(ספוילר: את/ה.)
כשאתם קונים לעצמכם רכב חדש ומרשים עם הלוואה בתנאים מעולים, מטבח משופץ בתשלומים עד סוף העשור, או סתם ארוחה במסעדת גורמה שמחריגה אתכם מהתקציב החודשי, אתם בטח חושבים שאתם מפנקים את עצמכם.
אבל מי שמתפנק הוא האני שאתם עכשיו.
מה עם האני שתהיו בעוד חודש? כשתשלמו ריבית על האוברדראפט שיצרתם בחודש שעבר ויהיה לכם פחות כסף להוצאות? מה עם האני שתהיו בעוד שנה? כשמה זה יישבר לכם לשלם על המטבח הכבר לא כל כך חדש אבל הסוף עוד לא באופק? ומה עם האני של עוד 5 שנים? זה שרוצה לעשות בר מצווה לבן, ואין לו כסף פנוי כי הוא עדיין משלם על אוטו בן 5?
מה הוא עז?
פינוק שעולה ביוקר עושה נעים לאני של עכשיו. אולי גם לאני של מחר, מחרתיים או עוד חודש. אבל תחשבו לכמה אני-ים עתידיים אתם עושים נאחס. לאני של עוד שנה, לאני של עוד שנה ויום, לאני של עוד שנה ויומיים... החוב נוכח הרבה הרבה מעבר להתפוגגות הנעים שבפינוק.
ברור שלעיתים יש הוצאות הכרחיות. לפעמים חייבים אוטו כדי להגיע לעבודה. לפעמים רוצים לחגוג או סתם לשבור שגרה. אבל בנקודות האלה כמעט תמיד יש מנעד של הוצאות אפשריות. אוטו חדש מהניילונים, או אוטו מיד2 + כמה עשרות אלפי שקלים שנשארים בחשבון הבנק. קונסטרוקציה ענקית שנדלייר מקושט בסחלבים במרכזי השולחנות בחתונה, או עיצוב הבסיס של האולם + כמה אלפי שקלים שנשארים ברשותכם. טיסה לחו"ל או קמפינג בכנרת + מימון שכר דירה בחודשיים הקרובים.
כשאתם בוחרים באופציות השניות אתם מעניקים לאני העתידי שלכם מתנה ענקית ומוחשית. "עזוב אחי, אתה לא צריך לשלם, זה עלי. שמרתי לך פה בצד סכום נחמד כשהחלטתי לוותר על ארוחת הטעימות בחודש שעבר".
לעומת זאת, כשאתם חורגים מהתקציב החודשי כי הילד ממש רוצה אייפון חדש, אתם בעצם אומרים לאני העתידי "יאללה קפוץ לי, לא אכפת לי שלא יהיה לך כסף לסופר, אני עכשיו מפנק את הילד שלי. אבל היי, לפחות תוכל ללוות ממנו את האייפון כדי לראות את המינוס באפליקציה החדשה של הבנק!"
אז בפעם הבאה שבא לכם להתפנק ביוקר, תחשבו פעמיים. אולי תעדיפו לפנק אתם האני העתידי שלכם בעוד כמה מרשרשים, במקום לפנק רק את האני הנוכחי ולבאס לכל האני-ים העתידיים שלכם את הצורה?
-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----
(ספוילר: את/ה.)
כשאתם קונים לעצמכם רכב חדש ומרשים עם הלוואה בתנאים מעולים, מטבח משופץ בתשלומים עד סוף העשור, או סתם ארוחה במסעדת גורמה שמחריגה אתכם מהתקציב החודשי, אתם בטח חושבים שאתם מפנקים את עצמכם.
אבל מי שמתפנק הוא האני שאתם עכשיו.
מה עם האני שתהיו בעוד חודש? כשתשלמו ריבית על האוברדראפט שיצרתם בחודש שעבר ויהיה לכם פחות כסף להוצאות? מה עם האני שתהיו בעוד שנה? כשמה זה יישבר לכם לשלם על המטבח הכבר לא כל כך חדש אבל הסוף עוד לא באופק? ומה עם האני של עוד 5 שנים? זה שרוצה לעשות בר מצווה לבן, ואין לו כסף פנוי כי הוא עדיין משלם על אוטו בן 5?
