שלום לכם קוראי היקרים (חוץ מאלה מכם שהחליטו לבנות את הסוכות שלכם אחרי 10 בלילה ו/או לפני 7:30 בבוקר. אתם קצת פחות יקרים לי כרגע). כולי תקווה שפוסט זה מוצא אתכם מתכוננים בכיף לקראת החג, או סתם נהנים מהחופש.
אצלנו בבית, ההכנה הכי קשה הייתה קישוט הסוכה. לא מדובר בסתם משימה, כי אם מלחמה עיקשת בין כוחות הטוב - שדגלו בקישוטים ביתיים וצנועים תוך שילוב עדין של כמה שרשראות קנויות ומנצנצות - לכוחות האופל - שדגלו בתליית כל הקישוטים הכי מנצנצים וצעקניים שאגרנו לאורך השנים, כמה שיותר גדול ורועש, יותר טוב.
וכך זה היה הולך: אמא הייתה מגיעה לסוכה שנבנתה זה עתה, ותולה כמה מהמנצנצים המאסיביים שלנו, או כפי שאני קראתי להם, מדוזות רדיואקטיביות מצ'רנוביל. אז אני הייתי מגיעה לסוכה, מורידה את כל המדוזות, ושוזרת במקום את שרשראות הנייר (המתפוררות) והחרוזים שייצרנו לאורך השנים. אז אחותי הייתה מגיעה, נעלבת שאף אחד לא תלה את הציור שלה מהגן (זה שכל הצבעים שלו נזלו מהגשם בסופה של 99'), וכאות מחאה תולה בחזרה את כל המדוזות, כולל זו האימתנית ביותר - המדוזה המנצנצת שממנה תלויות תתי מדוזות קטנות בצורות של פירות מנצנצים (למה? למה???).
סוכת שלום כבר אמרנו?
בשלב כלשהו היינו גומרים את כל הסיכות לתלייה, ומצב הקישוט מאותו הרגע היה נשמר כסטטוס קוו באותה השנה. מזל שאף אחד לא חשב (העיז?) לקנות עוד חבילת סיכות. בעצם, היות שכל הצדדים במחלוקת האסטטית הזו ניחנו בגובה לא מרשים במיוחד, המצריך עמידה על כיסא לכל תלייה של קישוט, ייתכן וגם ככה היה נמאס לנו מהסדרה הבלתי נגמרת של גרירת כסא, תלייה, גרירת כיסא, תלייה, גרירת כיסא, תלייה. קשים הם חייהם של היהודים הנמוכים.
אנד נאו פור סאמטינג קומפליטלי דיפרנט. מרק עדשים.
בעצם אולי זה כן קשור. מרק עדשים זה קצת סתווי כזה לא? מתאים לי דווקא לשבת בסוכה ולאכול איזו קערת מרק עדשים מהבילה.
ובכן היום, כאמור, מרק עדשים, אבל קצת שונה. המתכון מאוד פשוט להכנה, ועם טוויסט מקורי - למרק מתווספים כמה משמשים מיובשים קצוצים המעניקים לו מתיקות עדינה ומיוחדת. השילוב של עדשים ומשמשים אולי יישמע לכם קצת מוזר (זו לא הפעם הראשונה שאני אומרת את זה בבלוג. הממ...) אבל הם דווקא משתלבים בצורה נהדרת. במיוחד על רקע החמיצות והמורכבות של החומץ הבלסמי שמוסיפים בסוף. כך, לאחר מעט מאוד מאמץ, מתקבל מרק סמיך, ממלא, ועשיר בטעמים שאני מוצאת את עצמי חוזרת אליו שוב ושוב.
מרק עדשים עם משמשים מיובשים
מבוסס על: מתכון של מולי קאצן מתוך הספר Vegetable Heaven
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 7-8 מנות
מרכיבים
2 כוסות עדשים כתומות או ירוקות (שניהם יוצאים אחלה, הצבע קצת יותר יפה עם הכתומות)
8 כוסות מים
2 כוסות בצל קצוץ (בערך בצל אחד בינוני-גדול)
2 כפיות כמון
2 כפיות חרדל (התבלין היבש, לא הממרח)
2 שיני שום
1 כוס לא גדושה של משמשים מיובשים קצוצים (יצא לי 12 משמשים. לא שספרתי.)
