Take that טייק אווט!

לאורך כל חיינו, כמעט בכל מקום , יש מישהו שמנסה למכור לנו אוכל שאנחנו לא באמת צריכים. 

ביסודי ובתיכון יש את הקיוסק שממוקם, איזה יופי, ממש ליד הבוטקה של השומר בכניסה. בסוף המסלול בטיול השנתי יש את הגזלן. בים יש את מוכר הארטיקים. בצבא יש שק"מ. באוניברסיטה יש קפיטריות, מכונות שתיה שפזורות ברחבי הקמפוס, ופיצוציות ליד הדירה השכורה - למאנצ'יז שתוקפים בשלהי לילה לבן של חרישה. בעבודה יש מבחר של מסעדות, בתי קפה וטייק אווי. כמה נוח!

כל כך קינאתי בילדים בכיתה שלי שכל יום היו קונים סנדוויץ' או בייגלה בקיוסק לארוחת צהרים. אבל ההורים שלי גידלו אותנו במנטליות של חסכנות - אוכל מחוץ לבית קונים רק בתור צ'ופר מיוחד או אם ממש נתקעים. הוי הבאסה של הילדות! למה אחרים קיבלו כל יום כמה שקלים בתיק, ואני קיבלתי רק שקית ניילון עם כריך? ועוד בלי ממרח שוקולד כי זה לא בריא! 

עם השנים השלמתי עם מר גורלי, והפנמתי את המסר. למה שאבזבז חצי מהכסף שהרווחתי בבייביסיטר בעמל רב על ארוחת צהרים בחוץ כשעוד שעה אגיע הביתה? יכול להיות שההורים שלי סירבו לתת לי כסף לקיוסק כי הם ניסו לחנך אותי לאחריות כלכלית, ולא כי הם היו קמצנים שרצו למרר את חיי? המממ...

עכשיו שאני עובדת בעבודה של גדולים עם בית של גדולים והכל, העניין קצת יותר מסובך. אני מחוץ לבית כל היום, ואם אין אוכל במקרר בבוקר, כנראה שהוא לא פשוט יופיע שם בערב כשאני מגיעה הביתה. כל כך קל לי להגיד לעצמי- יאללה, אני ילדה גדולה, אני עובדת למחייתי, אני יכולה לפרגן לעצמי ארוחת צהרים קנויה. במיוחד כשאצלנו יש הסדר בו המעסיק משלם 50% מהעלות. אז מה, לא מגיע לי להוציא 18 שקל על ארוחת צהרים? ומתי בדיוק אני אכין לעצמי אוכל לעבודה? אני יוצאת מהבית בריצה כל בוקר, וברור שכשמנסים להספיק לאוטובוס אין זמן להתחיל לתכנן תפריט, לחטט במזווה, לחתוך, לבשל, לחכות שיתקרר ולארוז.
אז אכן, לפעמים אני באמת מפרגנת לעצמי, אבל בואו נודה באמת, חמגשית של טייק אווט זה לרוב לא פרגון כזה גדול. זה יקר. זה מלא שמן ומלח ומונוסודיום גלוטמט. לא ברור מתי זה הוכן. וזה עושה צרבת (איזה צחוקים זה כשכולם בעבודה מזמינים חומוס מאותו מקום ואז כולנו סובלים ביחד מצרבת כלל משרדית). סך הכל זה אוכל שרק קצת יותר טעים מאוכל של צבא רק שבטייק אווט אתה משלם על תענוג האכילה.

זה נחשב מתוק או חלבון?
(גילוי נאות: מעולם לא הקשבתי לטייק דאט
ואת התמונה מצאתי בגוגל)

אני משתדלת לפחות בחצי מהזמן להביא אוכל מהבית. לפעמים זה יותר קל- אחד מאיתנו מבשל במהלך השבוע, או שיש שאריות משבת. אבל בשלב כלשהו נגמרים השאריות ואתה מוצא את עצמך עומד מול המקרר בלחץ של הבוקר ומנהל מונולוג מהיר: "כן, אז אמנם נשאר איזה חצי שניצל באחורה של הפריזר, אבל זה לא יחזיק אותי עד הערב. צריך להוסיף לזה פחמימה, או ירק או משהו... טוב לא משנה. אני פשוט אזמין."

כדי להתמודד עם הפיתוי להתעצל ולהזמין אוכל, סיגלתי לעצמי שיטה להרכבת ארוחת צהרים ביתית מהירה, ואפילו בריאה, ממה שיש במקרר. אני קוראת לזה "ירוק, מתוק וחלבון" (קליט, אני יודעת). זה הולך ככה:
מקדישים 2 דקות לאיתור המרכיבים בשעת היציאה מהבית. 

לוקחים טאפרוור בגודל מתאים ואליו מכניסים:
1. ירק עלים כלשהו - חופן עלי תרד או מיקס עלי בייבי, כמה עלי חסה ערבית, פלח כרוב, וכד'.
2. פרי או ירק מתוק - תפוח, תפוז, אפרסק, אשכול ענבים, חמוציות מיובשות, עגבניה או גמבה מתוקה... מה שיש.
3. חלבון - שניצל מהמקפיא, פולקע מאתמול, כמה פרוסות פסטרמה, קופסת שימורי טונה או גרגרי חומוס, נבטוטים, גוש גבינה בולגרית או פטה... בטח יש לכם משהו במקרר שעונה על הדרישות.
לא צריך להכין, לחתוך או לשטוף פה כלום, רק לזרוק לקופסא ולעוף מהבית. אם אין לכם סכין בעבודה, קחו גם סכין.
שלוש דקות לפני שאוכלים צהרים שוטפים וחותכים את הירוקים ואת הפרי/ירק ומחזירים לטאפרוור (או לקערה, אם יש לכם בעבודה). מחממים את החלבון (אם צריך, ואם יש לכם מיקרוגל), חותכים ומוסיפים לסלט.
זהו.
נשמע לא מרשים במיוחד, אבל תחשבו על השילובים שאפשר לעשות:
סלט עלי בייבי עם עוף ואפרסק
סלט תרד עם ענבים ופטה
סלט כרוב עם עגבנייה וטונה
בשבוע שעבר ניצלתי שתי פרוסות אחרונות של פסטרמת הודו ביתית והכנתי סלט תרד עם הודו ותפוחים. אין סוף לאפשרויות.
ואיך אפשר לשדרג את הארוחה? רוטב לסלט כמובן. אם יש לכם מקרר בעבודה קחו צנצנת קטנה של ויניגרט ביתי לשדרוג הסלטים שלכם לאורך השבוע. גם סתם מיץ לימון יעזור. אפשר גם לגנוב לעמיתים לעבודה איזה רוטב או שקיק סויה מההזמנה שלהם. ממילא תמיד נותנים יותר מדי.

כדי שכל העניין הזה יעבוד, צריך רק מעט תכנון מוקדם. וודאו שאתם מצטיידים מראש בסופר במצרכים הנדרשים, כדי שברגע האמת תמיד יהיה לכם ירוק, מתוק וחלבון במקרר (או במזווה). כמה שניות בסופר לזכור לזרוק חבילת עלי בייבי וכמה פירות לעגלה + שתי דקות בבוקר לאתר את כל המרכיבים + שלוש דקות לחתוך ולהרכיב = ארוחת צהרים מזינה וזולה הרבה יותר מטייק אווי. בונוס: זה גם טרי יותר. השד יודע כמה זמן הפיצה/סלט/סנדוויץ' של שכנכם לשולחן, שהזמין טייק אווי, ישב במקרר או בויטרינה לפני שהוא הגיע אליו. לכם יש סלט טרי ורענן שיד אדם מלבד שלכם לא נגעה בו.

