‏הצגת רשומות עם תוויות רימון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רימון. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 30 באוגוסט 2013

רושם לראש השנה - רולדת רימון

ובכן נראה ששרדנו את אוגוסט. כמי שעשתה זאת בפעם הראשונה עם ילדה, תוך נסיון גם לשמור על מקום עבודתי תוך כדי, אני מריעה לכם הורים, שעושים זאת שנה אחרי שנה, כשחלקכם גם עם כמה וכמה ילדים ללא מסגרת. במהלך הלא-חופש גם עברנו דירה, כלומר היה אצלנו קצת טירוף בשבועות האחרונים. עוד אתלונן על כך בפוסטים הבאים, אל דאגה.
כמו תמיד האתגר החודשי של מנטקה הגיע כדי להחזיר אותי לתלם. רימונים הם חומר הגלם הפעם, לכבוד ראש השנה. כאמור, זמן פנוי הוא לא מצרך שיש לי הרבה ממנו בימינו (מעניין אם מוכרים אותו במבצע לחג ברשתות השיווק), אז הפוסט הזה יהיה קצר. 

רולדת לימון מכירים? אופים עוגת ספוג מלבנית דקה, מורחים עליה מלית לימון קלה, מגלגלים וזורים באבקת סוכר. החלטתי שמה שהולך עם לימון, ילך עם רימון. אז הא לכם מתכון די פשוט, ששם את הרימון במרכז אבל לא מכריח אתכם לעמוד שעה במטבח ולגרגר או לסחוט רימונים. את מיץ הרימון אפשר לקנות בקרטון בכל סופר, ובזמן שחסכתם אתם יכולים לעשות שנ"צ או משהו (סיפרתי כבר שאני קצת עייפה?).

לו היה לי זמן הייתי עושה עוד מקצה שיפורים למלית. הכנתי אותה עם חצי כוס סוכר, וזה מה שכתוב ברכיבים, אבל בפעם הבאה שאכין אנסה להוריד את כמות הסוכר לרבע כוס. בגרסת הלימון של המתכון יש גם כף חמאה או מרגרינה. אני השתמשתי בכף שמן במקום ויצא סבבה, אבל יכול להיות שבפעם הבאה אשמיט אותו כי לא ממש הרגשתי שזה השפיע על הטעם או המרקם.

ההוראות נראות ארוכות אבל זה בעיקר בגלל שניסיתי ממש לפרט מה צריך לעשות כדי להימנע מיצירת גושים בהכנת העוגה והמלית.

רולדת רימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים

למלית רימון:
1/2 כוס סוכר (בפעם הבאה אנסה להשתמש ב-1/4 כוס סוכר)
3 כפות קורנפלור
1 כוס מיץ רימון
1/2 כפית מלח
1 כף שמן

לעוגה:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית שקדים
קורט מלח
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
2 כפות שמן

מעט אבקת סוכר לזרייה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה:
מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים, הסוכר, המלח ותמצית השקדים עד שמתקבלת קציפה תפוחה ובהירה, כ-8 דקות. מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפייה תוך כדי הקצפה. מומלץ לעצור פעם פעמיים ולערבב עם מרית, כי הקמח נוטה ליצור גושים שמצטברים בתחתית המיקסר. מערבלים פנימה את השמן, ומערבבים/מקפלים עם מרית עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית גדולה (נגיד התבנית של התנור) בנייר אפייה משומן ומשטחים את הבלילה בתבנית. וודאו שגובה הבלילה אחיד ושהקצוות לא דקים מדי. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגה מזהיבה, 8-10 דקות.
מחכים עד שהעוגה תתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לגעת בה, הופכים אותה על משטח נקי ומקלפים בעדינות את נייר האפייה. מפזרים על העוגה מעט אבקת סוכר, מניחים מעליה יריעה של ניילון נצמד ומגלגלים לרולדה. כך העוגה תקבל צורת רולדה כשהיא מתקררת. נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר ובינתיים מכינים את המלית.


מכינים את המלית:
מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והמלח. מוסיפים פנימה בהדרגה את מיץ הרימון תוך כדי ערבוב, כדי שלא יווצרו גושים. מבשלים את התערובת על אש קטנה-בינונית תוך כדי ערבוב. לקראת הרתיחה התערובת תתחיל להתגבש ולהתעבות, ובשלב זה חשוב לערבב תמידית ולהרים את החלקים שמתגבשים בתחתית. כשהתערובת מגיעה לרתיחה מכבים את האש ומערבבים פנימה את השמן (בהתחלה זה ייראה כאילו השמן לא רוצה להתערבב אבל בסוף הוא יטמע בתערובת). נותנים למלית להצטנן ולהגיע לטמפרטורת החדר.

