רושם לראש השנה - רולדת רימון

ובכן נראה ששרדנו את אוגוסט. כמי שעשתה זאת בפעם הראשונה עם ילדה, תוך נסיון גם לשמור על מקום עבודתי תוך כדי, אני מריעה לכם הורים, שעושים זאת שנה אחרי שנה, כשחלקכם גם עם כמה וכמה ילדים ללא מסגרת. במהלך הלא-חופש גם עברנו דירה, כלומר היה אצלנו קצת טירוף בשבועות האחרונים. עוד אתלונן על כך בפוסטים הבאים, אל דאגה.
כמו תמיד האתגר החודשי של מנטקה הגיע כדי להחזיר אותי לתלם. רימונים הם חומר הגלם הפעם, לכבוד ראש השנה. כאמור, זמן פנוי הוא לא מצרך שיש לי הרבה ממנו בימינו (מעניין אם מוכרים אותו במבצע לחג ברשתות השיווק), אז הפוסט הזה יהיה קצר. 

רולדת לימון מכירים? אופים עוגת ספוג מלבנית דקה, מורחים עליה מלית לימון קלה, מגלגלים וזורים באבקת סוכר. החלטתי שמה שהולך עם לימון, ילך עם רימון. אז הא לכם מתכון די פשוט, ששם את הרימון במרכז אבל לא מכריח אתכם לעמוד שעה במטבח ולגרגר או לסחוט רימונים. את מיץ הרימון אפשר לקנות בקרטון בכל סופר, ובזמן שחסכתם אתם יכולים לעשות שנ"צ או משהו (סיפרתי כבר שאני קצת עייפה?).

לו היה לי זמן הייתי עושה עוד מקצה שיפורים למלית. הכנתי אותה עם חצי כוס סוכר, וזה מה שכתוב ברכיבים, אבל בפעם הבאה שאכין אנסה להוריד את כמות הסוכר לרבע כוס. בגרסת הלימון של המתכון יש גם כף חמאה או מרגרינה. אני השתמשתי בכף שמן במקום ויצא סבבה, אבל יכול להיות שבפעם הבאה אשמיט אותו כי לא ממש הרגשתי שזה השפיע על הטעם או המרקם.

ההוראות נראות ארוכות אבל זה בעיקר בגלל שניסיתי ממש לפרט מה צריך לעשות כדי להימנע מיצירת גושים בהכנת העוגה והמלית.

רולדת רימון
מאת: בישול בזול
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: כ-10 מנות

מרכיבים

למלית רימון:
1/2 כוס סוכר (בפעם הבאה אנסה להשתמש ב-1/4 כוס סוכר)
3 כפות קורנפלור
1 כוס מיץ רימון
1/2 כפית מלח
1 כף שמן

לעוגה:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית שקדים
קורט מלח
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
2 כפות שמן
מעט אבקת סוכר לזרייה

הוראות הכנה
מכינים את העוגה:
מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים, הסוכר, המלח ותמצית השקדים עד שמתקבלת קציפה תפוחה ובהירה, כ-8 דקות. מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפייה תוך כדי הקצפה. מומלץ לעצור פעם פעמיים ולערבב עם מרית, כי הקמח נוטה ליצור גושים שמצטברים בתחתית המיקסר. מערבלים פנימה את השמן, ומערבבים/מקפלים עם מרית עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית גדולה (נגיד התבנית של התנור) בנייר אפייה משומן ומשטחים את הבלילה בתבנית. וודאו שגובה הבלילה אחיד ושהקצוות לא דקים מדי. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגה מזהיבה, 8-10 דקות.
מחכים עד שהעוגה תתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לגעת בה, הופכים אותה על משטח נקי ומקלפים בעדינות את נייר האפייה. מפזרים על העוגה מעט אבקת סוכר, מניחים מעליה יריעה של ניילון נצמד ומגלגלים לרולדה. כך העוגה תקבל צורת רולדה כשהיא מתקררת. נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר ובינתיים מכינים את המלית.

מכינים את המלית:
מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והמלח. מוסיפים פנימה בהדרגה את מיץ הרימון תוך כדי ערבוב, כדי שלא יווצרו גושים. מבשלים את התערובת על אש קטנה-בינונית תוך כדי ערבוב. לקראת הרתיחה התערובת תתחיל להתגבש ולהתעבות, ובשלב זה חשוב לערבב תמידית ולהרים את החלקים שמתגבשים בתחתית. כשהתערובת מגיעה לרתיחה מכבים את האש ומערבבים פנימה את השמן (בהתחלה זה ייראה כאילו השמן לא רוצה להתערבב אבל בסוף הוא יטמע בתערובת). נותנים למלית להצטנן ולהגיע לטמפרטורת החדר.

מרכיבים את הרולדה:
כשהעוגה והמלית בטמפרטורת החדר, פותחים את העוגה המגולגלת, מורחים עליה את המלית, ומגלגלים חזרה לרולדה. מגישים על צלחת הגשה יפה וזורים מעל אבקת סוכר לקישוט.

בבית החדש יש חלון גדול בסלון ואני בונה על פינת צילום נוחה, בלי לרוץ ברחבי הבית לאתר צלחות ומפות וכלים ומצלמה
ובלי להקים סטים על הרצפה. ברגע שנסיים לפרוק...

פירות עם קרם לימון ווניל וקינוחים בצנצנות

 קינוחים בצנצנות.
הו, כמה שהטרנד הזה מעצבן.
יש בו נונשלנטיות מעושה כזאת של "אויש זו לא טרחה בכלל! סתם שפכתי כמה דברים מהמקרר לקערה ויצא לי מוס מסקרפונה ושוקולד לבן עם קארד פסיפלורה ושטרויזל לבנדר. כוסות הקינוח שלנו היו בכיור אז זרקתי את המוס לתוך 12 צנצנות זהות בגודלן, חפות לגמרי מדבק ושאריות של מדבקות, שמצאתי במקרה בארון במטבח".
דמיינו את המונולוג הזה בטון פולני במיוחד. ככה הוא נשמע אצלי בראש.

לאסוף צנצנות בגודל שנוח לאכול מהן זה מתסכל, כי רוב הצנצנות לא מתאימות. אורחיכם ככל הנראה יחושו באי נוחות מסויימת אם תגישו להם מנות מוס בצנצנת סילאן של 700 גרם (אלא אם כן אתם מארחים אותי, אני אקבל באהבה כל קינוח שיוגש לי בצנצנת 700 גרם ואני עשויה אף לבקש תוספת).
ואז יש את הצנצנות הקטנות מדי. האלה שאתה מקבל במארז מתנה לכבוד ראש השנה ואתה אומר - הי! יש פה שלוש צנצנות זהות! סופסוף אוכל להכין קינוח בצנצנות! ואז אתה מכין את הקינוח ומגלה שלמלא צנצנת קטנטנה במוס או פודינג זה קוץ בתחת ושיש סיבה שגביעי קינוח לא מיוצרים עם פייה בקוטר שקטן מגוף הכלי.
אם בכל זאת התעקשתם ומלאתם את הצנצנות הקטנות והחמודות שלכם, אתם עשויים לגלות שיש רק כפית אחת בכל הבית שנכנסת לפייה של הצנצנת ומצליחה לחלץ ממנה את הקינוח שעמלתם כל כך קשה להכניס לתוכה. 
לא שזה קרה לי.
לסיכום, קינוחים בצנצנות זה רעיון מגוחך.

שונאת אתכם מדבקות דביקות. שונאתשונאתשונאתשונאתשונאת!!!