טרי ורענן, ללא מגע יד של עובדי מטבח מפוקפקים

אני לא פה כדי להגיד לכולם להפסיק עם הטייק אווט למשרד תכף ומיד. יש לחץ זמן, יש אילוצים, אתם עובדים כדי שיהיה לכם כסף לאוכל... אני יודעת. אבל אם המטרה היא לחסוך בכסף (והמעביד לא משלם לכם על הארוחה), ארוחות צהרים קנויות הם מקום שקל לחסוך בו, והרבה. תחשבו על זה - יש 22 ימי עבודה בחודש ממוצע. אם אתם מוציאים 20 ש"ח על אוכל כל יום (ויש כאלה שמוציאים הרבה יותר...) אתם מוציאים 440 ש"ח בחודש על ארוחות צהרים. בא לכם לחסוך 220 ש"ח? תביאו מהבית חצי מהזמן.  

מכיוון שאי אפשר להשאיר אתכם בלי מתכון, הנה מתכון לויניגרט פשוט וטעים שאפשר להרכיב ולזרוק לצנצנת תוך פחות משלושים שניות. אם יש לכם דקה וחצי (אולי היום יש טרמפ לעבודה?) הוסיפו את הג'ינג'ר והשום, אבל הויניגרט טעים גם בלעדיו. חומץ האורז הוא לא חובה, אבל מוסיף המון, ובכלל הוא הולך טוב בשלל מאכלים אסייתיים. אם אתם אוהבים את הסגנון, שווה להשקיע ולרכוש. אפשר למצוא חומץ אורז באיזור המוצרים האסייתיים בסופר. 

ויניגרט אסייתי מתקתק

מאת: בישול בזול

עלות: כ-2 ש"ח

כמות: יספיק ל- 3-4 סלטים אישיים, או לסלט גדול

מרכיבים:

1 כף חומץ אורז (או חומץ רגיל אם אין לכם חומץ אורז)

1 כף רוטב סויה 

1 כף סילאן או דבש

1 כף שמן (אפשר גם 1/2 כף אם אתם מנסים להפחית קלוריות)

3 טיפות שמן שומשום

אם יש לכם יותר מ-30 שניות הוסיפו גם:

1 שן שום קטנה קצוצה דק

מעט ג'ינג'ר טרי קצוץ, ככמות השום

הוראות הכנה:

מוסיפים את כל המרכיבים לצנצנת קטנה, מנערים, ומוסיפים לסלט לפני ההגשה.

לצורך הצילומים הרכבתי סלט ממה שיש במקרר לפי הכללים - ירוק מתוק וחלבון.
בסלט הזה יש תרד, תפוח וגבינת בולגרית שנשארה משבועות

הסלט שלכם בחיים לא יגיע מסודר כזה יפה אם הוא מגיע עם שליח על אופנוע

ומה אתם עושים קוראים יקרים? מה אתם מביאים לעבודה/לימודים? יש לכם רעיונות טובים וחסכוניים לאוכל מחוץ לבית?

אנטומיה של עוגת גבינה זולה

מסקנותיי מהשבועות האחרונים: יש הרבה מתכונים לעוגות גבינה באינטרנט. המון. יש כל כך הרבה מתכונים שזה מבלבל. בסך הכל מדובר בעוגת גבינה. כל מה שצריך זה מוצר חלב גבינתי כלשהו, קצת סוכר, קצת ביצים, אולי קצת קמח וזהו, לא? אבל כמה זמן אופים? עם אמבט מים או בלי? עם חום אחיד? אולי חום גבוה בהתחלה ונמוך בסוף? אולי להיפך? ורגע, איזה גבינה? גבינת טוב טעם? מסקרפונה? ריקוטה? גבינת שמנת? גבינה לבנה? ואיזה אחוז שומן? 3%? 5%? 9%? אולי תערובת? אההה!!!


אני לא יכולה להגיד לכם איך לבחור את המתכון הטעים או המוצלח ביותר. לשם כך צריך היכירות עם ההעדפות של קהל האוכלים, קצת הבנה ביחסים הרצויים בין המרכיבים השונים, ובעיקר נסיון.
אבל פה זה בישול בזול, ואני כן יכולה להגיד לכם איך לבחור מתכונים זולים יותר לעוגות גבינה. 
שבועות הוא חג מתעתע מבחינת עלויות. לכאורה, אין בשר, אז זה זול. ובכן, כמו שאומרים הצעירים המדליקים, אז זהו שלא. גבינה יכולה להיות עסק יקר. וכשמתחילים להתעסק בעוגות גבינה עם שוקולדים ושמנות וגבינות מסוגים שונים, העלויות יכולות ממש להרקיע שחקים.


אז איך בוחרים מתכון בעלות שפויה, בלי להצטייד במחשבון צמוד וחבר טלפוני ליד מקרר הגבינות בסופר?
נו פיר! בישול בזול בעיר, ואת העבודה הקשה עשיתי בשבילכם.
אם נדע כמה עולים הרכיבים היקרים יותר במתכוני עוגות הגבינה נוכל לסרוק מתכונים, להעריך את מחירם, ולהחליט במהירות האם הם נמצאים בתקציב שלנו או לא. 
לצורך התרגיל, הבה נקבע רף של 20 ש"ח. אני רוצה עוגת גבינה ב-20 ש"ח או פחות. בלתי אפשרי? ממש לא. עד סוף הפוסט יהיו לכם שנים כאלה.


נתחיל בכמה נתונים:
(המחירים לאריזה בגודל סטנדרטי אם אין ציון משקל, המחירים על פי אתר שופרסל ישיר. מן הסתם יש שונות במחירים בחנויות שונות, אבל נסתפק במחירים האלה כי מדובר בהערכה בלבד.)


גבינה לבנה 250, 500, 750 גרם: 7.49 ש"ח, 13.29 ש"ח, 19.19 ש"ח בהתאמה.
גבינת טוב טעם: 10.49 ש"ח
מסקרפונה: 21.99 ש"ח
ריקוטה: 15.99 ש"ח
שמנת להקצפה: 8 ש"ח 
שמנת חמוצה: 2.35 ש"ח
גבינת שמנת 30%: 13.19 לאריזת גבינת נפוליאון (220 גרם), או 4.89 ש"ח ל-100 גרם במעדנייה, או, אם אתם מכינים בעצמכם משמנת חמוצה כמו שהסברתי לפני 2 פוסטים, כ-4.7 ש"ח לכמות קרובה לזו שבאריזת נפוליאון.
חמאה 100, 200 גרם: 3.7 ש"ח, 7.4 ש"ח בהתאמה.
ביצים: פלוס מינוס 1 ש"ח לביצה 


מהנתונים הללו אנחנו כבר יכולים להסיק כמה מסקנות: עוגת גבינה שעשוייה מגבינת מסקרפונה תהיה, ככל הנראה, יקרה מאוד. גם עוגת גבינה מריקוטה תהיה לא זולה. גבינת טוב טעם או גבינה לבנה זו כבר אופציה יותר שפויה, ושמנת חמוצה (או שמנת חמוצה מסוננת במקום גבינת שמנת 30%) היא האופציה הזולה ביותר, וזה מובן. מדובר במוצר בפיקוח. 

בואו נתחיל בתרגיל קטן: מה לא עונה לקריטריוני המחיר שקבענו?

נקח לדוגמא עוגת גבינה ושוקולד לבן עם פירורים של ניקי ב. זו עוגה נפלאה. גרפתי מחמאות מקיר לקיר כשהכנתי אותה. אני מרשה לעצמי להשתמש בעוגה הזו בתור דוגמא של "מה לא", רק כי אני יכולה להגיד לכם מנסיון כמה היא טעימה, שלא תחשבו שאני מנסה להשמיץ את המתכון או לרדת עליו. אז בואו נסתכל על המרכיבים:

200 ג` חמאה קרה
200 ג` קמח (כוס וחצי פחות כף)
100 ג` סוכר (חצי כוס)
2 חלמונים
200 ג` גבינת שמנת 30%
500 ג` גבינה לבנה 9%
150 ג` סוכר (3/4 כוס)
500 מ"ל שמנת מתוקה (2 קופסאות)
150 ג` שוקולד לבן (חבילה וחצי)
14 ג` ג`לטין
רבע כוס חלב



עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 200 גרם חמאה, גבינת שמנת, גבינה לבנה ו-2 שמנת מתוקה. לאן הגענו? 