מרכיבים את הרולדה:
כשהעוגה והמלית בטמפרטורת החדר, פותחים את העוגה המגולגלת, מורחים עליה את המלית, ומגלגלים חזרה לרולדה. מגישים על צלחת הגשה יפה וזורים מעל אבקת סוכר לקישוט.



בבית החדש יש חלון גדול בסלון ואני בונה על פינת צילום נוחה, בלי לרוץ ברחבי הבית לאתר צלחות ומפות וכלים ומצלמה
ובלי להקים סטים על הרצפה. ברגע שנסיים לפרוק...

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

"שיאכלו אויבנו כוסברה", סלט רימון וסלק חי


אחד מהניסים הידועים שמתרחשים לקראת החגים - העיתונים מצליחים להגביר אף יותר מהרגיל את מינון הפרסומות. כך מצאתי את עצמי מדפדפת בין פרסומות לכלי בית (כדי לפנק את החמות), מערכות סאונד ומקדחות (כדי להפתיע את הבעל) ומשקלים דיגיטליים (כדי להעניש את האישה?). ככל שקראתי יותר תחושת אי הנוחות גברה. כל כך הרבה דברים! כל כך הרבה חפצים! כל כך הרבה רעש! מי קונה אותם? למה אני לא קונה אותם? אני צריכה להרגיש רע על זה? אני כמובן רוצה לפרגן למשק הישראלי שנת צמיחה והתחדשות. האם מאות השקלים שהשארתי ועוד אשאיר בסופר מספיקים? 
כתבות על שי לחג - מי קיבל תלושים, מי קיבל אייפד, מי קיבל צנצנת דבש עלובה עם פתק, או כלום, ומי בכלל פוטר לפני שחילקו את השי. מי לשובע ומי לרזון.

ביום ראשון בבוקר ראיתי סטטוס של הרב בני לאו, שהיטיב לבטא את הרגשותי, וגם הציע להם איזהשהו מרגוע. ברשותכם אצטט אותו כמעט במלואו:
"אתה מתבונן בפניהם של האנשים העומדים לסליחות ומנסה להבין את מנגנון ההפעלה הזה. נדמה לי שזה סוג של התמודדות מול המרוץ ששוטף אותי/ אותנו בעולם של רכושנות, צריכה, קניין ותחרות. ברדיו מפמפמים לך את מבצעי החגים, מפתים לרכוש עוד ועוד, מבטיחים לנו להרחיב את מסגרת האשראי כדי שהבור שלנו יהיה גדול יותר. נותנים לנו תחושה שממש חסר לנו משהו.
בסידור הסליחות אנו מנגנים את המנגינה ההפוכה. תעצור את הריצה המטורפת הזו, תפתח את העיניים, תתרכז, אל תתפתה. אל תאבד את הדברים שבאמת חשובים לך. תפנה מקום, תפנה זמן.
מזג האוויר משתלב יפה באווירה הזו - רוח קלה מעוררת.
חוזרים מסליחות עם הבטחות חדשות בלב. נכנסים לרכב והרדיו משמיע את הפרסומות. אתה מכבה אותו. אתה מבקש סליחה, לא עכשיו. תן למשוך עוד דקה של חסד עם המחשבות החדשות."

אם גם אתם מרגישים את הדיסונאס הצורם בין מה שראש השנה אמור לייצג, לבין כל מה שקורה סביבו בפועל, נסו לחזור לבסיס. למסורות משפחתיות, לתפילה כנה, לרגש הפשוט של התחדשות והתנקות שאתם מכירים עוד מהגן. לא צריך כסף בבנק או אמונה מאוד ספציפית כדי לנסות שוב, להיטיב את מעשינו, לתקן.

שתהיה לכולנו שנה טובה, ומשמעותית. שנצמח ונלמד ונאהב, ונהיה בריאים.

----

היום, מתכון לראש השנה, שמשלב שנים מסימני החג, סלק ("שיסתלקו אויבינו") ורימון ("שירבו זכויותינו כרימון"). למי שמתעב כוסברה, אפשר לטעון שהסלט כולל שלושה סימנים, שכן "שיאכלו אויבנו כוסברה" יהווה איחול נלוז ביותר למבקשי רעתנו.
המתכון הזה הוא שילוב של 2 מתכוני סלט שאני אוהבת. אחד של שאול בן אדרת עם סלק חי, שזיפים מיובשים וצנוברים, והשני של יאנה גור, עם סלק מבושל וגרגרי רימון (חפשו את שניהם בגוגל. הם שווים הכנה בפני עצמם). התיבול של שניהם די דומה - עשבי תיבול חזקים, שמן זית, ורכז רימונים. לקחתי מאחד את הקוביות הפריכות של הסלק החי, ומהשני את גרגרי הרימון והמתוקים, וקיבלתי סלט מתוק, קראנצ'י, מתובל ורענן.