1ו-1/2 עד 2 כפיות מלח (לפי הטעם)
3 כפות חומץ בלסמי
פלפל שחור גרוס
הוראות הכנה
שמים את העדשים והמים בסיר, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על חום בינוני-נמוך במשך 15 דקות.
מוסיפים את הבצל, הכמון והחרדל ומבשלים 15 דקות נוספות, עד שהעדשים מתרככות.
מוסיפים את השום, המשמשים והמלח ומבשלים עוד 15 דקות.
מורידים מהאש ומערבבים פנימה את החומץ הבלסמי והפלפל הגרוס.
אצלנו בבית, ההכנה הכי קשה הייתה קישוט הסוכה. לא מדובר בסתם משימה, כי אם מלחמה עיקשת בין כוחות הטוב - שדגלו בקישוטים ביתיים וצנועים תוך שילוב עדין של כמה שרשראות קנויות ומנצנצות - לכוחות האופל - שדגלו בתליית כל הקישוטים הכי מנצנצים וצעקניים שאגרנו לאורך השנים, כמה שיותר גדול ורועש, יותר טוב.
וכך זה היה הולך: אמא הייתה מגיעה לסוכה שנבנתה זה עתה, ותולה כמה מהמנצנצים המאסיביים שלנו, או כפי שאני קראתי להם, מדוזות רדיואקטיביות מצ'רנוביל. אז אני הייתי מגיעה לסוכה, מורידה את כל המדוזות, ושוזרת במקום את שרשראות הנייר (המתפוררות) והחרוזים שייצרנו לאורך השנים. אז אחותי הייתה מגיעה, נעלבת שאף אחד לא תלה את הציור שלה מהגן (זה שכל הצבעים שלו נזלו מהגשם בסופה של 99'), וכאות מחאה תולה בחזרה את כל המדוזות, כולל זו האימתנית ביותר - המדוזה המנצנצת שממנה תלויות תתי מדוזות קטנות בצורות של פירות מנצנצים (למה? למה???).
סוכת שלום כבר אמרנו?
בשלב כלשהו היינו גומרים את כל הסיכות לתלייה, ומצב הקישוט מאותו הרגע היה נשמר כסטטוס קוו באותה השנה. מזל שאף אחד לא חשב (העיז?) לקנות עוד חבילת סיכות. בעצם, היות שכל הצדדים במחלוקת האסטטית הזו ניחנו בגובה לא מרשים במיוחד, המצריך עמידה על כיסא לכל תלייה של קישוט, ייתכן וגם ככה היה נמאס לנו מהסדרה הבלתי נגמרת של גרירת כסא, תלייה, גרירת כיסא, תלייה, גרירת כיסא, תלייה. קשים הם חייהם של היהודים הנמוכים.
אנד נאו פור סאמטינג קומפליטלי דיפרנט. מרק עדשים.
בעצם אולי זה כן קשור. מרק עדשים זה קצת סתווי כזה לא? מתאים לי דווקא לשבת בסוכה ולאכול איזו קערת מרק עדשים מהבילה.
ובכן היום, כאמור, מרק עדשים, אבל קצת שונה. המתכון מאוד פשוט להכנה, ועם טוויסט מקורי - למרק מתווספים כמה משמשים מיובשים קצוצים המעניקים לו מתיקות עדינה ומיוחדת. השילוב של עדשים ומשמשים אולי יישמע לכם קצת מוזר (זו לא הפעם הראשונה שאני אומרת את זה בבלוג. הממ...) אבל הם דווקא משתלבים בצורה נהדרת. במיוחד על רקע החמיצות והמורכבות של החומץ הבלסמי שמוסיפים בסוף. כך, לאחר מעט מאוד מאמץ, מתקבל מרק סמיך, ממלא, ועשיר בטעמים שאני מוצאת את עצמי חוזרת אליו שוב ושוב.
