קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

6 סיבות לאהוב כרוב + 2 סלטיo מעולים

למה לאהוב כרוב?

1. הוא זול, תמיד. גם בשיאו הוא עולה 5-6 ש"ח לקילו. בדרך כלל אפשר לרכוש ראש גדול בפחות ממחיר של נסיעת אוטובוס.

2. הוא בריא. גם בסגול וגם בירוק יש המון ויטמינים, נוגדי חימצון, סיבים תזונתיים וכל הדברים האלה שתמיד אומרים לנו לאכול.

3. הוא זמין. הברוקולי לא תמיד בעונה, התרד ועלי הבייבי לפעמים נגמרים, ולפעמים הם סתם נראים עייפים, אבל הכרוב תמיד שם ממתין בסבלנות שנקנה אותו.

4. הוא ורסטילי ומתאים לכל מיני מטבחים. אפשר לשלב אותו במוקפצים אסיתיים, בתבשילים מזרח אירופאים, ממולאים מזרחיים... לאן שתקחו אותו בעולם הוא ילך בכיף.

5. הוא מוסיף נפח  - כשאני רוצה למתוח איזה תבשיל ("לא אמרתי לך שאני מביאה איתי עוד 2 חברים?") אני מוסיפה חופן כרוב פרוס או קצוץ. הוא משתלב יפה ועוזר שיהיה מספיק לכולם.

6. הוא מקל על גודש בהנקה. מי שלא חווה לא יכול לתאר את תחושת ה"אני לא יכולה לזוז בלי שיכאב לי משהו". על אף שמרגיש מגוכח להסתובב עם סלט בחולצה, הכרוב באמת עוזר. רק על זה שווה להוקיר לו תודה.

הנה שני סלטי כרוב קלים ומעניינים שאפשר להוסיף לרוטציית הסלטים לשבת, או סתם להגיש במקום המלפפונים-ועגבניות-חתוך-דק הסטנדרטי במהלך השבוע. עלות כל סלט כמה שקלים בודדים וזמן ההכנה מינימלי. 

הפוסט הזה התפרסם כטור לפני אי אלו חודשים בעיתון הלל (ז"ל :( )

סלט כרוב סגול ותפוחים

זאת הגרסא שלי לסלט הכרוב הסיני המוכר והאהוב. ההחלפה של הכרוב הירוק בסגול ותוספת התפוח מוסיפים עניין וצבע.

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: ממלא קערה קצת יותר גדולה מקערת מרק (נו, איך עוד אני אמורה להגיד לכם כמויות על סלט?)


מרכיבים
4-5 עלי כרוב סגול
1 תפוח ירוק חמוץ
1 כף סויה
1 כף סילאן
1 כפית שמן
1 כפית חומץ
מעט שומשום לקישוט

הוראות הכנה
פורסים את עלי הכרוב, חותכים את התפוח לקוביות (לא צריך לקלף), מערבבים עם הסויה, הסילאן השמן והחומץ, מפזרים מעל שומשום ומגישים.

סלט כרוב וקולרבי

הסלט הזה נשמע קצת מוזר, אבל הוא קראנצ'י, מרענן ומיוחד. אני ממליצה לכם בחום לנסות, אצלנו הוא אחד מהסלטים הפופולריים.

מאת: בישול בזול
עלות: כ-4 ש"ח
כמות: ממלא קערה קצת יותר גדולה מקערת מרק (כנ"ל)


מרכיבים
4-5 עלי כרוב ירוק
1 קולרבי
2 כפות לימון כבוש (שיכלול גם קצת מיץ וקצת שמן)

הוראות הכנה
פורסים את עלי הכרוב, חותכים את הקולרבי לחתיכות בערך בגודל של פרוסות הכרוב, קוצצים גס את הלימון הכבוש ומערבבים הכל בקערה. נותנים לטעמים להתמזג כמה דקות ומגישים.

אז איך אני אתכם? מפצה על היעדרותי ב-2 מתכונים. בקרוב יעלו יותר, ואני מתרגשת במיוחד לקראת פרוייקט בלוגרים של אש וקרח שבקרוב אקח בו חלק.

חיים בלי אוטו, ומוקפץ שהתעצל מלהיות ממולא

אחת מההוצאות הגדולות של משקי בית היא אוטו. יש ביטוח, דלק, טסט, תיקונים, שלא לדבר על עלות האוטו עצמו. כל פעם שאני רואה חבר לעבודה יוצא למוסך, אני יודעת שהוא יחזור עוד שלוש שעות עם מבט מבואס ומבולבל של "איך לעזאזל דפקו אותי ככה?".

