך של חורף?
כדי לעזור לכם, קוראי היקרים, ליהנות מהידע והתובנות העמוקות שרכשתי תוך כדי ההתחבטות בנושא זה, ייצרתי תרשים זרימה קל להבנה ונוח לשימוש שיעזור לכם לענות על השאלה הכה קריטית הזו.
אתם מוזמנים ללחוץ כדי להגדיל, ולעיין בתרשים בניחותא. אני אחכה.

אוטומט סופי דטרמיניסטי אם תרצו

נו? מה אתם אומרים? אחרי החגים או לא אחרי החגים? אני אומרת שהתשובה החד משמעית היא שאכן אחרי החגים עכשיו. לפחות בקטנה.
אם כך, צריך לבשל בהתאם. מנות צנועות וקלות יותר בהחלט יהיו במקום.


זוכרים שלפני מסיבת הקלוריות הבלתי נגמרת של חנוכה (שהלחץ שלו כנראה דחף אותי לבצע את המעשים המגונים הללו בסופגניות, אני מצטערת קוראי המתוקים והתמימים שהייתם צריכים להיחשף לזה), דיברנו על מתכוני מזווה? 
למי שלא קרא את הפוסטים האחרונים בנושא, מדובר במתכונים בהם לא צריך כמעט מרכיבים טריים מהמקרר, ושעם מזווה מצוייד היטב ניתן להכין אותם בהתרעה של רגע, בלי צורך ללכת לסופר ולהתחמש.
אז היום, מרק עגבניות טוניסאי. ראשית עלי להתנצל בפני קוראי הטוניסאים. אני אהיה הראשונה להודות - אני לא מבינה גדולה במטבח הטוניסאי. אני קוראת למרק טוניסאי כי מולי קאצן, שמספרה לקחתי את המתכון, קראה לו כך. אם המרק הזה לא קשור כהוא זה למורשת הקולינרית המפוארת, אך לצערי הלא ממש מוכרת לי, של העדה הטוניסאית, אנא סלחו לי טוניסאים יקרים.
על אף חוסר הבהירות לגבי האוטנטיות של המרק, לגבי הטעם אין לי ספק. נכון בדרך כלל כשאתם טועמים מרק אתם יודעים למה לצפות? המרק הזה הוא לגמרי לא מה שמצפים. יש בו עגבניות וחומוס ועדשים, אבל הוא ממריא הרבה מעבר לטעמים המקובלים. הוא חמצמץ, עשיר ומתובל בצורה מיוחדת שקושרת ביחד את כל הטעמים ומוציאה מהם את המקסימום. בתור בונוס, הוא ממש בריא, מלא בעגבניות וקטניות, והוא גם דל בשומן - יש רק 2 כפות שמן זית על סיר ענק של מרק. אה, והוא גם פרווה, ללא גלוטן וטבעוני. מה עוד צריך?
יש לכם שתי אופציות בנוגע לחומוס. אתם יכולים להשרות חומוס יבש ולבשל אותו בעצמכם, או שאתם יכולים להתחיל ישירות משתי קופסאות שימורים של חומוס מבושל. שתי האופציות טעימות, הראשונה זולה יותר, השנייה חוסכת קצת זמן ומצריכה פחות התכוננות מראש.


מרק עגבניות טוניסאי
מבוסס על: מתכון של מולי קאצן, מתוך הספר Vegetable Heaven, עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-16 ש"ח, כמה שקלים יותר אם משתמשים בחומוס משומר
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים
1 כוס גרגירי חומוס יבשים, מושרה במים ללילה, או 2 קופסאות גרגרי חומוס משומרים
1 כוס עדשים בצבע האהוב עליכם (אני מעדיפה ירוקות, הן פחות מתפרקות)
1 מקל קינמון
2 כפות שמן זית
2 בצלים בינוניים-גדולים קצוצים
3 שיני שום קצוצות
2 כפיות מלח
1 כפית כורכום
1 ו-1/2 כפיות זרעי כמון (בהחלט לא חובה, למעשה יש למרק טעם יותר עדין בלעדיהם. אז לשיקולכם)
2 כפיות כמון
2-3 עלי דפנה
1 פחית גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות 
3 כפות מיץ לימון