מרק עדשים עם משמשים מיובשים
מבוסס על: מתכון של מולי קאצן מתוך הספר Vegetable Heaven
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 7-8 מנות
מרכיבים
2 כוסות עדשים כתומות או ירוקות (שניהם יוצאים אחלה, הצבע קצת יותר יפה עם הכתומות)
8 כוסות מים
2 כוסות בצל קצוץ (בערך בצל אחד בינוני-גדול)
2 כפיות כמון
2 כפיות חרדל (התבלין היבש, לא הממרח)
2 שיני שום
1 כוס לא גדושה של משמשים מיובשים קצוצים (יצא לי 12 משמשים. לא שספרתי.)
1ו-1/2 עד 2 כפיות מלח (לפי הטעם)
3 כפות חומץ בלסמי
פלפל שחור גרוס
הוראות הכנה
שמים את העדשים והמים בסיר, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים על חום בינוני-נמוך במשך 15 דקות.
מוסיפים את הבצל, הכמון והחרדל ומבשלים 15 דקות נוספות, עד שהעדשים מתרככות.
מוסיפים את השום, המשמשים והמלח ומבשלים עוד 15 דקות.
מורידים מהאש ומערבבים פנימה את החומץ הבלסמי והפלפל הגרוס.
תזכורת עצמית - לתת לעצמי ו/או למצלמה להשתקף בכלי ההגשה זה לא מקצועי |
לפחות לבשתי חולצה שתואמת את צבע המרק... ובלי קשר, איזה כיף זה כששם המתכון מתחרז כל כך יפה. |
היי.
השבמחקהאם את מתכוונת לגרגרי חרדל צהוב / שחור?
חוץ מזה המרק שנראה טעים ובאמת הטוויסט מיוחד.
בברכה
לא, אני מתכוונת לאבקה - גרגרים טחונים. למרות שגרגרים בטח גם יהיו סבבה אם אין לך אבקה.
השבמחקחג שמח!
וואו, כמה זמן לקח לי להבין איזה חלק של השם מתחרז עם עצמו, כי למעלה למעלה כתוב רק "מרק עדשים". וגם כי זה היה אתמול בלילה וקראתי בערך מתוך שינה, וידוע שזה שקול לקריאה מתוך טיפשות.
השבמחקקיצור, מרק עדשים זה טעים טעים (אצלנו אוכלים מרקים גם בשיא הקיץ. בשביל מה אלוהים ברא מזגנים?) ושלך נראה טוב מאד! הייתי מוותרת על המשמשים, אבל זה רק כי אני לא מאמינה בפירות מיובשים. ובמשמשים.
תגידי, גם הכותרת שלך (המגניבה מאד) חדשה או שפשוט כבר הרבה זמן קראתי מתוך טיפשות?
חג שמח, ביזול :-)
ואו! נשמע כמו מרק מגניב בהחלט!
השבמחקאוהבת מרק עדשים, אוהבת משמשים מיובשים-נשמע מעניין. הייתי טועמת.
תמונות יפות! היי לך השתקפות של בישול בזול
המשך השאלה.
השבמחקאבקת חרדל קונים כתבלין?
ואם אשתמש בגרגרי הרדל צהובים, אז כמו שהם?
אגב הכותרת מקסימה, האם היא חדשה או שלא שמתי לב?
טל - אני באמת ממליצה. אני סובלת מ-add בתחום המתכונים - אני כמעט תמיד אעדיף להתנסות במשהו חדש על פני משהו שאני כבר מכירה והכנתי - אבל למתכון הזה אני תמיד חוזרת.
השבמחקותודה לך :)
אנונימי - כן, אבקת חרדל קונים כתבלין. לדוגמא: http://mspices.co.il/tavlin1.php?id=1&id_cat=14
הם קוראים לזה חרדל טחון. אולי כך אמורים לקרוא לזה?