עד כה הצלחנו להסתדר בלי אוטו, ואנחנו מתניידים בעיקר ברגל ובאוטובוסים. בחודש האחרון לווינו אוטו מבני משפחה שנסעו לחו"ל, וראיתי איך זה שינה לנו את המנטליות, ומחק תוך שבוע הרגלים חסכוניים ובריאים. למסיבה אצל חברה שגרה 15 דקות הליכה ממני פתאום רציתי לקחת את האוטו. כי זה יחסוך לי איזה 20 דקות! אותם בטח אבלה בעוד בהייה פרודוקטיבית באינטרנט! לבסוף בעטתי לעצמי בתחת והלכתי ברגל, אבל הדהים אותי שתוך שנייה המוח שלי ניסה לשכנע אותי להתעצל ככה.

כשיש לנו אוטו פתאום אנחנו עושים קנייה גדולה כל שבוע, כי אפשר. בהיעדר אוטו אנחנו מנסים למשוך עם מה שיש בבית, כדי לא להצטרך להיסחב לשם באוטובוס או ברגל לעיתים קרובות מדי.  בנוסף, כשאנחנו עושים את הקניות ללא אוטו, אנחנו מוגבלים למשקל שאפשר לסחוב בכוחות עצמנו. מעט מעצבן, אך אפקטיבי. לא סתם קונים קילו פלפלים, קילו עגבניות, קילו מלפפונים ומקווים לטוב. קונים 3 פלפלים, 6 עגבניות ו-2 מלפפונים כי דוגרי יותר מזה לא נאכל, ואין יותר מקום בעגלה.
בחודש האחרון הבנתי שלא רק האוטו עצמו עולה כסף, אלא הוא מאפשר הוצאה של יותר כסף בתחומים אחרים. בעיקר, הוא מאפשר לעשות הרבה יותר קניות.

בכלל, שמתי לב שכשיש לי אוטו אני מצפה מעצמי ליותר. למה לבלות את אחר הצהרים בבית או בגינה עם הילדה? אפשר לעשות סידורים! קניות! אפשר לנסוע למרכז לבקר חברים! יש משהו בהיעדר אוטו שכופה עלינו האטת קצב. לפעמים זה מציק, אבל בסך הכל אני אוהבת את הקצב הזה. לוקח לי 20 דקות להגיע לגן כל בוקר, אבל אלה 20 דקות הליכה שאני עושה קבוע. יש אנשים שמשלמים כדי ללכת בקביעות.

ייתכן שבקרוב נצטרך לצרף אוטו לשורותינו. אנחנו מנסים לדחות את הקץ, אבל כנראה שזה יקרה בשלב מסויים. אני מקווה שנצליח לזכור וליישם את היתרונות ואת ההרגלים הטובים שבאי אחזקת אוטו, לטובת הבריאות והשורה התחתונה שלנו.

מה איתכם קוראים? איך היעדר אוטו (או קיומו) משפיע לכם על ההוצאות?

ובשינוי נושא חד. בתמונה, אניצים ירוקים שגדלו לי על הבצל. השתמשתי בהם בתור בצל ירוק. לא יודעת אם זה קטע כזה ידוע שאני מגלה רק עכשיו, או שמא יש סיבה שלא כולם עושים את זה וזה עלול להרוג אותי. בכל מקרה, אם יש לכם אניצים כאלה ואתם צריכים טיפה בצל ירוק קצוץ לקישוט, זה יחסוך לכם קנייה של חבילה שלמה וממה שראיתי עד כה, ככה"נ לא יהרוג אתכם.

ועכשיו למוקפץ האחד לפני האחרון. המוקפץ הזה רצה להיות כרוב ממולא אבל פשוט לא היה לו (לי...) כוח. לוקחים את הטעמים של כרוב ממולא קלאסי - כרוב, בשר, עגבניות, צימוקים - ומקפיצים הכל ביחד, במקום להתעסק בגלגולים ומילויים. אם אתם מחפשים תבשיל ביתי ומנחם שאפשר להכין במינימום מאמץ הגעתם למקום הנכון.

