פנקייקס שוקולד וקוקוס באתגר של מנטקה

יש בבלוגוספירת האוכל הרבה התארגנויות פופולריות סביב אתגרי בישול ואפייה. מדי תקופה מעלים משימה חדשה, וכל בלוגר שמעוניין להשתתף, מנסה את ידו במשימה, ומדווח בבלוג. מי מכם שמסתובב בבלוגי האוכל הגדולים מכיר בוודאי את Daring Bakers ו- Tuesdays with Dorrie, ויש עוד המון התארגנויות ואתגרים סביב סגנונות בישול שונים, מתכונים שמתאימים לצמחונים, טבעונים, אלרגים לגלוטן וכו' וכו'. אתגר מגניב במיוחד שנתקלתי בו הוא Cook the Books בו בוחרים ספר, בדרך כלל פרוזה עם אוריינטציה קולינרית, והמשתתפים באתגר קוראים את הספר ומבשלים מתכונים שהוזכרו בספר.

במנטקה, פורטל הקונדיטוריה הישראלי, החליטו שנמאס להיות כל הזמן אור לגויים, והגיע הזמן שהגויים גם יאירו לנו קצת, ועל כן נתארגן אנחנו, בלוגרי האוכל הישראלים, לאתגרים קולינריים תקופתיים סביב חומר גלם נבחר. עוד מעט פסח, ולכן הוחלט שהאתגר הראשון יעסוק בקוקוס, חומר גלם מעט שנוי במחלוקת.
מכיוון שאני חובבת קוקוס על צורותיו השונות, אפילו את ממתקי הקוקוס הוורודים הזוהרים האלה (כמדומני שיש בערך 17 מאיתנו, חובבי הממתק, בארץ), הצטרפתי בחדווה לאתגר.

כדי לסבר את האוזן נתחיל בכמה עובדות שקריות על קוקוס:
הקוקוס הוא אגוז הגדל באיזורים טרופיים ושמוצאו, כמו בני האדם, מהקוף. אביו הביולוגי הקדמון של אגוז הקוקוס היה קוף חום, שעיר ועגלגל בעל שלושה עיניים שחורות. במשך מליוני שנות אבולוציה קופי הקוקוס הקדמונים גילו שעדיף להם להיצמד לעצי דקל גבוהים בכדי להימנע מטורפים, וכך פיתחו עם העצים סימביוזה. סימביוזה זו הובילה בסופו של דבר להתפתחותו של דקל הקוקוס האחוד כפי שאנו מכירים היום.

התאמתו של אגוז הקוקוס למאכל אדם נתגלתה רק בשנת 1843, אך דקל הקוקוס גודל בצורה מסודרת במשך מאות שנים קודם לכן שכן פתיתי אגוז הקוקוס שימשו למילוי פופים בימי הביניים.

קליפות אגוז הקוקוס שימשו גם כחזיות פוש אפ בקרב כמה שבטים ילידיים במלזיה.

בן גוריון הגה תוכנית להקמת אתר סקי בנגב, בו השלג יוחלף בפתיתי קוקוס. בעקבות לחץ מצד אשתו פולה הרעיון נגנז ובמקום הוקם קיבוץ.

סורבה קוקוס הוא טעם הסורבה השלישי הכי פחות אהוד על הצרכן הישראלי, רק סורבה וניל פרווה וסורבה גויאבה נחשבים לפחות פופולרים.

ועכשיו למתכון. 
ובכן הקטע עם אתגרים הוא שלא תמיד עומדים בהם בצורה מזהירה. נורא רציתי להביא לכם מתכון מעולה לקרפים של שוקולד וקוקוס שאפשר להגיש כקינוח רב רושם בליל הסדר. מה לעשות שהבלילה שיצאה לי התפרקה לגמרי כשניסיתי להפוך אותה, אולי בגלל היעדר הגלוטן (כאמור, כשר לפסח). כשטיגנתי את הבלילה כפנקייקס קטנים יותר ולא כקרפ אחד גדול היה כבר אפשר להפוך אותם, ולכן אתם מקבלים מתכון לפנקייקס ולא לקרפים. את הפנקייקס מומלץ להגיש עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד כי כל מאכל כמעט משתדרג כשמשדכים אותו לפירות חתוכים ורוטב שוקולד. כן גם עוף. אמרתי כבר שאני קצת חולה ועייפה? לא משנה.
רוצים לראות מה יתר הבלוגרים, שרובם בתקווה מעט יותר קוהרנטיים ממני, הכינו באתגר? לכו לפה.