הוראות הכנה
אם משתמשים בחומוס יבש, מניחים את החומוס המושרה בסיר, מכסים במים בגובה של כמה ס"מ מעל הגרגרים ומבשלים עד שהגרגרים מרוככים, בין שעה לשעה וחצי. מוסיפים את העדשים, את מקל הקינמון, ועוד מים כדי שהכל יהיה מכוסה, ומבשלים עוד כחצי שעה (קצת פחות אם אתם משתמשים בעדשים כתומות) עד שהעדשים מרוככות אבל לא מתפרקות. אם אתם משתמשים בחומוס משומר, דלגו על הבישול של החומוס לבד, והתחילו מלבשל אותו יחד עם העדשים ומקל הקינמון עד שהעדשים מוכנות. כשהכל מבושל, מסלקים את מקל הקינמון, מסננים את מי הבישול שנשארו ושומרים בצד. תמדדו כמה סיננתם כי צריך להוסיף 6 כוסות נוזלים למרק - את מי הבישול של הקטניות פלוס כמה מים שצריך כדי להשלים ל-6 כוסות.
בסיר נפרד, מחממים את השמן ומטגנים את הבצל והשום במשך חמש דקות עד שהם מתחילים טיפה להתרכך. מוסיפים את המלח, הכורכום, זרעי הכמון אם משתמשים, הכמון, ועלי הדפנה ומטגנים עוד 2-3 דקות. מוסיפים את העגבניות ואת מי הבישול של הקטניות ששמרנו, אותו משלימים עם מים ל-6 כוסות נוזלים. מבשלים כ-15 דקות.
מוסיפים את הקטניות המסוננות ומבשלים עוד כ-5 דקות.
מורידים מהאש, מערבבים פנימה את מיץ הלימון, דגים החוצה את עלי הדפנה ומגישים חם.

הזרעונים האלה שאתם רואים בתמונה הם זרעי כמון, שתדעו.
הם מאוד טעימים ויש להם טעם חזק וקצת מורכב יותר מהטעם של כמון טחון רגיל
שמשתמשים בו בדרך כלל. כאמור, אל תיבהלו אם אין לכם, במתכון הזה
דווקא עדיף לדעתי להכין בלעדיהם.

לכל תשעה באב יש מוצאי תשעה באב

בטח שמתם לב שלא הבאתי פה הרבה מתכונים למנות עיקריות בשריות. יש לי המון עוגיות, סלטים, ותוספות, יש פה מאפים ורטבים למיניהם, אבל ספרתי רק שש מנות בשריות בכל הבלוג. בואו נגיד שזה לא בדיוק מייצג את הרגלי האכילה שלנו. במיוחד את של אישי, שקורא לימים שלפני תשעה באב - בהם נוהגים שלא לאכול מאכלי בשר כאות אבל - צום תשעת הימים. למחסור הזה במתכונים בשריים יש כמה סיבות. קודם כל, הנסיון שלי בהכנת ה"מסביב" הוא הרבה יותר משמעותי. אני עוזרת במטבח מאז שאני זוכרת את עצמי (בגיל 16 אבא שלי כבר הרשה לי להפריד ביצים לבד!), אבל לרוב מה שהכנתי היה קינוח או תוספת. אמא ואבא היו אלה שדאגו למנה העיקרית בבית.

היום אני כבר ילדה גדולה ואני יודעת לבשל עיקריות (ואני אפילו לא אומרת איכס כשאני נוגעת בבשר נא. חוץ מכשאני מפרקת עוף שלם. טוב למעשה, אישי הוא זה שמפרק את העופות השלמים. ואני עדיין אומרת על זה איכס (איכס!!). אך בהחלט ניתן להגיד שהשתפרתי), אבל כשפתחתי את הבלוג לא היו לי יותר מדי מתכונים לעיקריות בעלות נמוכה. מה יותר קל ונפלא מלבשל צלי עם קצת יין וירקות על אש קטנה במשך כמה שעות? או לתבל קלות כמה חתיכות אסאדו, לעטוף אותם בנייר כסף ולשגר אותם לצלייה איטית בתנור בחום נמוך במשך הלילה? חצי שעה לפה, חצי שעה לשם, זה לא ממש משנה. כל עוד לא תתפוצץ לכם המלחייה על התבשיל בזמן שאתם ממליחים אותו, באמת קשה לפספס.

