Take that טייק אווט!

לאורך כל חיינו, כמעט בכל מקום , יש מישהו שמנסה למכור לנו אוכל שאנחנו לא באמת צריכים. 

ביסודי ובתיכון יש את הקיוסק שממוקם, איזה יופי, ממש ליד הבוטקה של השומר בכניסה. בסוף המסלול בטיול השנתי יש את הגזלן. בים יש את מוכר הארטיקים. בצבא יש שק"מ. באוניברסיטה יש קפיטריות, מכונות שתיה שפזורות ברחבי הקמפוס, ופיצוציות ליד הדירה השכורה - למאנצ'יז שתוקפים בשלהי לילה לבן של חרישה. בעבודה יש מבחר של מסעדות, בתי קפה וטייק אווי. כמה נוח!

כל כך קינאתי בילדים בכיתה שלי שכל יום היו קונים סנדוויץ' או בייגלה בקיוסק לארוחת צהרים. אבל ההורים שלי גידלו אותנו במנטליות של חסכנות - אוכל מחוץ לבית קונים רק בתור צ'ופר מיוחד או אם ממש נתקעים. הוי הבאסה של הילדות! למה אחרים קיבלו כל יום כמה שקלים בתיק, ואני קיבלתי רק שקית ניילון עם כריך? ועוד בלי ממרח שוקולד כי זה לא בריא! 

עם השנים השלמתי עם מר גורלי, והפנמתי את המסר. למה שאבזבז חצי מהכסף שהרווחתי בבייביסיטר בעמל רב על ארוחת צהרים בחוץ כשעוד שעה אגיע הביתה? יכול להיות שההורים שלי סירבו לתת לי כסף לקיוסק כי הם ניסו לחנך אותי לאחריות כלכלית, ולא כי הם היו קמצנים שרצו למרר את חיי? המממ...

עכשיו שאני עובדת בעבודה של גדולים עם בית של גדולים והכל, העניין קצת יותר מסובך. אני מחוץ לבית כל היום, ואם אין אוכל במקרר בבוקר, כנראה שהוא לא פשוט יופיע שם בערב כשאני מגיעה הביתה. כל כך קל לי להגיד לעצמי- יאללה, אני ילדה גדולה, אני עובדת למחייתי, אני יכולה לפרגן לעצמי ארוחת צהרים קנויה. במיוחד כשאצלנו יש הסדר בו המעסיק משלם 50% מהעלות. אז מה, לא מגיע לי להוציא 18 שקל על ארוחת צהרים? ומתי בדיוק אני אכין לעצמי אוכל לעבודה? אני יוצאת מהבית בריצה כל בוקר, וברור שכשמנסים להספיק לאוטובוס אין זמן להתחיל לתכנן תפריט, לחטט במזווה, לחתוך, לבשל, לחכות שיתקרר ולארוז.
אז אכן, לפעמים אני באמת מפרגנת לעצמי, אבל בואו נודה באמת, חמגשית של טייק אווט זה לרוב לא פרגון כזה גדול. זה יקר. זה מלא שמן ומלח ומונוסודיום גלוטמט. לא ברור מתי זה הוכן. וזה עושה צרבת (איזה צחוקים זה כשכולם בעבודה מזמינים חומוס מאותו מקום ואז כולנו סובלים ביחד מצרבת כלל משרדית). סך הכל זה אוכל שרק קצת יותר טעים מאוכל של צבא רק שבטייק אווט אתה משלם על תענוג האכילה.

זה נחשב מתוק או חלבון?
(גילוי נאות: מעולם לא הקשבתי לטייק דאט
ואת התמונה מצאתי בגוגל)

אני משתדלת לפחות בחצי מהזמן להביא אוכל מהבית. לפעמים זה יותר קל- אחד מאיתנו מבשל במהלך השבוע, או שיש שאריות משבת. אבל בשלב כלשהו נגמרים השאריות ואתה מוצא את עצמך עומד מול המקרר בלחץ של הבוקר ומנהל מונולוג מהיר: "כן, אז אמנם נשאר איזה חצי שניצל באחורה של הפריזר, אבל זה לא יחזיק אותי עד הערב. צריך להוסיף לזה פחמימה, או ירק או משהו... טוב לא משנה. אני פשוט אזמין."

כדי להתמודד עם הפיתוי להתעצל ולהזמין אוכל, סיגלתי לעצמי שיטה להרכבת ארוחת צהרים ביתית מהירה, ואפילו בריאה, ממה שיש במקרר. אני קוראת לזה "ירוק, מתוק וחלבון" (קליט, אני יודעת). זה הולך ככה:
מקדישים 2 דקות לאיתור המרכיבים בשעת היציאה מהבית. 