הפוסט הבא יהיה פוסט המוקפצים האחרון ובו תהיה נוסחת פלא ליצירת אינסוף ארוחות מוקפצות מהירות ומקוריות, שימנעו מכם להיגרר חזרה לשגרת השניצל-עוף-קציצות המשעממת.
ואז נוכל לעבור לכמה פוסטים מתוקים לקראת פורים! ווהו!

בשר וכרוב מוקפצים ברוטב אדום מתקתק

מאת: בישול בזול
עלות: כ-28 ש"ח
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן
1 בצל פרוס
2 שיני שום פרוסות
3 גזרים חתוכים לקוביות
5 עלי כרוב גדולים פרוסים לרצועות
1 חבילה קטנה רסק עגבניות
1/4 כוס מים
1 כף סוכר חום
1 כף חומץ תפוחים
1/2 כפית מלח
1/4 כוס צימוקים
500 גרם בשר טחון

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הגזר והכרוב ומטגנים 3-4 דקות עד שהכרוב מקבל צבע חזק יותר. מוסיפים את הרסק, המים, הסוכר, החומץ, המלח והצימוקים, מערבבים, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 5-7 דקות עד שהגזר מתרכך מעט. מגלים ומוסיפים את הבשר, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהבשר מבושל.

פתיחת סדרת המוקפצים - עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון

מכירים שיש לכם כל כך הרבה מה לעשות ומרוב שאתם לא יודעים איפה להתחיל אתם פשוט לא עושים כלום? זה מה שקורה אצלי בשבועות האחרונים, הצטברו אצלי בקנה המון מתכונים , ואני כל הזמן דוחה ודוחה.
ובכן, הגיע הזמן לקפוץ פנימה.

היום נפצח בסדרה חדשה שתנער פה קצת את האבק. הסדרה בהשראת הקוראת החמודה א', שכתבה לי מייל וביקשה רעיונות לארוחות בשריות במחיר שפוי, שאפשר גם להקפיא ולהביא לעבודה בחמגשית.
כפי שפירטתי לעומק באחד מפוסטי המבוא שלי העקרון בהכנת אוכל זול הוא פשוט: משתמשים יותר במוצרים זולים יותר, ופחות במוצרים יקרים יותר. לכן, כשניגש להכין עיקריות בשריות, ננסה לרווח את הבשר היקר עם רכיבים זולים יותר, כמו ירקות, פחמימות וקטניות.

אחת הדוגמאות הבולטות ליישום העיקרון הזה הוא מוקפץ. עיקרית נהדרת, טעימה ובריאה, בה הבשר/עוף נמתח עם שפע ירקות ולפעמים גם אורז או נודלז, וזו היתה אחת ההצעות שהצעתי לקוראת א'. 
אבל כמה כבר אפשר לאכול מוקפץ? פעם בשבוע? פעמיים? נמאס לא?
אז זהו, שאם מגוונים בירקות, בבשר ובתיבול אפשר להכין המוני ווריאציות, שעל אף הדמיון בהכנה ממש לא תרגישו שמדובר במאכלים דומים.

רוצים רעיונות? יופי. כי בשבועות הקרובים אני הולכת להעלות כמה וכמה (עוד לא החלטתי בדיוק כמה... עד כה יש 7) מתכונים מוקפצים מעניינים ומגוונים שתוכלו להכין בלי להשתעמם. בסוף אעלה גם סיכום עקרונות ורעיונות כדי שתוכלו לנצל כמה שיותר את צורת הבישול הנהדרת הזאת עם המרכיבים שיש לכם בבית.

אז יאללה, נתחיל עם המוקפץ הראשון שלנו, ונשתחרר מהקונספציה שמוקפץ חייב להיות בסגנון סיני עם סויה. המוקפץ של היום מונע מכוחו של השילוב האלמותי - שמן זית, שום ולימון, והוא פשוט, חמצמץ ונהדר.