פנקייקס שוקולד וקוקוס כשר לפסח
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-15 פנקייקס קטנים-בינוניים

מרכיבים
לפנקייקס:
1/2 כוס קרם קוקוס
1 ביצה
1/4 כוס אבקת סוכר
2 כפות קקאו
2 כפות קמח תפו"א
מעט פתיתי קוקוס (אופציונלי)

לרוטב שוקולד:
רבע כוס קרם קוקוס
50 גרם שוקולד מריר

הוראות הכנה
טורפים את קרם הקוקוס והביצה, ובקערה נפרדת מערבבים את אבקת הסוכר, הקקאו וקמח תפוחי האדמה. טורפים את הנוזלים לתוך המרכיבים היבשים בהדרגה ומנסים להימנע מיצירת גושים.
מטגנים את הפנקייקס במחבת משומנת, 2-3 דקות מכל צד. אם אתם רוצים לקבל אפקט קוקוס קלוי, זורים מעט קוקוס מעל הפנקייקס כדקה אחרי שמכניסים אותם למחבת, כשהחלק העליון מתחיל להתייצב. ככה כשהופכים את הפנקייקס לצד השני הקוקוס שזריתם יקלה על המחבת ויהיה לכם ציפוי של קוקוס קלוי על הפנקייק. 
להכנת רוטב השוקולד, מניחים את קרם הקוקוס והשוקולד בקערה, מחממים במיקרו כ-30 שניות ומערבבים עד שהרוטב נמס וחלק.
מגישים את הפנקייקס חמים עם פירות חתוכים ורוטב שוקולד. 

עוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה

בשישי שעבר הסתובבתי להנאתי בשוק מחנה יהודה. היו שם פירות וירקות של אביב, ומוכרים חצי מחופשים שחרזו בצעקות אודות טיב סחורתם המשובחת. היו משלוחי מנות ארוזים בצלופן, דוכני ממתקים עם מבצעי 4 ב-10, שקיות קילו של סוכריות גומי בשלל צורות וצבעים, והכל עטוף בהמולה שמחה ועליזה. כל דוכן קורץ עם איזה פינוק אחר שאני חייבת לנסות, הכל כל כך יפה וטרי, ואני תוהה למה לעזאזל אני לא הולכת לשוק כל שבוע. קניתי תותים (9 שקל לקילו! סוף סוף ירדנו למחירים סבירים), שישיית קרמבולות גם במחיר סבבה לגמרי, תפוזי דם מהממים (אז אה... מה עושים איתם חוץ מלחתוך, להתפעל, ואז להבין שיש להם טעם די דומה לתפוזים רגילים...?). קניתי זיתים עם לימון, עגבניות מיובשות, פטרוזיליה, שטויות למשלוחי מנות, ועוד כהנה וכהנה, וכשהגעתי הביתה ופרקתי הכל נזכרתי למה אני *לא* הולכת לשוק כל שבוע. כי אם אלך אין שום דבר שימנע ממני לקנות תותים וקרמבולות ותפוזי דם וזיתים וכו' וכו'.
טוב לנפש, קצת פחות טוב לחשבון הבנק.

קראו לי בלוגרית רעה, אבל אין לי תמונות לתיעוד החוויה. אף פעם לא הייתי מאלה שמסתובבים עם מצלמה מחוברת לעין, כי כשאני עם מצלמה אני לחוצה על איך זה יראה, ואם היא תיפול לי ומה יקרה אם ידחפו אותי והאם יש פה מספיק אור.... אני מרגישה שהמצלמה הופכת אותי לזאתי שמצלמת במקום זאתי שחווה. גם בטיולים, אני תמיד צריכה להזכיר לעצמי לעצור, להוציא את המצלמה ולתעד קצת, שבעוד כמה שנים אזכור שהייתי שם בכלל.

אז אמרנו עונת התותים נכון? נכון! כולי בהתרגשות, וככה"נ אכלתי כבר כמה וכמה קילוגרמים של תותים בכוחות עצמי. טוב להיות נשואה לבחור שלא ממש מחבב אותם ולא מתחרה איתי על הסחורה.
נכון שלפעמים עושים את הקטע המעצבן הזה עם חבילות התותים, שהתותים שבשכבה העליונה אדומות ויפות ומבריקות, ואז השכבה למטה קצת מהוהה ומצ'וקמקת ולא ממש כיף לאכול אותם? אז היום יש מתכון דווקא לתותים המעוכים/זקנים/מתפרקים שהם בהחלט אכילים, אבל לא בדיוק פוטוגנים, ולפעמים מצריכים חיתוך וסילוק של האיזורים הפגועים. מדובר בעוגת תותים בחושה, פרווה ללא מרגרינה כמובן, שמתאימה בול לשבת אביבית. העוגה לחה, פירותית ומתוקה, מאלה שכיף לחזור ליישר.
אם אתם מקפידים לאכול רק תותים טחונים מטעמי כשרות, גם לכם המתכון הזה מתאים. טוחנים כ-300 גרם תותים לקבלת כוס מחית תותים כמו שכתוב במתכון, ואת יתר התותים שפורסים ומוסיפים לבלילה אפשר להחליף בבננות, או בפרי רך אחר.