ועכשיו שכיליתי את זעמי בטרנד היומרני הזה, הגיע הזמן לחבק אותו לחיקי ולהביא לכם מתכון לקינוח בצנצנות. למה? כי אני עומדת חסרת אונים ועמוד שדרה לנוכח האופנות הקולינריות שחולפות על פנינו, ולעזאזל קינוחים בצנצנות קטנות זה חמוד! הם כמו כלבלב מסריח ומפורעש שעוקב אחריך הביתה ותולה בך את עיניו העגולות עד שאתה מאמץ אותו. או שם אותו בצנצנת. או משהו.

הקינוח שהחלטתי לצנצן (=להגיש בצנצנת) היום הוא קינוח של פירות טריים חתוכים עם קרם וניל ולימון. הקרם רך וטעים, קל להכנה, ועשוי מרכיבים שיש בכל בית. אין בו שמנות, גבינות עשירות או כמויות בלתי סבירות של חלמונים או חלבונים. אם אתם מארחים בהפתעה זה אשכרה קינוח שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו עם מה שיש במקרר. אתם כמובן לא חייבים להכין אותו בצנצנות. אפשר להכין אותו בכוסות קינוח, כוסות יין, או סתם קערה או תבנית הגשה בינונית. את המתכון מצאתי בבלוג אזרי, כלומר, הכותבת היא מאזרבייג'ן. מסתבר שאומרים אזרי ולא אזרבייג'ני. עוד משהו שלמדתי בבלוג. בכל מקרה, יש בבלוג המון מתכונים מעניינים. שווה להעיף מבט.

פירות העונה עם קרם וניל ולימון
מאת: הבלוג AZ Cookbook
עלות: כ-8 ש"ח, תלוי בעלות הפירות כמובן
כמות: 4-6 מנות לא גדולות

מרכיבים
לקרם:
7 כפות סוכר
1 כף קורנפלור
2 כפות קמח
1 ביצה
1 כוס + 2 כפות חלב
1 כף מיץ לימון סחוט טרי
גרידה מחצי לימון
1 כפית תמצית וניל
10 גרם חמאה

3-4 פירות מכל סוג שאוהבים: שזיפים, נקטרינות, אפרסקים, ענבים, בננות, אגסים, פירות יער, אפרסמונים, משמשים...

הוראות הכנה
מכינים את הקרם: מערבבים בסיר קטן את הסוכר, הקורנפלור והקמח. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב (כל הפרוצדורה הזאת היא כדי למנוע גושים). לבסוף מערבבים פנימה את מיץ הלימון. הלימון עשוי לגרום לתערובת החלב להיפרד ולהיהפך מעט גושישית, אל דאגה, זה נורמלי.
מבשלים את התערובת בעדינות, תוך כדי ערבוב, עד שהיא מתעבה. זה בדרך כלל קורה כשהתערובת על סף רתיחה.
מורידים את התערובת מהאש ומערבבים פנימה את הגרידה, תמצית הוניל והחמאה. 
נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים פורסים את הפירות לפרוסות או קוביות, מה שאתם מעדיפים.
להגשה, מסדרים בכוסות אישיות (או צנצנות קטנות!!) שכבות של פירות חתוכים ושל קרם לסירוגין. אפשר גם לסדר את כל הפירות בתבנית מלבנית ולשפוך מעל את הקרם, אם אין לכם כוח להתעסק עם מנות אישיות.

סוף סוף, פאי פירות פרווה ללא מרגרינה

עד כה כשנשאלתי אם יש לי מתכון טוב לפאי פירות פרווה ללא מרגרינה עניתי בשלילה. ניסיתי כמה מתכונים וזה פשוט לא היה זה. הקלתית היתה קשה מדי, החלק מתחת לפירות נהיה רטוב ומושי... בקיצור לא משהו.

באחד מעלעולי בספר הקינוחים של מוסווד נתקלתי במתכון לחיתוכיות עם חמוציות ושוקולד. הקלתית היתה עם חמאה מומסת, שם קוד ל-נסי להכין את המתכון ולהחליף את החמאה המומסת בשמן! אז התחלתי להכין את המתכון. החלפתי את החמאה בשמן, הוספתי עוד מים ושיניתי כמויות קמח, החלפתי את החמוציות והשוקולד בפירות קיץ חתוכים עם קצת סוכר ואפיתי הכל בתבנית פאי במקום בתבנית מלבנית. בקיצור די אין זכר למתכון המקורי. אבל מה אני אגיד לכם, יצא אחלה פאי, פרווה ללא מרגרינה. סוף סוף!

בקלתית יש קצת יותר רכיבים מאשר 3-4 המרכיבים בבצק פריך רגיל. יש בה קוואקר, שמונע מושיות והופך את הפאי לנגיס ובריא יותר. יש בה גם ביצה שמשפרת את המרקם. מצד שני, את הקלתית מכינים בקלות בקערה אחד ללא מיקסר ושאר עזרים טכנולוגיים, ומשטחים אותו בתבנית עם האצבעות, ללא מערוך ורידודים. 

המילוי הוא עניין של טעם אישי. אפשר להשתמש בכל פרי שמתאים לפאי - אפרסקים, שזיפים, תפוחים, אגסים, משמשים, ענבים, דובדבנים... מה שיש במקרר, במיוחד פירות ששוכבים שם המון זמן שאף אחד לא רוצה לאכול סתם כך, אבל חבל לזרוק. אפשר כמובן גם להשתמש בתערובת פירות כמו שעשיתי פה. תהיו גמישים עם כמות הסוכר. אם הפירות מתוקים ובשלים מאוד, יכול להיות שצריך מעט סוכר, אם בכלל. המתכון של היום עושה שימוש בפירות קיץ, ולקראת ראש השנה (אמא'לה! קרוב!) אעלה גרסא תפוחית ומיוחדת שמתאימה לחג.

פאי פירות קיץ, פרווה ללא מרגרינה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-12 ש"ח, תלוי בעלות הפירות
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
1.5 כוסות קוואקר דק (מהיר הכנה)
3/4 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
1/2 כוס סוכר חום
1 ביצה
1/2 כוס שמן
3-4 כפות מים
כ-5 כוסות פירות קיץ חתוכים, אני השתמשתי ב-4 שזיפים ו-4 אפרסקים
1 כף קמח
6 כפות סוכר, או יותר או פחות לפי הטעם

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקוואקר, הקמח, אבקת האפייה המלח והסוכר. מערבבים פנימה את הביצה והשמן. מוסיפים את המים בהדרגה עד לקבלת בצק לא דביק מדי. משטחים את הבצק בתבנית עגולה בינונית, רצוי תבנית מתפרקת או תבנית פאי, אבל לא חובה.
מערבבים בקערה (אפשר אותה קערה מהכנת הקלתית, חבל ללכלך עוד אחת...) את הפירות החתוכים, כף הקמח והסוכר ושופכים לתבנית עם הקלתית. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, 45-50 דקות עד שהפירות רכים, ריחניים ומבעבעים.