בכל מקרה, אפשר להשתמש בגרגרי חרדל צהובים כמו שהם(באותה כמות), ואפשר לטחון אותם קצת לפני כדי להעצים את הטעם. אבל לא קריטי.
ואכן הכותרת חדשה, תודה :) ההשראה הכתה בי ב-11 בלילה בתחילת השבוע ועד 2 בבוקר כבר היה לוגו. שימוש פרודוקטיבי אך קצת מעייף בשעות שאמורות להיות מוקדשות לשינה, לפחות באופן חלקי...
מור - את אוכלת עדשים? היי, את פיקית הרבה פחות ממה שאת מציגה את עצמך.
השבמחקכעת, אני רשמית מאמצת את הכינוי שלך. הוא גאוני לחלוטין.
======= הודעה חשובה ========
מעתה, בכל הודעה המכוונת כלפי כותבת בלוג זה יש להתייחס אליה (=אלי) כ-"ביזול"
תודה.
============================
תודה רבה ביזול. אני מתכנן כבר הרבה זמן להכין מרק עדשים (ואחריו מרק חומוס). אני בחופש בשל סוכות ולכן אבשל את המרק כבר היום.
השבמחקשאלה: האם אינך משרה את העדשים לפני הבישול?
ראשית, צל"ש על השימוש בכינויי החדש.
השבמחקשנית, לא, אני לא משרה את העדשים. עדשים כתומות מתרככות תוך 20 דקות בישול, ירוקות קצת יותר. אומרים שאם מכינים סלט אז השרייה לפני הבישול עוזרת להשאיר אותם שלמות, אבל מכיוון שפה ההתפרקות היא דווקא טובה למרק, אז לא צריך.
חג שמח! (ואשמח אם תעדכן :)
שתי כפיות כמון, את בטוחה, זה לא יותר מדי? כמון הוא תבלין מאד חזק.
השבמחקהכנתי את המרק. עם עדשים מושרות למשך כמה שעות כי השריתי לפני שענית לי. תיבלתי בכפית אחת בלבד של כמון. לא היתה לי אבקת חרדל אז הוספתי שתי כפיות קארי (בטעות, התכוונתי להוסיף אחת) וחצי כפית שמיר יבש. גם משמשים אין לי אז השתמשתי בכפית סוכר במקום.
יצא טעים מאד, משביע ומנחם. המרק הזה בהחלט יככב אצלי בחורף.
אני מאד שמח שהבאת את המתכון הזה כי שני הדברים שתמיד קשים לי בבישול הם כמה תיבול להוסיף וכמה זמן לבשל וכאן ענית לי על אלו.
אני מבינה את השאלה, זה באמת נשמע הרבה. אבל אני בטוחה. (וזכור שזה כפיות ולא כפות. רק מוודאת... אני כבר התבלבלתי ביניהם פה בבלוג והרסתי למישהו את העוגיות שלו...) זה מתכון שהכנתי כמה וכמה פעמים - יש לו טעם של כמון אבל בצורה טובה, לא כמון לפנים. אם אתה חושב על חצי מתכון - כפית כמון על 4 כוסות מים וכוס עדשים זה נשמע די הגיוני.
השבמחקבכל מקרה, אם הלך לך עם כפית, אני לא אנזוף בך ואגיד לך לשנות :)
קארי נשמע כמו תחליף מעולה. אנסה את זה בפעם הבאה סתם לגיוון.
אני ממש שמחה לשמוע שיצא טוב :)
ולגבי התיבול, אני מסכימה לגמרי! מה לעשות שאני עוד לא סבתא עם החוש הזה שיודע כמה צריך מכל דבר? (ולכן אני גם אוהבת את הספרים של מוסווד. הטיבול שלהם מדוייק, ונכון. אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם.)
הכנתי שוב את המתכון. הפעם עם שתי כפיות כמון וגם עם החומץ הבלסמי שבפעם הקודמת וויתרתי עליו. יצא שוב מוצלח מאד.
השבמחקוגם בעקבות המלצותייך הזמנתי את הספר Vegetables Heaven ואת המוסווד.