עוגת תותים בחושה (פרווה, ללא מרגרינה)

מאת: בישול בזול

עלות: כ-12 ש"ח (בהתאם למחיר התותים)

כמות: 1 תבנית אינגליש קייק

מרכיבים:

500 גרם תותים שטופים ומנוקים

1 ביצה

1/2 כוס שמן

1 כפית תמצית וניל

1 כוס סוכר

1 ו-3/4 כוס קמח

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

הוראות הכנה:

טוחנים כ-300 גרם מהתותים במעבד מזון לקבלת כוס של מחית תותים. את יתר התותים חותכים לפרוסות בינוניות ושומרים בצד. 

מערבבים בקערה את מחית התותים, הביצה, השמן, הוניל והסוכר. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה. מערבבים פנימה בעדינות את התותים הפרוסים.

מעבירים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה מזהיבה מעט, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

תות בפוזה פתיינית אופיינית

עוגיות לימון מושלגות ולקט מתכונים למשלוח מנות

 שלום, קוראים לי ביזול, ואני מכורה לשרשורי "מה אתם מכינים למשלוח מנות?" באינטרנט. אין לי גבולות, באמת, זה מביך. שרשורים בתפוז, בויינט, בכיפה, בערוץ שבע... הכל הולך. השרשורים בפורומים של החוצניקים מעניינים אף יותר כי יש להם מוצרים שונים בנמצא, ומנהגים שונים, כשהבולט בהם, לפחות אצל האמריקאים הוא ה-Themes. בוחרים נושא, כל בני המשפחה, או לפחות הילדים מתחפשים לפיו ועל פי הנושא מורכב משלוח המנות, כשלמשלוח מצורף גם שיר פורימי שקשור לנושא.
שרשורי משלוחי המנות, במיוחד האמריקאים, נפתחים בערך מחנוכה. כי צריך להתחיל לתפור את התחפושת של הילד ("הצילו!! איך אני עושה תחפושת של גליל נייר טואלט לילד בן 7?"), או לחפש אותו באיביי ("סוף סוף מצאתי חנות בסין שמוכרת נאגלה של 20 תחפושות מלכת פיית הנצנצים והפאייטים בוורוד פוקסיה!! מי מצטרף אלי להזמנה?"), ולהתחיל לאסוף את הציוד הדרוש למשלוח המנות התואם ("מי יודע איפה אפשר לרכוש צנצנות כחולות בנפח של 500-700 סמ"ק עם ציורים של פרפרים? או לפחות פרות משה רבנו?"). יהודים ברחבי העולם בוחרים את הנושאים הכי מופרכים, ונסיונותיהם למצוא דברי מאכל (בהגדרה רחבה) שקשורים לנושא משעשעת אותי עד אין קץ. כשאנשים בגירים מתחננים שיעזרו להם למצוא למצוא שישה סוגי מאפים וממתקים בצבע ירוק (כדי להתאים לנושא "משפחת קופלפלדמנהוף: משפחה ירוקה ששומרת על הסביבה!") ובכן, איך אפשר שלא לעקוב אחרי שרשוריהם בפליאה והשתאות?

למי מאיתנו שבכל זאת מעדיף לתת סתם מאפים, מתוקים ושאר יצירות קולינריות ביתיות, קבלו רשימת מתכונים שאולי תתאים לכם למשלוח. שימו לב, בסוף הפוסט יש גם מתכון לעוגיות חדשות, פרווה ללא מרגרינה - עוגיות לימון מושלגות. שלא תחשבו שזה רק פוסט לקט...

