יום חמישי, 2 במאי 2013

הורות, חווית משתמש

היי כולם, סליחה על ההיעלמות, למי שלא שמע, הצטרפה אלינו למשפחה ביזולית קטנטנה וחמודה לפני כ-4 שבועות. לוקח קצת זמן להתאקלם, אז קצב הפוסטים פה ירד קצת. 
ועכשיו היא מנמנמת ויש לי כמה דקות פנויות לעצמי. ווהו!
חשבתי שאעלה פוסט עם תובנותי מההורות עד כה, ומתכון בסוף, כהרגלי. אבל עכשיו כשאני עורכת את הפוסט, המתכון נראה לי קצת מוזר ולא קשור. אם כך, בפוסט הבא, מתכון חביב ביותר לקישואים ממולאים, בריאים וקלים להכנה שאפשר להכין או חלבי, או פרווה וטבעוני. צפו פגיעה.

ולהלן תובנותי מהחודש האחרון, ללא יותר מדי סדר פנימי:

האבולוציה פיתחה עבורנו אחלה מנגנוני פיצוי. כמה שעות אחרי הלידה כבר לא יכלתי ממש להתחבר להרגשת הכאב שחוויתי, רק זכרתי שהיא קרתה בצורה מנותקת למדי. זה ממש מרגיש כאילו המוח שלי עובד עלי. "כאב? איזה כאב? תראי תינוקת!"
עוד מנגנון פיצוי - חמידות. היא הופכת את הקימות הליליות, הבכי וההפרשות מכל סוג, לנסבלות ואף מתגמלות. המשפט הנפוץ אצלנו בבית בין השעות 10 בערב ל-7 בבוקר הוא "יש לך מזל שאת חמודה".
היי אבולוציה! אולי במקום לבזבז את הזמן בלפתח מנגנוני פיצוי המחפים על חוסר הנעימות הקיצונית שבהתרבות, אפשר להשקיע את הזמן בשיפור חוויית המשתמש? מה היה רע בהתרבות של הצמחים, עם זרעים ואבקנים וכאלה? הא??

החולצות שמלבישים לתינוקות בבית החולים הם כמו אוריגמי. צריך למתוח, למשוך, לסובב קצה מאחורה ולקפל חצי פנימה... כל פעם שהאחיות באו לעשות סיבוב אצלנו בחדר הן היו צריכות לסדר לה מחדש את החולצה. נראה לי שהעניין הזה נועד לנטוע בהורים הטריים את רגשות חוסר האונים כמה שיותר מוקדם.

כל אנשי הצוות שהייתי באינטראקציה איתם היו ממש נחמדים. גם אם הם היו עייפים וקצרים בזמן והיו להם רק 15 שניות לוודא שהכל בסדר, תמיד נתנו לי הרגשה שאני בנאדם ושאכפת להם משלומי. 

להתאושש מלידה לוקח זמן. משום מה חייתי בסרט שאצא מחדר הלידה בדילוג קליל, ותוך שבוע כבר אצטרך לריב עם החדר כושר שיתנו לי לחזור להתעמל. אז זהו שלא. כלומר, בטח יש גם נשים כאלה, אבל אני לא אחת מהן. ללדת זה כואב,  להיות אחרי לידה זה כואב, ואימוני הכושר שלי בשבועיים הראשונים היו לדדות כמה מאות מטרים לאורך הרחוב שלנו בקצב של חצי קמ"ש, תוך הישענות על העגלה כעל הליכון.
כשאנשים שאלו מה שלומי אמרתי את האמת, והופתעתי לראות שהרבה אנשים דווקא הגיבו לכך בחיוב. בעיני, לספר כמה הכל נפלא ולהסתיר את הקושי לא מראה על חוזק. דווקא היכולת לשתף בקושי (ובכאב, ובהורמונים ובהרגשת ה-"או מיי גאד מה לעזאזל אני עושה???" התמידית) בלי להתבייש בכך, היא לדעתי החוזק האמיתי.

להניק זה ממש לא אינסטינקטיבי ופשוט כמו שזה נראה. לי היה קשה ממש על ההתחלה, וזכיתי להיעזר ביועצת הנקה נהדרת שהשקיעה שעות כדי שאני והילדה נלמד לעשות את זה נכון. כשסיפרתי לחברותי על הקושי שלי, גיליתי שהחברות שלא נעזרו מתישהו ביועצת הנקה היוו מיעוט נרדף. כולן ידעו והבינו שחוויית הנקה טובה לוקחת זמן ושהרבה פעמים נדרשת קצת עזרה מבחוץ.

לסיכום, להיות הורה טרי זה קצת כמו לחזור לגיל ההתבגרות. יש לי קראש על יצור חמוד שבקושי מודע לקיומי, ויש המון בדיחות פיפי קקי פלוצים. המון.

