פאי קרמל כתחליף לכישורים חברתיים (ושנתיים בזול)

כיצד אגרום לאנשים לאהוב אותי?
זאת שאלה שנשאלת כל הזמן. כולנו מנסים להיות חברותיים וחביבים, מציגים לעולם את הצדדים החיוביים שבאישיותנו הכובשת כנוצות טווס. אנחנו רוצים שאנשים ישושו לעשות את מבוקשנו, שיצחקו מהבדיחות שלנו, יאמינו לסיפורים שלנו ושיסלחו לנו כשאנחנו מפקששים. האם צריך קסם אישי? איי קיו רגשי גבוה? כריזמה מולדת? ייתכן, אבל לי יש כלי סודי שיועיל גם למקרים הקשים ביותר של חוסר כישורים חברתיים :
פאי קרמל ושוקולד. 
מייגע הרבה פחות וטעים הרבה יותר מספרי עזרה עצמית.
לא לא, זה בסדר. אתם לא חייבים להודות לי. פשוט כזאת אני. בחורה טובת לב ואוהבת אדם שמוכנה לחשוף את סודות הקסם האישי שלה לטובת קוראיה הנאמנים.
That's what makes me so nice.
הסוד אם כן פשוט למדי. בצק פריך עם מילוי קרמל עשיר ונגיס, וקצת שוקולד למעלה. הביאו את הפאי למפגש החברתי הבא שלכם וצפו פגיעה - הזמנות לארוחות, לאירועים, הצעות נישואין...

יש במתכון הזה יחס מפתה בין רמת ההשקעה (לא גבוהה), לבין הטעם והרושם של התוצר הסופי (גבוה מאוד עד נומנומנום). בסך הכל מרכיבים ואופים את הקלתית (אפשר להכין את הבצק במעבד מזון), מכינים קרמל פשוט, שופכים אותו לקלתית ומצפים בקצת שוקולד קצוץ.

הבעיה היחידה עם המתכון - צריך בשבילו מדחום סוכר. אני יודעת שלא מדובר בכלי שנמצא בכל בית, ולכן היססתי אם להעלות את המתכון או לא. בעקבות תגובות חיוביות במשאל הפייסבוק, הובהר לי שאתם רוצים אותו בכל זאת. אם אתם חובבי אפייה, כדאי לכם לשקול רכישה של מדחום סוכר. אפשר להשתמש בו להכנת כל מיני דברי מתיקה - מרשמלו ביתי, נוגט, מרציפן, סוכריות וקרמלים... השמיים הם הגבול. אפשר לרכוש מדחום סוכר בחנויות מתמחות בארץ תמורת כמה עשרות שקלים, ואפשר גם להזמין באינטרנט.
יש כאלה שמרגישים בנוח למדוד טמפרטורה בשיטת הטיפה בכוס מים - שמים טיפה מהנוזל הרותח בכוס של מים ורואים עד כמה היא מתקשה. אני מרגישה שהשיטה הזו גסה מדי - כדור סוכר במרקם "קשה אך מעיך" יכול להעיד על תערובת בטווח טמפרטורות די רחב. אבל אם אתם מכירים את השיטה ומרגישים איתה בנוח, אני לא אעצור בעדכם.

הפאי הזה בא גם כדי לחגוג בלוגולדת שנתיים לבישול בזול. טירוף. לא חשבתי בכלל מה יהיה בעוד שנתיים כשהתחלתי לכתוב את הבלוג.
גם השנה, תודה לכל מי שקורא, מגיב ומשתתף, גם פה וגם בפייסבוק. אני מרגישה שהתגובות שלכם, והשיח שנוצר הוא אחד הדברים הטובים בבלוג הזה. הוא מצחיק, הוא מאתגר, הוא אינפורמטיבי. אתם נהדרים.
רוצים לעשות קצת שמח לכבוד הבלוגולדת? שתפו את הפוסט הזה, פוסט כלשהו שאתם אוהבים, או את דף הפייסבוק, למישהו שעוד לא קורא את בישול בזול, ושאתם חושבים שייהנה ממנו. אני בטוחה שיש עוד כמה כאלה.

יאללה, בואו נתחיל לרכוש לעצמנו מעריצים!
ואל תיבהלו מההוראות הארוכות. לא מדובר בהכנה מסובכת, אני רק מסבירה בפירוט את כל השלבים למי שאף פעם לא התנסה בהכנת קרמל ו/או בצק פריך, כולל אופציות עם או בלי מעבד מזון.


