אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר חודש. כל פעם קורה משהו אחר. חגים, אירועים, שינויים, הסחות דעת... התחלתי לקרוא את משחקי הכס... קשה לי לאחרונה פשוט להתיישב, לפקס, ולכתוב. אך לא עוד! ז'ורז'ט ברוב אדיבותה הלחיצה אותי, והפוסט הזה יצא היום! מחר! מחרתיים!
אנחנו כבר בסתיו, אבל יש לי עוד מאפה אחד של קיץ שצריך לצאת לפני שאנחנו פוצחים בשלב המרקים, הנזידים ושאר מנות המתוארים כ-"מהביל" ו"מנחם" (שם תואר שצריך להוציא דחוף מאוצר המילים הקולינרי עקב שימוש יתר).
במסגרת חיטוטי ב-How to Cook Everything Vegetarian, הספר/משקולת 10 קילו של מארק ביטמן, נתקלתי ברעיון פשוט אך חדשני. אנחנו תמיד מכינים פשטידות מירקות יבשים כמו תפוחי אדמה ובצל ופטריות... למה שהעגבניות לא תקבלנה גם הן פשטידה משל עצמן? מכיוון שהעגבניות מתקתקות ומלאות מיץ, למה שלא נכין את הפשטידה באותה צורה שבה מכינים קראמבל פירות? כך, העגבניות מקבלות טיפול מינימלי, יושבות בנחת בתחתית הפשטידה ומתבשלות להן, ומעליהן סוכך בצק זהוב עם טעם עשיר של תירס וחמאה. באמת שאני לא יודעת איך זה קורה. יש רק 55 גרם חמאה במתכון שזה לא המון, אבל בכל זאת טועמים את החמאה, בעדינות אך בבירור, בבצק.
בקיצור, די התאהבתי בפשטידה הזאת. היא קלה להכנה (אין הקפצות או טיגונים מקדימים, אין קיצוצי ירקות אינסופיים), ומכילה רכיבים פשוטים שמשתלבים ביחד לכדי שיר הלל לקיץ (או שיר פרידה ממנו).
שימו לב:
- השתמשו בעגבניות בשלות. הן מרכז המנה. יש עדיין עגבניות יפות בסופרים ובשווקים, אבל אם אתם נופלים על יום רע, וכל העגבניות ירוקות-צהובות, וותרו והכינו משהו אחר.
- זכרו, יש הבדל בין קמח תירס וקורנפלור! קורנפלור הוא אבקה לבנה דקה שמשתמשים בה בכמויות קטנות כדי לעבות תבשילים. פה מערבבים אותו עם העגבניות כדי שהמיצים שהם מגירים במהלך האפייה יתעבו קצת. קמח תירס הוא קמח צהוב וגרגרי שמכינים איתו מאפים, פולנטה, ממליגה וכו'. פה הוא מהווה את שדרת הבצק של הפשטידה, יחד עם הקמח הרגיל. לקריאה נוספת אודות נפלאותיו של הקורנפלור ראו פה ופה.
- הפשטידה/קובלר לא נפרסת יפה. תחשבו על קראמבל תפוחים. אי אפשר להוצא ממנו פרוסות מסותתות. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה.
קובלר עגבניות
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 8-10 מנות
מרכיבים
1.5 ק"ג עגבניות (8-10 עגבניות בינוניות)
1 כף קורנפלור
1/4 כפית מלח
פלפל שחור טחון
1 כוס קמח
1 כוס קמח תירס
1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית סודה לשתייה
1 כפית מלח
55 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
1 ביצה טרופה קלות
3/4 כוס רוויון (או 3/4 כוס חלב + כפית חומץ או מיץ לימון - מערבבים ונותנים להם לעמוד כמה דקות עד שהתערובת מתגבששת ונפרדת קצת)
הוראות הכנה
משמנים תבנית מלבנית בינונית ומחממים את התנור ל-180 מעלות.
מוציאים את עוקצי העגבניות חותכים אותן לפרוסות (8-12 פרוסות לעגבניה בערך. זה לא צריך להיות פיצי). מערבבים בעדינות בקערה עם הקורנפלור, המלח (1/4 כפית) והפלפל.
מניחים במעבד מזון את הקמח, קמח התירס, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח (1 כפית). מוסיפים את החמאה ומעבדים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית-חולית שכזו. מוסיפים את הביצה והרוויון ומעבדים בקצרה, רק עד שמתגבש בצק.
לחלופין, אפשר בלי מעבד מזון - מניחים בקערה את המצרכים היבשים שצוינוי לעיל, מוסיפים את החמאה ומועכים אותה עם מזלג לתוך תערובת הקמח, עד שמתקבל מרקם פירורי. מוסיפים את הביצה והרוויון ומערבבים רק עד שהתערובת מתאחדת ומתגבשת לכדי בצק.
משטחים את תערובת העגבניות בתבנית, ומפזרים מעל את הבצק, אפשר עם האצבעות, אפשר עם כף. בגלל שהעגבניות נוזליות והבצק מעט קשיח, לא תוכלו לשטח אותו לגמרי בצורה אחידה. זה בסדר גמור. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה. ובכל מקרה רצוי להשאיר כמה חורים קטנים שיאפשרו לאדים מנוזלי העגבניות לצאת.
אופים במשך כ-45 דקות, עד שהבצק מזהיב והעגבניות מבעבעות.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר בעזרת כף גדולה (כאמור, לוק כפרי).
הפעם האתגר החודשי של מנטקה הציל לי פוסט שהוכן וצולם לפני יותר משנה, ואיכשהו נפל בין הכיסאות. תירס, הנושא החודשי שלנו, הוציא מכולם מתכונים יצירתיים במיוחד. ברצינות, כדאי לכם להעיף מבט יש שם כמה דברים מטורפים. אני החלטתי דווקא על מתכון פשוט ובסיסי - לחם תירס. לחם תירס פחות מוכר בארץ אבל בארה"ב הוא נכס צאן ברזל קולינרי, בעיקר בדרום. אוכלים אותו לצד בשר בברבקיו, עם צ'ילי קון קארנה, או סתם כך מרוח בחמאה ודבש. כפי שאתם רואים בתמונות, אני חסידה גדולה של האופציה האחרונה. יש משהו בשילוב טעמי התירס-חמאה-דבש שמתעלה על סך חלקיו. אז הבה נעבור למתכון, ובפוסט הבא נחזור כבר לסדרת המוקפצים שהבטחתי לכם.