מה הוא עז?
פינוק שעולה ביוקר עושה נעים לאני של עכשיו. אולי גם לאני של מחר, מחרתיים או עוד חודש. אבל תחשבו לכמה אני-ים עתידיים אתם עושים נאחס. לאני של עוד שנה, לאני של עוד שנה ויום, לאני של עוד שנה ויומיים... החוב נוכח הרבה הרבה מעבר להתפוגגות הנעים שבפינוק.
ברור שלעיתים יש הוצאות הכרחיות. לפעמים חייבים אוטו כדי להגיע לעבודה. לפעמים רוצים לחגוג או סתם לשבור שגרה. אבל בנקודות האלה כמעט תמיד יש מנעד של הוצאות אפשריות. אוטו חדש מהניילונים, או אוטו מיד2 + כמה עשרות אלפי שקלים שנשארים בחשבון הבנק. קונסטרוקציה ענקית שנדלייר מקושט בסחלבים במרכזי השולחנות בחתונה, או עיצוב הבסיס של האולם + כמה אלפי שקלים שנשארים ברשותכם. טיסה לחו"ל או קמפינג בכנרת + מימון שכר דירה בחודשיים הקרובים.
כשאתם בוחרים באופציות השניות אתם מעניקים לאני העתידי שלכם מתנה ענקית ומוחשית. "עזוב אחי, אתה לא צריך לשלם, זה עלי. שמרתי לך פה בצד סכום נחמד כשהחלטתי לוותר על ארוחת הטעימות בחודש שעבר".
לעומת זאת, כשאתם חורגים מהתקציב החודשי כי הילד ממש רוצה אייפון חדש, אתם בעצם אומרים לאני העתידי "יאללה קפוץ לי, לא אכפת לי שלא יהיה לך כסף לסופר, אני עכשיו מפנק את הילד שלי. אבל היי, לפחות תוכל ללוות ממנו את האייפון כדי לראות את המינוס באפליקציה החדשה של הבנק!"
אז בפעם הבאה שבא לכם להתפנק ביוקר, תחשבו פעמיים. אולי תעדיפו לפנק אתם האני העתידי שלכם בעוד כמה מרשרשים, במקום לפנק רק את האני הנוכחי ולבאס לכל האני-ים העתידיים שלכם את הצורה?
-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----
והנה פינוק נחמד שישאיר את האני של מחר עם עודף. המוקפץ הזה מעולה לארוחת ערב משפחתית של יום חול (וריאציה על הביצה + פחמימה + סלט), והוא גם עובד יופי כתוספת-שהיא-עיקרית לצמחונים בארוחה בשרית, או לרגישים לחלב בארוחה חלבית.
אם במקרה יש לכם ג'ינג'ר טרי הוסיפו גם אותו יחד עם השום, באותו הכמות. אפשר לתבל גם עם כפית של שמן שומשום כשמוסיפים את הסויה. התוספות הללו יהפכו את טעם המוקפץ לאסייתי יותר, אבל הוא טעים מאוד גם בלי, לכן לא כתבתי אותם ברשימת הרכיבים, שלא תרגישו מחוייבים.
שימו לב, מהמתכון הזה יוצאת כמות די גדולה. אם אתם מתכננים ארוחה זוגית אינטימית הכינו חצי מתכון (וגם כך תיוותרו עם שאריות למחר).
אם במקרה יש לכם ג'ינג'ר טרי הוסיפו גם אותו יחד עם השום, באותו הכמות. אפשר לתבל גם עם כפית של שמן שומשום כשמוסיפים את הסויה. התוספות הללו יהפכו את טעם המוקפץ לאסייתי יותר, אבל הוא טעים מאוד גם בלי, לכן לא כתבתי אותם ברשימת הרכיבים, שלא תרגישו מחוייבים.
שימו לב, מהמתכון הזה יוצאת כמות די גדולה. אם אתם מתכננים ארוחה זוגית אינטימית הכינו חצי מתכון (וגם כך תיוותרו עם שאריות למחר).