חזה עוף וירקות ירוקים מוקפצים בשום ולימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-25 ש"ח 
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים
3 כפות שמן זית
1 בצל פרוס
4 שיני שום פרוסות
3 גבעולי סלרי - את הגבעולים פורסים ואת העלים קוצצים גס
1 קישוא חתוך למקלות 
1 פלפל ירוק פרוס 
4 עלי כרוב ירוק פרוסים
500 גרם חזה עוף חתוך לרצועות או קוביות
1/2 כפית מלח או יותר לפי הטעם
מעט פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד קטן

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר בינוני על אש גבוהה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להשקיף, כ-5 דקות, ובוחשים מדי פעם. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומטגנים עוד כ-3 דקות עד שהסלרי מתחיל לקבל צבע ירוק חזק יותר. מוסיפים את הקישוא והפלפל ומקפיצים עוד כ-3 דקות עד שהקישוא והפלפל מתחילים להתרכך. מוסיפים את הכרוב ועלי הסלרי ומקפיצים עוד 1-2 דקות. מוסיפים את העוף המלח והפלפל, מבשלים ובוחשים לעיתים קרובות עד שהעוף מבושל ברובו. מוסיפים את הלימון מבשלים עוד דקה או 2 עד שהעוף מבושל לגמרי.

התמונה צולמה כשחושך בחוץ, לאור תאורה פלורוסנטית, על רקע משטח הפעילות של ביזולית.
למקרה שתהיתם איך עברנו את הסופה הירושלמית, נראה לי שזה משקף את מצבנו.
תודה לאל היה מספיק אוכל, רוב הזמן היה חשמל, והיה המון זמן עם הילדה. גם כששנינו היינו צריכים
כבר לחזור לעבודה. משטח פעילות עם ילדה קווצ'ית זה אחלה מקום לכתיבת קוד.

מרק סגול ומסעותיו של מיכאלנג'לו בעולם

המתכון של היום הוא מרק סגול. מכיוון שאין לי השראה לטקסט לפני המתכון, נתחיל באסוציאציות. 

כל מי שחשב שהחדר הסגלגל בבית הלבן נקרא כך בשל צבעו הסגול שירים את היד.
(מצויין. אתם תעשו היום תורנות מטבח. מואהאהא! סתם.)
נכון שזה מבלבל העניין הזה? כאילו, הבית עצמו כבר קרוי על שם צבע, כל בר דעת יסיק מכך שהממשל האמריקאי בקטע של צבעים, ושהחדר המדובר צבוע ומרוהט בגווני סגול. מאוד מרטה סטיוארט.
שהיא גם אמריקאית. 
מש"ל.

הממ... 
מה עוד מזכיר לי סגול?
סגול הוא צבעו של צב הנינג'ה דונטלו, צב הנינג'ה האהוב עלי, כפי שקוראי הותיקים יודעים.
רגע- מיכאלנג'לו! לא! אל תיעלב! לא התכוונתי לזה ככה... זה לא כמו שזה נשמע! 
אוף צבי הנינג'ה האלה ממש אמוציונאלים. ורק לפני כמה שבועות האיש שלי לקח את מיכאלנג'לו לנסיעת עבודה טיול גיבוש לפריז. יש אפילו תמונות!

רציתי להעלות את התמונה כבר מזמן אבל זה לא ממש התחבר.
לא שהפעם זה כן התחבר כל כך...

כן כן, זהו מיכאלנג'לו (צב נינג'ה ואהוב הבלוג) עושה פוזות בלובר ליד פסל העבד הגוסס של מיכאלאנג'לו (אמן מתקופת הרנסאנס, ואביו הרוחני של צב הנינג'ה). שאף אחד לא יגיד שאנחנו לא מפנקים את הצב הזה.

אז איפה היינו? אה כן, מרק סגול. אם עד היום הכרתם רק מרק כתום, ואולי מרק אדום או צהוב לקובה, הגיע הזמן להתרענן.
מה טיבו של המרק הסגול החדש והמיסתורי הזה? ובכן, מדובר במרק בעל אופי אסיאתי, קליל ומהיר הכנה. את בסיס הטעם נותנות כמה פטריות שיטאקה, ולהם נוספים שום, ירקות פרוסים דק שמתבשלים בעדינות במרק, ותיבול של סויה, שמן שומשום, ושמן צ'ילי. את הצבע נותנים צבעי פנדה סגולים, אחד מהרכיבים המסורתיים במטבח הסיני (הם עשויים מדובי פנדה לא?). בהיעדר צבעי פנדה סיניים אותנטיים מומלץ להשתמש בכרוב סגול.
אי אפשר שלא לחייך למראה קערה מלאה במרק מהביל וסגלגל.
הרעיון התגלגל מתוך מתכון שאני מאוד אוהבת שנקרא green jade soup. התחשק לי להכין את המרק הזה אתמול, אבל לא היה לי בבית תרד או כרוב סיני, שהם די חשובים למתכון. כרוב סגול לעומת זאת, כן היה לי. אם מוסווד מכינים מרק ירוק, למה שלא אכין מרק סגול?