7.9 + 4.89*2 + 13.29 + 8*2 = 46.79 ש"ח

כלומר, הגענו לכמעט 47 שקל רק על מוצרי החלב. על אף חיבתי העמוקה לעוגה הזו (שאם הפרוטה מצויה בכיסכם, אני בהחלט ממליצה לכם להכין אותה), היא לא עוברת את מבחן העוגה בפחות מ-20 ש"ח. 

בואו נסתכל על עוד מתכון, עוגת שמנת, גבינה ואפרסק מהבלוג CooknBake. מעולם לא ניסיתי את המתכון, אבל מדובר בבלוג מוכר ופופולרי שהכנתי ממנו דברים בעבר ושאני סומכת עליו. הנה המרכיבים:

100 גר` חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 כוס קמח תופח

2 כפות סוכר

1 חלמון

1 כף גבינה לבנה

אפרסק או משמש משומר

סוכר חום

3/4 כוס סוכר

3 חלבונים

2 חלמונים

כף וחצי גדושות קורנפלור

2 שמנת חמוצה

1 גביע גבינה לבנה 250 גר` (פחות כף מהבצק למעלה..)

עבור אילו מרכיבים יש לנו נתוני מחיר? 100 גרם חמאה, 3 ביצים, 2 שמנת חמוצה ו-250 גרם גבינה לבנה. לאן הגענו?
3.4 + 3 + 2*2.35 + 7.49 = 18.59 ש"ח.
קשה להגיד שהעוגה את מבחן הפחות מ-20 ש"ח - עדיין לא חישבנו את עלות הפירות ויתר המרכיבים, שבטח עולים יותר משקל וחצי. אבל ללא ספק יש שיפור. להערכתי אפשר להגיע לעלות כוללת של קצת יותר מ-25 ש"ח. לא רע בכלל בשביל עוגת גבינה חגיגית שנראית גם מאוד טעימה.


יאללה עוד אחד! הפעם, קאפקייקס שוקולד במלית גבינה של בצק אלים.
הנה המרכיבים:

1 וחצי כוסות קמח
1 כוס סוכר (לבן, חום, או חצי חצי)
רבע כוס קקאו
1 כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח
שליש כוס שמן צמחי
1 כף חומץ
1 כפית תמצית וניל
1 ושלושת רבעי כוס מים רותחים
חצי חבילת גבינת שמנת 30% שומן (בערך 110 גרם)
רבע כוס סוכר
1 חלמון
כף גדושה קמח
חצי כפית תמצית וניל
שוקולד צ'יפס


אמנם הרבה מרכיבים, אבל אין הרבה שנמצאים ברשימת הנתונים שלנו. סך הכל ביצה אחת ו-110 גרם שמנת 30%, כשכל יתר המרכיבים הם זולים הרבה יותר - קמח, סוכר, וכו'. ההערכה הראשונית תתן לנו:
1 + 4.89*1.1 = 6.38 ש"ח.
מעולה! לאחר חישוב יתר המרכיבים קיבלתי מחיר כולל של כ-13 ש"ח (ובצק אלים העריכה 14 ש"ח). בשביל קינוח שבועות-י, זה ממש זול! 13 ש"ח ויש לכם קאפקייקס חמודים, גבינתיים, פאדג'יים, ומנוקדים בשוקולד צ'יפס מלמעלה. הידד לבצק אלים על מתכון טעים, פשוט וידידותי לכיס!


ההערכה האחרונה שלנו היום תתבצע על המתכון שהכנתי לכבוד הפוסט, גרסא שלי למתכון עוגת גבינה ושמרים של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן" (ייתכן שתצטרכו להירשם לאתר "על השולחן" כדי לראות את המתכון המקורי. אני ממליצה לחובבי האפייה והבישול לעשות זאת בכל מקרה. זה חינם.). 
המרכיבים המקוריים:


30 גרם שמרים טריים
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב פושר
375 גרם (½2 כוסות + 3 כפות) קמח
45 גרם (1/4 כוס פחות כפית) סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
45 גרם חמאה מומסת
600 גרם גבינה לבנה 9%
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
30 גרם (4 כפות) קורנפלור
3 ביצים
קליפה מגוררת מלימון אחד (או פחות, לפי הטעם) 


יש לנו נתוני מחיר עבור: 5 ביצים, 45 גרם חמאה, ו-600 גרם גבינה לבנה.
הערכה ראשונית: 5 + 1/2*3.4 + 13.29 + 2.64 (ה-100 גרם הנוספים של הגבינה הלבנה) = 22.63 ש"ח
לא בדיוק מזהיר. אבל, נשים לב שיש פה כמעט 16 ש"ח רק על הגבינה הלבנה (ובפועל, כנראה שיותר, כי לא מוכרים אריזות של 600 גרם גבינה לבנה). אם נחליף אותה ב-3 גביעי שמנת חמוצה, שעלותם סה"כ 2.35*3 = 7.05 ש"ח, נקבל הערכה ראשונית של 13.75 ש"ח. זה כבר יותר מבטיח. ואכן, כשאני משקללת את כל המרכיבים אני מעריכה עלות של כ-17 ש"ח בסך הכל. ווהו!


טוב, כל המספרים האלה כבר עייפו אותי (אני כל הזמן מקלידה ץ במקום . מעצבן!!), אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר פה קצת מהשיטה של בישול בזול. עם מעט איסוף נתונים ומעט חישובים, אפשר לחסוך הרבה ועדיין לאכול טוב.


ועכשיו למתכון.
מדובר בעוגת גבינה עדינה ורכה, ביתית ומשכרת עם ניחוח של בצק שמרים. כדאי.
(אני לא צוחקת אתכם. הפוסט הזה באמת היה מתיש. אין לי כוח לכתוב יותר. העוגה טעימה. תאמינו לי טוב?).


עוגת גבינה ושמרים
מבוסס על: מתכון של דורית מיינצר שפורסם ב"על השולחן", עם שינויים שלי
עלות: כ-17 ש"ח (ועכשיו אתם יודעים למה!)
כמות: תבנית עגולה אחת בקוטר 24 ס"מ לפחות, כ-14 פרוסות


מרכיבים:
לבצק:
1 כף שמרים יבשים (או 30 גרם שמרים טריים)
1/4 כוס חלב פושר (60 מ"ל)
½2 כוסות קמח
1/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/4 כפית מלח
50 גרם חמאה מומסת

למלית:
3 גביעי שמנת חמוצה
3/4 כוס סוכר
4 כפות קורנפלור
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל (או גרידת לימון מלימון אחד, אם אתם בקטע הלימוני)

הוראות הכנה:
מכינים את הבצק: ממיסים את השמרים בחלב ומעבירים לקערה (אם אתם מכינים את הבצק במיקסר, העבירו לקערת המיקסר).
מוסיפים את הקמח, הסוכר, הביצים, המלח והחמאה מומסת.
לשים בידים, או מערבלים בעזרת וו הלישה במהירות איטית, למשך 8 דקות, עד לקבלת בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומניחים לו לתפוח במקום חמים במשך שעה-שעתיים, עד שהוא מכפיל את נפחו. אל תיבהלו אם לוקח לבצק זמן לתפוח. מדובר בבצק כבד, אבל בסופו של דבר הוא תופח.
כשמסיימים להכין את הבצק, מרפדים מסננת במגבת מטבח נקייה (או בכמה שכבות של נייר סופג), מניחים בתוכה את השמנת החמוצה כדי שתגיר נוזלים בזמן שהבצק תופח.