בשר זול מאוד. קראו פה לטיפים שימושיים
בנושא כמו איך לוודא שהגווייה טרייה
ואיך להימנע מהידבקות בכלבת.
בתיאבון!

אבל עם עוף, בעיקר חלקים זולים יותר כמו חזה עוף או עוף טחון, צריך להיות קצת יותר זהירים. צריך לוודא שלא מייבשים אותם, הטעם שלהם קצת פחות עשיר ודומיננטי אז צריך לחשוב קצת יותר על התיבול... אני לא אומרת שכל נתחי הבשר היקרים הם פשוטים להכנה וכל הנתחים הזולים דורשים מיומנות של מאסטר שף במשימת הדחה, אבל לקח לי קצת זמן עד שאספתי כמה מתכוני עיקריות זולים שאני באמת עומדת מאחוריהם ומרגישה שהם מוכנים לבלוג.

איזה בשר זול יש בכלל?

קורקבנים - יש להם טעם מאוד אופייני, אבל למי שאוהב, מדובר באופציה מצויינת וזולה מאוד, לרוב הם עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו. אני ניסיתי כמה מתכונים ולא מתתי על זה. אבל אם אתם יודעים שאתם אוהבים ו/או פתוחים לטעמים חדשים, כדאי לנסות. אולי תגלו תוספת חדשה וחסכונית לתפריט שלכם.

כנפיים - לגבי כנפיים יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד, הם זולים, ונעים בסביבות ה-7-12 לקילו. מצד שני, יש בהם הרבה עור ועצמות, לא יותר מדי בשר, ויש כאלה שלא באמת ישבעו רק מכנפיים. אני קונה אותם בעיקר למרק, שם עור ועצמות זה דבר טוב שנותן טעם, לפעמים אני מגישה אותם בתור מתאבן, וכמובן שהם הולכים אחלה במנגלים, בעיקר כשכבר לא באמת רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש משהו.

עוף שלם - תמו הימים של מלחמת העופות, בהם היה אפשר לקנות קילו עוף בשקל. כיום עוף שלם עולה לפחות 10 ש"ח לקילו אצלנו בסופר, וגם זה לעיתים נדירות במבצע שופרא דשופרא. האם יותר שווה לקנות עוף שלם ולפרק מאשר לקנות את כל החלקים בנפרד? תלוי במחירים מן הסתם. כשקונים עוף שלם משלמים גם על הרבה עור ועצמות שלא ממש אוכלים. אפילו אם מנצלים אותם ושמים אותם במרק, עדיין שילמנו עליהם יותר ממה שהם שווים לכאורה. מתישהו (כשאגנוב משקל מטבח מההורים שלי) אעשה ניסוי של קנייה ופירוק עוף שלם וחישוב כמה הייתי משלמת לו הייתי קונה את החלקים בנפרד.


חזה עוף - כנראה נתח העוף/בשר שאנחנו קונים הכי הרבה בבית. יש עליו מבצעים של 20 ש"ח לקילו לעיתים קרובות, והוא כמעט 100% אכיל, כלומר, לא משלמים על סחוסים, עצמות וכו' שלא נאכלים. מדובר בנתח ורסטילי מאוד (סליחה, רב שימושי ;) ואין סוף למאכלים שאפשר להכין איתו - שניצלים למיניהם, מוקפץ בכל מיני סגנונות, גלילות, תבשילים, פסטרמות... רק צריך להיזהר לא לייבש אותו על ידי בישול יתר.