עוגת פודינג שוקולד וחמאת בוטנים, מוות לנימוסי השולחן

אתגר חודשי של מנטקה בנושא בוטנים... אל תגידו שאתם מופתעים. כשמור מארגנת שם את העניינים, ובכן, זה היה רק עניין של זמן. גם אני כמו מור מנהלת רומן רב שנים עם הבוטנים, ספציפית עם חמאת הבוטנים, בעיקר כשהיא משולבת עם שוקולד. משחר ילדותי כרסמתי כריכי חמאת בוטנים וריבה בארוחת העשר וטרפתי כל ריסז שנקלע לסביבה. בשלב כלשהו אחותי ואני גילינו שאפשר לפלח כמה שורות של שוקולד מריר ממגירת האפייה, להמיס במיקרו עם כף חמאת בוטנים, ולהכין מעין ריסז ביתי. לא טוב כמו המקור אבל קרוב. כשממש אין כוח אפשר פשוט להוריד שורה של שוקולד, למרוח בחמאת בוטנים ולבלוס בהיחבא. 
וזה היה המתכון להיום. 
היו שלום.

טוב נו, יאללה מתכון אמיתי.
אפילו מתכון ממש טוב. במקור הוא נקרא בראוני קובלר, לא ממש ברור לי למה. מצד שני, אני מתקשה לחשוב איזה שם הייתי נותנת לו. מדובר במעין שילוב בין עוגה לפודינג. מכינים בצק, מעליו מפזרים סוכר, קקאו, וגושים של חמאת בוטנים, ומעל הכל שופכים מים חמים ואופים. לא מסובך במיוחד, רק קצת מוזר. באורח פלא, כשאופים את התפלץ הזה הוא יוצר שכבת עוגה מלמעלה, ושכבת פודינג/רוטב סמיכה מלמטה.
כשמגישים אותו לאורחים בארוחת שבת זה הולך ככה: בהתחלה מנסים לחתוך חתיכות יפות ונכשלים, אז כל אחד מקבל גוש אמורפי של עוגה ששוחה ברוטב. המשתתפים מרימים גבה על העוגה הקצת פחות מהוקצעת מבדרך כלל, אבל ברגע שהם טועמים הם מבינים שהלוק הוא לא מה שקובע פה. המנות מתחסלות והאורחים מתחילים לחוג סביב התבנית וליישר את העוגה, שלא באמת ניתנת ליישור כי הרוטב כל הזמן נוזל החוצה. לבסוף חבריכם מתדרדרים לכדי חבורה ברברית שיושבת סביב התבנית ואוכלת ממנה ישירות עם כף ההגשה. נימוסי שולחן מעולם לא היו מיותרים יותר.
ואתם יודעים מה עוד? העוגה הזאת פרווה, וטבעונית. כן כן, אתם יכולים להגיש לחבריכם קינוח טבעוני ואף אחד לא יניד עפעף. היא כמובן גם ללא מרגרינה למקרה שתהיתם.

אני רוצה רק לחדד - קראו את ההוראות היטב לפני הכנת המתכון. אני הכנתי בפעם הראשונה על אוטומט, לא שמתי לב כל כך מתי מוסיפים מה ומי מתערבב עם מי, ודי הרסתי את המתכון. אין פה שום דבר מסובך, פשוט סדר הפעולות חשוב, והוא שונה מהכנת עוגה בחושה רגילה.

עוגת פודינג שוקולד וחמאת בוטנים

מבוסס על: מתכון של Sugar Plum עם קצת שינויים שלי

עלות: כ-8 ש"ח

כמות: 6-8 מנות

מרכיבים

1/4 כוס שמן

1/4 כוס חמאת בוטנים

1/2 כוס סוכר

1 כפית תמצית וניל

1/2 כוס מים חמים

1 כוס קמח

3 כפות קקאו

1 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

10 כפיות חמאת בוטנים

1/4 כוס סוכר

1/4 כוס סוכר חום

2 כפות קקאו

1 ו-1/4 כוסות מים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את השמן, חמאת הבוטנים והסוכר. מוסיפים את המים החמים ואת תמצית הוניל ומערבבים. מוסיפים את הקמח, הקקאו, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
משטחים את הבצק בתבנית קטנה, אני השתמשתי בתבנית 20 עגולה.
מפזרים מעל הבצק בתבנית כפיות קטנות של חמאת בוטנים, בעיקרון כתבתי 10 כפיות, אבל אפשר יותר או פחות, כראות עיניכם.
מערבבים בקערה את הסוכר, הסוכר החום והקקאו ומפזרים את התערובת מעל הבצק בתבנית.
שופכים מעל כל היצירה את הכוס ורבע של המים.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות עד שהחלק העליון של העוגה תפוח ויציב. 
מגישים חם עם כף גדולה ומוודאים שכולם מקבלים גם מהעוגה וגם מהרוטב/פודינג.

גלילות חזה עוף בפלפלים וקלישאות שאני שונאת

התפרנית בפוסט האחרון שלה העלתה שאלה מעניינת: מה הקלישאה השנואה עליכם?
הקלישאה השנואה עלי כרגע, בתקופה זו של חזרה לעבודה המלאה בריצות ונסיונות לעמוד בזמנים, היא מונטאז' האימונים/עבודה מאומצת שרואים המון בסרטים ובטלויזיה. 
הגיבור עומד בפני אתגר שנראה בלתי אפשרי - יש לו הררים של עבודה שהוא צריך לסיים, תחרות ספורטיבית שאליה הוא לא מוכן בכלל או משהו בסגנון. הוא מנסה להשתלט על העניין פעם פעמיים ונוחל כשלון צורב. פתאום ברקע נשמעת מוזיקת רוק קצבית. זום על מבטו הנחוש של הגיבור שעכשיו יתחיל לעבוד/להתאמן על אמת. כמה דקות של שוטים קצרים בהם הגיבור עובד/מתאמן ללא הרף, מוחה אגלי זיעה, שותה עוד כוס קפה ב-4 בבוקר וממשיך ללא לאות. לבסוף נראה שהגיבור הצליח לעמוד במשימה ותוך כ-3 דקות ו-20 שניות הוא הפך מסמרטוט שמנמן לספורטאי שרירי ומוכשר, מעצלן בלגניסט שלא מוצא את ידיו ורגליו, למולטי טאסקר תקתקן ופרפקציוניסט. 

החיים הם לא ככה לעזאזל! איך הייתי רוצה שכל פעם אני צריכה לעשות משהו קשה ומעצבן כל מה שהיה צריך זה כמה דקות של עבודה מאומצת עם eye of the tiger ברקע, והופ! הפרוייקט בעבודה גמור/נכנסתי לכושר/הבית מצוחצח.
התקדמות אמיתית בחיים דורשת התמדה ועבודה שחורה כך אומרים. אוף. להמשיך להתאמן יום אחרי יום, אפילו לאחר שעשיתי כמה עשרות אימונים וגיליתי להפתעתי כי רבה שאני עוד לא מסוגלת לרוץ מרתון. לעשות משהו שוב ושוב ושוב עד שמשתפרים טיפ טיפה. קלישאת המונטאז' גורמת ל"שוב ושוב ושוב" להרגיש עוד יותר אפור וקשה ובלתי נגמר. לא הייתי אמורה כבר להגיע כבר מזמן להצלחה המיוחלת?? או כמו שאומר זאת הומר סימפסון שליט"א:

אולי הבעיה היא שפשוט אין לי את מוזיקת הרקע הנכונה. מעולם לא ניסיתי להקשיב ל-eye of the tiger בלופ תוך כדי ביצוע משימה מאומצת וארוכת תווך. אולי פסקול בלתי הולם הוא הדבר היחיד העומד ביני ובין מוצלחות פורצת גבולות בכל תחומי החיים! אם זה יעבוד אעדכן אתכם.