כשהבצק סיים לתפוח מרכיבים את המלית: מערבבים את הסוכר עם הקורנפלור בקערה. מוסיפים את השמנת שסיננו ומערבבים היטב.
בקערה נפרדת, טורפים את הביצים, ומוציאים מעט לקערה בצד להברשת הבצק. מוסיפים את הביצים הטרופות ואת הוניל לתערובת הגבינה ומערבבים.
מחממים תנור ל-160 מעלות ומשמנים תבנית עגולה, פיירקס או קפיצית, בקוטר 24 ס"מ לפחות.
לשים מעט את הבצק ומחלקים אותו לשני כדורים: האחד בגודל שני שלישים מהבצק והשני בגודל שליש. מרדדים את כדור הבצק הגדול לעיגול שיכסה את התבנית כולל הדפנות. מניחים את הבצק בתבנית ויוצקים פנימה את תערובת הגבינה. מרדדים את יתרת הבצק לעיגול בגודל העוגה. מניחים על המלית ומהדקים את השוליים. דוקרים את העוגה כמה דקירות בסכין, שיהיה לאדים מאיפה לצאת. מניחים לעוגה לתפוח כ-15 דקות ולאחר מכן מברישים בשארית הביצה.
אופים כ-55 דקות או עד שהבצק אפוי וזהוב. רצוי לאפות בחצי התחתון של התנור לפחות חלק מהזמן, כדי לוודא שגם שכבת הבצק התחתונה נאפית. 

אופים ומרגישים כמו סבתא טובה

הבטחתם עוגה

לאחר ההצלחה המסחררת של הפוסט הקודם על הכנת גבינת שמנת ביתית, שבעקבותיה לבטח חסכתם עשרות שקלים, הגיע הזמן להכין עוגת גבינה. באמתחתי שתי מתכונים שבהם אני רוצה לשתף אתכם - אחת ביתית ומעודנת, בטעם של פעם, ואחת עוגת רושם מפוצצת, מטורפת וחסרת מעצורים.
נתחיל במטורפת.
רק לפני שנתחיל, כמה הבהרות.
ראשית יש לציין, לפני שתתחילו להתרגש, שהעוגה מכילה חמאת בוטנים. אם אתם לא מחובבי הז'אנר, חבל שסתם תקראו את כל הילולי, רק כדי לגלות את כוס חמאת הבוטנים המככבת ברשימת המרכיבים. אם אתם לא בקטע של חמאת בוטנים, חפשו מתכון אחר.
שנית, כפי שאפשר להבין מההבהרה הראשונה, לא בדיוק מדובר במתכון דיאטטי. או כמו שאבא שלי אומר "בטח שזה דיאטטי. זה גורם לכולם לפצוח בדיאטה מיד לאחר האכילה". אז אם אתם מחפשים עוגה שאפשר באיזושהי צורה להגדיר אותה כבריאה, חפשו מתכון אחר.
לבסוף, העוגה מורכבת. היא דורשת זמן הכנה לא קצר ומיומנות אפייה בסיסית לפחות . יש בה 25 מרכיבים, ולפחות ארבעה שלבי הכנה מובחנים (במתכון המקורי יש שישה, אבל אפילו לי יש גבולות). אם אתם מחפשים מתכון מהיר וקל לחג השבועות, חפשו מתכון אחר.

עכשיו שהברחתי את כל הקוראים הלא רציניים, נותרנו קבוצת עילית משובחת, בעלת יותר מדי זמן פנוי ונכונות גבוהה לעלייה במשקל.
כעת, אפשר להתחיל באמת.
ובכן גבירותי ורבותי, מדובר בעוגת סופר-נום שאין כדוגמתה. לאחרונה הכנתי אותה לחברה שלי לכבוד יום הולדתה, שהסכימה, ברוחב לב ראוי להערצה, לחלוק אותו עם אורחיה. לא כל אחת זוכה לעוגה כזו לכבוד יום הולדתה, אבל הבחורה הזו מיוחדת. היא מהאלה שעוד כמה שנים יהיו לאנשים סופר מוצלחים, מגניבים ומיוחדים, ואז כולם ידעו כמה שווה להיות חברה שלה. אז אני מנסה להתחנף אליה עכשיו, לפני שהתחרות נהיית קשה מדי.

במה מדובר? ובכן, מתחילים עם בסיס גראהם קראקר ביתי - בצק פריך עם סוכר חום וקצת קינמון. ממשיכים עם שכבה נאה של גנאש שוקולד שגם מונע מהבצק לספוג נוזלים ולאבד פריכות.
אז מגיעים למנה העיקרית - מוס חמאת בוטנים וגבינת שמנת עם שברי שוקולד ובוטנים ממותקים ומתובלים.
לבסוף מצפים ברוטב קרמל, בוטנים קצוצים ושוקולד מגורר.
אני מריירת רק מלחשוב על זה שוב.


לצערי (ולמזלם של העורקים שלי) המתכון הזה לא ממש נכנס תחת קטגוריית בישול בזול. אמנם הוא לא יקר כמו כמה מתכונים אחרים לעוגות גבינה שראיתי, אבל עדיין, 40 ש"ח לעוגה זה יקר. לשם כך ייסדתי את קטגוריית ה"יקר אבל שווה את זה". מתכונים שעל אף מחירם, הם פשוט טעימים מכדי לא להעלות לבלוג. 
אני מבטיחה שעוגת הגבינה הבאה שאעלה תהיה יותר נוחה לכיס, טוב? והיי, לפחות השתמשנו בגבינת שמנת ביתית. גם חסכון של 7 ש"ח זה משהו.


במתכון העוגה המקורית יש גם שכבת גנאש שוקולד מעל העוגה, ופרחי קצפת מסביב, אבל כפי שאמרתי, בשלב הזה כבר נמאס לי להשקיע כל כך הרבה זמן בעוגה אחת. אבל שלא תגידו שלא אמרתי לכם. אתם יותר ממוזמנים להכין את הגרסא המלאה אם אתם מעוניינים בכך, ובכל מקרה, שווה לעיין בפוסט המקורי. יש שם הסברים מפורטים ותמונות יפות, כולל תמונות משלבי ההכנה.
המתכון מתוך בלוג בשם Mike's Table שאני מאוד מחבבת. יש שם מתכונים מיוחדים ומעניינים שכיף לעיין בהם ולחפש השראה. לא תמיד יש לי כוח, זמן או כסף להכין את המתכונים שלו, אבל אלה שכן שניסיתי עד כה יצאו מעולים.


עוגת מוס גבינה וחמאת בוטנים


מבוסס על: מתכון מתוך הבלוג Mike's Table עם שינויים קלים שלי
עלות: כ-40 ש"ח
כמות: תבנית קפיצית, קוטר 24 ס"מ לפחות, כ-14 פרוסות


מרכיבים:

לקלתית
1 כוס קמח לבן
1/4 כוס קמח מלא
1/2 כפית מלח
1/4 כפית קינמון 
110 גרם חמאה רכה
2 כפות סוכר חום
2 כפות סוכר לבן
2 כפות סילאן

לגנאש
1/4 כוס שמנת מתוקה
120 גרם שוקולד מריר

למוס חמאת בוטנים וגבינה
1/2 כוס בוטנים קלויים
50 גרם שוקולד מריר
1/8 כפית קינמון
1/8 כפית אגוז מוסקט
2 כפות סילאן
1+1/3 כוסות שמנת מתוקה
3 כפות אבקת סוכר
גבינת שמנת ביתית עשוייה מ-2 גביעי שמנת חמוצה (או 1 חבילת גבינת נפוליאון)
2/3 כוסות אבקת סוכר
1 כוס חמאת בוטנים עם או בלי שברי בוטנים (אני אוהבת עם)
1.5 כפות חלב

לרוטב הקרמל1/2 כוס סוכר
40 גרם חמאה
1/4 כוס שמנת מתוקה

לציפוי
(בחרו תת קבוצה כלשהי של האפשרויות הבאות. אני בחרתי בבוטנים קצוצים ושוקולד מגורר.)
בוטנים קצוצים
שוקולד מגורר
קצפת (שמנת מתוקה מוקצפת עם מעט סוכר ווניל)
גנאש (אפשר להכין לפי הכמויות של הגנאש לעיל)

הוראות הכנה:
מכינים את הקלתית:
מערבבים בקערה את הקמחים, המלח והקינמון.
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מקציפים את החמאה.
מוסיפים את 2 סוגי הסוכר ומקציפים עד שהתערובת אחידה.
מוסיפים את הסילאן ומקציפים עד שהתערובת אחידה.
מערבבים פנימה מחצית מתערובת הקמח, ואז את המחצית השניה, מערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
מעבירים את הבצק למקרר להתמצקות למשך שעה לפחות.
כשהבצק מוכן, מרדדים אותו לעלה מעט יותר גדול מגודל התבנית, מעבירים אותו בזהירות לתבנית, מהדקים את הבצק לתחתית ולדפנות ומיישרים עודפי בצק.
דוקרים את הקלתית כמה דקירות עם מזלג (שלא יתפח וישבר באפייה) ואופים אפייה עיוורת (=אפייה של הקלתית בלבד, ללא מילוי) ב-160 מעלות במשך כ-18 דקות.


