מורל ופלסטלינה ביתית - גם זה בישול בזול

שלהי אוגוסט ואני נזכרת במחנות הקיץ של נערותי. הייתי חניכה וגם מדריכה בבני עקיבא, והחוויה החדירה בי ישראליות שההורים העולים שלי לא תמיד ידעו לתת.

לדוגמה, למדתי מושגים חשובים כמו "שעון בני עקיבא". הספיקה לי פעם אחת שהגעתי לסניף ב-7 בבוקר לקראת היציאה למחנה כפי שנתבקשנו וחיכיתי שם שעה עד ששאר החניכים יגיעו ואז עוד שעה וחצי לאוטובוס. על הטעות הזאת לא חזרתי שוב.

למדתי שאיכותה של קבוצת ילדים נמדדת במורל. לא, לא מורל במובן של רגשות קולקטיביים חיוביים וגישה אופטימית. מורל נמדד במוכנות של השבט לצרוח בצוותא שירים וחרוזים חצי קוהרנטיים המהללים את איכות הקבוצה וחבריה. השתלחות חורזת בקבוצות מתחרות גם התקבלה בברכה, כמו גם דקלום צווחני של פואטיקה הזויה מתוך קאנון המורל, כדוגמת היצירה הקלאסית "ביצים וקינמון", אותו אביא כעת לרווחת הקוראים.

ביצים וקינמון / מורל עממי

ביצים וקינמון

ביצים וקינמון זה שיגעון

אני יושב לי בסלון, אוכל ביצים וקינמון

פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון

והוא אומר

והוא אומר

שיחיעם שווים יותר

קצפת וזיתים

קצפת וזיתים זה טעים

אני יושב בשירותים, אוכל קצפת וזיתים

פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון

והוא אומר

והוא אומר

שיחיעם שווים יותר

בבירור, קבוצה שצווחת כך באופן מאורגן, בווליום כמה שיותר גבוה ולפרקי זמן כמה שיותר ארוכים, היא קבוצה איכותית יותר. צרידות הנובעת ממורל בלתי פוסק הייתה אות כבוד שהעיד על דירוג שאקליות גבוה במיוחד.

וואו, רק על מורל אני יכולה לדבר במשך פוסט שלם. איזה דבר הזוי זה. מי חשב שזו התנהגות רצויה שאנחנו רוצים לעודד? אם הייתם באים להורה נורמלי ושקול בדעתו ואומרים לו - "בוא תשלח את הילד שלך לפעילות בה הוא יבלה חלק ניכר מהזמן בלצעוק בקולי קולות בלי סיבה נראית לעין", אתם חושבים שהוא היה מגיב ב"היי, זה נשמע כמו רעיון מעולה! אשלח לשם את כל ילדיי כדי שיוכלו להשתלח אחד בשני מילולית בווליום גבוה במיוחד"? אני חוששת שלא.

אם כי בסוף אוגוסט, נראה שכל פעילות שמוציאה ילדים מהבית נראית פתאום אטרקטיבית להורים. לו החמאס היו פותחים את אזורי הרישום לקייטנות הג'יהאד, כנראה שהמוני בית ישראל היו תופסים את כל המקומות. היי, זו קייטנה עם נושא, והיא אפילו מסובסדת על ידי האיראנים.

גלידה עם בננה, ובצד מטוס ופילפילון

אז אפרופו פעילויות לילדים, אוגוסט וכו', פה בבישול בזול עוזרים לכם לחסוך בכל מיני צורות. הרשת מלאה במתכונים לבצקים שונים שאיתם אפשר לשחק ולפסל. הם זולים יותר מבצקים וחומרי יצירה קנויים, והם גם מעבירים יותר זמן, כי ההכנה היא חלק מהפעילות. לאחרונה התנסיתי ב-2 מתכונים מוצלחים, והרי הם לפניכם. את שניהם אפשר לצבוע עם צבעי מאכל (עדיף ג'ל, כי הוא נותן צבע חזק יותר), ואפשר גם להטמיע בהם נצנצים(!!!).

בצק/פלסטלינה ביתית I

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת

עלות: כ-6 ש"ח

מרכיבים

200 גרם קורנפלור (חבילה אחת)

3/4 - 1 כוס מרכך לשיער (כל מרכך שונה אז קשה לתת כמות מדוייקת. תעשו לי טובה ותשתמשו במרכך זול, ולא באיזה בקבוק מפונפן שקונים אצל ספרים)

הוראות

מערבבים בקערה את המרכיבים, בהתחלה עם כף ואז עם הידיים. תתחילו עם 3/4 כוס מרכך, ואם הבצק יבש מדי הוסיפו עוד, עד לקבלת בצק נעים לעבודה.

יתרונות

• סופר קל להכנה, גם פעוטות יכולים לעזור
• מרקם חלק, רך ונעים לעבודה
• צבע לבן בוהק (אם משתמשים במרכך לבן...)

חסרונות

• ריח של קונדישינר. לנסיינית השנייה זה לא הפריע ואמרה שהריח נעים. אני יותר רגישה לריחות וזה היה קצת חזק לי.

בצק/פלסטלינה ביתית II

מבוסס על: המתכון הזה

עלות: כ-7 ש"ח

מרכיבים

2 כוסות קמח

1/2 כוס מלח

2 כפות שמן

2 כפות קרם טרטר (ראו הערה)

כ-1 ו-1/2 כוסות מים רותחים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקמח, המלח, השמן וקרם הטרטר. מוסיפים בהדרגה את המים הרותחים תוך כדי ערבוב עד לקבלת בצק שאפשר ללוש. לקראת סוף התהליך של הוספת המים כדאי לעבור ללישה בידיים, עד כמה שניתן. נותנים לבצק להתקרר קצת ולשים אותו כהוגן כמה דקות, עד שהבצק נהיה חלק, נוח לעבודה ולא דביק.

הערה לגבי קרם טרטר - קרם טרטר הוא אבקה לבנה שעוזרת לייצוב הבצק. מוצאים אותו באיזור התבלינים של הסופר, או בחנויות בישול ואפייה מתמחות. אם אין לכם כוח לצאת לקנות, אפשר לוותר, אבל המרקם יהיה קצת פחות מוצלח. במרשתת טוענים שאפשר להחליף קרם טרטר בכרבע כמות מלח לימון. אז אם בא לכם להיות הרפתקנים, החליפו את 2 כפות קרם הטרטר בכפית וחצי מלח לימון, וחזרו לדווח איך יצא!