מרק סגול אסיאתי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ל-Green Jade Soup מתוך הספר Moosewood Restaurant Cooks at Home
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 6-8 מנות

מרכיבים
8 כוסות מים
4 פטריות שיטאקה מיובשות, מפוררות לחתיכות
4 שיני שום פרוסים גס
1/4 כפית מלח
3 גזרים פרוסים דק
1 בצל פרוס דק
1/4 כרוב סגול גדול, או 1/2 כרוב סגול קטן, פרוס דק
1/4 כוס רוטב סויה
1/2 כפית שמן שומשום
1/4-1/2 כפית שמן צ'ילי (אופציונלי, אפשר להשמיט אם לא אוהבים חריף)
בצל ירוק פרוס להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מעבירים לסיר את המים, הפטריות השום והמלח, מביאים לרתיחה ומבשלים על חום בינוני במשך 5 דקות.
מוסיפים את הגזר, הבצל והכרוב ומבשלים עוד 8-10 דקות עד שהירקות רכים אבל לא סמרטוטיים.
מכבים את האש ומוסיפים את הסויה, שמן השומשום, ושמן הצ'ילי.
מגישים חם (עם בצל ירוק אם רוצים) בקערות זכוכית כדי שתוכלו לראות את הצלליות הסגולות שהמרק יוצר.

תוספת בצבעי הקשת

(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.

סלט סימנים

לאחרונה קיבלתי את מבוקשי - הספר How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן. שמא תחשדו שהכותרת יומרנית מדי - מדובר בספר מאסיבי. ענקי. גורגנטואני. באמת ייתכן שיש שם הסבר על איך לבשל כל מתכון צמחוני עלי אדמות. הספר היחיד ברשותינו שגדול יותר מהכרך עב הכרס הזה, על כל 995 עמודיו, הוא האטלס הנוירואנטומי שהושאל מהאוניברסיטה.
בהתחלה חשבתי שאקרא את הספר לפי סדר, אבל זה התחיל להרגיש לי קצת כמו עונש. אז אני משאירה אותו לצד הספה וכל פעם שאני עוברת ויש לי דקה פנויה אני פותחת בעמוד רנדומלי ומדפדפת קצת. כך גיליתי שמארק ביטמן יודע לתאר כל מאכל כאילו הוא המאכל הטעים בעולם. פתחתי בפרק על קציצות לצמחונים והתחלתי להזיל ריר למשמע התיאור של המבורגר צמחוני המבוסס על חומוס ושזיפים מיובשים. בעולם של ביטמן הכל איכותי וטרי, מקומי וטהור, וכל שילוב של מרכיבים טומן בחובו פוטנציאל לאלכימיה קסומה של טעמים וניחוחות. 
לאט לאט אני מתחילה להכין משם מתכונים. חלק מוצלחים וחלק פחות.


באחד הימים נחתתי באמצע הפרק על סלטי ירקות. היו שם שלל רעיונות שאני מתכוונת להתנסות בהם, אבל הראשון שתפס לי את העין היה הגרסא שלו לקולסלואו. אני ממש לא מחבבת סלטים עם מיונז ושמחתי לראות שהגרסא שלו לקולסלואו נטולת הממרח הלבנבן והמושי הנ"ל. המתכון הראשי אמנם כלל כוסברה, ומכיוון שחלק ממשפחתי תעדיף לאכול סבון על פני כוסברה, נאלצתי לוותר. אבל ראיתי ברשימת הווריאציות האפשריות גרסא מעניינת. קצת מתוק, קצת חמוץ קצת פיקנטי... נשמע לרוחי. 
הכנתי את הסלט לעל האש שהיה לנו עוד באותו הערב ואמא שלי העירה שלא רק שזה טעים, אלא שזה מתאים מאוד לראש השנה. למה? בגלל הסימנים, אלה שכולם זוכרים באהבה מהגן: אוכלים דבש לשנה מתוקה... רימונים, שירבו זכויותינו כגרעיני הרימון... תמרים שיתמו אויבנו... אז הסלט הזה כולל כמה סימני ראש השנה מוכרים. גם גזר - שיבטלו כל גזירות קשות מעלינו, כרוב - שיקרב משיח צדקנו, ותפוח - שיתפחו אוייבנו ויהיו שמנים, בעלי כולסטרול גבוה וניידות מוגבלת. טוב כנראה זו לא המשמעות, אבל התפוח הוא כבר מאכל חג מסורתי גם בלי הקשר מילולי ברור (אגב, מנהג רווח בקרב בני ישראל הקדושים - אם אתם רוצים להמציא סימן לראש השנה פשוט הפכו את שם המאכל לפועל ותוסיפו אחרי זה את אוייבנו. שניצלים - שישנצלו אויבנו. בורקס - שיתברקסו אוייבנו. רואים? עובד יופי.)
אז רגע לפני ראש השנה קבלו רעיון מקורי, קליל ומתאים לסעודת החג. לא רוצים להכין לראש השנה? לא צריך, אפשר סתם ככה כשמתחשק לכם לגוון בסלטים. 