ירקות מוקפצים עם נודלס
מאת: בישול בזול
עלות: כ-18 ש"ח
כמות: כ-8 מנות, יותר אם אתם מגישים כתוספת ולא כעיקרית
מרכיבים
400 גרם נודלס/איטריות למוקפץ (רוב החבילות הן של 400 גרם. אם אתם קונים חבילה בגודל אחר אפשר לשערך. הכמות המדוייקת לא קריטית.)
3 כפות שמן
1 בצל פרוס דק
3 גזרים חתוכים למקלות
2 ענפי סלרי קצוצים
3 פלפלים פרוסים (עדיף בכמה צבעים)
(כל ירק אחר שיש במקרר - קישוא או שניים, כמה עלי כרוב פרוסים, פטריות חתוכות, חופן עלי תרד, נבטים וכו')
2 שיני שום קצוצות
כ-3 כפות רוטב סויה, או לפי הטעם
2 ביצים
הוראות הכנה
מבשלים את האיטריות על פי ההוראות על האריזה (רק לבשל במים, בלי התיבולים המוצעים) ושומרים בצד.
מחממים בסיר גדול את השמן, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להתרכך - כ-4 דקות. מוסיפים את הגזר והסלרי, בוחשים, ומטגנים עד שהם מתחילים להתרכך, עוד כ-4 דקות. מוסיפים את השום, הפלפלים, וכל ירק אחר שמצאתם במקרר, בוחשים ומטגנים עד שהפלפלים מבושלים, אבל עדיין מעט פריכים.
מוסיפים את האיטריות, הסויה והביצים, ומבשלים תוך כדי בחישה עוד 3-4 דקות עד שהביצים מבושלות והכל חם ומעורבב.
התמונה של אחותי המוכשרת. נראה לכם שפתאום למדי לצלם כל כך טוב?! |
בגדול מסכים עם כל מילה.
השבמחקבכלל, מרגיש מחויב לציין אותך לחיוב בתור הבלוגרית (ובעצם בכלל) היחידה שמייחסת חשיבות גם למחיר המרכיבים ולא רק להצלחת המנה.
זה שיוקר המחייה תלוי על צווארנו לא אומר שאנחנו צריכים לעזור לו לגרור אותנו למצולות המינוס...
נראה טעים. תודה.
השבמחקאם יש ווק מומלץ להשתמש בו על אש גדולה (לי יש אפילו להבת טורבו כפולה), ולא בסיר. כך הירקות סופגים את החום מהר מפני השטח הרחבים של הווק, ומוכנים מהר יותר. אבל זה רק הרווח הצדדי, הסיבה העיקרית שעדיף ווק היא שכך הירקות מאבדים פחות מערכם התזונתי ביחס לבישול ארוך. שימו לב שהתוצאה המתקבלת גם מעט פריכה יותר, ולא צריך להגיע לריכוך מלא.
השבמחקעוד אפשרות היא לאדות את הירקות בסלסלת קש יעודית שמניחים על סיר במקום מכסה - זוהי הדרך הטובה ביותר לשמור על הערך התזונתי של הירקות, וגם חוסך זמן וגז כי אפשר להניח את הסלסלה על הסיר של האיטריות. אפשר גם להשקיע ולאדות מעל מרק.
את אדירה!! אני נשבעת שהייתה לי את השיחה הזאת בדיוק עם החברה הכי טובה שלי בשנה האחרונה לגבי נושא של הלוואות מהבנק. אם אין לך כסף אל תדפוק את עצמך בעתיד. האני עתידי שלך לא אשם בזה שאתה עני עכשיו.
השבמחקאת אדירה!! אני נשבעת שהייתה לי את השיחה הזאת בדיוק עם החברה הכי טובה שלי בשנה האחרונה לגבי נושא של הלוואות מהבנק. אם אין לך כסף אל תדפוק את עצמך בעתיד. האני עתידי שלך לא אשם בזה שאתה עני עכשיו.
השבמחקאת אדירה!! אני נשבעת שהייתה לי את השיחה הזאת בדיוק עם החברה הכי טובה שלי בשנה האחרונה לגבי נושא של הלוואות מהבנק. אם אין לך כסף אל תדפוק את עצמך בעתיד. האני עתידי שלך לא אשם בזה שאתה עני עכשיו.
השבמחק