יתרונות

• כל המרכיבים פה אכילים. הבצק לא טעים במיוחד, אבל אני מרגישה יותר בנוח לתת אותו לפעוטות שמכניסים הכול לפה
• די דומה במרקם לבצק הקנוי
• ריח לא חזק (אני לא סובלת את הריח של בצק קנוי. כבר הבנתם שיש לי קטע עם ריחות...)

חסרונות

• אם נותנים לילדים לעזור בהכנה צריך להיזהר מהמים הרותחים
• צריך להשיג קרם טרטר

אוהבים את הרעיון של בצקים ביתיים בשלל צבעים וגיוונים? יש מלא מתכונים ורעיונות ברשת שיתנו לכם עוד רעיונות. אני מאוד אוהבת את הבלוג The Imagination Tree. הנה רשימה של כל מתכוני היצירה מהבלוג, כולל בצקים שהיא משדרגת עם תמציות ריח, תבלינים ועוד.

קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

ספרינקלז!

טוב, טוב, בסדר, בגלל שביקשתם כל כך יפה אתייחס לכתבה בכלכליסט.

אז כן, הכותבת לא מנוסה בהתנהלות עם תקציב אוכל מצומצם.
114 ש"ח לשבוע ו-16 ש"ח ליום אולי נשמע מפחיד. אבל החישוב נגזר מהוצאת אוכל חודשית של 1917 ש"ח למשפחה עם 4.2 נפשות בממוצע. וזה כבר סביר בעיני.
אולי אין מקום ליותר מדי שניצלים קפואים ומילקי, אבל זה גם לא מתקרב ל"אמא, הבטחת לנו עוף לשבת". לא עם קנייה של 400-500 ש"ח בסופר מדי שבוע לקצת יותר מ-4 אנשים. 

כרעיים במקום חזה עוף כי זה יותר זול? יש בזה הרבה יותר עצמות, כך שהשווי נטו פחות, והם אכלו אותם כגוש בשר ולא ניסו למתוח אותו ליותר ארוחות. טונה? זה שזה מגיע בפחית שימורים לא אומר שזה אוכל לעניים. העלות היא סביב 35 ש"ח לקילו.

מי שיכול להרשות לעצמו כוס קפה ב-16 ש"ח בדרך קבע, לא צריך ללמוד את הדברים האלה.

תכלס, זה מעולה שיש (כנראה הרבה) אנשים במדינת ישראל שיכולים להרשות לעצמם לחיות כך. רווחה כלכלית זה טוב לכולם. טוב גם להוריד מחירים על אוכל. טוב לעודד תחרות, לשחרר חסמים ולהעלות מודעות, בין היתר בעזרת כתבות בעיתון. 

הסכנה בכתבה הזו היא הדמוניזציה שהיא עושה למצב סביר ופתיר, שעלולה להפחיד אנשים, ולהניא אותם מלנסות להתמודד עם מצבם הכלכלי. "יש לנו הכנסה מתחת לממוצע? אין סיכוי שנעמוד בתקציב. אפילו בכלכליסט ניסו וסבלו מחוסר ביטחון תזונתי, והם מבינים בכסף, לא?"

כל מי שקורא פה יודע שהניסוי הזה לא מייצג. לא כל שבוע צריך לקנות מחדש שמן וסוכר ותה ותבלינים. שלא לדבר על כל מיני אסטרטגיות שלא הוזכרו, כמו ניצול מבצעים למילוי המזווה, קנייה בשוק, אפייה ביתית וכו' וכו'. 
העיקר שיש כתבה מפחידה על יוקר המחיה. העניין הזה הולך חזק עכשיו, כך שמעתי.

אם לכלכליסט מותר לפרסם כתבות פופוליסטיות, לי מותר לצלם תמונות פופוליסטיות

הבה נצא קצת מהדיכי של הכתבה עם אוכל זול אבל עליז.
מתכננים מסיבת יום הולדת? סתם רוצים לעשות למישהו טוב על הנשמה? העוגיות האלה מתאימות לכם בול. כן, כן, עוד עוגיות פרווה על בסיס שמן, ללא מרגרינה, הפעם משודרגות עם סוכריות צבעוניות, ספרינקעלז בלע"ז, ועם מרקם מעולה - רך ונגיס ועבה. כמו עוגיות מאפייה כאלה, רק יותר טעים. גיסתי הכריזה עליהם כעוגיות הפרווה האהובות עליה, והיא, כפי שכולנו במשפחה יודעים, בחורה חכמה עם טעם טוב.

בדרך כלל מתכוני העוגיות שלי די חפיפניקיים ועמידים בפני זרקנות קולינרית - מיקסר? למי יש כוח להוציא? לסדר במרווחים של 1 ס"מ? שנייה, אני מביאה סרגל ומחוגה. לערבב בקערות נפרדות את הרכיבים היבשים והרטובים? טוב, טוב, בסדר. 
אבל הפעם תידרשו לקצת יותר תשומת לב לקראת סוף המתכון. בתמורה תקבלו את המרקם המיוחל ועוגיות דוגמניות. למה עושים את כל הקירורים האלה? חימום איטי יגרום לעוגיות, במיוחד על בסיס שמן, לימס, להשתטח, ולהפוך לקראנצ'יות. פה אנחנו נותנים לעוגיות מכת חום ראשונית שתמצק את השכבה החיצונית מהר, כשהבפנים עוד קר ושומר על צורתו. כך העוגיה תשמור על נפח ושמנמנות ותשתטח פחות. את הטריק הזה אפשר לנסות על כל עוגייה. אם יש לכם זמן, ואתם אוהבים את המרקם, מומלץ!

עוגיות ספרינקלז צבעוניות

מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-32 עוגיות

מרכיבים
3/4 כוס שמן
½1 כוסות סוכר
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית תמצית שקדים (לא חובה, אני מחבבת)
½2 כוסות קמח
½1 כפית אבקת אפייה
1 כפית מלח
4 כפיות קורנפלור

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את השמן והסוכר. מערבבים פנימה את הביצים, תמצית הוניל והשקדים עד שמתאחד. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והקורנפלור ומערבבים לקבלת בצק אחיד. מעבירים את הבצק לקירור של 20-30 דקות במקרר, עד שאפשר לגלגל אותו בלי שיימס ויידבק לידיים.

מגלגלים את הבצק לכדורים בגודל של אגוז מלך, מועכים מעט כדי לשטח, ומסדרים על תבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה, עם מרווחים של 2-3 ס"מ בין העוגיות. מעבירים את התבנית (הכי טוב אם יש 2 תבניות, ואז אפשר לסדר את שתיהן בו"ז ולא צריך לעשות נאגלות) למקרר לחצי שעה לפחות, עדיף שעה, עד שהעוגיות קרות ומוצקות. לקראת הסוף מחממים את התנור לחום בינוני, 180 מעלות. 