סלט כרוב עם גזר ותפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך הספר הנפלא How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: קערת סלט גדולה. תספיק כתוספת לארוחה של 10 איש לפחות.


מרכיבים:

1 כף חרדל דיז'ון
2 כפות מיץ לימון
1 שן שום מעוכה
3 כפות שמן
1/2 כרוב ירוק פרוס דק (לי יצא כ-12 כוסות כרוב פרוס)
2 גזרים מגוררים
1 בצל קטן מגורר (לא צריך לסחוט אבל אל תוסיפו את כל הנוזלים)
2 תפוחים קלופים ומגוררים 
1 תפוח חתוך לקוביות של 1-2 ס"מ.


הוראות הכנה
מערבבים בצנצנת את החרדל, מיץ הלימון, השום והשמן. מעבירים את יתר החומרים לקערה, מערבבים ושופכים מעל את הרוטב.

שלום סלט צבעוני ויפה!

מסורת בקרב יהודי ארה"ב המתחכמים לאכול סלרי עם צימוקים: 

So we should have a raisin celery 

(מלשון raise in salary, העלאה במשכורת. שנזכה כולנו אמן)

על ירקות זולים וכרוב צלוי

בפוסט הקודם הזכרתי פירות עונתיים - רובנו כבר יודעים שזול ובריא יותר לקנות פירות וירקות בשיא עונתם. אבל יש גם פירות ובעיקר ירקות שכמעט תמיד ניתן לקנות ובזול, לרוב בזול יותר מאשר הפירות והירקות העונתיים, מה שמתקשר לנושא העיקרי של הפוסט הקודם - מוּדעוּת. ברגע שתתחילו להסתכל מסביב כשאתם קונים, ובאמת לשים לב ולזכור את המחירים, תוכלו לזהות אילו פירות וירקות שווה יותר לקנות.

אלה הירקות שאני שמתי לב אליהם כזולים ביותר, ושהמחיר שלהם גם יחסית יציב:

מלפפונים

גזר

עגבניות

חצילים

תפוחי אדמה

כרוב

בצל

רק מהרשימה הזאת ומכמה מוצרי יסוד בסיסיים אפשר להכין מגוון ענק של מתכונים בכלום כסף: מרקים, כל מיני סלטים, מוקפץ, אנטיפסטי, ממולאים, פשטידות... דמיינו לעצמכם אירוח קליל עם מרק ירקות, סלט כרוב וסלט חצילים, פשטידת בצל וכמה רבעי פיתות. נשמע חביב, עולה גרושים. 

הרשימה הזו מגבילה? אכן. היא מגבילה גם אותי. לא כיף להצטמצם ל-7 ירקות בלבד. להלן הירקות שנחשבים אצלי ברמה שניה. יקרים קצת מקודמיהם, קצת פחות יציבים במחיר, אבל עדיין אפשר לסמוך על רובם שיהיו זמינים בעלות סבירה: 

קישואים
חסה

סלק

בטטה

דלורית

עשבי תיבול בסיסיים (פטרוזיליה, נענע, כוסברה, שמיר...)

פלפלים (נתון לשינוי בין צבעי אז צריך לשים לב לא להתאהב בצבע מסויים)

תפוחים מסויימים (לא זנים פלצניים ונפלאים כמו פינק ליידי, הפושטים)

תפוזים

אני לא אומרת שאלה הירקות והפירות היחידים שמי שרוצה לחסוך צריך לקנות. ממש לא. לא כיף להעביר את החיים בתודעת יתר של הגבלה וצמצום. חוץ מזה שבפועל, ההוצאות הגדולות שלנו גם ככה לא באים ממחלקת הפירות והירקות, אלא ממחלקת החטיפים, הבשר, והקפואים (הוי מחלקת הקפואים... המקום הנפלא בו חבילה אחת של שניצל צמחי תעלה יותר מכל הפירות והירקות שלכם לשבוע).