פאי קרמל ושוקולד
מאת: בישול בזול, בהשראת המתכון הזה לסוכריות קרמל והמתכון הזה לבצק פריך
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: פאי בקוטר 22-24 ס"מ, כ-12 מנות

מרכיבים
לקלתית:
1 ו-1/4 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 כף אבקת סוכר
110 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
2 כפות מים קרים, אפשר יותר לפי הצורך

לקרמל:
3/4 כוס שמנת מתוקה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום 
1/2 כפית מלח

לציפוי:
50 גרם שוקולד מריר, קצוץ

הוראות הכנה
מכינים את הקלתית:
שמים את הקמח, המלח והסוכר במעבד מזון ומערבלים קצת  כדי לערבב. מוסיפים את החמאה וטוחנים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית. מטפטפים פנימה את המים וטוחנים בכמה פולסים עד שהבצק מתגבש. אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של מים אם צריך.
אפשר גם להכין את הבצק ללא מעבד מזון - מערבבים את הרכיבים היבשים בקערה ומועכים פנימה את קוביות החמאה עם מזלג עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את המים ומערבבים בעדינות רק עד שהבצק מתגבש.
מעבירים את הבצק ליריעה של ניילון נצמד, מעצבים לצורת דיסק, עוטפים בניילון ומצננים במקרר כשעה.
לאחר הצינון מרדדים את הבצק לעיגול ומרפדים איתה תבנית פאי בקוטר 22 או 24 ס"מ. אם אתם עצלנים אפשר גם להעביר את גוש הבצק ישירות לתבנית ולמעוך אותו לשכבה פחות או יותר אחידה בעזרת האצבעות. אני לא אגלה.
מעבירים את התבנית עם הבצק לקירור של כ-10 דקות במקפיא.
דוקרים את הבצק כמה פעמים במזלג, מרפדים את המרכז בעיגול של נייר אלומיניום ושופכים לתוך הקלתית כמה חופנים של גרגרי חומוס או שעועית יבשים (אלה ימנעו מהקלתית להתנפח).
אופים בחום בינוני-גבוה, 200 מעלות, במשך 10-15 דקות, עד שהקלתית מתחילה להזהיב ולהפיץ ריח נעים.
מוציאים את הקלתית מהתנור ומסלקים את נייר האלומיניום והקטניות היבשות.

מכינים את הקרמל:
מניחים את מרכיבי הקרמל בסיר קטן-בינוני (סיר שיכול להכיל 4-6 כוסות נוזל. אנחנו רוצים שיהיה לקרמל מקום לתפוס נפח ולבעבע, אבל שלא ישב בשכבה דקה מדי בתחתית הסיר), על אש בינונית. מערבבים בכף עץ עד שכל הסוכר מתמוסס. אנחנו רוצים שהכל יהיה מעורבב לפני השתערובת תתחיל לרתוח, כי אחרי הרתיחה אנחנו לא מערבבים ולא נוגעים. כשהתערובת רותחת מורידים את האש לבינוני-נמוך, מכסים את הסיר ונותנים לו לבעבע וליצור אדים 1-2 דקות. השלב הזה נועד להמיס את הקריסטלים של הסוכר שנדבקו לצידי הסיר במהלך הערבוב. יש מחלוקת האם השלב הזה באמת עוזר במשהו, אז אני עושה את זה בבחינת לא יועיל לא יזיק. מורידים את המכסה, ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר. אנחנו רוצים שקצה המדחום יהיה בתוך הנוזל, אבל שלא יגע בקרקעית הסיר, שם חם יותר. 
ממשיכים לבשל את הקרמל עד שהוא מגיע לחום של 118 מעלות צלזיוס (245 פרנהייט, שלב הכדור הנוקשה בטרמינולוגיית הממתקים). מורידים את הסיר מהאש ושופכים מיד את הקרמל לתוך הקלתית האפוייה.
היזהרו לא לגעת בסיר או בקרמל, הם יותר מרותחים. 

פזרו מעל הקרמל שבקלתית את השוקולד הקצוץ והניחו לפאי להתקרר ולהתייצב במשך כמה שעות.

האיש שלי שדרג לאחרונה את הפאי כשהכין אותה על בסיס עוגיית שוקולד צ'יפס במקום בצק פריך.
אומרים שהיה טעים. אני לא יודעת כי הוא חוסל תוך 5 דקות על השעון.