שופכים קצת ספרינקלז (כמה כפות, את זה לא מדדתי...) לקערה. לוקחים עוגייה, דוחפים את צדה התחתון (הצד העליון התייבש קצת במקרר והוא פחות דביק) לקערה כדי שתידבק לעוגייה כמות נאה של ספרינקלז (כמו שניצלים!), ומחזירים אותה לתבנית כשהספרינקלז כלפי מעלה. עושים כך לכל העוגיות. אם התהליך הזה לקח יותר מ-2-3 דקות, מחזירים את העוגיות חזרה למקרר לעוד קירור של כ-20 דקות. אם אתם זריזים אפשר לוותר.

אופים את העוגיות בתנור החם, רצוי כל פעם תבנית אחת בלבד, במשך 10-12 דקות, עד שהעוגיות תפוחות אבל עדיין די בהירות. יותר מזה והעוגיות יהיו קראנצ'יות ולא רכות.

זאת עוגת הגבינה שתכינו בשבועות, בתודה ובפקודה.

כשחוסר הביטחון פוקד אותי, אני חוזרת לבלוג. ביומיום אני מוקפת באנשים שיודעים לספר על עיסוקיהם, הן המקצועיים, והן האישיים והפרוזאים ביותר בבטחון שליו. כשאני מדברת אני פוחדת לשעמם, פוחדת להגיד דברים שברורים כבר, פוחדת להשמע מתרברבת. ואז יוצא כמובן שאני עושה את כל הנ"ל גם יחד.
איכשהו פה בבלוג אני יודעת לדבר. אולי זה בגלל שכשאנשים משתעממים ממני, או מתמלאים זעם ומוחקים את הבלוג מהמועדפים בעקבות פוסט על יציאות, אני לא יודעת מזה.

בכל מקרה, על אף שאני נמתחת בין המשפחה, העבודה, הנסיון לראות מדי רבעון או שניים את החברים, והמאמץ לשמור על היגיינה מינימלית בבית, הבלוג תמיד מושך אותי בחזרה. אני עדיין מקבלת תגובות על פוסטים שהעליתי לפני כמה שנים, מאנשים שהלך להם טוב ורוצים להגיד תודה. איזה כיף זה! אני מקבלת מיילים עם הצעות ומתכונים ומילים טובות שמעלים לי חיוך ענק על הפנים, גם אם אני לא תמיד מספיקה לענות.
כנראה שאף פעם לא אהיה בלוגרית אוכל מגה פופולרית. אין לי את הזמן או את כישורי הצילום לזה (מתי תמונות בתאורה נמוכה מדי ועם גוון כחלחל יחזרו לאופנה הא?). אבל כיף לי שאני מועילה לאנשים לחסוך. כמה שקלים פה, כמה שקלים שם, זה מצטבר מהר. שלא לדבר על ארוחות השבת שניצלו מגורל אכזר של קינוח עם מרגרינה. אני נזכרת בזה כשאני בתוך גל של "אררג אני שוב מרגישה כמו ילדה קטנה מוקפת במבוגרים", וזה מרגיע אותי קצת.
אז תודה לכם שאתם לוקחים חלק.

ועכשיו, מספיק סנטימטים. יש לי מתכון לעוגת גבינה שפיתחתי בחודשים האחרונים, ואתם הולכים לעוף עליה. מרגישים לא יוצלחים? הכינו את העוגה הזו למשפחה ולחברים והמניה שלכם תנסוק.
נכון שכולם אוהבים עוגת גבינה ואוריאו? אז מה אם אומר לכם שאפשר לשדרג את עוגת הגבינה והאוריאו על ידי החלפת האוריאו הקנוי, היבש והיקר (שילוב לא משהו), באוריאו מאפה בית, טרי, ריחני ועשיר? קצת יותר עבודה, אבל כל כך שווה את זה. 

עוגת גבינה ואוריאו ביתי

מאת: בישול בזול, מתכון האוריאו הוא וריאציה קלה על זה של Smitten Kitten
עלות: כ-48 ש"ח (לא זול, אבל לא נורא יחסית לז'אנר)
כמות: 16-12 פרוסות נאות

מרכיבים
לאוריאו הביתי:
115 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
3/4 כוס סוכר
1/4 כוס סוכר חום
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס קמח
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח

למלית הגבינה:
1 ו-1/2 כפית ג'לטין
5 כפיות מים
500 גרם גבינת שמנת בטעם טבעי (קונים במשקל במעדניה)
1 כוס סוכר
1 מיכל שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל

לגנאש (אופציונלי):
1/4 כוס שמנת מתוקה
120 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

הוראות הכנה
מכינים את שכבת האוריאו:
מערבבים את החמאה הרכה עם הסוכר הלבן והחום (אפשר להשתמש במיקסר אבל לא חובה). מערבבים פנימה את הביצה ותמצית הוניל. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שמתאחד. לוקחים כ-3/4 מהבצק, מעבירים לתבנית קפיצית בקוטר 26 או 28 ס"מ ומשטחים את הבצק לקלתית בעובי של כחצי ס"מ. דוקרים את הקלתית בנדיבות עם מזלג. את יתר הבצק משטחים פריסטייל על נייר אפייה (זה גוש שתפוררו אותו אחר כך אז הצורה לא חשובה).
אופים את הקלתית ואת היתרה בחום בינוני, 180 מעלות, 10-15 דקות עד שהבצק תפוח וריחני, אבל לא קשיח. כשגוש העוגיה שאיננו קלתית מתקרר, מפוררים אותו לפירורים בגודל האהוב עליכם ושומרים בצד.

כשהקלתית מתקררת מכינים את מלית הגבינה:
משרים את הג'לטין במים עד שכל המים נספגים, כ-10 דקות.
בקערה אחת מערבבים את גבינת השמנת, הסוכר והוניל.
בקערה שניה מקציפים את השמנת לקצפת רכה.
מחממים את הג'לטין במיקרו בפולסים של 10 שניות כל פעם, עד שהכל נמס ושקוף. תאמינו לי, 10 שניות. יותר מזה ויהיה לכם ג'לטין שיגלוש על כל המיקרו.
מוסיפים את הג'לטין המומס לתערובת הגבינה בהדרגה, תוך כדי ערבוב נמרץ. אתם רוצים לפזר את הג'לטין בתערובת לפני שהוא חוטף מכת קור ומתקשה בגושים.
מקפלים את הקצפת לתוך תערובת הגבינה. מקפלים פנימה כ-3/4 מתערובת פירורי האוראו.
מעבירים את התערובת לתבנית עם קלתית האוריאו, ומפזרים מעל את יתר הפירורים. מעבירים את העוגה למקרר ונותנים לה להתייצב במשך הלילה, או לפחות לכמה שעות טובות.