בכל מקרה, עד שאהפוך לנינג'ה, צריך לאכול משהו. הפעם, מתכון ממש טוב לעיקרית שבתית - גלילות עוף ברוטב פלפלים. בסך הכל מדובר בחזה עוף פרוס שנטבל בביצה ופירורי לחם, ונאפה יחד עם פלפלים מוקפצים ורוטב מעט מתקתק, רכיבים פשוטים שיש בכל בית, ולא המון עבודה. איכשהו התוצאה הסופית מצליחה להתחבב על מבוגרים וילדים כאחד, ועם זאת לשמור על לוק מיוחד ומושקע - עוף מגולגל, פלפלים צבעוניים... לא מדובר בסתם עוף בתנור. המתכון הזה רץ חזק בפורום מתכונים בכיפה והוא הועלה אצל מעז יצא מתוק שבלשה אחר המתכון והבהירה שמקורו בפורום אוכל כשר ב-ynet, מגולשת בשם דבורושקה. בגרסא שלי עשיתי קצת שינויים ברוטב, והכמויות קצת יותר מדוייקות, אבל הרעיון אותו רעיון.

גלילות חזה עוף בפלפלים
מבוסס על: מתכון של הגולשת דבורושקה מפורום אוכל כשר ב-ynet, עם שינויים שלי
עלות:
כמות: 4-6 מנות

מרכיבים

2 כפות שמן

1 בצל

3 פלפלים (הירק), רצוי בצבעים שונים, פרוסים

3 שיני שום פרוסות

1 חבילה קטנה של רסק עגבניות

1 כוס מים

2 כפות סוכר חום

1 כף רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

2 ביצים

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל (התבלין)

750 גרם חזה עוף פרוס לשניצלים (3-4 שניצלים גדולים)

פירורי לחם (בערך חצי חבילה)

הוראות הכנה

מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מתרכך, כ-10 דקות. מוסיפים את פרוסות הפלפלים והשום ומטגנים עד שהפלפלים מתרככים, עוד כ-10 דקות. מוסיפים את הרסק, המים הסוכר הסויה והלימון, מערבבים, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות.

מכינים את הגלילות: מכינים 2 קערות - באחת טורפים את הביצים עם המלח והפלפל (התבלין), ובשני מניחים כמות נדיבה של פירורי לחם. טובלים כל שניצל בביצים ואז בפירורי הלחם, ומגלגלים לגלילה. חותכים כל גלילה לחצי ומסדרים את הגלילות בתבנית בינונית, כשהצד החתוך (והיציב...) כלפי מטה. מעבירים את הרוטב לתבנית ומסדרים את פרוסות הפלפלים מסביב לגלילות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהגלילות זהובות, כ-50 דקות.

סלט חצילים מעולה ללא טיגון

אני לא רוצה שהבלוג הזה יהפוך לבלוג הורות. על אף שכרגע הביזולית הקטנה מרתקת אותי ואת כל סובביה (ככה זה נכדה ראשונה) אני מודעת לכך שאת רוב שאר העולם היא לא מעניינת יותר מדי. אולי ההכרה הזאת מגיעה לי יותר בקלות עכשיו שהיא החליטה שלחייך לאמא זה פאסה, והיא מעדיפה לחייך לקירות ולרהיטים, מה שנותן לי את ההרגשה שעבורה אני סתם כאחד האדם. אל דאגה, היא מחייכת לאבא, ולשאר בני המשפחה מדי פעם, והיא ממש מריצה דאחקות עם השידה והארון. כשפניה של אמא מופיעות מולה היא מסיטה את הראש במין "אוף אמא זוזי, את מסתירה את הספה!".
אולי זה אומר שהיא תהיה מעצבת פנים מהוללה. או לחילופין, מוכרת מצטיינת באיקאה ("קחו את הכוורת הזאת, היא מהממת... ממ... שבבית בציפוי מלמין... גוון ליבנה... וואו... קשה להפסיק להביט בו...").

והנה תוך כדי זה שדיברתי על איך שאני לא רוצה להפוך לאמאבלוגרית דיברתי עליה במשך פיסקה וחצי. זה קורה לי גם עם חברים. אנחנו סוף סוף יוצאים מהבית, נפגשים עם בני אנוש מבוגרים... ומדברים על הרגלי השינה שלה ואיך חיינו השתנו מאז הלידה. כשאני מדברת בטלפון ויצא שדיברתי יותר מ-5 (או 10, או 20...) דקות ברציפות על עצמי ועל הילדה, האיש מופיע מולי ולוחש בקול "תשאלי אותה גם מה שלומה!!".

בקיצור, אני עוד מחפשת את האיזון. לכן מיעטתי לכתוב בשבועות האחרונים. לא היה לי יותר מדי מה להגיד מעבר לניתוחים מעמיקים אודות תנוחת ההחזקה היעילה ביותר לשחרור גרעפסים. אולי זה ישתנה עכשיו שחזרתי לעבודה - אתחכך קצת יותר עם העולם החיצוני, ויהיו לי עוד כמה גירויים בחיים.
את סוף חופשת הלידה ניצלתי למרתון ניסויים קולינרים, בינות החתלה להאכלה, כדי שיהיה לי סטוק של מתכונים מנוסים ומצולמים לשבועות אחרי החזרה לעבודה. ככה"נ אני הולכת להפוך לאחד ההורים הלחוצים והמתמרנים, ומעט הזמן הפנוי שאיכשהו נוצר לי לקראת סוף חופשת הלידה יתפוגג כליל. אז אולי לא יהיה לי שום דבר אינטילגנטי להגיד, אבל מתכונים יהיו!
ועכשיו למתכון.

אמא שלי מכינה סלט חצילים ממש טעים. החצילים יוצאים רכים וכיפיים, וכל העניין נעשה ללא טיגון. כל המשפחה שלי מסכימה שעל אף שלטגן זה טעים, זה גם מציק ומסריח. את פרוסות החציל קולים בתנור, אז חותכים אותם לקוביות, מערבבים מיד עם הרוטב ומכסים. משהו שם עם החום וההשרייה של החצילים ברוטב הופך אותם לרכים ונהדרים. אמא מכינה את החצילים עם שום ופטרוזיליה, את שלי אני מכינה עם סויה ולימון. אתם יכולים להכין את שתי האופציות ולראות את מי אתם אוהבים יותר.

סלט חצילים בשום ופטרוזיליה/סויה ולימון
מאת: אמא של בישול בזול ובישול בזול
עלות: כ-6 ש"ח
כמות: קערה בינונית שתספיק לכ-4 מנות כתוספת, או יותר, אם אתם מגישים אותה כחלק ממנת סלטים מורחבת

מרכיבים
1 חציל גדול

לגרסת השום ופטרוזיליה:
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי או חומץ בן יין
1 שן שום מעוך
חופן פטרוזיליה קצוצה

לגרסת הסויה והלימון:
2 כפות שמן
2 כפות סויה
3 כפות מיץ לימון
גרידה מלימון אחד
1 שן שום מעוך
1/2 פלפל חריף קצוץ (או לפי הטעם)

הוראות הכנה
פורסים את החציל לעיגולים בעובי 1-2 ס"מ. מסדרים בתבנית בשכבה אחת. מרססים במעט תרסיס שמן או מטפטפים מעליהם מעט שמן ומנסים לפזר אותו קצת עם האצבעות. קולים את החצילים בתנור בחום בינוני- גבוה (הטמפרטורה המדוייקת לא ממש משנה, תעשו לפי מה שנמצא במילא בתנור באותו זמן) עד שהם מתרככים ומתחילים להשחים. אז הופכים את פרוסות החציל וקולים עוד כמה דקות עד שגם הצד השני משחים. מוציאים את החצילים ונותנים להם להתקרר רק עד שאפשר לחתוך אותם בלי לחטוף כוויה.
עורמים כל פעם כמה פרוסות חציל אחד על השני וחותכים את הפרוסות לקוביות. מעבירים את הפרוסות לקערה עם מכסה, מוסיפים את יתר מרכיבי הרוטב - רוטב השום והפטרוזיליה או רוטב הסויה והלימון, מכסים ומשהים במשך שעה לפחות, כדי שהחציל יתרכך ויספוג את טעמי הרוטב.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר.

