פערים, וקארי מחמם עם עדשים, גזר ותפוחים

לבושתי צפיתי במאסטר שף. אין לי תירוץ טוב. אני לא יודעת אם זה העייפות, חוסר הרצון לחשוב יותר מדי לאחר יום עבודה, או השילוב הנודע של 5% רעב ו-95% עצלות שגורם לך להעדיף צפייה בהכנת אוכל שנראה מעולה בטלוויזיה על פני הכנת אוכל רגיל בעצמך. לו הייתי משקיעה יותר בצילחות, יכול להיות שלא הייתי צריכה להזיל ריר על תוכניות בישול, אבל כאמור, במצב של 95% עצלות אין ממש כוח לקום מהכורסה ולעשות שיפונאד לעלעלי ירק רעננים.

בכל מקרה, אז ראיתי מאסטר שף. באחת המשימות על המתמודדים הוטל להכין מנה עם מגבלה כספית - 30 ש"ח בלבד. יש לציין שהם נתבקשו להכין מנה אחת ויחידה, לא ארוחה, ולא למשפחה שלמה.

שוד ושבר! כמה תלונות! איזו משימה קשה! "איך אנשים אוכלים ככה?" תהו לעצמם המתמודדים הדשנים. רציתי להרביץ לשאננים הללו עם סטייק פאלש פילה קפוא (רחמנא ליצלן טפו טפו!).

<כדי לא להעליב את רבבות קוראי שלבטח יש ביניהם לפחות מתמודד מאסטר שף אחד (או לפחות שכן, מכר או בן דוד חמישי של מתמודד), לא כולם דיברו ככה. ניכר היה אצל חלק מהמתמודדים שבישול תחת מגבלה כספית היא התמודדות יומיומית עבורם, והם מוזמנים לדלג על שלב הביקורת ישירות למתכון.>
אכן היה אתגר בקניית כל המוצרים מאפס מבלי להסתמך בכלל על תבלינים או מוצרי בסיס קיימים במזווה, מה שמותר ואף רצוי שהבשלן החסכן הביתי יעשה. וזה היה כמובן אמור להיות גורמה, "מנה של מאסטר שף" (הציניות עברה?) שתגרום לשופטים לשחרר לפחות משפט פסבדו פיוטי אחד אודות מצבו הנפשי של הירק שבישלו או של המתמודד, לכשבישל אותו. בסדר, קיבלתי. אבל בחיאת, כזה הלם? כזאת מסכנות על שלושים שקל? היה נראה שחלקם באמת לא הבינו שעבור הרבה אנשים בישראל 30 שקל לארוחה אחת לבנאדם אחד זה סבבה עד כדי לוקסוס, וזה העציב אותי.
אני לא נוטרת טינה לאנשים עם כסף. אני מאמינה בזכותו של אדם לעבוד קשה, להרוויח בוכטות  וליהנות מפרי עמלו. אבל הנתק הזה, הבורות הטוטאלית שהפגינו חלק מהמתמודדים לגבי מציאות חייו של ישראלי ממוצע עם משפחה, משכורת, ושכירות ממוצעים, הפתיעה אותי. בחישוב גס - אם במשפחה בת 5 נפשות כל אחד אוכל בסכום של 30 שקל לאורך כל היום (לא לארוחה אחת בלבד), המשפחה תוציא 4500 ש"ח על אוכל לחודש. זה יותר מ-50% ממשכורת ישראלית ממוצעת! איך בדיוק 30 ש"ח למנה אחת זו חיסכון או קמצנות?

נראה לי שהמושג הקלישאתי "פערים חברתיים" נטבע כדי לתאר מציאות כזו. כשיש אנשים שפשוט לא מודעים למציאות היומיומית שלי ושל רבבות ישראלים אחרים שמנסים לחסוך, מרצון או מכורח המציאות.
אלי, עזור לי ולמשפחתי להתפרנס ברווחה ובנחת. עזור לי להכיר בשפע שזכינו לו, ולזכור את אלה שמסתפקים, או שנאלצים להסתפק, בהרבה פחות ממה שיש לנו.

כדי לבטא את הסלידה שלי מעניין ה"אוי 30 שקל זה כלום" אני מביאה היום מתכון זול באופן קיצוני. קטניות, פרי, קצת ירקות בסיסיים, וזהו. אבל ראו איזה פלא - הקארי טעים, משביע, ובריא. המתכון הזה טוב לסוף אמצע השבוע - אחרי שהשאריות משבת נגמרו אבל לפני שרעננו את המלאי בסופר. כשכל מה שיש למקרר להציע זה איזה תפוח או שנים מסכנים וכמה גזרים מוזנחים, ובכל זאת יש צורך באוכל טרי, חם ומחמם, זה המתכון שלכם. איכות התבשיל תלויה בעיקר באיכות התבלינים שלכם. אם יש לכם תערובות גאראם מסאלה וקארי טובות אתם מסודרים. כפי שכבר אמרתי בעבר שלל תבלינים איכותיים הם דרך זולה להפוך את האוכל שלכם לטעים, ומגוון יותר.
רק עשו לי טובה (טיפ מס' 6), השתדלו לקנות את התבלינים שלכם בשוק. המחירים שם נמוכים בעשרות אחוזים, המגוון הרבה יותר גדול, התערובות איכותיות ומעניינות יותר, ואולי הכי חשוב, אתם יכולים לשלוט בכמות. אין סיבה לקנות צנצנת קימל ב-10 שקל אם אתם משתמשים בקימל פעם בעשור. 

קארי עדשים, גזר ותפוחים

מבוסס על: מתכון מהבלוג Cheap Healthy Good שכבר הזכרתי בעבר, עם שינויים שלי. הם התבססו על מתכון מהבלוג בעל השם הנפלא:

Yeah, that vegan S***

כמות: מנה עיקרית ל-3-4 סועדים

עלות: כ-10 שקלים

מרכיבים:

1 כף שמן זית 

1 בצל קטן קצוץ

4 שיני שום קצוצות

1 כף שורש ג'ינג'ר טרי, קצוץ או מגורר

2 תפוחים קטנים חתוכים לקוביות

2 גזרים קטנים פרוסים לרצועות בעזרת קולפן

1+1/2 כפיות גאראם מסאלה

1 כפית אבקת קארי

1+1/2 כוסות עדשים כתומות

2 כוסות מים

מלח לפי הטעם (אני הוספתי 1/2 כפית)

הוראות הכנה:

מחממים בסיר על חום בינוני את השמן, מוסיפים את הבצל, השום והג'ינג'ר, ומטגנים עד שהבצל מתחיל להיות שקוף. מערבבים מדי פעם.

מוסיפים את התפוחים, הגזר, והתבלינים ומטגנים 1-2 דקות.

מוסיפים את העדשים המים והמלח, מערבבים ומכסים.

מנמיכים את האש לבינוני נמוך ומבשלים כ-20-25 דקות עד שהעדשים והתפוחים רכים.

קארי זה עוד אחד מהמאכלים האלה שהם קצת פחות פוטוגנים