נזיד וקיטורים

תקופה מאתגרת עברה על כוחותינו בחודשים האחרונים. חזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה, עברנו דירה, התמודדנו לראשונה עם אוגוסט והחגים על ריבוי חופשותיהם, ובסך הכל הבלוג נדחק קצת הצידה בתקופה האחרונה. אני מקווה שהחזרה לשגרה תאפשר לי לחזור לכתיבה, ונתחיל בלהתלונן כראוי על כל הנ"ל.

על חזרה לעבודה אין יותר מדי מה לפרט. טוב להיות מאותגרת, לחזור לעשות דברים מעניינים, ולהיות בחברת מבוגרים. באסה שעד שהתחלתי באמת לקלוט את הקטע הזה של ההורות, עכשיו אני צריכה לעשות את זה כשלרשותי רק 2/3 מהזמן. כמו ליצן מתלמד שזה עת למד לג'גלל ומנהל הקרקס אומר שזה נהדר, כעת עליו לעשות זאת תוך רכיבה על חד אופן.

ולעבור דירה. פיכס. אין כמו מעבר דירה כדי לפתות אותך לוותר על כל רכושך החומרי ולהצטרף לכת נזירית המקציבה לכל חבר רק חלוק בלוי וקערה. מאז שהתחלנו לארוז אני פשוט לא מצליחה לענות לעצמי על השאלה- איך צברנו כל כך הרבה דברים? בגדים וספרים וכלי מטבח וסיכומים מהאוניברסיטה ומתנות חתונה שאמרנו שבטח נשתמש בהם מתישהו ודחפנו לערימה בחדר הכביסה... גם סטוקים של חומרי ניקוי יש לנו. לעזאזל עם כמות כזאת של סמרטוטים וסבונים וספריי-ים ותכשירים הייתם חושבים שהבית שלנו יהיה קצת יותר נקי.

ארזנו ופרקנו כל מיני שטויות שאף אחד בחיים לא משתמש בהם אבל שומרים אותם בכל מקרה כמו סלסלות קש של משלוחי מנות . חבל לזרוק, אז תוקעים אותם מעל ארונות המטבח בתור סוג של קישוט כפרי עאלק. כמובן שבחיים לא נשמש בסלסלות כי הם מתמלאים באבק, וברגע האמת, כשפתאום יש צורך בסלסלה, למי יש כוח לעמוד על כסא כדי להוריד אחת?

ואוגוסט! והחגים! מה נסגר עם המדינה הזאת שמקציבה 10 ימי חופש לעובדים, ולילדיהם פי 5 בערך, אבל מתנהגת כאילו ההפרש המטורף הוא בסך הכל בעיה פרטנית של כל עובד ועובד. הילד בחופש? נו צאו גם אתם. אה, אין לך ימי חופש? ולבן/בת זוגך? מה שניכם עובדים? הזוי... טוב נו תמצאו איזה סבתא לדחוף אצלה את הילדים. זה ממש לא בעיה שלנו שהחלטתם לנהל את חייכם בצורה כל כך לא שגרתית. 
המשק רץ על סבתות. ברצינות. מישהו צריך לעשות על זה דוקטורט שיכמת את השווי העצום של הזמן שמעניקים הסבים והסבתות והדודים והדודות. כל האנשים הטובים שמתגייסים לסחוב את היישורת האחרונה של הקיץ כשאין כבר קייטנה, ימי החופש נגמרו והטריק של לקחת את הילד למשרד ו-"לעבוד" כשהוא "יושב לידך בשקט ורואה סרטים ביו טיוב" כבר לא מרשים אף אחד. אני בטוחה שזה יצא כמה מיליארדים טובים. ותחשבו כמה היינו יכולים להיות יעילים אילולי היינו צריכים להיהפך ללולייני סידורים לילדים ויכלנו פשוט לעבוד בחצי השני של אוגוסט. טירוף!

נו? התלוננתי כראוי?

עכשיו אוכל. מזג האוויר הסתווי מצדיק תבשילים מחממים שמתבשלים לאט. לשם כך הלכתי על תבשיל עם בשר מס' 8 - שריר הזרוע, אבל אפשר להשתמש בכל בשר שמתאים לבישול ארוך בנוזלים: מס' 2 - צלעות, מס' 3 - חזה, מס' 7, מכסה הצלע ומס' 10, צוואר. אפשר גם להשתמש בנתחים 4,5,6 אבל הם בדרך כלל יקרים יותר. התבשיל מכיל גם שעועית לבנה שמוסיפה יותר נפח בפחות כסף, מלבד הערכים הבריאותיים והרכות המנחמת שלה. יש פה גם כמות נדיבה של תבלון שמושך הכל לכיוון מזרחי, בהחלט לא מדובר בנזיד תפל ואנמי.
המתכון כמעט ולא מצריך עבודה מצידכם (אפילו בצל לא צריך לחתוך!), זורקים הכל לסיר, מבשלים כמה שעות ולבסוף מתענגים.

בשר שעועית ועגבניות בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-45 ש"ח
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 קילו בשר מס' 8 (או בשר אחר המתאים לבישול ארוך בנוזלים, ראו פירוט לעיל)
2 כוסות שעועית לבנה, מושרית ללילה
1 עלה דפנה
מים לכיסוי
8 עגבניות חתוכות לרבעים
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית פלפל אנגלי
2 כפיות מלח
1 כפית כמון 
1 כפית ג'ינג'ר 
1 כפית כורכום

הוראות הכנה
שמים בסיר את הבשר, השעועית המושרית ועלה הדפנה, מוסיפים מים עד ל-3 ס"מ מעל הבשר והשעועית. מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעתיים. כדאי מדי פעם לבדוק שעדיין יש מספיק מים בסיר ושהשעועית לא מתייבשת.
בתום השעתיים מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וחותכים או פורסים אותו. מחזירים את הבשר החתוך לסיר יחד עם יתר המרכיבים, ומבשלים עוד שעה לפחות, אפשר בהחלט יותר, עד שהשעועית והבשר רכים.
מגישים חם עם אורז או לחם לספיגת הרוטב/מרק הטעים.