נכון שהם נראים מטוגנים??
אגב, עד לסגירת הגליון הביזולית חזרה לחייך לאמא. על אף שהשידה עדיין מובילה עלי בהרבה אני לא מתלוננת.

קוקילידה שוקו בננה

עוד אתגר של מנטקה, הפעם בנושא גלידה. מזל שיש אתגרים חודשיים שמדגדגים את הצד התחרותי שבי ומפתים אותי לצאת מהתרדמת ולכתוב. לא שזה תחרות, אבל רק קיומה של המילה אתגר בכותרת מדרבנת אותי. ווהו! אתגר! בואו ננסה! כן, אני חנונית מטורפת. איך ידעתם?
החודש האתגר היה גלידה. נראה לי שרצו שנשתמש בגלידה בתור רכיב במנה גדולה יותר, אבל אם יש לכם גלידה, לא הגיוני פשוט לאכול אותה? ברצינות, מה לא בסדר איתכם?
ככה"נ רוב משתתפי האתגר הסכימו איתי ולכן הרבה מהמתכונים הם מתכונים לגלידה, כולל כמה מתכונים לגלידה ללא מכונה. סורו לעמוד המסכם וצפו ברשימה המלאה.

לנו יש בעיקרון מכונת גלידה, אבל אני ממש לא מרוצה ממנו. הוא תוסף לקיצ'ן אייד אבל הוא לא באמת מתלבש עליו בצורה טובה. משהו שקשור לחוסר התאימות בין מודל הקיצ'ן אייד האירופי ומודל התוסף האמריקאי. בהתחלה זה לא התאים בכלל, וחיפוש באינטרנט העלה כמה הצעות יצירתיות לתיקון, שהצריכו מברג ומקדחה. התלוננתי בדף הפייסבוק של קיצ'ן אייד והם שלחו לי כמה חלקים שאמורים להתאים את התוסף לסוג המכשיר שיש לי, וזה עובד בערך. אבל כשהמכונה מסתובבת היא עושה רעשים מפחידים, ולפעמים הקערה מתנתקת מהראש המסתובב, וצריך ממש להתאמץ כדי לחבר הכל כמו שצריך, והגלידה עולה על גדותיה, והיא לא באמת קופאת לגמרי בגלל שהלמעלה של התוסף לגמרי פתוח... מכונת הגלידה הזאת עשתה לי כל כך הרבה עצבים. חשבתי שהיא תהפוך אותי לאחד האנשים המגניבים האלה שמכינים גלידה כל שני וחמישי, אבל היא לא.
אני לא יודעת למה אני משתפת אתכם בכל הבלה בלה הזה, זה לא ממש מעניין, סתם אני צריכה כתף תומכת. שלום קוראים לי ביזול ואני מאוכזבת ממכונת הגלידה שלי. 

בכל מקרה, בהינתן אתגר גלידתי התחלתי בלנסות להכין גלידת אננס ללא מכונה. זה לא הלך וקיבלתי קוביית שמנת ואננס ללא מכונה. לא מומלץ. הקובייה הופשרה, יוצבה עם קצת פודינג וניל, וסיימה את חייה כציפוי לעוגה. סיום מכבד ביותר למתכון לא משהו.
לכן קוראים לכל הסיפור הזה אתגר. כי הוא מאתגר. צריך להיכשל כמה פעמים בדרך.
ההתנסות הבאה היתה כבר הצלחה. מכירים גלידת בננה שמכינים עם מעבד מזון? למי שלא מכיר את השטיק - מקפיאים כמה בננות, טוחנים, ומקבלים גלידה סמיכה ונהדרת. היא גם בריאה, פרווה וטבעונית. את הגלידה הזאת סינדווצ'תי (זה לגמרי פועל) בין שתי מגה-עוגיות שוקולד עם שוקולד צ'יפס. את הגלידה שביצבצה בין העוגיות גלגלתי בסוכריות צבעוניות, והא לכם מגה קוקילידה שוקו בננה. שוקובננילידה?
אפשר כמובן להכין עוגיות רגילות ולהכין קוקילידות אישיות. את העוגיות הכנתי מהמתכון שכבר הופיע פה בבלוג, ושאצלנו בבית חורשים עליו עקב היותו טעים, שוקולדי, קל להכנה ופרווה ללא מרגרינה.

התוצאה בסך הכל די מיוחדת ומרשימה, היא כיפית מאוד להגשה ואכילה, ויחסית פשוטה להכנה. אחלה קינוח רושם ליומולדת בשבת קיץ או משהו בסגנון. 

קוקילידה שוקו בננה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגיות:
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1/4 כוס קקאו
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
כוס וחצי קמח
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1 חבילת שוקולד מריר קצוצה (100 גרם)

לגלידת הבננה:
3-4 בננות
3 כפות סילאן

להרכבה:
סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות (ספרינקעלז בלע"ז)


הוראות הכנה
מכינים את העוגיות:
מערבבים את כל המרכיבים למעט השוקולד עד שהתערובת חלקה, במיקסר או ביד. מוסיפים את השוקולד הקצוץ. משמנים היטב תבנית עגולה קטנה, עדיף מסיליקון, ומשטחים לתוכה מחצית מכמות הבצק. אופים בחום בינוני 15-20 דקות עד שהעוגייה אפוייה מבחוץ אבל עדיין רכה מבפנים. נותנים לעוגייה להתקרר ולהתייצב מעט, מחלצים אותה מהתבנית ואופים באותו אופן את יתר הבצק.
שומרים את העוגות במקרר או במקפיא עד להרכבת הקוקילידה.

מכינים את גלידת הבננה:
יום לפני הכנת הגלידה מקלפים ומקפיאים את הבננות. מעבדים את הבננות הקפואות במעבד מזון יחד עם הסילאן עד שמתקבלת גלידה אחידה ללא גושים. מעבירים במהירות את הגלידה לכלי ומחזירים לפריזר להקפאה מחדש.

מרכיבים את הקוקילידה:
מוציאים את גלידת הבננה מהמקפיא ונותנים לה להתרכך טיפה בטמפ' החדר. מניחים יריעה יפה של נילון נצמד על השיש ומניחים מעל את אחד העוגיות. משטחים מעל את גלידת הבננה, ומכסים בעוגייה השנייה. מיישרים את הצדדים עם סכין כדי לוודא שגלידת הבננה מגיעה עד לקצה העוגיות מכל הצדדים. סוגרים מעל הקוקילידה את הניילון הנצמד, ומצפים מסביב בעוד ניילון נצמד כך ששכבת הגלידה כלואה ולא תנזל החוצה לפני שתתקשה. מכניסים את הקוקילידה לפריזר ומקפיאים עד שהגלידה יציבה, לפחות כחצי שעה.
לפני ההגשה מוציאים את הקוקילידה ומפשיטים אותה מהנילון הנצמד. מניחים בצלחת שטוחה כמות נדיבה של סוכריות ומגלגלים את שכבת גלידת הבננה החשופה בסוכריות עד לציפוי.
את השאריות (אם יש) עוטפים חזרה בנילון נצמד כמה שיותר מהר ומחזירים לפריזר.