16 תגובות:

  1. דייקת לגמרי! אני פוסט חופשת לידה שלישית ועדיין יכולה להזדהות עם כל מילה. אני יכולה רק לעודד אותך (not) ולספר לך שילדים קטנים צרות קטנות וכו' - זה נכון בהחלט. בקיצור, תיהני מהשנים המעטות עד כאב שבהן היא בשליטתך המלאה, את יודעת איפה היא בכל רגע נתון, ואת יכולה להרים אותה ולהכניס אותה למיטה, נגיד, כששתיכן ממש עייפות. בעוד חמש שנים כל זה יהיה חלום רחוק, שלא לומר 15 שנה! מזל טוב. מה שבטוח, הילדה תאכל טוב, זכתה :)

    השבמחק
  2. בתור אמא טריה (איזה טריה? אני כבר ארבעה חודשים שלמים בתפקיד!) אני מאוד נהנית מהשפעות הביזולית הקטנה על הבלוג.
    לפני פחות מכמה חודשים הייתי מלאת הזדהות עם המשפט "או מיי גאד מה לעזאזל אני עושה???", אבל זה משתפר מאוד עם הזמן!

    השבמחק
  3. מצטרפת למעודדים. מבחינת חויית המשתמש שלי (חוגגת היום בדיוק 3 שנות שימוש בגדולה) המשפט על ילדים קטנים צרות קטנות וגו' היה ממש לא נכון. זה לגמרי הולך ומשתפר עם הזמן בינתיים, טפו טפו טפו. אפילו מהבחינה שעם בן ה4 חודשים החדש חויתי הרבה פחות תחושות של דיכאון ו"שמישהו יחזיר לי את החיים שלי בחזרה" מאשר עם הגדולה.
    ומההיכרות שלי איתך - את תהיי אמא נהדרת. לגמרי מקנאה בילדים שלך.

    השבמחק
  4. וואו מזל טוב! כמה נפלא... :-)
    אני מסתכנת בקלישאתיות אבל זה כ"כ שווה הכל. לגמרי.
    הדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם יוצא לדרך... :-)

    השבמחק
  5. "כאב?! תראי תינוקת!"
    גאוני.
    ממרומי האמהות לבת שנה, אני יכולה לומר שכולם סיפרו לי שזה הולך ומשתפר כל חודש ולא האמנתי למילה שיצאה להם מהפה (כי טוב, כמה אמין זה?) אבל זה די נכון.
    אם את במקום נעים כמו בדרום היבש שלנו, תמצאי עוד אמהות ותבלו מלא ביחד בפארק. זה ה-דבר.
    והמון מזל טוב! :-)

    השבמחק
  6. ביז, אני אמנם לא יכולה להזדהות עם האמהות פה, היות שאני מרגישה יותר קרובה למיכאלאנג'לה הקטנה (לא אכפת לי שזה לא השם שלה, מבחינתי זה כן) ובני גילה מאשר לאמהות שלהם...
    אבל זה פוסט מעולה ואני מאחלת לך - שוב - מלא מלא מזל טוב. ממה שראיתי עד כה (אהמ פייסבוק), את אמא סופר מגניבה.

    "יש לך מזל שאת חמודה". מעולה!

    השבמחק
  7. מזל טוב! הביזולית הקטנה לא השפיעה על ההומור שלך. פוסט מעולה, כרגיל!

    השבמחק
  8. המון מזל טוב!!! אני בעצי מחכה לבוא הצאצא/ית השלישי/ת ( עוד שמונה שבועות...)
    ואני ממש מזדהה עם כל מה שאמרת אבל כמו שכתבת בהתחלה " כאב?! תראי תינוק..." זה באמת נכון.
    בהצלחה ושמחה שחזרת.

    השבמחק
  9. מזל טוב להורים על על התינוקת החדשה ומזל טוב לתינוקת על ההורים החדשים.
    אני בטוחה שהמנה החדשה לא זולה (מי אמר מיטה, עגלה ו... ו....?) אבל מתוקה, מתוקה - מסתבר שכן.
    (:8

    השבמחק
  10. המון מזל טוב ונחת!
    אני חושבת שרותם אבוהב פעם אמרה שאימהות (והורות) זה כמו לעשות טירונות גולני כשאתה מאוהב במ"פ...
    זה החזיק אותי המון לילות כפול שלושה ילדים...
    :)

    השבמחק
  11. המון המון מזל טוב! תודה על המדריך. מקווה שיהיה לי שימושי ביום מן הימים :)

    השבמחק
  12. האם אפשר להחליף את התינוקת בקמח מלא? ואם כן - מה הכמויות?
    תודה מראש!

    השבמחק
  13. מזל טוב!
    איזה יופי, הופתעתי :)
    מסכימה עם כל מילה בסיכום חוויות החודש הראשון
    נראה שיש לך קליטה מהירה
    איך זה שבלידה השלישית חשבתי מתוך הכאבים "איך אני רוצה הרבה ילדים?"
    ועכשיו אנחנו הולכים להכפיל את המספר...

    השבמחק
  14. המון מזל טוב!
    הבלוג שלך ממש יפה ומקסים :)
    תודה על המדריך
    אני מתחום טיפולי מים בהריון ומאוד נהנתי לקרא...

    השבמחק
  15. מזל טוב!
    כיף לשמוע, כיף לקרוא את הפוסט, ושימשיך להיות לכם רק כיף ביחד.
    את כותבת מקסים, אבל אל תשכחי גם לישון כשהקטנה ישנה. טיפ שנשמע לי טיפשי להפליא עם הגדולה עד שקלטתי עד כמה אני פקעת עצבים וממוטטת. (וגם אז היה לי קשה פשוט ללכת לישון)

    השבמחק