תוך כדי שהקלתית מתקררת מכינים את הגנאש:
ממיסים בסיר כפול או במיקרוגל (בפולסים של 30 שניות) את השמנת והשוקולד. מערבבים עד לקבלת תערובת חלקה. שופכים את הגנאש על הקלתית, מורחים ומיישרים לקבלת שכבה אחידה. את דפנות הקלתית משאירים ללא גנאש. מעבירים את הקלתית המצופה למקרר (או למקפיא אם אתם ממהרים והולכים להכין את המוס מייד), להתייצבות הגנאש.

מכינים את מוס הגבינה וחמאת הבוטנים:
קוצצים בגסות את הבוטנים והשוקולד. מעבירים לקערה ומערבבים פנימה את הקינמון, אגוז המוסקט והסילאן. שומרים בצד.
בקערת מיקסר נקייה, מקציפים את השמנת עד לקבלת קצפת רכה. מוסיפים את 3 כפות אבקת הסוכר ומקציפים עד לקבלת קצפת יציבה אבל לא נוקשה. מעבירים את הקצפת לקערה ושומרים במקרר.
כעת, עם וו גיטרה, מקציפים בקערת המיקסר את גבינת השמנת ואת 2/3 כוסות אבקת הסוכר עד שהתערובת אחידה וחלקה.
מוסיפים את חמאת הבוטנים והחלב ומקציפים עד שהתערובת אחידה.
מקפלים את הקצפת (זו שהכנו מקודם ושמרנו במקרר) לתוך תערובת הגבינה וחמאת הבוטנים בכמה נאגלות, ואז מקפלים פנימה את תערובת  השוקולד והבוטנים.
מעבירים את המוס לקלתית ומצננים במקרר כמה שעות עד להתייצבות המוס.

מכינים את רוטב הקרמל (אפשר להכין אותו גם מראש):
מחממים על חום בינוני את הסוכר (רק את הסוכר, בלי כלום) בסיר בינוני, לא צריך לערבב תוך כדי, אפשר לנער קצת את הסיר מדי פעם. כשהסוכר נמס כמעט לגמרי ובצבע קרמלי, מורידים את החום לנמוך, ומוסיפים את החמאה בזהירות - התערובת תבעבע בעצבנות. כשהבעבוע נרגע קצת מערבבים את החמאה לתוך הסוכר המקורמל עד שהתערובת אחידה (באמת אבל. להישאר עם שכבת חמאה שלא נבלעה בקרמל זה גם איכסה וגם מעלה את הסיכוי לגושים). מורידים מהאש ומערבבים פנימה באיטיות את השמנת לקבלת רוטב חלק. אם נותרתם עם גושי קרמל שלא התערבבו לתוך הרוטב, אפשר להחזיר את הסיר לאש ולחמם תוך כדי ערבוב עד שהם מתמוססים.

מקשטים את העוגה:
מזליפים רוטב קרמל על פני העוגה המקוררת, ומקשטים בשוקולד מגורר ובוטנים קצוצים(ו/או עם גנאש ופרחי קצפת אם בחרתם להכין אותם).

וככה זה נראה אחרי טיפול הגון בקרמל, בוטנים גרוסים, ושוקולד מגורר

ומקרוב... (סליחה על האיכות. צולם בתנאי שדה)

גיבון בזול - גבינת שמנת ביתית

מצווה גוררת מצווה כך אומרים. לכן, לאחר שבת של הכנסת אורחים זכינו, עוד במוצאי השבת, לאלפי אורחות לא קרויות, שסעדו את ליבן בערימת הצלחות המלוכלכות ליד הכיור.
אכן, הגיע הקיץ, ואיתו הנמלים. תענוג.
אני שטפתי את יתר הכלים בנונשלטיות מעושה ("נשאיר את הצלחות שהן מטיילות עליהן בתור פתיון!") בזמן שהבחור בלש אחריהן בכדי למצוא מאין באו, ומאין עתידות חברותיהן לצאת לכשישמעו על הגילוי הקולינרי המסעיר. צריך להודות על האמת, לפחות יש להן טעם טוב באוכל. 
לבסוף פינינו את האיזור וריססנו את אם אמו. אחלה ערב בחרו לעצמן הנמלים. אנחנו צריכים להסתגר בחדר מפני ריח הריסוס, ואפילו לא יכולים לפתוח את החלון מפני ריחות המדורה. עשן מבחוץ, רעל תעשייתי מבפנים. מנוולות.

קטע מצחיק הספריי נמלים הזה. זה פחות או יותר גז עצבים (מעניין אם יש לנמלים מסכות אב"כ קטנות. התמונה הזו שיעשעה אותי אז ציירתי עכשיו נמלה במסכת אב"כ. היא אפילו קצת חמודה. אבל עלי להשתלט על עצמי. אסור להתחיל לסמפט את האוייב). בכל זאת, הרעל התעשייתי הזה נמכר בסופר, ליד מוצרי מאכל. שני מטר ממני קונים מתלבטים אם הם רוצים גבינת 9% או 5%, ואני מתלבטת האם אני רוצה ספריי שמצריך לבישת ביגוד מגן בעת השימוש, או סתם אחד שמצריך את הרחקתם של בני בית וחיות מחמד מהאיזור במהלך 48 שעות.

אל תראו זאת כקבילה נגד השימוש באמל"ח לא קונבנציונלי במאבק נגד מזיקים חס וחלילה. רק כוח מבינים אלה. מנסיון. 
כשהגיע הגל הראשון שצבא על גדרות המזווה שלנו, החלטנו לקרוא קצת באינטרנט על שיטות טבעיות להרחקת נמלים. כך, כשפנינו לשלום, תוך רצון ליישב בצורה לא אלימה את הסכסוך הטריטוריאלי, פיזרנו רוזמרין, חומץ וקינמון באזורים הנגועים. הלכנו לישון שמחים וטובי לב, מפזמים שירי שלום, וסמוכים ובטוחים שבבוקר למחרת האורחים יתפנו מרצון. חרף התחזיות האופטימיות של הגולשים באינטרנט שראו ישועות, מסתבר שהמזווה שלנו איננו שוודיה. הנמלים, לא רק שלא נעלמו, אלא שהזמינו חברים לכרסם איתם בצוותא את כוח הרתיעה שלנו, שתפקד יותר כמחוות פיוס חד צדדית מאוד (מסקנה: אל תתנו להם רוזמרין!). ביום למחרת קנינו תרסיס רעל מסוג זה או אחר, ומאז הן לא מטרידות יותר מדי. הן עדיין קופצות לבקר מדי פעם כשחם בחוץ, אבל לפחות אני לא פוחדת לפתוח את הארונות מחשש לגלות עוד פלישה.


