מחשבות על קוטג' ואחריות צרכנית

על התחריר של הקוטג' (קליט!) שמעתי אתמול בלילה. פתאום במבזק של עשר מדברים על חלב בקרטון, גבינה לבנה ומבצעים בסופר. עדיין לא הצלחתי להבין למה הנושא עלה לכותרות דווקא עכשיו, הרי מחאות בפייסבוק תמיד יש, והמחיר של הקוטג' הוא מזמן גבוה. אבל המחאה קיימת, הנושא עלה לסדר היום הציבורי, אז אני, כבלוגרית מוצלחת ומעצבת דעה (היי אמא!), מן הראוי שאגיד משהו בנושא.


אני מוצאת במחאה הזו צדדים חיוביים ושליליים. 
הצד החיובי הבולט בעיני הוא כמובן החרם הצרכני עצמו. אנחנו אלה עם הכסף ואנחנו יכולים להחליט איך להוציא, או במקרה הזה, לא להוציא אותו. חברה צרכנית אחראית יודעת להשתמש בכוח שלה, גם מול חברות גדולות המשוכנעות שהן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן. אם אנחנו משחקים בשוק קפיטליסטי חופשי, אסור לשכוח שיש שני צדדים למשחק. ממחויבותינו למחות ולהפסיק לצרוך קוטג', או כל מוצר אחר, אם המחיר לא מוצא חן בעינינו. 


הצד השלילי שאני רואה במחאה הזו הוא בעיקר בשיח ובמנטליות שהיא יוצרת. קודם כל יש פאניקה: "הקוטג' עלה ל-8 שקל אי אפשר לחיות פה יותרררר!!!" "במדינת ישראל רעבים ללחם ותנובה ממשיכה לעשות עלינו קופה!!!1". חבר'ה! תנו לעצמכם שתי סתירות ותירגעו. מחיר הקוטג' עולה מאז שהוא יצא מפיקוח. אתם לא הולכים למות מרעב בגלל שמחיר הקוטג' עלה בכמה עשרות אגורות בשבוע האחרון. אם הצלחתם לשרוד עד עכשיו כנראה שזה לא מה שישבור אתכם. זוכרים את משבר העגבניות לפני חצי שנה? את המחסור העולמי באורז לפני שנתיים? עברנו את המשברים האלה (ואת הצנע. נראה לי שאז היה קצת יותר קשה), נעבור גם את זה. זריית פאניקה עושה רק רע לכולם, ומונעת מאיתנו לנהל דיון שקולים ועקרוני בנושא. אם כל מה שיצא מהסיפור הזה הוא שמחיר הקוטג' ירד במשך חודש עד שתשכח הסערה, אז לא עשינו כלום.


מלבד הפאניקה, אני לא אוהבת את רוח חוסר האונים שנודף מכל הסיפור הזה. אנחנו חיים במדינה מערבית עם סופרמרקטים מלאים כל טוב. יש בנמצא המוני מוצרים בריאים, מזינים וטעימים בסופר שיותר זולים מקוטג' (לנוחיותכם אביא כמה דוגמאות בהמשך). אם אנחנו כחברה רוצים להגדיר שקוטג' הוא מוצר יסוד ולהוריד את מחירו בהתאם, זה לגיטימי. אבל אל תקנו את הסיפור הזה שאין לנו בחירה, שתמיד דופקים אותנו, ושלאזרח הקטן אין סיכוי, רק כי מחיר הקוטג' עלה. "החברות הגדולות שולטות על הכל", "אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלי להיות עשיר"... המטליות הזו, שמוותרת על האחריות האישית, מטריפה אותי. יש חלופות לקוטג'! אמנם המחירים עולים אבל עדיין אפשר לקנות אוכל בלא הרבה כסף. רק צריך להיות צרכן יותר אחראי ומודע. זה אומר להשוות מחירים, לעבור על חשבוניות, ולהתגמש בהעדפות שלנו אם משהו שאנחנו אוהבים נהיה פתאום יקר מדי. קנייה עיוורת, מתוך הרגל ובלי לחשוב על המחיר זה הרי זה מה שהכניס אותנו לכל הברוך הזה. מחיר הקוטג' מטפס, לאט אבל בטוח, מאז שהוא יצא מפיקוח. אז למה המשכנו לאכול אותו? כי אין לנו כוח להסתכל על המחיר? כי אנחנו לא רוצים להרגיש עניים? כי התרגלנו? 
ברגע שקונים את הסיסמאות האלה שאי אפשר לשנות את המציאות, שהכל אבוד ושאין סיכוי לחיות בלי מינוס, אנחנו מוותרים לעצמנו מראש. למה לי להתאמץ, להצטמצם, ולחסוך? למה לי לבדוק מחירים, לחשב עלויות ולמצוא חלופות? ממילא אני אהיה בחובות! 
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". נכון, יש במדינה אי צדק, וחוסר שוויון, ופערים. יש התנהגות מונופוליסטית מצד חברות שאמורות להיות בתחרות ועוד שלל חלאים כלכליים שמקשים עלינו. אמת. זה לא מסיר את האחריות מכל אחד ואחת מאיתנו לעצמו ולמשפחה שלו - לחיות בתוך האמצעים ולא מעבר להם. גם אם זה אומר שצריך להצטמצם, להתגמש, ולשנות הרגלים. 
זה לא משחק מכור. זה אפשרי.