למה כל התמונות הן של קוקילידה חצי אכולה?
ובכן שכחתי לצלם לפני שבת, והזמנתי חברים לסעודה שלישית בה הקוקילידה הלא מצולמת הוגשה...

מיץ שזיפים ביתי - פוסט לא בוגר בעליל

אזהרה: אם אתם נגעלים או נעלבים מבדיחות על הפרשות אנא דלגו ישר למתכון. שם תלמדו להכין מיץ שזיפים ביתי ומזין, שרוב האנשים שותים סתם כך, כי זה טעים להם.

הולי שיט זה יקר!

איבדנו אותם? יופי. אז ככה.
במהלך ההריון ולקראת הלידה הומלץ לי לשתות מיץ שזיפים, שיעזור לעניינים לזרום חלק. עלי לא היה צריך ללחוץ חזק מדי. אצתי רצתי לסופר כדי לרכוש את הפלא, אך כשגיליתי מה מחירו, נאלצתי להתאפק. לא נראה לי לעניין לשלשל 17 ש"ח לכיסו של בעל הסופר תמורת בקבוק ליטר של מיצוי מימי שזיפים. 
ברצינות, אחת היציאות ההזויות המחיר הזה.
בצר לי, נעזרתי בזרם האדיר של המידע באינטרנט כדי למצוא פתרון טבעי וחסכוני לשחרור הצנרת. במהרה גיליתי שאפשר להכין מיץ שזיפים בקלות משזיפים מיובשים ומים, ואת מסקנותי, קוראים יקרים, אני לא מחזיקה בפנים. לקח זמן עד שיכלתי להתפנות לכתיבת הפוסט, אבל היום גם אתם תלמדו איך לרקוח מיץ שזיפים ביתי שלא יגרום גם לארנק להתרוקן. עוד אחד מהשירותים החשובים שבישול בזול מספק לציבור.

מיץ שזיפים ביתי
מאת: שלל אתרים ברחבי האינטרנט
עלות: כ-12 ש"ח (תלוי מן הסתם במחיר השזיפים המיובשים, שמשתנה מאוד מחנות לחנות. שווה בדרך כלל לקנות לפי משקל)
כמות: בין ליטר לליטר וחצי, תלוי עד כמה אתם מדללים את המיץ 

מרכיבים
300 גרם שזיפים מיובשים מגולענים
3 כוסות מים

הוראות הכנה
משרים את השזיפים במים במשך הלילה עד שהם רכים לגמרי ומנופחים מהמים. טוחנים במעבד מזון לקבלת תערובת חלקה. לחילופין, אפשר לטחון עם בלנדר מוט אם לא אכפת לכם שלמיץ יהיה קצת טקסטורה. בשלב הזה יהיה לכם בערך ליטר של מיץ שזיפים מרוכז למדי. אתם יכולים לדלל אותו עם כוס או שתיים של מים לפי העדפתכם או לחילופין, אפשר לשמור אותו כך במקרר כתרכיז, ולהוסיף כמה מים שרוצים בכל פעם ששותים.
לרוויה ולבריאות!

ניתן להבין רק מלהסתכל מה הייעוד הסופי של המשקה,
כך שלא היה לי המון מוטיבציה להשקיע בסטיילינג...

-----
הכותרת שלא קרתה: 
קוסט אפקטיב קקי
שחרור בזול

שרלוט רויאל פטל

מה, או למעשה, מי, שהכי המחיש את היותי בחופשת לידה, הוא העכביש שמצאתי בקערת המיקסר שלשום. אמנם אינני חובבת גדולה של המיקסר גם בימים כתיקונם, ואני משתדלת להימנע מלהזדקק לו עקב עצלנותי הרבה, אבל בכל זאת - עכביש?! קורים בתוך וו הגיטרה והכל?! כשעכביש מקים בית נאמן בישראל אצלך במיקסר, כנראה שלקחת פסק זמן די משמעותי מהמטבח. 

מה בכלל דרבן אותי להוציא את המיקסר ולגרום למשבר נדל"ן בקרב האראכנידים המקומיים? המשימה החודשית של מנטקה, שהשתתפתי בה רק פעם אחת (קוקוס), ומאז חלפו על פני עוד שתי משימות מהם הברזתי, מי בצער רב יותר (מרשמלו) ומי פחות (בירה), עקב משימות האמהות שנחתו עלי (הם לא לומדים אי פעם לחתל את עצמם, נכון?). כעת הגיע הזמן לחזור לעניינים.

החודש נבחר חומר גלם יחסית נורמלי - פירות יער, אבל הוא מעט בעייתי בכל הנוגע לבישול בזול. צריך להוציא משכנתא קטנה כדי לקנות אותם טריים, והקפואים גם די יקרים. לכן החלטתי להשתמש בפירות יער בתצורת ריבה. צנצנת קטנה של ריבה 100% פרי בטעם פטל, פירות יער, תות וכדומה, עולה בדרך כלל באיזור ה-10 ש"ח ממה שראיתי.

דומה?

אם כבר הולכים על חומר גלם מעט יותר יקר, הבה נכין לכבודו משהו מרשים. הטור של מיקי שמו, עם מתכוני השרלוט במוסף ישראל היום של שבוע שעבר, נתן את ההשראה להכנת שרלוט רויאל בטעם פטל. שרלוט רויאל הוא קינוח קלאסי הידוע בכינויו העממי - עוגת מוח. כלומר, אני לא יודעת אם כולם קוראים לו כך, אבל בחיאת תודו שהוא נראה קצת כמו מוח עם כל הפיתולים האלה. בכל מקרה, העקרון פשוט - מכינים עוגת רולדה, פורסים לפרוסות, מרפדים איתם קערה וממלאים במוס או קרם. 

כדי להקדים תשובה לשאלות:
1. אני משערת שאפשר בקלות להחליף את ריבת הפטל בכל טעם אחר של ריבה שבא לכם.
2. אני חושבת שיהיה די קל להפוך את המתכון לפרווה, אבל הוא עשוי לצאת מאוד מתוק, כי הריץ' הוא כבר ממותק. אם אתם רוצים לפרוות את המתכון הייתי משמיטה כמובן את הסוכר מהמוס, אולי מוסיפה קצת פחות ריבה ואולי מוסיפה קצת מיץ לימון כדי לחתוך את המתיקות.
למה "אני חושבת" ו"אני משערת"? כי לא ניסיתי בעצמי ותשובותי מבוססות אינטואיציה ונסיון קודם בלבד. אם אתם כן מנסים לפרוות את המתכון אשמח אם תדווחו איך יצא.

המתכון הזה קצת יקר יחסית למתכונים האחרים פה בבלוג, אבל בהינתן שמדובר בעוגת רושם גדולה המחיר סביר יחסית לעוגות אחרות בקטגוריה.

אה, וכמובן שאתם רוצים לראות מה שאר המשתתפים בפרוייקט עשו עם פירות היער. יש שם טריקולד פירות יער, מאפינס, בראוניז, פאדג'... שווה להעיף מבט.