מכינים את הגנאש אם רוצים:
ממיסים במיקרו בפולסים של 30 שניות את השמנת והשוקולד ומערבבים בין פולס לפולס, עד לקבלת תערובת חלקה. מזליפים/שופכים/מתיזים על העוגה. (את זה אפשר לעשות כמה דקות אחרי הפירורים, לא אחרי הייצוב של הלילה).

רק תנסו להתנגד. יאללה. נסו.

שפוך גנאשך על העוגות אשר לא ידעוך

תבשיל בשר ופירות יבשים - שאריות ט"ו בשבט שניה לפני פורים

רגע רגע! אל תתחילו עוד עם האוזני המן!
טוב בעצם, אתם יכולים להתחיל. לא אתכחש לכך שהתחלתי לתכנן משלוחי מנות מראש השנה.
ובכל זאת, באיחור אופנתי, יש לי מתכון מעולה לשאריות הפירות היבשים מט"ו בשבט. האמת, כשחושבים על זה, המתכון הזה ילך טוב גם אחרי פורים, אם יש לכם איזה בקבוקון יין שקיבלתם במשלוח ולא ממש בא לכם לשתות. ובכלל, מדובר בעיקרית מתקתקה וחגיגית שתתאים יפה מאוד לשולחנות של שבת וחג.

אבל לפני שנגיע למתכון, הריני לקבול באופן רשמי:
איך זה שכולם קיבלו הצעות לשריונים במפלגות השונות חוץ ממני? פייר, נעלבתי. ידידיה מאיר, ג'קי לוי, עודד מנשה, עדן הראל... בטח גם אודטה קיבלה טלפון מעוזרו האישי של בוז'י.

ומה איתי הא?? מה אני לא עוסקת בצרכי ציבור? אני לא פעילה ותיקה כנגד יוקר המחיה? מה לא מגישים מתכונים מהבלוג שלי במעון רוה"מ כדי לחסוך בהוצאות האירוח?
הבלוג שלי הוקם יותר משנה לפני המחאה החברתית! אני החרמתי קוטג' הרבה לפני שזה היה מגניב. אני הייתי הראשונה לזהות וכו'.
ככה זה פוליטיקאים כנראה. הם קוראים לך בבלוג, לוקחים ממך מתכונים לעוגיות פרווה ללא מרגרינה, אבל ברגע האמת שוכחים ממך, כמו סיר מרק על הגז באמצע מתקפת קסאמים (תראו אני גם בטחוניסטית!). 

כנראה שאאלץ להמשיך לחיות את חיי כאחד האדם במשך השנה וחצי הקרובים עד לבחירות הבאות.

אז למתכון. תבשיל עשיר של בשר עם פירות יבשים, בצל מטוגן וקצת יין. הבישול האיטי ממזג את כל הטעמים ביחד, הבשר יוצא רך ונימוח והרוטב מתקתק ועשיר. אני משתמשת פה בבשר מס' 8 - שריר הזרוע, שמתאים לבישול איטי ארוך בנוזלים. לרוב אפשר לקנות אותו קפוא בכ-30 ש"ח לקילו, ומדי פעם יש עליו גם מבצעים שווים יותר. אפשר להחליף את הבשר בנתחים בעלי אופי דומה כמו מס' 3 או מס' 2. את הבשר מבשלים קודם במים, ואת המים האלה חבל לזרוק. אפשר להשתמש בהם כדי לתגבר את הטעם של תבשילים או מרקים ולתת להם טעם בשרי יותר.

תבשיל בשר ופירות יבשים בבישול איטי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-65 ש"ח (תלוי בעיקר בכמות הבשר)
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 נתח בשר מס' 8, במשקל של בין קילו וחצי ל-2 קילו
מים לכיסוי
4 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 כוס יין (איזה סוג שיש. אני השתמשתי פעם ברוזה מתקתק ופעם באדום יבש)
1 כוס פירות יבשים - שזיפים מגולענים, משמשים, תמרים, צימוקים, תאנים... מה שיש. תערובת של כמה סוגים זה גם מעולה.
1 כפית ג'ינג'ר
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן טחונה
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
שמים את הבשר בסיר בינוני, מכסים במים, ומבשלים מכוסה במשך שעה וחצי - שעתיים.
מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וכשהוא מתקרר מעט, חותכים לקוביות או פרוסות. את מי הבישול של הבשר אפשר לשמור ולהשתמש לחיזוק הטעם של מרקים ותבשילים.
בזמן שמחכים שהבשר יתקרר מחממים את השמן בסיר בינוני (אפשר באותו הסיר, רק תנקו ותייבשו לפני), ומטגנים את הבצלים על חום בינוני עד שהם מזהיבים, כ-15 דקות. תערבבו מדי פעם, בעיקר לקראת הסוף, שלא ידבקו.

מוסיפים לסיר את יתר המרכיבים ואת קוביות הבשר, מכסים, מביאים לרתיחה, מורידים לחום נמוך, ומבשלים לפחות שעתיים, עד שהבשר רך ונימוח והנוזלים מצטמצמים. 

פודינג תפוזים קליל ושירים לאנשים משעממים

כל השירים ברדיו נורא דרמטיים. תשוקה בוערת ממבט ראשון, אהבה נכזבת שמדרדרת לדיכאון, דם ואש ותימרות עשן רגשיות. כל זה נורא מתאים לבני עשרה, שחיים על רכבת הרים רגשית:
או מיי גאד הוא הסתכל עלי!!! אני מלכת העולם!!! היא לא ענתה לי לטלפון! חיי אינם חיים!!

אבל מה איתי? תודה לאל אני חיה חיים טובים, חיים של שגרה עם עבודה ובית, ופיתולי חיי פחות קיצוניים כרגע. אני פותחת רדיו ו-90% מהשירים נשמעים לי כמו הגזמה פראית. יאללה חבר'ה, תרגעו קצת! או שאתם על גג העולם או שאתם קופצים מהגג?! בסוף אני שומעת את אדל שרה ביגון על איך שהיא מבעירה את הגשם, ותכלס אני מזדהה. אבל זאת רק מכיוון שהצתת משקעים היא אולי הדרך היחידה להימנע ממצור שלג בירושלים. 