אני מנסה רק להגיד 2 דברים:

1. מי שצריך ממש לצמצם ולחתוך עלויות יכול לדהתמקד ברשימה מצומצמת וזולה של פירות וירקות ולאכול בסדר גמור.

2. אתם יכולים ליישם את הידע הזה בצורה נקודתית ונבונה. נתבקשתם להביא פשטידה? כנראה שפשטידת קישואים תעלה לכם פחות מפשטידת ברוקולי. סלט? סלט כרוב יצא יותר זול מסלט תירס.


אפרופו ירקות בזול, עוד מישהו שם לב שמחיר הירקות ירד לאחרונה? שמתי לב שמחיר הבטטות, הדלורית, הפלפלים והקישואים הוא זול הרבה יותר ממה שהיה לפני כמה חודשים. זה עניין של הקיץ? של תנודות שוק? היעדר ביקוש עקב מעבר מאסיבי של הצרכנים לאוהלים ברוטשילד ללא מטבח מצוייד? גם בגלובס התייחסו לתופעה, מה חבל שזו ירידה קטנה בתוך שלל עליות מחירים שהם מצאו. ושימו לב למסקנות הכי מדכאות בכתבה - אמנם מחיר של הקוטג' ירד, אבל מסתבר שהמחירים של יתר מוצרי החלב עלו גם עלו.
גררר. 
נראה לי שיש לנו עוד דבר או שתיים ללמוד על מחאות צרכנים אפקטיביות.


הנה מתכון כדי להפיג מעט את העצבים. אוכל פשוט וזול, אולי אפילו אוכל לעניים - כרוב. בסך הכל אופים פלחי כרוב בתנור, עם טיבול מינימליסטי של מעט לימון ושמן זית, אבל האפייה מוציאה מהכרוב מתיקות מפתיעה. יש שיטענו שזה מתכון לחורף, שכן לא כיף להדליק את התנור במזג אויר הנוכחי, אבל מצד שני, כשהכרוב כבר אפוי אפשר לאכול אותו בטמפרטורת החדר, או אפילו קר, ישירות מהמקרר. בסך הכל מדובר באחלה תוספת של ירק לארוחה או נשנוש בריא, שפשוט עד כדי גיכוח להכנה.


כרוב צלוי עם לימון
מבוסס על: מתכון מהבלוג Casual Kitchen
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: יספיק כתוספת לכ-8 אנשים.


1 כרוב קטן
2 כפות שמן זית
2 כפות מיץ לימון
1/4 כפית מלח
פלפל שחור גרוס

חוצים את הכרוב ופורסים כל חצי לכ-6 פרוסות.
מסדרים את הפרוסות בתבנית גדולה (או 2 תבניות גדולות) כשהן חופפות מעט.
מטפטפים מעל את שמן הזית ואת מיץ הלימון, מפזרים מעל את המלח, וגורסים מעל הכל מעט פלפל.
אופים בחום בינוני, 180 מעלות במשך 30-40 דקות עד שהכרוב מתרכך מעט, אבל לא נהיה סמרטוטי לגמרי (פה ושם השכבה החיצונית תתייבש ותשחים, זה בסדר). 
אוכלים חם, קר, או בטמפרטורת החדר, תוך התפעלות ממתיקותו הטבעית והמפתיעה של הכרוב שלכם.

כרוב משתזף בשמש

איזה יפה אתה כרוב מתוק שלי!

חמוץ, מתוק, סגול ואינדיקטור

הימים שבין פסח לשבועות הם ימים לא פשוטים לקיבה הישראלית הממוצעת. מתחילים בפסח עם ליל סדר רב רושם ומטעמים וממשיכים לשבוע חופש, עם פיקניקים, מנגלים מפגשים ומסיבות. אז יש מופלטות במימונה למי שחוגג, וגם למי שלא, כל השבוע אחרי פסח כולם בולסים פיתות, פיצות, ורוגלעך מרוב געגועים. אז תוך שבוע וחצי יש את יום העצמאות, בו אם אתה לא מבצע פעולה כלשהי של התקנת אוכל מעל מקור חום גלוי, אתה פשוט לא פטריוט ועלולים לשלול לך את האזרחות. תוך פחות משבועיים לאחר מכן יש את ל"ג בעומר שהוא גם עוד תירוץ למנגל, וגם שריקת הפתיחה לעונת החתונות. פחות משבועיים לאחר מכן, שבועות, בו, כשכבר לא נשארה אף בהמה או עוף לצלייה בכל מדינת ישראל, חוגגים עם רטבי שמנת ועוגות גבינה

כרוב זה יפה וגם בעל תכונות פרקטליות

(בעבר כבר קבלתי על המצב ואף המחשתי אותו בצורה גרפית).