לוקחים טאפרוור בגודל מתאים ואליו מכניסים:
1. ירק עלים כלשהו - חופן עלי תרד או מיקס עלי בייבי, כמה עלי חסה ערבית, פלח כרוב, וכד'.
2. פרי או ירק מתוק - תפוח, תפוז, אפרסק, אשכול ענבים, חמוציות מיובשות, עגבניה או גמבה מתוקה... מה שיש.
3. חלבון - שניצל מהמקפיא, פולקע מאתמול, כמה פרוסות פסטרמה, קופסת שימורי טונה או גרגרי חומוס, נבטוטים, גוש גבינה בולגרית או פטה... בטח יש לכם משהו במקרר שעונה על הדרישות.
לא צריך להכין, לחתוך או לשטוף פה כלום, רק לזרוק לקופסא ולעוף מהבית. אם אין לכם סכין בעבודה, קחו גם סכין.
שלוש דקות לפני שאוכלים צהרים שוטפים וחותכים את הירוקים ואת הפרי/ירק ומחזירים לטאפרוור (או לקערה, אם יש לכם בעבודה). מחממים את החלבון (אם צריך, ואם יש לכם מיקרוגל), חותכים ומוסיפים לסלט.
זהו.
נשמע לא מרשים במיוחד, אבל תחשבו על השילובים שאפשר לעשות:
סלט עלי בייבי עם עוף ואפרסק
סלט תרד עם ענבים ופטה
סלט כרוב עם עגבנייה וטונה
בשבוע שעבר ניצלתי שתי פרוסות אחרונות של פסטרמת הודו ביתית והכנתי סלט תרד עם הודו ותפוחים. אין סוף לאפשרויות.
ואיך אפשר לשדרג את הארוחה? רוטב לסלט כמובן. אם יש לכם מקרר בעבודה קחו צנצנת קטנה של ויניגרט ביתי לשדרוג הסלטים שלכם לאורך השבוע. גם סתם מיץ לימון יעזור. אפשר גם לגנוב לעמיתים לעבודה איזה רוטב או שקיק סויה מההזמנה שלהם. ממילא תמיד נותנים יותר מדי.

כדי שכל העניין הזה יעבוד, צריך רק מעט תכנון מוקדם. וודאו שאתם מצטיידים מראש בסופר במצרכים הנדרשים, כדי שברגע האמת תמיד יהיה לכם ירוק, מתוק וחלבון במקרר (או במזווה). כמה שניות בסופר לזכור לזרוק חבילת עלי בייבי וכמה פירות לעגלה + שתי דקות בבוקר לאתר את כל המרכיבים + שלוש דקות לחתוך ולהרכיב = ארוחת צהרים מזינה וזולה הרבה יותר מטייק אווי. בונוס: זה גם טרי יותר. השד יודע כמה זמן הפיצה/סלט/סנדוויץ' של שכנכם לשולחן, שהזמין טייק אווי, ישב במקרר או בויטרינה לפני שהוא הגיע אליו. לכם יש סלט טרי ורענן שיד אדם מלבד שלכם לא נגעה בו.

טרי ורענן, ללא מגע יד של עובדי מטבח מפוקפקים

אני לא פה כדי להגיד לכולם להפסיק עם הטייק אווט למשרד תכף ומיד. יש לחץ זמן, יש אילוצים, אתם עובדים כדי שיהיה לכם כסף לאוכל... אני יודעת. אבל אם המטרה היא לחסוך בכסף (והמעביד לא משלם לכם על הארוחה), ארוחות צהרים קנויות הם מקום שקל לחסוך בו, והרבה. תחשבו על זה - יש 22 ימי עבודה בחודש ממוצע. אם אתם מוציאים 20 ש"ח על אוכל כל יום (ויש כאלה שמוציאים הרבה יותר...) אתם מוציאים 440 ש"ח בחודש על ארוחות צהרים. בא לכם לחסוך 220 ש"ח? תביאו מהבית חצי מהזמן.  

מכיוון שאי אפשר להשאיר אתכם בלי מתכון, הנה מתכון לויניגרט פשוט וטעים שאפשר להרכיב ולזרוק לצנצנת תוך פחות משלושים שניות. אם יש לכם דקה וחצי (אולי היום יש טרמפ לעבודה?) הוסיפו את הג'ינג'ר והשום, אבל הויניגרט טעים גם בלעדיו. חומץ האורז הוא לא חובה, אבל מוסיף המון, ובכלל הוא הולך טוב בשלל מאכלים אסייתיים. אם אתם אוהבים את הסגנון, שווה להשקיע ולרכוש. אפשר למצוא חומץ אורז באיזור המוצרים האסייתיים בסופר. 

ויניגרט אסייתי מתקתק

מאת: בישול בזול

עלות: כ-2 ש"ח

כמות: יספיק ל- 3-4 סלטים אישיים, או לסלט גדול

מרכיבים:

1 כף חומץ אורז (או חומץ רגיל אם אין לכם חומץ אורז)

1 כף רוטב סויה 

1 כף סילאן או דבש

1 כף שמן (אפשר גם 1/2 כף אם אתם מנסים להפחית קלוריות)

3 טיפות שמן שומשום

אם יש לכם יותר מ-30 שניות הוסיפו גם:

1 שן שום קטנה קצוצה דק

מעט ג'ינג'ר טרי קצוץ, ככמות השום

הוראות הכנה:

מוסיפים את כל המרכיבים לצנצנת קטנה, מנערים, ומוסיפים לסלט לפני ההגשה.

לצורך הצילומים הרכבתי סלט ממה שיש במקרר לפי הכללים - ירוק מתוק וחלבון.
בסלט הזה יש תרד, תפוח וגבינת בולגרית שנשארה משבועות

הסלט שלכם בחיים לא יגיע מסודר כזה יפה אם הוא מגיע עם שליח על אופנוע

ומה אתם עושים קוראים יקרים? מה אתם מביאים לעבודה/לימודים? יש לכם רעיונות טובים וחסכוניים לאוכל מחוץ לבית?