בכל מקרה... אנחנו צריכים יותר שירים פרוזאיים ברדיו. כאלה שחוגגים את חיי היומיום האפרוריים והמשעממים של המבוגרים הנורמטיבים. בטח יש הרבה שירה ופרוזה מעניינת ומורכבת בנושא הזה, אבל אני מחפשת משהו יותר קליט ועממי. גלגל"צי.
מכיוון שאמא שלי תמיד לימדה אותי שבמקום שאין פזמונאים היה אתה יוסי גיספאן, החלטתי לייסד את ז'אנר שירי הפופ הפרוזאיים. הנה אחת מיצירותי, שמדברת על סיטואציה שכולם, במיוחד המשעממים שבינינו, יוכלו להזדהות איתה.

נשארתי ערה / ב. בזול

נשארתי ערה מול האינטרנט 
במקום לילך לישון
עושה את אותה הטעות הפטאלית 
יום אחרי יום
איך אסביר לעמיתי במשרד 
את השקיות בעיניים?
אומר שקראתי מאמר מרתק 
בהיסטוריית ימי הביניים

אך הפוזה הזו היא שקר
את זה כל אחד יודע
קראתי מבזקים ברוטר
וקטלוגים של איקאה
עשר עובדות מדהימות על חיות
שבחיים לא היית מנחש
וותמונות מסך של השלמות אוטומטיות
מביכות בסמס

הפייסבוק מאיר את פני כעת
באור נגוהות כחלחל
בשעות האלה לא מעלים כלום
אפילו לא סלפי אומלל
הייתי צריכה כבר לסגור את הלפטופ 
מה מחזיק אותי כאן?
היי יש פה לינק לפוסט מעולה 
על איך לחסוך בזמן!
<קליק>

יצירות מאלפות בפינטרסט
של אלפא-אמהות על ספיד
לפני ואחרי בתמונות פוטושופ
לרענן שוב את הפיד

יש לי אלף דברים לעשות מחר
עבודה וסידורים
אז למה אני בוויינט
קוראת ת'טוקבקים?

מה יעצור את הטירוף הזה 
ואותי יושיע?
מזל שהמטען בתיק
ונגמרה לי הבטריה.

--

אז מה, מתכון?
מה דעתכם על פודינג תפוזים מהיר כדי לחגוג את תפוזי החורף? עדיף לחגוג תפוזים מאשר חסימות כבישים ועצים נופלים. לוקח בערך 5 דקות להכין את הפודינג, והוא בריא יחסית לקינוח, אז אפשר להתפנק איתו כל החורף בלי רגשות אשם.

פודינג תפוזים קל

מאת: בישול בזול
עלות: כ-5 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 כפות קורנפלור
4 כפות סוכר (אם אתם רוצים מתיקות מעודנת השתמשו ב-3 כפות)
1 תפוז
כ-1 ו-1/2 כוסות חלב

הוראות הכנה
מורידים את הגרידה מהתפוז ושומרים בצד. סוחטים מהתפוז את המיץ, שמים בכוס מדידה, ומוסיפים חלב עד שמגיעים ל-2 כוסות נוזל סה"כ.
מערבבים בסיר קטן את הקורנפלור והסוכר. מוסיפים מעט מתערובת החלב והמיץ ומערבבים לקבלת משחה אחידה. ממשיכים כל פעם להוסיף קצת ולערבב עד שהכל מעורבב בסיר.
מבשלים את התערובת על אש בינונית תוך כדי ערבוב (אל תפסיקו לערבב, במיוחד לקראת הסוף) עד שהתערובת מסמיכה ומבעבעת.
מורידים מהאש, מערבבים פנימה את הגרידה ששמרנו, ומחלקים לקערות או כוסות הגשה.
מעבירים למקרר לצינון וייצוב, או אוכלים כשחם ומתחממים מבפנים.

קאפקייקס מטבעות שוקולד - קינוח לחנוכה למי שמאס בסופגניות

נראה שכולם כבר קפצו על טרנד הסופגניה בטעמים, ואנחנו מזמן כבר לא מוגבלים לרולדין ודומיו. כיום תוכלו למצוא סופגניות בטעמי שוקולד בלגי עם קרם ויסקי וואסאבי, וברולה פיסטוק פונצ' בננה תחת כל עץ רענן. גם במכולת השכונתית בטח אפשר לקנות שישיית סופגניות מיני במלית קציפת חרוסת או עם גלייז למונגראס-כוסברה במחיר ששווה לכל כיס (של יצחק תשובה). 
מה לא?
אולי אני צריכה לפתוח מאפיית סופגניות אקסטרים. 

מתים על סופגניות מעצבים אבל שונאים את הקלוריות?
חדש! ביזול - סופגניות אקסטרים
נסו את טעמינו החדשים: 

הבריאה - במילוי קרם מוקה-סלק-סרפד עם פירורי פריכיות אורז
שחור על שחור - סופגנייה מבצק שוקולד בניחוח עשבי תבלין ואספלט
סופגניית צה"ל - מטוגנת בשמן מכונות בכבישה קרה עם צ'ייסר של יין פטישים

ביזול - סופגניות אקסטרים 
טעמים שירגשו אתכם כל הדרך למכון הגסטרו!

(שלום אני ביזול ויש לי חוש הומור מגעיל. למקרה שלא הבנתם עד עכשיו)

כעת, לפני שניגש לעניינינו הריני להזכירכם שאם אתם רוצים ליהנות מסופגניות בטעמים מפונפנים בלי למשכן כליה, אתם יכולים לקנות סופגניות ריקות זולות ולפנפן אותם בעצמכם עם שלל מילויים וציפויים קלים להכנה. ראו פוסט קודם שלי עם רעיונות בנושא.

ועכשיו לנושא שלשמו התכנסנו - קינוח לחנוכה שאיננו סופגניה.
אילו עוד סממנים יש לחג חוץ משמן ואוכל מטוגן? מטבעות שוקולד כמובן! אפשר לקשט איתם כל עוגה כדי להפוך אותה לחגיגית וחנוכה-ית יותר. אני הלכתי על קאפקייקס, כדי לשמור על הכיף שבקינוח האישי, ושוקולד, כי נו, מי לא אוהב שוקולד? מתכון הקאפקייקס עלה פה כבר בבלוג לפני אי אלו שנים, והוא המתכון האולטימטיבי בעיני לעוגת שוקולד בחושה. הציפוי מוסיף עוד קצת עושר וברק לקאפקייקס, אבל הוא לא חובה. אתם יכולים להשתמש באיזה ציפוי שאתם רוצים - קצפת, קרם חמאה, או להשמיט לגמרי. הקאפקייקס והציפוי פרווה ללא מרגרינה כמובן, אם עניין הפרווה חשוב לכם, ודאו שאתם משתמשים במטבעות שוקולד מריר ולא חלב...