לי אישית, קשה מאוד להימנע מאוכל טעים, במיוחד אם מדובר במשהו חדש שאף פעם לא טעמתי. כל הקטע של לאכול במידה לא ממש עובד כשיש מולי 7 עיקריות 10 תוספות ו-8 קינוחים. לכן, בתקופות בהן ארוחת חג רודפת מנגל רודף קבלת פנים ובר פתוח, אני אוהבת להכין תבשיל קל מבוסס ירקות כלשהו לארוחות בין לבין. ככה נותנים לקיבה להירגע קצת, מבלי להידרדר להרעבה עצמית, שאף פעם לא עובדת ממילא - אם מדלגים על ארוחת בוקר תוך שלוש שעות אתה משוכנע שצמת במשך 40 יום לפחות ואפשר כבר לפצות את עצמך בארוחת צהריים מפוצצת.


המתכון הזה לכרוב אדום עם תפוחים מתלבש טוב על הזמנים הבעייתיים הללו, בין אירוע אכילתי אחד למשנהו. התבשיל קליל אבל ממלא, צבעוני, וחמוץ מתוק עם קצת פריכות מהכרוב. בכלל לא תרגישו שאתם אוכלים מאכל דיאטטי למדי, בריא מאוד ומלא ויטמינים (רחמנא ליצלן). במקור אמורים להגיש אותו כתוספת לצד מאכלי בשר עשירים, אבל הוא מצויין גם בפני עצמו, כשלא רוצים להעמיס על הקיבה, אבל עדיין צריכים לאכול.

המתכון הוא של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian. לשמחתי מצאתי שחלקים נרחבים מהספר נמצאים בגוגל, ואני בהחלט מתכוונת לעיין בהן (אם כי, אם מישהו מחפש לתת לי מתנה אשמח לעותק קשיח). 



כרוב אדום עם תפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: יספיק לכ-5 מנות עיקריות, או כ-10 כתוספת


מרכיבים
2 כפות שמן 
1 ראש כרוב אדום בינוני, פרוס
3 (ניצנים? זרעים? יחידות?) ציפורן 
מלח ופלפל (השתמשתי בחצי כפית מלח ורבע כפית פלפל)
3 תפוחים ירוקים חתוכים לקוביות (אני לא קילפתי, אתם יכולים אם אתם רוצים)
1/2 כוס ציר, יין לבן, מיץ תפוחים או מים (אני השתמשתי ברבע כוס מיץ תפוחים ורבע כוס יין לבן)
1 כף חומץ או מיץ לימון (אני השתמשתי ב-2 כפות חומץ)


הוראות הכנה
מחמים את השמן בסיר גדול, מוסיפים את הכרוב והציפורן ומטגנים עד שהכרוב מתחיל להתרכך, כ-20 דקות, ומערבבים מדי פעם.
מוסיפים את התפוחים, מוסיפים מלח ופלפל ומבשלים עוד דקה או שניים.
מוסיפים את הנוזלים, מנמיכים את החום ומבשלים ומערבבים מדי פעם עד שהכרוב והתפוחים רכים אבל לא מתפרקים, כ-10 דקות.
מוסיפים את החומץ או מיץ הלימון, מנסים לדוג החוצה את הציפורן (בהצלחה עם זה...) ומגישים חם או בטמפרטורת החדר.

הלעיטני נא מן הסגול הסגול הזה

נ.ב. ידעתם שמיץ כרוב אדום הוא אינדיקטור? זאת הודות לפיגמנט האדום אנתוציאנין שמשנה את צבעו בהתאם לחומציות התמיסה בה הוא מעורב (תודה לויקיפדיה, ולחברותי שהאירו את עיני לכך אתמול). הנה רעיון לניסוי קטן, בו מייצרים מי כרוב בשלל צבעי הקשת. הידד לכימיה בבישול!