למה אני מספרת לכם את זה (מלבד הרצון לקבל מעט סימפטיה)? כי לפעמים יש ימים שאי אפשר לבשל בהם. בין אם זה מחוסר זמן, חוסר גז או חשמל, או חוסר יכולת לנשום את האוויר במטבח. המתכון של היום הוא ללא בישול (הרכבתי אותו ב-2 דקות בין השטיפה לריסוס), אבל הוא עדיין מאוד מגניב, וגם עשוי לחסוך לכם הרבה כסף בתקופה הקרובה.
גבינת שמנת 30%/גבינת נפוליאון/קרים צ'יז מכירים? גבינת נפולאון עולה בדרך כלל כ-12 ש"ח ליחידה, קרים צ'יז של חברת פילדלפיה האמריקאית תעלה אף יותר. לאחרונה גיליתי שאפשר להכין גבינת שמנת בבית, במאמץ אפסי, בעלות של קצת יותר מ-4 ש"ח לאותה הכמות, תוך ניצול מחירם הזול של מוצרים בפיקוח. כל מה שאתם צריכים זה קערה, מסננת, מגבת מטבח, ושמנת חמוצה. כן, סתם שמנת חמוצה רגילה, זו שעולה 2.08 ש"ח לכל היותר. וכן, סתם מגבת מטבח. אמנם רוב המתכונים לגבינה דרשו שאשתמש בחיתול בד, אבל מכיוון שאין חיתול בד בבית ואין לי מושג איפה קונים אחד כזה, נאלצתי לנסות מגבת מטבח ומסתבר שהיא מתפקדת מצויין, לפחות פה. בונוס: גם חסכתי לכם בדיחות על החשיבות שבשימוש בחיתול נקי. אתם מוזמנים להודות לי.
גבינת השמנת שתכינו לא תהיה זהה לחלוטין לגבינות השמנת שמוכרים בסופר- היא פחות אוורירית מהנפוליאון, יען כי אין לנו מכונות תעשייתיות שיקציפו ויאווררו אותה, והיא פחות מוצקה מהפילדלפיה, כי אין לי מושג אילו מייצבים מוסיפים שם ואין לי צורך לגלות. אבל היא קרמית, עדינה, טעימה מאוד, ומקבלת באהבה תוספים כמו עשבי תיבול, ירקות קלויים, זיתים, וכד'. אווו. היא בטח תהיה ממש טעימה עם קצת סלמון מעושן קצוץ. ממממ...


מלבד היכולת להכין גבינת שמנת ביתית בכל טעם שעולה על רוחי, הגילוי הזה של גבינת שמנת ברת השגה מסעיר אותי בגלל עולם עוגות הגבינה שפתאום נפתח בפני. אם בעבר פסלתי מתכונים שכללו 3 יחידות גבינת שמנת 30% (36 ש"ח ועוד לא התחלנו לספור את המרכיבים האחרים. תגידו, אתם נורמלים??), בחג השבועות הזה אני הולכת להתנסות בכולם, ולראות איך הם מגיבים לגבינת שמנת ביתית. עד כה ניסיתי שלושה מתכונים, שניים אפויים ואחד מוס, ונרשמה הצלחה. 

אז איך עושים את זה? יקח לי יותר זמן להסביר משיקח לכם להכין. לוקחים קערה בינונית, מעליה/בתוכה מניחים את המסננת, ומעל את המגבת, כשהשוליים משתלשלים מעבר לצדי הקערה. שמים במסננת המרופדת במגבת כמה גביעי שמנת חמוצה, מקפלים את שולי המגבת מעל השמנת, מועכים קצת, ושמים במקרר ללילה כדי לתת לשמנת להגיר נוזלים. זהו. בבוקר למחרת יש לכם גבינת שמנת. היא אפילו נחלצת מהמגבת בצורה די נקייה. כעת אפשר להוסיף תוספות כיד הדמיון או פשוט לצרף אותה כמות שהיא לכריך האהוב עליכם. 


אם נחה עליכם רוח אקספרימנטלית, נסו להשתמש בה בעוגת הגבינה האהובה שלכם במקום גבינת נפוליאון יקרה- גבינת שמנת מ-2 גביעי שמנת חמוצה היא פחות או יותר שוות ערך לגביע נפוליאון אחד. אני לא מבטיחה שזה יעבוד עם כל מתכון, כי באופן מובן, לא ניסיתי את כולם, אבל שווה לנסות לדעתי. אם תאהבו את התוצאה תוכלו לחסוך עשרות שקלים בעלות עוגות הגבינה שלכם. בפוסטים הבאים אשתדל להביא כמה מתכונים לעוגות גבינה שעברו בהצלחה את מבחן השמנת הביתית.


התכוונתי להתנסות בכל מיני תוספות מעניינות לגבינת השמנת, אך כאמור, המטבח הוא לא ממש מקום שאני רוצה לשהות בו כרגע. למזלי, הטעם היחיד שכן הספקתי לנסות- שום שמיר -יצא סוף הדרך. הלחמניה הדוגמנית שאתם רואים נזללה מיד לאחר הצילומים כארוחת ערב פשוטה אך נפלאה. 



גבינת שמנת ביתית בטעם טבעי
מאת: בישול בזול
עלות: 4.16 ש"ח לכל היותר (זה היופי שבמוצרים בפיקוח...)
לגבינת שום שמיר הוסיפו עוד כמה עשרות אגורות
כמות: תקבלו בערך את כמות הגבינה שבגביע גבינת נפוליאון אחד


מרכיבים:
2 גביעי שמנת חמוצה


ציוד נוסף: 
קערה 
מסננת שמתלבשת על הקערה עם קצת רווח בין תחתית הקערה לתחתית המסננת 
מגבת מטבח נקייה


הוראות הכנה:
מלבישים את המסננת על הקערה ומרפדים אותה במגבת כששוליה משתלשלים מעבר לצידי הקערה. מרוקנים את גביעי השמנת החמוצה לתוך המסננת המרופדת, ומקפלים מעליה את שולי המגבת. נותנים לגוש השמנת העטופה מעיכה קלה להידוק, ומעבירים את כל כקונסטרוקציה למקרר. נותנים לשמנת להגיר נוזלים במשך הלילה (כ-8 שעות).
כשהשמנת מוכנה מעבירים לכלי אטום, מערבבים פנימה תוספות וטעמים אם רוצים, ושומרים במקרר.


לגבינת שום שמיר:
מוסיפים לגבינת השמנת כעשרה גבעולי שמיר שטופים וקצוצים (ללא החלק העבה של הגבעול), שן שום קצוצה, וקורט מלח. נותנים לגבינה לנוח במקרר כשעה למיזוג טעמים. משתדלים שלא לאכול הכל בכפית.


רעיונות לגיוונים נוספים: פלפל קלוי וקצוץ, זיתים מגולענים קצוצים, פסטו, סלמון מעושן קצוץ...

איך פרנק זאפה קשור לפוסט הזה? בין העונים נכונה יוגרלו 2.08 ש"ח

זבל לבן ממתק ורוד

ישנו סגנון קולינרי במטבח האמריקאי הנקרא "white trash food". מדובר לרוב באוכל עתיר שומן, סוכר, מלח וכימיקלים, הודות לשימוש המאסיבי במוצרים מעובדים. לדוגמא:

פאי תפוחים
מרכיבים:
קלתית פאי קנוייה
פחית מילוי לפאי תפוחים
הוראות:
לשפוך את המלית לתוך קלתית הפאי.
לאפות ב350 מעלות עד השחמה.

וכן:

עוגת יום הולדת
מרכיבים:
קופסת תערובת לעוגה צהובה
חבילת פרוסטינג לבן
צבעי מאכל (עדיף מסרטנים)
הוראות:
להכין את העוגה על פי הוראות היצרן.
לצבוע את הפרוסטינג בעזרת צבעי המאכל כיד הדמיון ולמרוח על העוגה.

וכן:
מטבל מקסיקני 

מרכיבים:
חבילת וולויטה (מוצר גבינה מעובד)
צנצנת סלסה קנויה
חבילת דוריטוס
הוראות:
לערבב את הסלסה והוולויטה בקערה.
להגיש עם דוריטוס.