סלט רימון וסלק חי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכונים של יאנה גור ושאול בן אדרת
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: קערת מרק מלאה

מרכיבים
1 רימון
1 סלק בערך בגודל של הרימון (או כמה קטנים יותר)
חופן גבעולי כוסברה (שונאי כוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)
חופן עלי נענע
1 כף שמן זית
1 כף מיץ לימון
2 כפות רכז רימונים

הוראות הכנה
מחלצים את הגרגרים מהרימון, מקלפים וחותכים את הסלק לקוביות קטנות, ומעבירים לקערה.
קוצצים את עלי הנענע וגבעולי הכוסברה, מוסיפים לקערה יחד עם יתר המרכיבים. מערבבים בעדינות ומניחים כשעה למיזוג טעמים. 
מגישים קר או בטמפ' החדר.

ש-אנה טו-בה!


יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

חגיגי וחסכוני - ראש השנה בבישול בזול

בשבת אחת באמצע אוגוסט התחלתי לבשל לראש השנה. ידוע שכל בלוגר ראוי לשמו חייב לצייד את קוראיו במתכונים לחגים, ומכיוון שתודה לאל, אני מחזיקה בעבודה במשרה מלאה, אין ברשותי כמה ימים פנויים לפני ראש השנה שאני יכולה להקדיש לנסיונות. מאז שמצאתי את עצמי מצלמת עוגיות חנוכה באטרף ב-2 לפנות בוקר כדי שאוכל להעלות את הפוסט לפני שהחג נגמר, הבנתי שאם אני לא מתכננת פוסטים לחגים מראש, אני אפספס את הרכבת.
יש שיטענו שלעלות על הרכבת חודש וחצי מראש זו הגזמה לכיוון השני, אבל היה דווקא מעניין לשחק אותה ראש השנה באמצע אוגוסט. גם כשעגלת הקניות שלי הייתה מלאה בתפוחים ומיץ רימון, גזר, יין ובשר זה לא באמת הרגיש כמו ראש השנה. כנראה שזה לא זה בלי האווירה הכוללת - ההרגשה של התחלות חדשות באוויר, אנימציות של תפוחים רוקדים שרצות במייל, פוסטים רגשניים בפייסבוק, ושלל החברות, מהסופרמרקטים ועד יצרני נייר הטואלט, שמאחלים לנו שנה טובה.


ובכן הכינותי לי (מאוד) מראש כמה מטעמים לראש השנה, ותוך כדי התחלתי לחשוב על איך מבשלים ארוחה חגיגית ומכובדת לחג שעלותה איננה אסטרונומית. ההוצאה הגבוהה ביותר ברוב ארוחות החג היא המנה העקרית הבשרית, ורק עליה אפשר בקלות להוציא מאות שקלים. אבל זה לא חייב להיות המצב, שהרי טווח המחירים בבשר ועוף הוא ענקי. 


ראשית, זכרו שלא כולם אוהבים בשר בקר. במיוחד אם יש לכם ארוחה רבת משתתפים, בטוח יהיו כמה אורחים שישמחו לעוף - ילדים, אנשים בדיאטה וסתם כאלה שלא אוהבים את הטעם של בשר. יש המון אופציות חגיגיות להכנה של עוף, שכידוע, הוא זול יותר מבשר.
עוף ממולא הוא אופצייה חגיגית, מרשימה וטעימה. הנה כמה מתכונים שנראים טעימים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3865812,00.html - עוף ממולא אורז, כבד, ופירות יבשים
http://www.nikib.co.il/node/9 - עוף ממולא אורז ופירות יבשים עם ירקות
אפשר גם סתם להכין עוף שלם, או חלקי עוף, רק עם מתכונים חגיגיים שעושים שימוש ביין, דבש, פירות ושאר מרכיבים מתוקים המתאימים לרוח החג. לדוגמא:
http://www.tals-cooking.com/?p=4003 - כרעי עוף בתבלינים עם בטטות ושזיפים
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1333153 - עוף בדבש פיקנטי
http://bishulbezol.blogspot.com/2010/12/blog-post_28.html - כרעי עוף בדובדבנים, יין אדום ורוזמרין


