יום שישי, 23 בדצמבר 2011

מה עושים עם סופגניות מיותרות?

האיש הכניס לי ג'וק לראש שאני חייבת להעלות מתכון שעושה שימוש בכל הסופגניות המיותרות שנשארות אחרי המסיבות בחנוכה. אתם יודעים למה אני מתכוונת... כשעורך המסיבה בליל נר שמיני מחליט שצריך לקנות שתי סופגניות ג'מבו לכל משתתף, כולל תינוקות - כי מה אם עד עכשיו הם לא אכלו מספיק?? זו ההזדמנות האחרונה! אין מצב שנמאס להם והם לא רוצים יותר לראות סופגנייה בחיים!
את הסוף כבר כולם מכירים - כמה שעות לאחר מכן מוצא המארח את עצמו עומד ליד הדלת עם צלחת ענקית של סופגניות, משדל את ההולכים לקחת כמה הביתה כשהם מצידם מנסים להימנע מכך בכל דרך אפשרית.
האם מישהו חשב פעם על איך הסופגניות מרגישות במצבים כאלה? לפני שנייה הן היו מלכות המסיבה, תפוחות ריחניות ורעננות, ופתאום כולם רוצים רק להיפטר מהן. לא יפה! וגם בזבוז, כמובן.

אז אם נתקעתם, אה... סליחה, זכיתם, גם אתם בכמה סופגניות מיותרות מאתמול או שלשום שכבר לא ממש מפתות אתכם, הנה רעיון למה לעשות איתן.
מכירים פודינג לחם? פודינג לחם, או ברד פודינג, הוא מעין פשטידה מתוקה, שעשויה בדרך כלל משאריות של לחם, חלב או שמנת, ביצים וממתיק (סוכר, סירופ מייפל, גולדן סירופ וכדומה). לפעמים מוסיפים פירות יבשים או טריים, לפעמים תבלינים כמו קינמון וג'ינג'ר, יש הרבה שכלולים ווריאציות. אחד הגרסאות המושחתות במיוחד עושה שימוש בדונאטס שעבר זמנם. רוב הבלוגרים שראיתי שהעלו מתכונים בסגנון, קנו דונאטס במיוחד ותהו למה לעזאזל שלמישהו יהיו שאריות של דונאטס שאף אחד לא אכל. נראה לי שריבוי מסיבות החנוכה עונה על השאלה הזאת עבורנו. לכן, בחמישי החולף, בתום המסיבה במשרד, מצאתי את עצמי ממלאת שקית סופר בסופגניות שנותרו, במקום לחלוף על פניהן בבוז הרגיל.
מהמעי שלהם אכין מנשא חסין למים,
ומעצם האגן אגלף תרווד, שלבטח יעלה את המעמד שלי בשבט
(אני מתנצלת אם זה נשמע לכם דוחה אבל ממש ככה היא
מדברת בספר. זר לא יבין זאת.)

מכיוון שבדונאטס אין ריבה, ומכיוון שהיה מדובר בסופגניות הפושטיות ביותר, עם כמויות ענק של ריבה תעשייתית לא מלהיבה במיוחד בטעמה, החלטתי לרוקן את הסופגניות מהריבה לפני ההכנה. לרוקן זו אולי מילה עדינה מכדי לתאר את הטבח שהלך שם. אם קראתם אי פעם את ספר הטראש האהוב עלי - "שבט דוב המערות", בטח זכורות לכם הסצנות של הציד, ושל... איך נאמר? ביתור ועיבוד החיות הניצודות. הרגשתי קצת כמו אֵיילה, ושהרגע צדתי וטבחתי בלהקה נודדת של סופגניות פרא.

בכל מקרה, אם בידיכם סופגניות פושטיות עם ריבה שאתם לא מחבבים במיוחד, כדאי לרוקן אותן, כדי שהריבה לא תשתלט על הטעם. אם הריבה טעימה לכם, או שזכיתם בסופגניות ריבת חלב (או טעם אחר שמשתלב עם תפוחים), הרגישו חופשי לדלג על הריקון, ופשוט לחתוך/לקרוע את הסופגניות לקוביות כמו שהן.