שרלוט רויאל פטל
מאת: בישול בזול
עלות: כ-36 ש"ח
כמות: כ-12 מנות

מרכיבים
לרולדה:
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
קורט מלח
3/4 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
2 כפות שמן
כמה כפות ריבת פטל, 100% פרי (אני השתמשתי ב-5-6 כפות)

למוס:
2 כפיות ג'לטין
3 כפות מים
2 מיכלי שמנת מתוקה (500 מ"ל סה"כ)
2 כפות סוכר
1/2 כוס ריבת פטל, 100% פרי
1 כפית תמצית וניל

הוראות הכנה
מכינים את הרולדה:
מקציפים במיקסר במהירות גבוהה את הביצים, הסוכר, המלח והוניל עד שמתקבלת קציפה תפוחה ובהירה, כ-8 דקות. מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפייה תוך כדי הקצפה. מומלץ לעצור פעם פעמיים ולערבב עם מרית, כי הקמח נוטה ליצור גושים שמצטברים בתחתית המיקסר. מערבלים פנימה את השמן, ומערבבים/מקפלים עם מרית עד שהתערובת אחידה. מרפדים תבנית גדולה (נגיד התבנית של התנור) בנייר אפייה משומן ומשטחים את הבלילה בתבנית. וודאו שגובה הבלילה אחיד ושהקצוות לא דקים מדי. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, עד שהעוגה מזהיבה, 8-10 דקות.
מחכים עד שהעוגה תתקרר מספיק כדי שאפשר יהיה לגעת בה, הופכים אותה על משטח נקי ומקלפים בעדינות את נייר האפייה. מורחים את העוגה בריבה ומגלגלים לרולדה הדוקה ככל האפשר. עוטפים את הרולדה ביריעה של ניילון נצמד או נייר כסף כדי שלא תתפרק, ומעבירים למקרר.
בזמן שהרולדה מתקררת מרפדים קערה בינונית - גדולה בניילון נצמד (שיהיה אפשר לשלוף את השרלוט מהקערה בקלות). כשהרולדה כבר לא חמה, מוציאים אותה מהמקרר, פורסים לפרוסות בעובי בינוני ומרפדים את הקערה בפרוסות הרולדה. מעבירים למקרר ומכינים את המוס רק כשפרוסות הרולדה קרות לגמרי.

מכינים את המוס:
מניחים את הג'לטין בקערה קטנה, מוסיפים את המים ומשהים 10 דקות עד שהג'לטין סופג את המים. מקציפים את השמנת והסוכר במיקסר במהירות גבוהה, ובינתיים מחממים את הג'לטין במיקרוגל במשך 20-30 שניות עד להמסה. כשהשמנת מגיעה למרקם של קצפת רכה מוסיפים את הריבה ותמצית הוניל, ולאחר מכן את הג'לטין המומס. מקציפים עד שהמוס מגיע למרקם של קצפת יציבה אבל לא נוקשה מדי - עוד כדקה, אולי פחות. מעבירים את המוס לקערה המרופדת ברולדה.

להגשה, הופכים את השרלוט על צלחת יפה, מורידים את הניילון הנצמד, חותכים עודפי רולדה אם יש, כדי שגובה התחתית תהיה פחות או יותר אחידה. אפשר לקשט מסביב בפירות חתוכים כדי להוסיף טעם וצבע ולהסתיר קצוות לא אחידים אם יש.

עדיין בקערה, לפני ההוצאה

שלום שרלוט!

פוסט אורח: בייבי בזול

מכיוון שכאמור, הביזולית הקטנה מעסיקה אותי וקשה לי למצוא זמן לעדכן באופן סדיר, חברתי הטובה שרושקה התנדבה לכתוב פוסט אורח. לה יש לא פחות משלושה ביזולים קטנים, אז לא ברור לי איך לה כן יש זמן. אבל הבה נניח את השאלות הללו בצד כרגע ונעבור לדברי הטעם של שרושקה אודות בישול בזול לקטנטנים. קבלו אותה!


ילדים, עם כל השמחה הכרוכה בהם הם ללא ספק אחת מהנאות החיים היקרות שיש. אפשר לקשט אותם בכל מיני בגדים חמודים לאללה, ויקרים לאללה. הצעצועים שלהם יקרים להפליא, וישנה סכנה ממשית שתמצא את עצמך מוציא מאה ושישים שקלים על פסלון מפלסטיק של ילדה מאכילה שתי עיזים (ותודה לפליימוביל). 
תופעה מוכרת היא שכאשר ילד מקבל מתנה יקרה במיוחד, הוא ממהר לרוקן את תוכן הקופסא בכדי לשחק עם הקרטון. לצערי, קשה לנצל העדפה זו בצורה מכוונת, שכן ילדים איכשהו מוכנים לשחק עם העטיפות רק כשהם יודעים שאמא, אבא או סבתא השקיעו רבות במתנה עצמה (הם גם בד"כ מחליטים לשחק עם זבל, אגב, כשאתה באמצע טלפון חשוב בחדר השני).

מעבר לצעצועים ובגדים, יש כל מיני דרכים להוציא כסף על צרורות השמחה הקטנים שלכם. למשל, מי לא היה מרגיש צורך להוציא שלושים דולר על תוספת שיער איכותית לתינוקת מעט קירחת?  

באתר כתוב: "לילדה שיש לה הכל... חוץ משיער!" (באמת)
"אנחנו אוהבים אותך חמודה, אבל מתביישים להסתובב איתך ברחוב כשאת כה מאותגרת-שיערית"

וכמובן, שעוד לא דיברנו על מצרכים בסיסיים כמו טיטולים, עגלה... ואוכל.
לכבוד הולדת בייבי בזול, החלטתי להקדיש פוסט זה לנושא שמאוד קרוב לליבי – האכלת תינוקות. יכלתי לפרוץ בשירי הלל (רציתי לכתוב to wax lyrical, אבל גוגל טרנסלייט הציע את הביטוי "שעווה לירית," אז וויתרתי) ולהציג פה את אמונותיי העמוקות בנושא פלאי הזנת בן אדם קטנטן שבא לעולם עם גוף נקי וטהור, ואיך שזו חובותינו לשמור על טיהור זה כל עוד שזה אפשרי (למקרה שתיהתם, זה אפשרי עם הילד הראשון עד גיל שנתיים, או אפילו יותר עם סבתות תומכות, או עד שהוא הולך לגן. עם ילד שני והלאה, זה אפשרי עד גיל שישה שבועות), אבל אני אחסוך לכם את ההתפייטות. כאן זה בישול בזול, ולכן אני רוצה לתת לכם כמה רעיונות להכנת אוכל מהיר, מזין, פשוט... וכמובן, זול. 

1. הזוכה בתואר – המתכון הפשוט
הכירו את החבר הכי טוב שלכם.

הייתם מאמינים שהויטמינים בבטטה הם ממש חשובים להתפתחות הראייה, למרות שלא הצלחתי למצוא את החלק של העיניים?

 הבטטה. איזו ברייה שימושית. כמה חביבות וידידותיות למשתמש. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את הקצוות, להניח אותה, אפילו לא מקולפת, בתנור, על נייר אפיה (כי היא מוציאה נוזל דביקי בזמן אפייה), ולאפות בתנור חם (180 מעלות, או אפילו יותר אם אתם ממהרים) במשך 40-50 דקות. הבטטה צריכה להיות רכה למגע. כשהיא מצטננת טיפה, הסירו את את הקליפה, וחיתכו אותה לטבעות דקות לפני שמועכים (ככה חותכים את החוטים הקצת מעצבנים שבה). לתינוקות שמאוד רגישות לגושים, ניתן להעביר דרך מסננת, אבל אני תמיד מעכתי היטב עם מזלג וזה הספיק. השיטה הזו פשוטה וטעימה (הרבה יותר טעימה מבישול, הבטטה מתקרמלת בתנור) והיא שימשה אותי לפחות ארבע פעמים בשבוע.