יאללה, רוצים רוצים תרגיל גמישות? בואו נמצא שלושה חלופות לקוטג' לחודש החרם הצרכני:
1. מוצרי חלב בפיקוח
אנחנו כל כך עסוקים לבכות על מר גורלנו כרגע ששכחנו שיש מוצרים שעדיין בפיקוח: 2.35 ש"ח לשמנת חמוצה, 1.58 ש"ח לאשל, 1.44 ש"ח לגיל. כולם ממש זולים, והולכים מעולה ליד החביתה.
(מישהו אמר לי להמליץ לקוראים לקנות אשל ולערבב לתוכו גרגרי טפיוקה, לקבלת מרקם דמוי קוטג'. אמרתי לו שזה נשמע דוחה, אבל לא יכולתי שלא ליידע אתכם קוראי היקרים למקרה שזה יעניין מישהו בכל זאת.)


2. חומוס
גם ישראלי למהדרין, גם ניתן לגיוון על ידי תוספות של עשבים, תבלינים, גרגרים ועוד. יש פה שלושה מסלולים, כולם זולים יותר מקוטג'. 
- אפשר לקנות חומוס מוכן, קילו עולה כ-15 ש"ח (להשוואה, קילו קוטג' יעלה לכם 32 ש"ח).
- אפשר להכין מגרגרי חומוס משומרים. הנה מתכון: http://www.chef-lavan.co.il/tabid/53/RecipeID/5206/default.aspx (הא הא, זה מהאתר של השף הלבן ששייך לתנובה).
- אפשר להכין מגרגרי חומוס יבשים. זה לוקח טיפה יותר זמן, אבל זה הכי זול והכי טעים. נסו את המתכון פה: http://humus101.com/?p=4


3. חזה עוף
כן, אני יודעת, זה לא ממרח. אבל אם אתם מחפשים חלבון דל שומן, חזה עוף הוא מקור מעולה לכך. חשבו על המחירים שניה - חזה עוף עולה בסביבות ה-20 ש"ח לקילו. קוטג' עולה 8 ש"ח ל-250 גרם, כלומר, 32 ש"ח לקילו. אתם קולטים? קוטג' עולה 50% יותר מחזה עוף. אז למה בדיוק ננעלנו על קוטג' כשאפשר לקנות עוף בפחות כסף, ולהכין איתו הרבה יותר דברים טעימים? במקום חביתה קוטג' וסלט לארוחת הערב, הכינו מוקפץ עם חזה עוף ומלא ירקות. גם זול יותר, וגם הכל בסיר אחד, כך שיש פחות כלים לשטוף. אפשר לגוון בתיבול עם רוטב סויה, שמן שומשום, חלב קוקוס, צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים, עשבי תיבול שונים... 


לסיכום חברים, אל תאבדו תקווה. חשוב לעשות שרירים צרכניים, להתלונן ולהיאבק במחירים שלא נראים לנו, אבל אל תשתכנעו בסוף מכל התלונות. עליית מחירי הקוטג' איננה סוף העולם. אפשר לאכול טוב ובזול גם בלעדיו.