קאפקייקס מטבעות שוקולד

מבוסס על: מתכון העוגה מפה, מתכון הציפוי מפה, שניהם עם קצת שינויים שלי
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: כ-26 קאפקייקס (פלוס מינוס. תלוי עד כמה אתם ממלאים את המנז'טים)

מרכיבים
לקאפקייקס:
2 כוסות קמח
2 כוסות סוכר
3/4 כוס קקאו
2 כפיות סודה לשתייה
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כוס מים או מיץ (או חלב אם אתם מכינים חלבי)
1/2 כוס שמן
1 כפית תמצית וניל
2 ביצים
1 כוס קפה חם

לציפוי:
3 כפות קורנפלור
3 כפות קקאו
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס קפה מוכן, או מים, אם אתם לא חובבי קפה
50 גרם שוקולד מריר
מטבעות שוקולד כמספר הקאפקייקס (3 חבילות יספיקו עם ספיירים)

הוראות הכנה
מכינים את הקאפקייקס:
מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים: קמח, סוכר, קקאו, סודה לשתייה, אבקת אפייה, מלח. 
עושים שקע בתערובת היבשה, מוסיפים לתוכה את כל יתר המרכיבים, למעט הקפה, ומערבבים עד שהבלילה אחידה, ללא גושים. 
מוסיפים את הקפה ומערבבים שוב עד שהבלילה מתאחדת.
מעבירים לתבנית שקעים עם מנז'טים, ממלאים כל מנז'ט עד 2/3 מגובהו בערך, ואופים בחום בינוני, 180 מעלות, עד שהקאפקייקס מתייצבים,-20 דקות.

כשהקאפקייקס מוכנים מכינים את הציפוי:
מערבבים בסיר קטן את הקורנפלור, הקקאו והסוכר. מוסיפים בהדרגה את הקפה/מים, כל פעם מוסיפים קצת ומערבבים, עד שמתקבלת תערובת ללא גושים.
מדליקים את האש ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שהתערובת מתעבה מעט ומתחילה לרתוח. נותנים לה לרתוח דקה ומכבים את האש.
מוסיפים לסיר את השוקולד ומערבבים עד שהוא נמס ונבלע בציפוי.

נותנים לציפוי להתקרר עד לטמפרטורת החדר ומצפים את הקאפקייקס:
מניחים בין חצי כף לכף של ציפוי במרכז כל קאפקייק ומורחים קצת כלפי חוץ כדי שהקאפקייקס יצופו באופן אחיד (הציפוי יהיה מעט נוזלי ודביק, זה בסדר). נועצים מטבע שוקולד בכל קאפקייק.

איך המנז'ט נשאר ככה יפה ונקי אחרי האפייה? סוד גלוי - אופי את הקאפקייק במנז'ט אחד (אני משתמשת בלבנים הפושטיים, מס' 4),
ואז אחרי האפייה מניחים כל קאפקייק בתוך עוד מנז'ט, חדש ומבריק.

מי דופק את העתיד שלך?

(ספוילר: את/ה.)
כשאתם קונים לעצמכם רכב חדש ומרשים עם הלוואה בתנאים מעולים, מטבח משופץ בתשלומים עד סוף העשור, או סתם ארוחה במסעדת גורמה שמחריגה אתכם מהתקציב החודשי, אתם בטח חושבים שאתם מפנקים את עצמכם. 
אבל מי שמתפנק הוא האני שאתם עכשיו.

מה עם האני שתהיו בעוד חודש? כשתשלמו ריבית על האוברדראפט שיצרתם בחודש שעבר ויהיה לכם פחות כסף להוצאות? מה עם האני שתהיו בעוד שנה? כשמה זה יישבר לכם לשלם על המטבח הכבר לא כל כך חדש אבל הסוף עוד לא באופק? ומה עם האני של עוד 5 שנים? זה שרוצה לעשות בר מצווה לבן, ואין לו כסף פנוי כי הוא עדיין משלם על אוטו בן 5? 
מה הוא עז? 

פינוק שעולה ביוקר עושה נעים לאני של עכשיו. אולי גם לאני של מחר, מחרתיים או עוד חודש. אבל תחשבו לכמה אני-ים עתידיים אתם עושים נאחס. לאני של עוד שנה, לאני של עוד שנה ויום, לאני של עוד שנה ויומיים... החוב נוכח הרבה הרבה מעבר להתפוגגות הנעים שבפינוק.

ברור שלעיתים יש הוצאות הכרחיות. לפעמים חייבים אוטו כדי להגיע לעבודה. לפעמים רוצים לחגוג או סתם לשבור שגרה. אבל בנקודות האלה כמעט תמיד יש מנעד של הוצאות אפשריות. אוטו חדש מהניילונים, או אוטו מיד2 + כמה עשרות אלפי שקלים שנשארים בחשבון הבנק. קונסטרוקציה ענקית שנדלייר מקושט בסחלבים במרכזי השולחנות בחתונה, או עיצוב הבסיס של האולם + כמה אלפי שקלים שנשארים ברשותכם. טיסה לחו"ל או קמפינג בכנרת + מימון שכר דירה בחודשיים הקרובים. 
כשאתם בוחרים באופציות השניות אתם מעניקים לאני העתידי שלכם מתנה ענקית ומוחשית. "עזוב אחי, אתה לא צריך לשלם, זה עלי. שמרתי לך פה בצד סכום נחמד כשהחלטתי לוותר על ארוחת הטעימות בחודש שעבר".
לעומת זאת, כשאתם חורגים מהתקציב החודשי כי הילד ממש רוצה אייפון חדש, אתם בעצם אומרים לאני העתידי "יאללה קפוץ לי, לא אכפת לי שלא יהיה לך כסף לסופר, אני עכשיו מפנק את הילד שלי. אבל היי, לפחות תוכל ללוות ממנו את האייפון כדי לראות את המינוס באפליקציה החדשה של הבנק!"

אז בפעם הבאה שבא לכם להתפנק ביוקר, תחשבו פעמיים. אולי תעדיפו לפנק אתם האני העתידי שלכם בעוד כמה מרשרשים, במקום לפנק רק את האני הנוכחי ולבאס לכל האני-ים העתידיים שלכם את הצורה?

