על עוגיות סבתא ועוגיות קוואקר ללא מרגרינה

כבר מזמן לא העליתי מתכון לעוגיות ללא מרגרינה ואני מתנצלת על כך קוראי היקרים. חגים, לחץ, ומתכונים שבאמת היו צריכים עוד מקצה שיפורים עיכבו אותי. אז היום, סוף סוף, עוד מתכון של עוגיות עם שמן, בלי חמאה או מרגרינה, לאוסף.

ברי מזל הם האנשים שיש להם עוגיות של סבתא, או לפחות זכרונות שלהם. לא לכולם יש סבתא. לא כל סבתא אופה עוגיות. יש כמובן סבתות שאופות ומבשלות עוד שלל מטעמים במקום או מלבד עוגיות. אל לנו לזלזל לרגע ביכולותיה של סבתא. אבל עוגיות של סבתא זה משהו מיוחד.
סבתא שלי לא בדיוק הייתה ידועה ביכולותיה במטבח. היא לימדה, ניהלה, עבדה עם ילדים עם קשיי למידה, פיתחה תוכניות לחינוך מיוחד... רק בלבשל היא לא השקיעה יותר מדי. כנראה שבינה ובין סבא שלי הם הצליחו איכשהו להאכיל את ילדיהם בצורה סבירה, אחרת לא הייתי פה. אבל ברגע שאמא שלי הייתה גדולה מספיק האחריות על הבישולים הועברה אליה. כך, כשאני הכרתי את סבתא שלי לא היו לה איזהשהם תבשילים או מאפים מיוחדים שהיא הכינה מימים ימימה. למעשה, כששאלתי את ההורים שלי מה סבתא יודעת לבשל הם גיחכו קלות וענו ב-"דיאט קולה". אבל מה, סבתא שלי הייתה חכמה. היא השכילה להבין שראוי לה, ולכל סבתא באשר היא, להצטייד בעוגיות סבתא ראויות לשמן. אני בספק אם היא הייתה מכינה אותם כשאנחנו הנכדים לא היינו בסביבה, במיוחד מכיוון שהיא הייתה סוכרתית, אבל כל פעם שבאנו, היינו מכינים איתה את עוגיות הסבתא המסורתיות. העוגיות של סבתא שלי היו עוגיות קוואקר עם קינמון, צימוקים ו/או שוקולד צ'יפס. ברור שאני עוד זוכרת את טעם, והריח ואת המטבח הכחול עם הטפט על הקיר. לערבב עם כף עץ, לסדר גושי בצק על התבנית ולחטוף טעימה פה ושם... סבתא שלי הייתה גרה בארה"ב. לרוב לא הייתי רואה אותה יותר מפעם, אולי פעמיים בשנה. בשנים האחרונות גם די ירדנו מעניין העוגיות - היה לה קשה לעמוד וללכת. אבל אני זוכרת את עוגיות הסבתא שלה, ואני אוהבת אותה על כך שהיא ייצרה לי ולשאר הנכדים שלה זכרונות כאלה.
אמרתי לכם שהיא הייתה חכמה.

צימוקים - הפתעה טעימה או מקור כל
הרוע בעולם? (אם אתם בדעה השנייה אפשר
להשמיט אותם מהמתכון)

היא חסרה לי. לא בצורה מעורפלת כזאת של "אוי חבל אני מתגעגעת", אלא בנקודות מאוד אמיתיות וקונקרטיות. חבל לי שהיא לא קוראת את הבלוג שלי. איך היא הייתה נגנבת שנכדה שלה כותבת בלוג אוכל בעברית. ברור לי שהיא הייתה משאירה הודעות מביכות בעברית המעט תנ"כית שלה ותמיד חותמת בגאווה כ"סבתא".
חבל לי שהיא לא הייתה בחתונה שלי, שהיא לא פגשה את אישי, אבל טוב נו, אלה כבר כאבים סטנדרטיים של נכדה שאיבדה סבתא קרובה.

אני לא יודעת אם מישהו שמר את המתכון המדוייק שהיא השתמשה בו, זה גם לא ממש משנה. היום אביא את הגרסא שלי לעוגיות קוואקר, עם צימוקים, שוקולד וקינמון. כל עוד השילוב הזה נמצא הזכרון נשמר.
הרבה זמן אני בחיפוש אחר מתכון טוב לעוגיות קוואקר שמבוססות על שמן, ללא חמאה או מרגרינה. אלה עוגתיות מדי, אלה יבשות מדי... בשבוע שעבר נתקלתי במתכון לחיתוכיות קוואקר עם שכבת שוקולד באמצע. הם יצאו לא רע, לאחר כמה שינויים מצידי, אבל חשבתי לי שהבצק, עם השינויים שעשיתי, עשוי לנפק את עוגיות הקוואקר שחיפשתי. אכן, מצאתי את מבוקשי - עוגיות מעט פריכות מבחוץ, רכות מבפנים, מלאות בשוקולד וצימוקים, ומפיצות ריח נפלא בכל הבית. מומלץ!

עוגיות קוואקר עם צימוקים, שוקולד וקינמון (ללא מרגרינה) 
מאת: בישול בזול (מבוסס במעומעם מאוד על המתכון הזה)
כמות: כ-45 עוגיות
עלות: כ-13 ש"ח

מרכיבים:
1/2 כוס צימוקים
2 כוסות קוואקר
1.5 כוסות סוכר חום
1.5 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית קינמון
3/4 כוס שמן
2 ביצים
80 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה:
מניחים את הצימוקים בקערה, מכסים במים חמים ונותנים להם להתרכך קצת.
בזמן שהצימוקים מתרככים מכינים את הבצק. מערבבים בקערה את כל המרכיבים היבשים: קוואקר, סוכר חום, קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח, וקינמון.
מוסיפים את השמן והביצים (רצוי לטרוף מעט את הביצים לפני ההוספה. אפשר לעשות זאת בכוס בה מדדתם את השמן, שלא תצטרכו לשטוף עוד כלי), ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
קוצצים את השוקולד (ראו פה להמחשה), מסננים את הצימוקים מהמים ומערבבים את שניהם לתוך הבצק.
יוצרים כדורים בגודל שבין מסטיק עגול לאגוז מלך ומניחים על תבנית משומנת עם מרווח של כמה ס"מ בין כדור לכדור. לא להיבהל אם הבצק קצת מתפרק ולא מחזיק. הוא מתייצב יותר באפייה, על דאגה.
אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 8-12 דקות עד שהעוגיות מתרחבות ומזהיבות מעט.
תנו לעוגיות להתקרר כמה דקות לפני שאתם מורידים אותם מהתבנית, שלא תתפרקנה.

מה עושה פה מיכאלנג'לו? תגלו בקרוב...