ראו, אני הבנאדם האחרון שירד על אנשים על שימוש במוצרים מעובדים. הצד האפל שבי היה מת לרכוש חבילת פרוסטינג ולאכול אותו עם כפית לקול אנקת עורקי הנחסמים (לשם הפרוטוקול יש לציין שמעולם לא עשיתי זאת, וגם אם כן לא תוכלו בחיים להוכיח, שכן לא הייתי עושה משהו מטומטם כמו להחביא את הראיות בפריזר). למזלי אני גרה בארץ הקודש, המפגרת מרחק שנות אור אחר אמריקה הנאורה, ורוב המוצרים שאני קונה בסופר, דווקא לא היו שורדים שואה גרעינית. אבל מדי פעם בא לי קצת מהאמריקאיות הצבעונית מדי והדביקית הזאת.

הפוסט של היום מתאר נכס צאן ברזל בקולינריה האמריקאית הנמוכה- הרייס קריספיז טריטס.

נשאר לכם מרשמלו מהמנגל של יום העצמאות? מצויין! יש לכם כבר 33% מהמרכיבים.

רייס קריספיז טריטס הם ממתק קל להכנה המורכבים ממרשמלו, מעט מרגרינה או חמאה, ואורז תפוח. מתוקים, דביקים, קראנצ'יים וממכרים לגמרי, אין ילד בארה"ב שלא מכיר אותם. קונצרן קלוגס יטענו שחייבים להשתמש ברייס קריספיז המקורי, אך הריני להודיעכם שכל מוצר אורז תפוח, גם אחרון חיקויי הפיצי בהכשר הבד"ץ, יעשה את העבודה היטב.

ישנם אתרים שלמים המוקדשים לשלל הטעמים והצורות שניתן להכין בהם רייס קריספיז טריטס, כשכל אחד הזוי יותר ממשנהו (בטעם חמאת בוטנים! בצורת חללית! בטעם תות! בצורת קלסטר פניה של מישל אובמה! וכו'). בפניכם מובא המתכון הבסיסי, שאמור לצאת בצבע בז'-לבן נטרלי כצבעו של אורז תפוח. אבל מכיוון שכל חבילות המרשמלו שאני נתקלתי בהם מכילות גם מרשמלו ורוד, אלא אם כן תבררו החוצה רק את הלבנים, לטריטס שלכם יהיה גוון ורדרד. בטי קרוקר הייתה גאה.

רייס קריספיז טריטס – ממתק אורז תפוח ומרשמלו

מבוסס על: האתר הרשמי של חברת קלוגס

עלות: כ-11 ש"ח

כמות: תבנית קטנה, כ-16 ריבועים

מרכיבים:

30 גרם מרגרינה או חמאה

1 חבילת מרשמלו (180 גרם)

3.5 כוסות אורז תפוח 

הוראות הכנה:

ממיסים בסיר על אש נמוכה את המרשמלו והמרגרינה או החמאה. ניתן גם להמיס במיקרוגל- מחממים בפולסים של 30 שניות, מוציאים ומערבבים בין פולס לפולס. לי לקח 3 פולסים.

מערבבים פנימה את פצפוצי האורז

משטחים את האורז בתבנית בעזרת מרית כף, או יד משומנת (התערובת דביקה מאוד).

מקררים וחותכים לחתיכות.

עדיף לאכול באותו יום, מקסימום ניתן לשמור ליום יומיים בקופסא אטומה. אחר כך האורז כבר מאבד מפריכותו.

אפשר גם למרוח שוקולד מומס מלמעלה

ככה הם נראים ממרשמלו לבן בלבד. קצת התעצלתי לשטח את הנאגלה הזו
בצורה אחידה כפי שאתם רואים.

חמוץ, מתוק, סגול ואינדיקטור

הימים שבין פסח לשבועות הם ימים לא פשוטים לקיבה הישראלית הממוצעת. מתחילים בפסח עם ליל סדר רב רושם ומטעמים וממשיכים לשבוע חופש, עם פיקניקים, מנגלים מפגשים ומסיבות. אז יש מופלטות במימונה למי שחוגג, וגם למי שלא, כל השבוע אחרי פסח כולם בולסים פיתות, פיצות, ורוגלעך מרוב געגועים. אז תוך שבוע וחצי יש את יום העצמאות, בו אם אתה לא מבצע פעולה כלשהי של התקנת אוכל מעל מקור חום גלוי, אתה פשוט לא פטריוט ועלולים לשלול לך את האזרחות. תוך פחות משבועיים לאחר מכן יש את ל"ג בעומר שהוא גם עוד תירוץ למנגל, וגם שריקת הפתיחה לעונת החתונות. פחות משבועיים לאחר מכן, שבועות, בו, כשכבר לא נשארה אף בהמה או עוף לצלייה בכל מדינת ישראל, חוגגים עם רטבי שמנת ועוגות גבינה

כרוב זה יפה וגם בעל תכונות פרקטליות

(בעבר כבר קבלתי על המצב ואף המחשתי אותו בצורה גרפית).

לי אישית, קשה מאוד להימנע מאוכל טעים, במיוחד אם מדובר במשהו חדש שאף פעם לא טעמתי. כל הקטע של לאכול במידה לא ממש עובד כשיש מולי 7 עיקריות 10 תוספות ו-8 קינוחים. לכן, בתקופות בהן ארוחת חג רודפת מנגל רודף קבלת פנים ובר פתוח, אני אוהבת להכין תבשיל קל מבוסס ירקות כלשהו לארוחות בין לבין. ככה נותנים לקיבה להירגע קצת, מבלי להידרדר להרעבה עצמית, שאף פעם לא עובדת ממילא - אם מדלגים על ארוחת בוקר תוך שלוש שעות אתה משוכנע שצמת במשך 40 יום לפחות ואפשר כבר לפצות את עצמך בארוחת צהריים מפוצצת.


המתכון הזה לכרוב אדום עם תפוחים מתלבש טוב על הזמנים הבעייתיים הללו, בין אירוע אכילתי אחד למשנהו. התבשיל קליל אבל ממלא, צבעוני, וחמוץ מתוק עם קצת פריכות מהכרוב. בכלל לא תרגישו שאתם אוכלים מאכל דיאטטי למדי, בריא מאוד ומלא ויטמינים (רחמנא ליצלן). במקור אמורים להגיש אותו כתוספת לצד מאכלי בשר עשירים, אבל הוא מצויין גם בפני עצמו, כשלא רוצים להעמיס על הקיבה, אבל עדיין צריכים לאכול.

המתכון הוא של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian. לשמחתי מצאתי שחלקים נרחבים מהספר נמצאים בגוגל, ואני בהחלט מתכוונת לעיין בהן (אם כי, אם מישהו מחפש לתת לי מתנה אשמח לעותק קשיח). 



כרוב אדום עם תפוחים
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן מתוך ספרו How to Cook Everything Vegetarian
עלות: כ-11 ש"ח
כמות: יספיק לכ-5 מנות עיקריות, או כ-10 כתוספת


מרכיבים
2 כפות שמן 
1 ראש כרוב אדום בינוני, פרוס
3 (ניצנים? זרעים? יחידות?) ציפורן 
מלח ופלפל (השתמשתי בחצי כפית מלח ורבע כפית פלפל)
3 תפוחים ירוקים חתוכים לקוביות (אני לא קילפתי, אתם יכולים אם אתם רוצים)
1/2 כוס ציר, יין לבן, מיץ תפוחים או מים (אני השתמשתי ברבע כוס מיץ תפוחים ורבע כוס יין לבן)
1 כף חומץ או מיץ לימון (אני השתמשתי ב-2 כפות חומץ)


הוראות הכנה
מחמים את השמן בסיר גדול, מוסיפים את הכרוב והציפורן ומטגנים עד שהכרוב מתחיל להתרכך, כ-20 דקות, ומערבבים מדי פעם.
מוסיפים את התפוחים, מוסיפים מלח ופלפל ומבשלים עוד דקה או שניים.
מוסיפים את הנוזלים, מנמיכים את החום ומבשלים ומערבבים מדי פעם עד שהכרוב והתפוחים רכים אבל לא מתפרקים, כ-10 דקות.
מוסיפים את החומץ או מיץ הלימון, מנסים לדוג החוצה את הציפורן (בהצלחה עם זה...) ומגישים חם או בטמפרטורת החדר.