עוף טחון - עוד להיט אצלנו. לרוב אפשר להשיג אצלנו עוף טחון ב20-24 ש"ח לקילו. גם אם אתם לא רואים עוף טחון בויטרינה של הקצבייה, שאלו אותם אם הם מוכנים לטחון לכם וכמה זה יעלה. אתם עשויים להיות מופתעים לטובה. אנחנו מכינים הרבה מתכוני בשר טחון עם עוף טחון - מוסקה, פאי רועים וקציצות כמובן. אם אתם אוהבים את הרעיון אבל רוצים לגוון, חפשו גם הודו טחון. בקצבייה שהייתה ליד הבית שלנו היו מוכרים עוף טחון והודו טחון ב-20 ש"ח לקילו. אנחנו עדיין מבכים את סגירתה. 


אם כך, למתכון של היום - קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות.
אצלי בבית לא אהבו לטגן, וכך גדלתי בלי לדעת טעמה של קציצה מטוגנת מהי. זה היה נראה לי כמו סתם סינג'ור משמין שלא הוסיף יותר מדי לקציצה. הוי כמה טעיתי! לאט לאט אני לומדת לא לפסול אוטומטית מתכונים שדורשים טיגון פרטני, אבל פה האפייה דווקא מתאימה. מתחילים בלצלות כמות נכבדת של עגבניות קיץ בשלות ויפות עם מעט תבלינים, שימוש יעיל בזמן שבו תערובת הקציצות צריכה לנוח. לאחר כ-40 דקות מתקבל מעין רוטב עגבניות מתוק ומרוכז, אליו מוסיפים את הקציצות, ומחזירים לתנור לעוד 30 דקות בערך. זהו. גם הכל בסיר אחד (בעצם הכל בתבנית אחת), גם מנצל בצורה מאוד יפה את ירקות הקיץ היפים שיש לנו עכשיו, וגם בריא עד דיאטטי. אבל זה באמת היה בטעות, מבטיחה לכם! רגע, זה גם ללא גלוטן. פשיי.
שדרוגים אפשריים למתכון - תוספת של עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או טימין (מערבבים אותם לתוך העגבניות הצלויות לפני שמוסיפים את הקציצות), ואפשר גם להוסיף לעגבניות כמה כפות יין אדום לפני הצלייה.


קציצות עוף אפויות עם עגבניות צלויות
מאת: בישול בזול
עלות: כ-24 ש"ח
כמות: כ-24 קציצות


מרכיבים

2 קישואים קטנים-בינוניים

1 בצל קטן

כ-800 גרם עוף טחון 

כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס

1 ק"ג עגבניות בשלות, קצוצות גס
4 שיני שום פרוסות או קצוצות
2 כפות שמן זית
1/4 כפית בזיליקום (יבש, כך גם האחרים. כמובן שאם יש לכם טרי זה אחלה)
1/4 כפית אורגנו
1/4 כפית טימין
1/4 כפית מלח
כמה סיבובים של פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
מגררים בפומפייה את הקישואים והבצל וסוחטים. שומרים בצד את הנוזלים שסחטנו כדי להוסיף לתערובת העגבניות, חבל לזרוק. מערבבים את הירקות המגוררים עם העוף והפלפל ומעבירים את תערובת הקציצות למקרר למנוחה (אני מודה ומתוודה, אף פעם לא חשתי בהבדל בין אם נותנים לקציצות לנוח או לא, אבל זה מה שמקובל, ובכל מקרה צריך לתת לעגבניות זמן צלייה).
מערבבים בתבנית גדולה את העגבניות, השום, השמן זית, עשבי התיבול ומיצי הירקות המגוררים, אם הייתם ילדים טובים ושמרתם אותם כמו שאמרתי. אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהמיצים מצטמצמים והעגבניות צלויות אבל לא חרוכות. כדאי לערבב את העגבניות לפחות פעם אחת במהלך הצלייה.
מגלגלים את תערובת הקציצות ששמרנו לכדורים (או כל צורת קציצה אהובה עליכם בעצם), ומוסיפים אותם לתבנית עם העגבניות. מחזירים לתנור לעוד כ-30 דקות, עד שהקציצות מלבינות ומזהיבות מעט.