גם אם אתם רוצים להכין בשר לחג, ולא רק עוף, יש לכם הרבה אפשרויות שלא ירוששו אתכם. לדוגמא, בשר בקר קפוא יהיה לרוב יותר זול מבשר בקצבייה ומהווה אופציה טובה לתבשילים לחג.
כן, כן, אני כבר שומעת את צקצוקי הלשון. לו הייתי מתחרה במאסטר שף בזה הרגע היו זורקים אותי מכל המדרגות. אז אכן, אני יודעת שהרבה אנשים לא אוהבים לקנות בשרים קפואים, לי דווקא אין כל כך בעיה עם זה, מכמה סיבות. 
קודם כל, הרבה פעמים הבשר בקצביה גם עבר הקפאה והפשרה. לפעמים זה כתוב ולפעמים לא, והצרכן לרוב לא עולה על זה (שמתם לב שלפעמים הבשר הטחון עולה בסביבות ה-30 ש"ח לקילו ולפעמים סביבות ה-50 פלוס? כשזה עולה 30 ש"ח לקילו זה עשוי מבקר קפוא. זה כתוב באותיות קטנות בתחתית שלט המחיר). שנית, אני נוטה לקנות נתחים לבישול איטי. אז גם אם לא מדובר בבשר שהייתם מכינים ממנו סטייק, בקדרה עם שלל ירקות ותבלינים זה יצא טעים. לבסוף, למדתי (בניסוי וטעייה יש לציין) איך לזהות מה כדאי לקנות קפוא, ממה עדיף להימנע, ושלרוב אפשר לזהות על פי הכיתוב על החבילה. לא הייתי קונה קוביות בשר לגולאש עם 20% מים מוספים. לא הייתי קונה מוצר בשר טחון קפוא בתוספת חלבון מן הצומח, כי זה פשוט לא שווה את המחיר - לרוב זה עולה בסביבות 20 ש"ח ל-500 גרם, שזה יקר יותר מבשר טחון אמיתי מהקצבייה (מלבד העובדה שזה לרוב באמת לא טעים). קראו את התוויות לפני הקנייה וכך תדעו איזה אחוז ממה שאתם מחזיקים זה בשר, ואיזה אחוז זה מים וחלבון צמחי. 


נתחי הבשר הזולים יותר הם לרוב אלה המתאימים לתבשילי קדירה ולבישול ארוך בנוזלים (זה נכון גם לגבי בשר טרי וגם לגבי קפוא, אז גם אם אתם קונים רק טרי, העניין הזה עדיין רלוונטי לכם). מדובר בבשר קשה יחסית שמצריך בישול ארוך כדי שיתרכך. לכן חלקי בשר מהסוג הזה נחשבים פחות איכותיים, ונמכרים בפחות כסף. מכיוון שאני משתדלת לא לעשות את הקניות שלי בהתבסס על מה אנשים אחרים חושבים שהוא איכותי, אלא על מה שאני יודעת שטעים לנו, זה לא יותר מדי מפריע לי. הרי אין כמו תבשיל קדירה עשיר שבושל על אש קטנה במשך כמה שעות ומפיץ ניחוחות לכל עבר. זה נותן הרגשה של בית, הרגשה של חג... מממ... (יופי. אני מריירת עכשיו). עם תוספת של ירקות וקטניות לתבשיל, מקבלים תוספת בילט אין שגם "מותחת" את הבשר ועוזרת לו להספיק ליותר אנשים.
אין סוף לגיוונים השונים שאפשר לעשות בתבשילי קדירה, ויש הרבה נתחים שמתאימים לבישול מהסוג הזה. הזולים ביותר הם לרוב מס' 2 (צלעות), מס' 3 (חזה), וכפי שגיליתי בסקר השוק בשבוע שעבר, מס' 8 (שריר הזרוע). יש גם מס' 4 (כתף מרכזי), מס' 5 (צלי כתף) ומס' 6 (פילה מדומה). לעוד פירוט על חלקי בשר ומספרים, האתר הזה מאוד עזר לי. ואם אתם מתחילים בעניין וכל המספרים האלה נראים לכם כמו ג'יבריש, אל דאגה, גם אני הייתי ככה. בסוף מתרגלים ולומדים לזהות את המספרים והחלקים שמעניינים אותך.


אז נסכם את כל האמור לעיל ב-2 טיפים:
טיפ מס' 15: בשר קפוא יותר זול מבשר מהקצבייה, אבל צריך לפקוח עין על האיכות ולוודא שאין שם יותר מדי תוספות לא רצויות של מים וחלבון מן הצומח.