הפשטידה יוצאת ריחנית, תפוחה מעט וורדרדה (אם השתמשתם בסופגניות עם ריבה), עם טעם מעודן של תפוחים מקורמלים, וכמובן של סופגניות. כך שאם סופגניות יוצאות לכם מכל החורים ואתם חושבים שתקיאו אם אפילו תריחו עוד סופגנייה, לא כדאי להכין את הברד פודינג הזה. בואו נבהיר זאת יותר בבירור:
אזהרת בישול בזול: אל תכינו את הפשטידה הזו אלא אם כן אתם באמת חושבים שמישהו יאכל אותה. אם הצלתם שמונה סופגניות והכנתם מהן פשטידה שאף אחד לא רצה לגעת בה ושנזרקה אחר כבוד, בזבזתם גם את הסופגניות וגם את יתר מרכיבי הפשטידה שהתווספו אליה. חבל. בטח ובטח אל תחזרו אלי כדי להתלונן שיש לפשטידה שעשויה משמונה(!!) סופגניות, טעם של סופגנייה ושנמאס לכם מסופגניות. הוזהרתם.

אם אתם לא יודעים אם תאהבו או לא, או אם אין לכם מספיק סופגניות, אפשר בקלות להכין חצי כמות.
אז... עדיין רוצים מתכון? קבלו:

פשטידת סופגניות (ברד פודינג)
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון שפורסם בעיתון בון אפטי ומעוד כמה מתכונים בסגנון ברחבי הרשת
עלות: כ-8 ש"ח (בהנחה שהסופגניות בחינם, בטח יש מישהו בסביבה שישמח שתיקחו לו כמה)
כמות: כ-12 מנות


מרכיבים
8 סופגניות בינוניות (או כמה פחות אם הסופגניות שלכם גדולות, לא ממש חשוב שהכמות תהיה מדוייקת)
2 תפוחים (רצוי חמוצים)
1/4 כוס סוכר חום
10 גרם חמאה
2 כוסות חלב
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל


הוראות הכנה
חוצים את הסופגניות ומרוקנים את הריבה אם צריך, וחותכים או קורעים את הסופגנייה לחתיכות של כ-4 ס"מ. 
מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מעבירים את התפוחים לכלי המתאים לבישול במיקרוגל, ומבשלים במשך 2 דקות. מוציאים, מערבבים ומחזירים לעוד דקה, עד שהתפוחים מרוככים ברובם. מערבבים פנימה את הסוכר החום והחמאה.
טורפים בקערה את הביצים, ומערבבים פנימה את החלב, והווניל.
מעבירים את קוביות הסופגנייה והתפוחים לתבנית אפייה בינונית משומנת קלות, ושופכים את תערובת הביצים מעל. מערבבים ומועכים מעט את התערובת כדי לוודא שכל פיסות הסופגנייה הוספגו.
אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, כחצי שעה, עד שהפשטידה מזהיבה.
מגישים חם, רצוי מיד, ורצוי עם גלידת וניל.





12 תגובות:

  1. אויש זה מקסים! והצילומים נהדרים
    נראה יאמי

    השבמחק
  2. את נהדרת ! נקודה :)
    אוהבת בראד פודינג , אוכל מנחם ..

    השבמחק
  3. טל - תודה חמודה :)

    חני - תודה! טוב לדעת שאני לא היחידה שחושבת שזה טעים. ולא הכרתי את הבלוג שלך, נעים להכיר :)

    פורמלג - אין לך מושג כמה תובנות ואסוציאציות גרוטסקיות צונזרו מתוך הפוסט הזה, לטובת קוראי השפויים.