-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----$$$-----

והנה פינוק נחמד שישאיר את האני של מחר עם עודף. המוקפץ הזה מעולה לארוחת ערב משפחתית של יום חול (וריאציה על הביצה + פחמימה + סלט), והוא גם עובד יופי כתוספת-שהיא-עיקרית לצמחונים בארוחה בשרית, או לרגישים לחלב בארוחה חלבית. 
אם במקרה יש לכם ג'ינג'ר טרי הוסיפו גם אותו יחד עם השום, באותו הכמות. אפשר לתבל גם עם כפית של שמן שומשום כשמוסיפים את הסויה. התוספות הללו יהפכו את טעם המוקפץ לאסייתי יותר, אבל הוא טעים מאוד גם בלי, לכן לא כתבתי אותם ברשימת הרכיבים, שלא תרגישו מחוייבים.
שימו לב, מהמתכון הזה יוצאת כמות די גדולה. אם אתם מתכננים ארוחה זוגית אינטימית הכינו חצי מתכון (וגם כך תיוותרו עם שאריות למחר).

ירקות מוקפצים עם נודלס

מאת: בישול בזול

עלות: כ-18 ש"ח

כמות: כ-8 מנות, יותר אם אתם מגישים כתוספת ולא כעיקרית

מרכיבים

400 גרם נודלס/איטריות למוקפץ (רוב החבילות הן של 400 גרם. אם אתם קונים חבילה בגודל אחר אפשר לשערך. הכמות המדוייקת לא קריטית.)

3 כפות שמן

1 בצל פרוס דק

3 גזרים חתוכים למקלות

2 ענפי סלרי קצוצים

3 פלפלים פרוסים (עדיף בכמה צבעים)

(כל ירק אחר שיש במקרר - קישוא או שניים, כמה עלי כרוב פרוסים, פטריות חתוכות, חופן עלי תרד, נבטים וכו')

2 שיני שום קצוצות

כ-3 כפות רוטב סויה, או לפי הטעם

2 ביצים

הוראות הכנה

מבשלים את האיטריות על פי ההוראות על האריזה (רק לבשל במים, בלי התיבולים המוצעים) ושומרים בצד.

מחממים בסיר גדול את השמן, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להתרכך - כ-4 דקות. מוסיפים את הגזר והסלרי, בוחשים, ומטגנים עד שהם מתחילים להתרכך, עוד כ-4 דקות. מוסיפים את השום, הפלפלים, וכל ירק אחר שמצאתם במקרר, בוחשים ומטגנים עד שהפלפלים מבושלים, אבל עדיין מעט פריכים.

מוסיפים את האיטריות, הסויה והביצים, ומבשלים תוך כדי בחישה עוד 3-4 דקות עד שהביצים מבושלות והכל חם ומעורבב.

התמונה של אחותי המוכשרת. נראה לכם שפתאום למדי לצלם כל כך טוב?!

שניצל דג עם קוקו וסרפן

שפם ובלורית, קוקו וסרפן
המחשה

פעם היה פה יותר טוב.

היה לנו מעט אבל היינו שמחים בחלקנו.

לא היינו צריכים את כל האייפון שמייפון הזה שיש לצעירים היום.

היו לנו ערכים! היו לנו אידיאלים! שפם ובלורית, קוקו וסרפן! 

(אני היחידה ששרה לעצמי טוטו וסרפן בטעות?) 

טוב נו זה שקר. נולדתי בשנות השמונים, לתוך קולקטיב שהתפרק לטובת האינדבידואל, בעולם של ניכור, מוזיקת סינטיסייזר, וכריות בכתפיים. 

אבל מה שכן, אני זוכרת שרק לפני 4-5 שנים חזה העוף היה זול יותר. 20 ש"ח לקילו היה מחיר סטנדרטי, ובמבצע היה אפשר לקנות אותו ב-15 לקילו ואף פחות. כיום 20 לקילו הוא מבצע מטורף, ו-15 לקילו זה המחיר שמוכרים בו לעיתים כנפיים, פי 2 ויותר ממחירם לפני 5 שנים. חישובי העלות על המתכונים המוקדמים יותר שלי כבר לא רלוונטים בגלל עליות המחירים.

למה אני מתלוננת לכם על דברים שאתם כבר יודעים?

לאחרונה הייתי בסופר וקלטתי שדגים קפואים הם אחד מהמוצרים היחידים שמחירם לא נסק בשנים האחרונות. על חבילת הסול הקפוא שקניתי היה כתוב שהמחיר 20 לקילו, וכשהגעתי לקופה הסתבר שהמחיר הוא 15 לקילו במבצע. או מיי גאד זה כל כך 2009! גם כשלוקחים בחשבון את המים המוספים, שהם בדרך כלל כ-20%, אם קונים ב-15 לקילו, עדיין מדובר בעלות נטו של פחות מ-20 לקילו, וזה לפילטים. אם אתם קונים חזה עוף ב-20 לקילו אתם צריכים עדיין לחתוך אותו בעצמכם למוקפץ ולשניצלים.

מסקנה: דגים הם אופציה די משתלמת לצריכת חלבון מן החי כעת. 

בטח כבר סיפרתי לכם שאני לא מומחית לדגים. תעיד על כך העובדה שאני קונה אותם קפואים בסופר, ולא טריים בשוק. אם אתם חובבי דגים אניני טעם, כנראה שכבר הבנתם שעדיף לדלג על הפוסט הזה. זה בסדר, לא אעלב. 

נכון שבא לכם שברגע זה תופיע אצלכם ערימה זהובה
של שניצלים טריים על השיש? 

ובכן חובבי הדגים הבינוניים והסבירים שנשארו, מה מכינים מדג סול? 

אני הכי אוהבת להכין שניצלים. איכשהו זה בא לי הרבה יותר בקלות משניצל עוף. הפילטים שקונים אחידים יחסית בעובי, אז לא נתקעים עם שניצל ששרוף בקצה אחד ונא בקצה שני. הם מתבשלים מהר ויוצאים רכים ועסיסיים, גם כשמכינים אותם על מחבת טפלון, עם מעט שמן. כן כן, שמעתם נכון. אין פה לא טיגון עמוק, ולא חצי עמוק.

ותכלס, אין כמו ערימת שניצלים טריים וריחניים להרגשה של בית. 

הכמויות של הציפוי במתכון משוערים. כל פעם יוצא לי קצת שונה. לפעמים נדבק יותר ציפוי, לפעמים פחות. סליחות לכם שלא הצלחתי להיות מדוייקת יותר.