2. מרק!
 אני אוהבת להכין אוכל לתינוקות שגם אני אוהבת לאכול. ומה יותר פשוט ממרק כתום? לקלף ולחתוך (ואפילו לא צריך לחתוך קטן!) גזרים, בטטות ודלעת, אפשר עם או בלי בצל ו/או שום טרי או טיפה ג'ינג'ר טרי, או גם סלק למרק אדום מפתיע. מוסיפים מים עד שהירקות בקושי מכוסים , מביאים לרתיחה ומבשלים כשעה על אש נמוכה. בגלל חשיבותם של עלים ירוקים לבריאות, אני אוהבת להוסיף שמיר, פטרוזיליה, תרד, מנגולד או כל ירק אחר למרק בדיוק לפני שאני מכבה את האש. זהו. ואז, כמובן, לעשות ז'ה-ז'ה עם הז'ה-ז'ה.

3. שאלת הגרבר ושאר מעוכים
אנשי הפרסום צלחו בהחדרה לתודעתנו הלאומית שאוכל לתינוקות = גרבר. אך האם חשיבה זו נכונה?
האמת היא שגרבר זה פשוט לא משהו. בהחלט לא מבחינה כלכלית, ואפילו לא מבחינה בריאותית! שימו לב : הרבה מהגרברים (ושאר מעוכים) המסתובבים בשוק מכילים סוכר. זה ממש נורא. ראשית - מבחינת הבריאות. אף אחד, ובמיוחד לא ייצור פצפון, לא צריך יותר מדי סוכר. אך יתרה מזו, מבחינה מוסרית – ילדים אוהבים מתוק והם תמיד יאהבו מתוק. מתי תהיה לנו, כהורים, ההזדמנות לפתח את חוש הטעם של ילדינו לכיוונים נוספים, חשובים לא פחות? האם אנו באמת רוצים שילדינו יהיו כל-כך צרי אופקים? רק בשנה הראשונה יש לנו שליטה יחסית על מה שהילד אוכל (בתנאי שניתן לשלוט בסבתא), וזהו הזמן להרחיב את אופקיו. 
לכן, במקום צנצנות גרבר, אני אוהבת לקנות אריזות של רסק תפוחים שנראות כך:

 זה טעים, זה יותר זול מאוכל שמשווק לתינוקות (כ3 עד 4 ש"ח ליחידה) ויש כמה טעמים שונים ללא סוכר (תבדקו את הרכיבים, יש כמה סוגים עם סוכר). כן, אתם יכולים כמובן להכין רסק כזה בעצמיכם, אבל גם לשפיות יש מחיר. משום מה, אני תמיד מתקשה למצוא צנצנות של ירקות – אולי, אם יש לי מזל, אני מוצאת גזר. ואז אני מרגישה מגוחכת להוציא 5 שקלים על צנצנת שמכיל חצי גזר במקום לעשות את מה שניתן לעשות בלא יותר מדי מאמץ – לבשל גזרים, לז'הז'ה, ולהקפיא במגש של קרח לקוביות. אני לא אומרת שאין פעמים בחיים שמתאים לי לקנות את הצנצנות ההן של ירקות אורגניים שווים לתינוקות שניתן למצוא בחנויות טבע, אבל הי, זה בישול בזול פה. 
בנימה זו, אני לא קונה את העוגיות לתינוקות, האלו שנהיות מושיות במגע. ראשית, זה מגעיל אותי. שנית, יש בזה סוכר, שהילד פשוט לא צריך. אם הילד מוכן להחזיק משהו ולהאכיל את עצמו (או לפחות לרייר עליו עד שהוא נהיה מושי ומגעיל) אני נותנת פריכיות אורז (ללא מלח). זה נמס כזה, והילדים שלי אף פעם לא נחנקו מהם. צריך רק להיזהר מגושים שנתקעים בפה, וכמובן שאין להשאיר אותם לבד בחדר עם פריכית. נו באמת, הייתם משאירים את הילד עם סכין חדה? ועם פריכית כן?! כמו שכתוב על כל מוצר לילדים שאי פעם ראיתי: "אין להשאיר את הילד ללא השגחה". טרם נתקלתי במוצר תינוקות שבו זה לא כתוב. על הבוסטר זה כתוב. על העגלה זה כתוב. על כל צעצוע זה כתוב. יום אחד, אני אמצא את המוצר שכתוב עליו "ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה" ואז ארקוד משמחה ואלך סופסוף לשירותים.

ובנימה אופטימית זו, הבה ניגש למתכון עצמו.
למה אני אוהבת את המתכון? ראשית, כי הוא פשוט, זול, בריא, והכי חשוב, הוא מספיק טעים לכל המשפחה. המתכון מספיק לכ-4 מבוגרים (בהנחה שמגישים עם תוספת אורז, קינואה וכדומה), שזה אומר שהוא בהחלט מספיק לתינוק לכמה ימים טובים. שנית, הוא נלחם בבעיה המוסרית שהזכרנו לעיל. זהו מתכון שהוא די bastardization של אוכל הודי. המשמעות היא (תחזיקו חזק) – המתכון הזה מתובל. אל דאגה, הוא לא חריף. כבר הזכרנו את החשיבות של הרחבת האופקים. הורים רבים מספקים לילדיהם אוכל אשכנזי חסר-טעם בשנותיהם הראשונות. אל-להם להתפלא שבהמשך ילדיהם מוכנים לאכול רק שניצל ואורז לבן. אני חושבת שחשוב להכין את ילדינו לחיים עשירים יותר.
הבסיס של התבשיל הוא עדשים כתומות. בבישול, עדשים כתומות מאבדות את צורתן ומקבלות מרקם מוצלח לתינוקות. התבשיל מתאים לתינוקות החל מגיל חצי שנה.

תבשיל עדשים עם משמש

מאת: שרושקה (יענו, אני)
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 4 מנות למבוגרים, הרבה יותר לתינוק

מרכיבים
1 בצל קצוץ
1/2 כפית כמון
1/2 כפית שום גבישי
מעט קינמון
פלפל שחור לפי הטעם
כוס עדשים כתומות, שטופות
כ6-8 משמשים יבשים (אני אוהבת את החומים האורגניים, הם יותר רכים ומתוקים)
2 כוסות מים רותחים, ואולי יותר

הוראות הכנה
לחמם מעט שמן בסיר קטן, להוסיף את הבצל ולטגן עד להזהבה. להוסיף את הכמון, השום והקינמון, ולערבב על האש עד שהריח מתחזק (דקה-דקותיים). להוסיף את העדשים, המשמשים, והמים, לכסות ולבשל על אש נמוכה ל-45 דקות. לערבב מדי פעם, ולוודא שיש מספיק מים. בסוף, להוסיף את רוטב הסויה – טיפטיפה לקטנטנים, ולפני שהתינוק בן תשעה חודשים עדיף לוותר. אבל זה ממש משדרג את הטעם לכל הגדולים במשפחה. 
לקשור לו את הסינר ולהגיש!

אפילו המטפלת היתה גונבת טעימות.
ממממ, יאמי. 

זה לא האוכל הכי פוטוגני בעולם. ניסיתי לצלם אותו על רקע הודי יפה אבל נאלצתי לוותר.
אבל מר בטטה-הד ככה"נ חושב שזה טעים.

עוד הערה חשובה לזמן האוכל : כמובן שחשוב מאוד לצלם את הילד אוכל. תמונות אלו יקסימו את ההורים, את הסבתות, ואולי אפילו חברים קרובים. אך זכרו: שאר האנושות יראו תינוק מלא ג'יפה, אז אל תהפכו את זה לתמונת cover שלך בפייסבוק.
 

?There are HOW many calories in this thing