    השבמחק
  4. אני לא ממש יודעת איפה להתחיל, אז אני פשוט אטיח בך ברצף את כל מה שיש לי לומר. here goes:
    הטבח שביצעת בסופגניותייך המסכנות מזעזע, בעיקר התיאור מתחת לתמונה עם כל הריבה (מה זה הספר הזה?! נשמע כמו "בעל זבוב" על ספידים) התמונה האחרונה - צריכה להיות מוגבלת לילדים מגיל 13. לפחות. ואני כנראה לעולם לא אוכל להסתכל על סופגניות באותה הצורה, עכשיו שאני יודעת שלחלק מהן קוראים משה. התמונה הראשונה יפה יפה. והמאפה באופן כללי נשמע ונראה טו-אוב (כמובן שאני כנראה לא הייתי נוגעת בו אפילו אם היו רק שאריות של ריבה.. אבל אני מתבגרת אט אט. אולי הייתי מצליחה לאכול מסביב).
    אה, וסיפור משלי: פעם עבדתי במקום שכל כמה שבועות היינו צריכים להישאר עד אחת עשר בלילה, נראה לי, סוג של משמרת. אז היו דואגים לנו לכל מיני קרואסונים וזה. פעם אחת עשיתי מעשה, הרמתי את הכפפה (יותר נכון, את המכסה של קופסת המאפים), נטלתי שקית ניילון ריקה ומילאתי אותה בקרואסונים שונים, משונים, ישנים ויבשים. הלכתי הביתה, שמחה וטובת לבב (בכל זאת, לא כל יום הוא היום בו גנבת בפעם הראשונה בחייך..) והכנתי ברד פודינג מקרואסונים (לפי מתכון של קרין גורן). זה דוחה ומהמם בדיוק כמו שזה נשמע. חברות באו ללמוד אצלי באותו יום, ובמשך שעות פשוט עמדנו שלושתנו במטבח שלי, רכנו מעל התבנית וקילפנו עוד ועוד שכבות של הקרואסון פודינג.

    אז לסיכום: את נוראית ונהדרת. לקחת משהו שומני ומשמין, להוסיף לו עוד דברים ולאפות על מנת לקבל משהו עוד יותר שומני ומשמין זה תמיד רעיון טוב. ולגנוב ממקום העבודה זה בסדר, כל זמן שמדובר באוכל תעשייתי ישן ולא טעים שהיה נזרק לפח בכל מקרה.

    השבמחק
  5. מה אומר, כנראה שמאפים מטוגנים מוציאים ממני את הצדדים האפלים שבי. אבל, אם זה יקל עליך אני יכולה לשלוח לך גרסא של התמונה עם שם אחר. מה שתזמיני. חיים? יוסי? אולי מור? ;)
    זה נשמע כמו שימוש מעולה לקוראסונים. בפעם הבאה שאתקל בכמה מיותרים אעשה זאת. בטח יש להם טעם פחות דומיננטי מסופגניות.
    האמת, הם נורא שמחו שגנבתי. ביום ראשון הם ממש ביקשו שאקח שוב (סירבתי בנימוס אך בתקיפות). זה מקל על המצפון כי צריך לזרוק פחות.
    חג שמח בובה!

    השבמחק
  6. סוף כל סוף קראתי את זה. מוכשרת כתמיד, אבל אוי הקלוריות!!!
    הרעיונות שלך פשוט מופלאים!
    כל הכבוד!!!
    NS

    השבמחק
  7. "להקה נודדת של סופגניות פרא" - נשפכתי מצחוק. :-D
    התמונה בסוף אדירה.

    השבמחק
  8. גם אני מדור 'שבט דוב המערות' ואני מבינה על מה את מדברת....את כותבת נהדר וכיף לפתוח ככה את הבוקר. שבת שלום

    השבמחק
  9. תודה לך עמליה :) שבוע טוב!

    השבמחק
  10. וואוו, הפלת אותי מצחוק עם תיאורי 'שבט דוב המערות'... אני מתגלגלת מצחוק מול המסך איזה רבע שעה. את כותבת נפלא, תודה רבה! :)

    השבמחק
  11. איזה כיף לי שכולם מפרגנים לי על העדפותי הזבליות ולא נוטשים ברגע שהם מגלים את הרגלי הקריאה הנלוזים שלי :)

    השבמחק