שניצל סול

מאת: מתכון מוכר, הגרסה שלי

עלות: כ-32 ש"ח

כמות: כ-10 שניצלים

מרכיבים

1 חבילה של פילה סול (פוטית) קפוא (כ-1.5 ק"ג, סביבות 10 פילטים)

מעט מלח

קמח (בערך כוס, אולי קצת יותר)

3 ביצים גדולות

פירורי לחם (השתמשתי ב-2/3 של חבילה קטנה)

כמה כפות שמן לטיגון

הוראות הכנה

מניחים את הפילטים הקפואים במסננת ונותנים להם להפשיר לגמרי וליתרת המים להסתנן, זה יקח כמה שעות. מפזרים מעט מלח מעל הפילטים. מסדרים 3 צלחות רחבות, אחת עם קמח, אחת עם ביצים (מקשקשים אותם שיהיו אחידים), ואחת עם פירורי לחם. מצפים כל פילה בקמח, אז בביצים, ואז בפירורי לחם. מחממים מעט שמן (אני משתמשת בכ-2 כפות, שיהיה קצת טעם מטוגן אבל לא ספוג שמן) במחבת טפלון על חום בינוני ומטגנים את השניצלים, כ-5 דקות מצד אחד, ואז 3-4 דקות מהצד השני.

אייב גוט א פילינג (ווהו!) דט טונייטס גונה בי א שניצל

מרק עוף בזול

עם בוא החורף מתחילים לצוץ מתכוני מרק העוף האולטימטיבי. הם מודיעים לך שעליך להשתמש רק בעוף צעיר שלם + 2 כרעי הודו /שורש פטרוזיליה אורגני בלאדי /מי מעיין שנשאבו בידי ילד רך בימים, אחרת זה פשוט לא זה. ויש גם את האובססיה עם מרק צח ושקוף למשעי. אני היחידה שלא מבינה למה אחידות מוחלטת בצבע ומרקם זו תכונה שצריכה לאפיין מרק? למה חתיכות קטנטנות של עוף וירק במרק זה דבר רע? 

כל עוד אתם לא מסתמכים
על זה לטעם...

במהלך השנים טעמתי הרבה מרקי עוף (ככה זה כשמתארחים אצל חברים ומשפחה להמוני סעודות שבת לאורך השנים), ואתם יודעים מה? הרוב המכריע היה טעים. די קשה להרוס מרק עוף. יש עוף? יש ירקות? כנראה שרע זה לא יהיה. 

אז מה יש לי לחדש למרק העוף שלכם, שהוא כבר בטח די מוצלח?
אני פה כדי לעזור לכם לקצץ בעלויות כמובן.

נתחיל עם העוף עצמו. תראו, ימי העוף בשקל חלפו עברו להם, ולמי שלא שם לב, מחירי העוף והבשר עלו משמעותית בשנים האחרונות. כשאני רואה מתכון שמבקש שתבשלו עוף שלם במרק כואב לי הלב. רוב האנשים לא מתים על הטעם של עוף "מכובס". אם אתם לא מתכוונים לאכול את העוף מהמרק, אתם זורקים 20-30 ש"ח לפח. יש אלטרנטיבות זולות בהרבה שנותנות טעם עשיר ונהדר. 

שקיות כנפיים להקפאה

האופציה הטובה ביותר בעיני, היא למצוא קצב שמוכר את ה"שאריות" הפחות פופולריות מעופות שהוא מפרק - גב, צוואר וכדומה.לפני שעברנו דירה היה לנו קרוב לבית קצב שמכר גבות עוף ב-3 ש"ח לקילו. מדי פעם הייתי קונה 3 קילו גבות עוף, מחלקת אותם לשקיות סנדוויץ' עם 4-5 גבות לשקית, ומאפסנת במקפיא. כך ביום שישי הייתי צריכה רק לשלוף שקית ולהעביר לסיר, ועלות העוף במרק יצאה פחות מ-2 ש"ח.
מאז כבר עברנו ואין לי זמן להגיע לקצב ההוא, על כן עברתי להשתמש בכנפיים. כל פעם שיש מבצע על הכנפיים אני קונה כמות גדולה ומחדשת את סטוק שקיות העוף למרק שבפריזר. 5 כנפיים לשקית מביאים אותי לעלות של כ-5 ש"ח לעוף לסיר מרק בינוני.
שורה תחתונה: רק חלקי עוף זולים למרק. שמרו את העופות השלמים והכרעיים (רחמנא ליצלן!) לעיקרית.

דבר שני: אפשר להתקמצן על הירקות. בעיני, מה שגורם למרק עוף להיות מוצלח זה מגוון של ירקות ונותני טעם. אבל לא חייבים להשתמש ברכיבים יקרים. שורש פטרוזיליה ושורש סלרי יכולים לעלות 6 ש"ח לשורש ויותר. כרישה גם נוטה להיות יקרה. אם יש לכם מגוון של ירקות אחרים, אף אחד לא באמת ישים לב אם תשמיטו את הכרישה ושורש הפטרוזיליה/סלרי.

אומרים לא לכרישות יקרות

קונים דלעת? אולי תנסו במקום דלורית? זה יותר זול ומחזיק ליותר זמן. אני משתמשת בדרך כלל בחצי דלורית במרק, ואת החצי השני שומרת שבוע במקרר למרק הבא. תחשבו גם על הכמויות. אין צורך לזרוק צרור שלם של פטרוזיליה ושמיר לתוך המרק, כשלרוב, העשבים עצמם בקושי נאכלים. חצי ואפילו רבע צרור יספיקו לתת טעם. את השאר אפשר להקפיא ולשמור לשבוע הבא.
גם סלרי יכול להספיק לכמה שבועות. אצלנו הוא חי טוב שבועיים שלושה במקרר. כשהוא על סף מוות, מנקים ומעבירים למקפיא. אחרי בישול של שעתיים פלוס אף אחד לא ישים לב שהסלרי עבר הקפאה.
שורה תחתונה: חבל לשים ירקות יקרים במרק עוף, וגם את כמויות עשבי התיבול אפשר לצמצם.

אז מה אני כן שמה במרק העוף? תראו:

מרק עוף

מאת: ביזול בזול

עלות: כ-14 ש"ח

כמות: סיר בינוני

מרכיבים
5 כנפיים
1 בצל
2 גזרים
1 תפו"א
1 בטטה
חצי דלורית מנוקה מגרעינים
2 קישואים
3 גבעולי סלרי עם או בלי עלים
אם יש: לפת
אם יש: רבע צרור שמיר ו/או פטרוזיליה
1-2 עלי דפנה
רבע כפית פלפל אנגלי
קורט פלפל שחור
1 כפית מלח, או לפי הטעם
מים לכיסוי

הוראות הכנה
קולפים את ירקות השורש, קוצצים את כל הירקות לחתיכות גדולות (חצאים או רבעים), ומניחים את כל המרכיבים בסיר בינוני-גדול. מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים לפחות שעתיים, עדיף שלוש + שעות.

<התנצלותי על היעדר התמונה. התמונות הראשונות לא יצאו לי טוב ולא הספקתי לצלם שוב. מקווה להשלים בקרוב>