הלעיטני נא מן הסגול הסגול הזה

נ.ב. ידעתם שמיץ כרוב אדום הוא אינדיקטור? זאת הודות לפיגמנט האדום אנתוציאנין שמשנה את צבעו בהתאם לחומציות התמיסה בה הוא מעורב (תודה לויקיפדיה, ולחברותי שהאירו את עיני לכך אתמול). הנה רעיון לניסוי קטן, בו מייצרים מי כרוב בשלל צבעי הקשת. הידד לכימיה בבישול! 

מינגול בזול

והנה, שוב אנו מוצאים את עצמנו הולכים וקרבים לעונת המנגלים. קרניבורים יעלוזו, אוכלי בשר יגילו, וצמחונים יסגרו את החלונות, יגיפו את התריסים ויחכו לשבועות.
מפסח, דרך יום העצמאות ול"ג בעומר (בה הלך המחשבה הוא: מדורה!=>הי, אני רעב=>בלתי אפשרי לבשל דבר במדורה מלבד תפו"א שרוף =>בואו נעשה מנגל ליד המדורה!), כשהמהדרין מקפידים גם על יום ירושלים, סיבות לבטא את שמחתנו דרך צליית בשר, לא חסר.
הבעיה היא שארוחה שמרכזה, בסיסה ומהותה היא בשר, עשוייה להיות יקרה מאוד. אם אתם מתכוונים לעשות מנגל מרובה משתתפים, או רחמנא ליצלן, כמה כאלה, כדאי שכבר עכשיו תתחילו בהליכים מול הבנק להגדלת מסגרת האשראי, או לאישור הלוואה קצרת מועד.
לחלופין, אפשר לנהוג בתבונה ובאיפוק.  
הנה כמה רעיונות:


ספקו אופציות זולות לנשנוש לאורך כל המנגל
מנגלים יכולים להימשך שעות, אבל זה לא אומר שחייבים לתת למשתתפים אספקה בלתי פוסקת של בשר במשך חצי יום. הצטיידו במגוון סלטים, תוספות ונשנושים, וכן אופציות בשר זולות כמו כנפיים במרינדות שונות. בשלב כלשהו אנשים כבר אוכלים כי משעמם להם, לא כי הם באמת רעבים.


הורידו את מינון הסטייקים
האמת כואבת אבל היא צריכה להיאמר. לא חובה שכל אחד יאכל שלושה סטייקים - הם  לרוב המוצר הכי יקר במנגל. הורדה בכמות הסטייקים והחלפתם באופציות זולות יותר כמו עוף לסוגיו, המבורגרים וכדומה תחסוך לכם הרבה כסף. אפשר גם לוותר על הסטייקים לגמרי, במיוחד אם אתם מאכילים הרבה ילדים שרובם יסתפקו בכיף בנקניקיות וכנפיים. 


שפדו אותם
רוצים בכל זאת לפנק את עצמכם בקצת בשר איכותי במנגל? שפדו אותו, ושזרו על השיפוד גם כמה ירקות. כמות הבשר בסטייק אחד יכולה לאכלס מספר שיפודים אם מוסיפים לכל שיפוד גם עגבניית שרי או שתיים, פלחי קישואים, פלפלים צבעוניים ובצל. גם זול יותר, גם בריא יותר.


מתכונינו היום, שיפודי חזה עוף צלויים עם פירות העונה, ישלב כמה מהרעיונות שלעיל.
חזה עוף הוא אחד מהאופציות הזולות יותר בקצבייה, לרוב אפשר לקנות אותו ב-20 ש"ח לקילו, אבל הוא בכל זאת מכיל נטו בשר (בניגוד לחלקי עוף אחרים שהם אמנם גם זולים יחסית, אבל חצי ממשקלם הוא עצמות). לצערי, חזה עוף קיבל סטיגמה של אוכל משעמם ויבשושי. אבל חבר'ה, איכותו של חזה עוף מצביעה בעיקר על איכותו של הטבח. אם אתם לא מטבלים אותו בצורה מעניינת, הוא יהיה משעמם. אם אתם מבשלים אותו יותר מדי, הוא יצא יבש וסיבי. אל תאשימו את התרנגולת. 
במתכון הזה אנחנו משרים את העוף במרינדה מלאת טעמים שגם עוזרת לעוף לשמור על עסיסיות בעת הצלייה. נוסף על כך, אנחנו משתמשים בטריק השיפודים, ובין פיסות העוף שמים פלחי פרי שמוסיפים טעם, צבע ועניין, ועוזרים אף הם למנוע את התייבשות העוף. לא עוד חזה עוף בגריל יבש וחסר טעם!
את המתכון הזה ניסיתי עם כמה פירות- קיווי, אגס ונקטרינה. הקיווי היה מעניין ויפה, האגס היה חביב, אבל קצת פחות אסטטי, כי הוא נוטה להשחים קצת בצלייה. הנקטרינה הייתה פיצוץ, והשתדכה באופן מושלם לעוף ולמרינדה המתקתקה. אני מנחשת שגם אפרסק ושזיף ילכו נהדר במתכון הזה. אתם מוזמנים להתנסות בפירות נוספים כאוות נפשכם (מלון בגריל מישהו?). רק זכרו לא להוציא הון תועפות על פירות שלא בעונה. המטרה היא לרווח את העוף עם מוצרים זולים יותר. אל תקנו אננס ב-25 שקל ליחידה ואז תבואו לבכות לי שהוצאתם 50 שקל על שיפודים.
לשיפודים הוספתי גם פלחי בצל סגול בשביל הצבע והחריפות העדינה - לעוף לוקח פחות זמן להיצלות מאשר לבצל והבצל בשיפוד מקבל רק חצי צלייה. אם אתם אוהבים את הבצל שלכם צלוי לגמרי וללא חריפות בכלל, וותרו עליו.
עוד דבר אחרון, את השיפודים ניתן גם להכין על מחבת פסים. לדעתי הם ילכו מעולה כמתאבן מרשים וטעים לאירוח, במיוחד אם מכינים שיפודים קטנים יותר (אפשר לגזור שיפודים דקים לחצי).
  
יאללה, לכו למנגל!



שיפודי חזה עוף צלויים עם פירות העונה
מאת: בישול בזול 
עלות: כ-30 ש"ח (תלוי במחיר הפירות)
כמות: כ-15 שיפודים


מרכיבים:
למשרה-
1/4 כוס שמן
מיץ מחצי תפוז (או 1/4 כוס מיץ תפוזים)
2 כפות מיץ לימון
3 כפות רוטב סויה
3 כפות סוכר חום
3 שיני שום קצוצות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי קצוץ
חצי פלפל חריף קצוץ (למי שאוהב חריף אפשר בהחלט להשתמש ביותר)


2 חזות עוף (2 פרפרים), בערך 1 ק"ג
בצל סגול
פירות העונה: נקטרינות, שזיפים, קיווי, וכדומה, 3-4 יחידות פרי


שיפודי עץ (אומרים שיש להשרות את השיפודים במים חצי שעה לפני הצלייה. אני לא עושה את זה והם יוצאים בסדר, אז השרו או אל תשרו, לבחירתכם)


הוראות הכנה:
מנקים את החזות וחותכים לחתיכות, בערך בגודל של מסטיק עגול (ההנחיה הזו היא יותר בגדר שאיפה אידיאלית מכיוון שקשה לעשות אותם בגודל אחיד. נו, שיהיו בגודל פחות או יותר אחיד שיעלה על שיפוד).
מערבבים בקערה את חומרי המשרה (תנסו למוסס קצת את הסוכר), מוסיפים את העוף ומשרים לפחות שעתיים (אפשר ואף רצוי יותר אם יש לכם זמן), במקרר. 
כשהעוף סיים להתפנן במשרה חותכים את הפירות והבצל לחתיכות בערך בגודל חתיכות העוף, ומלבישים את פיסות העוף, הבצל, והפירות על השיפודים, לסירוגין.
צולים את השיפודים על המנגל (או על מחבת פסים), כמה דקות מכל צד עד שהעוף נראה צלוי.