טיפ מס' 16: נתחי הבשר הזולים יותר נוטים להיות אלה שמצריכים בישול ארוך בתבשילי קדירה וכדומה.


טוב, הגיע הזמן שאפסיק לקשקש ואביא מתכון. המתכון המוצלח ביותר שיצא ממסיבת ראש השנה באוגוסט שעשיתי היה צלי בשר ברוטב רימונים בבישול איטי. נתח הבשר מבושל בשלמותו בקרטון שלם של מיץ רימונים (עם המבצעים בחנויות אפשר לקנות קרטון כזה ב-4 ש"ח ואף פחות), יחד עם מעט יין אדום, בצל וגזר, ומתקבל צלי עשיר ומתקתק, לגמרי ברוח ראש השנה. את הבשר פורסים לאחר הבישול, ומסדרים יפה מעל או לצד הגזרים והבצל להגשה חגיגית. אני הכנתי את הצלי מבשר מס' 3, חזה, אבל אפשר להשתמש גם בחלקים אחרים. אני מתכוונת להכין אותו שוב עם בשר מס' 8 (שריר הזרוע) לאור המחיר המעולה שלו ברמי לוי ושופרסל דיל (פחות מ-20 ש"ח לק"ג) שהזכרתי בפוסט הקודם.
הערה אחרונה באמת - השתמשתי במתכון ב-1.6 ק"ג בשר, כי זה גודל הנתח שקניתי. אתם לא חייבים להשתמש בדיוק באותו כמות. מאה- מאתיים גרם למעלה או למטה לא ממש ישנו, תצטרכו רק להוסיף יותר או פחות מים לכיסוי. אם אתם מכינים משמעותית יותר או פחות בשר, הכפילו או חלקו את המתכון בהתאם.


צלי בשר ברוטב רימונים בבישול איטי
מאת: בישול בזול
עלות: כ-62 ש"ח (אני יודעת, זה יקר יחסית למתכונים פה, אבל זה מאכיל די הרבה אנשים וזול יחסית למתכוני בשר אחרים...)
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים:
1.6 ק"ג בשר מספר 3 (כאמור, אפשר גם להשתמש בחלקים אחרים המתאימים לבישול איטי. אם אתם משתמשים בבשר קפוא, דאגו להפשיר אותו מבעוד מועד. )
3 בצלים פרוסים
4 גזרים קלופים חתוכים לחתיכות גדולות למדי
1 ליטר מיץ רימון (קרטון אחד שלם)
1 כפית טימין
מלח פלפל 
שמן
1/2 כוס יין אדום
2 עלי דפנה
מים כדי כיסוי

הוראות הכנה:

מפזרים מעט מלח ופלפל על כל הצדדים של נתח הבשר.
מחממים כף שמן בסיר ומשחימים את הבשר מכל הצדדים, כמה דקות מכל צד.
מוציאים את הבשר לצלחת, מחממים עוד 2 כפות שמן בסיר, מוסיפים את הבצלים הפרוסים ומטגנים על חום בינוני עד שהבצל מתרכך ומתחיל להזהיב, במשך כ-10 דקות. מוסיפים את הגזר והטימין ומטגנים עוד דקה. מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את מיץ הרימון, היין ועלי הדפנה, ומוסיפים מים עד שהנתח כמעט מכוסה בנוזלים. מביאים לרתיחה, מורידים את החום לנמוך ומבשלים לפחות שעתיים וחצי-שלוש שעות. אם חלק מהבשר מבצבץ מתוך הרוטב, הפכו אותו פעמיים שלוש במהלך הבישול, כדי שכל הנתח יתבשל בתוך הרוטב. באופן כללי כדאי לערבב פעם ב- כדי ליהנות מהריח ולוודא ששום דבר לא נמחץ ונדבק לתחתית הסיר.
כשהחלטתם לסיים את הבישול (אין פה איזו נקודה קריטית בה ברור שחייבים להפסיק, זה יותר עניין של- טוב, מספיק. אני צריכה את הכיריים), מוציאים את הבשר לצלחת ומשתדלים לדוג החוצה את כל הבצל והגזר. מחזירים את הרוטב שנשאר בסיר לאש ומצמצמים אותו קצת במשך 20-30 דקות (תלוי כמה מים נוספים שמתם). כשהבשר מתקרר מספיק פורסים לחתיכות דקות. 
מגישים את הבשר לצד הבצל והגזר עם חלק מהרוטב המצומצם מעל, כשאת יתר הרוטב ניתן להגיש לשולחן למי שרוצה עוד (זכרו להוציא משם את עלי הדפנה שלא יאכלו אותם בטעות).

שתחדש עלינו שנה טובה וחסכונית