עוגיות פרווה ללא מרגרינה:
חיתוכיות שוקולד חמאת בוטנים וקוואקר מהירות, ללא אפייה
עוגיות אפרסמון
עוגיות תמרים מגולגלות
חיתוכיות ריבה, חיתוכיות בצורות, עוגיות פרח ריבה, עוגיות ספירלה, עוגיות שחמט, והכל מבצק אחד
עוגיות קוואקר עם צימוקים, שוקולד וקינמון
עוגיות קוקוס
אזני המן
עוגיות שוקולד עם שוקולד צ'אנקס
בראוניז
עוגיות ג'ינג'ר
עוגיות שוקולד מושלגות
עוגיות שוקולד צ'יפס ללא מרגרינה

עוגות פרווה ללא מרגרינה:
עוגות תפוזים ופירות יבשים
עוגת שיש שוקולד תפוז
עוגת שוקולד צ'יפס
עוגת לימונענע
מאפינס תפוחים וקוואקר
עוגת שוקולד בחושה מעולה
עוגת תפוזים וקוקוס
עוגות תמרים אישיות חמות

עוגות ועוגיות חלביות:
עוגיות נוגט עם 5 מרכיבים
שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
פאי קרמל ושוקולד
עוגת גבינה על בסיס בראוניז
בורגרקאפקייקס - קאפקייקס בצורת המבורגר
פאדג' בראוניז
עוגת גבינה ושמרים

מתוקים אחרים:
אייריש קרים בייתי
טראפלס שוקולד ברי ותפוז
תותים (ומקלות בייגלה, ושאר רעיונות) טבולים בשוקולד
רייס קריספי טריטס - ממתק פצפוצי אורז ומרשמלו
מרק שוקולד

מאפים:
מאפינס בטעמים
צמת שמרים במילוי חצילים, פלפלים וגבינות
לחם קוואקר מהיר עם פירות יבשים
דלי רול
שבלולי פיצה
חלות מתוקות קלות להכנה

ממרחים:
סלט חצילים קלויים
ריבת בצל
גבינת שמנת ביתית
מרקחת בננות וקלמנטינות
קונפי עגבניות שרי
פסטו פטרוזיליה
רסק תפוחים ביתי


לכבוד החג האהוב עלי (האהוב עלי? וואו. אני לא יודעת אם אני מוכנה להתחייב ככה לאהבת חג אחד ובלעדי. איזה לחץ. טוב. נתקן ל-אחד החגים האהובים עלי), קבלו מתכון חדש שפיתחתי לגמרי בעצמי. המתכון בהשראת תמונה שז'ורז'ט, יקירת המדור שלחה לי, של עוגיות לימון מושלגות, בהן צבע צהוב עז מבצבץ מבין הסדקים המושלגים. כל המתכונים שמצאתי ברשת רצו שאשתמש בקייק מיקס לימון, אבקת ג'לי לימון או שאר תוספים כימיקליים ואמריקאים מדי בשבילי. לכן החלטתי לעשות מעשה נועז ולהשתמש בלימון אמיתי. כן, אני מטורפת.
הבצק עושה שימוש בביצה אחת ו-2 חלמונים, כדי להעשיר את הבצק ולהצהיב אותו. כך שהמתכון הזה הוא בעצם מתכון משלים לעוגיות השוקולד המושלגות, שמצריכות ביצה ו-2 חלבונים. דמיינו איך הם ייראו יפה ביחד על צלחת אלו לצד אלו!
מידת השימוש בצבע המאכל כדי להעצים את צבע העוגיות תלוי בכם. אם לא משתמשים בצבע המאכל צבע העוגיות יוצא צהוב בהיר למדי, שזה סבבה. הטעם מן הסתם זהה. למקרה שתהיתם, עשיתי גם נסיון טבעי שכזה והשתמשתי בחצי כפית כורכום במקום צבע המאכל. העוגיות אכן יצאו צהובות יותר, ואף אחד לא חש בטעם, אבל אני ידעתי שהוא שם והרגשתי אותו. אז לשיקולכם.

עוגיות לימון מושלגות (פרווה, ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-30 עוגיות

מרכיבים
גרידה מלימון אחד
1/4 כוס מיץ לימון
1/4 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
2 חלמונים
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
אופציונאלי: כמה טיפות צבע מאכל צהוב
1/4 כוס אבקת סוכר
1 כף קורנפלור

הוראות הכנה
טורפים בקערה את הגרידה, המיץ, השמן, הסוכר, הביצה והחלמונים עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים עד שמתקבל בצק אחיד. אפשר להוסיף גם כמה טיפות צבע מאכל צהוב לקראת סוף הערבוב כדי להעצים את הצבע הצהוב של הבצק, אבל בהחלט לא חובה.
בקערה נפרדת מערבבים את אבקת הסוכר והקורנפלור.
מעבירים גושים קטנים של בצק לתוך קערת אבקת הסוכר בעזרת כף, מגלגלים אותם באבקת הסוכר ומנסים לתת להם צורה פחות או יותר כדורית. חבל לנסות לעצב אותם לכדור לפני הגלגול באבקת סוכר כי הבצק יידבק לכם לידיים. 
מעבירים את כדורי הבצק לתבנית אפייה משומנת היטב או מרופדת בנייר אפייה (העוגיות די נדבקות אם תשימו ישר על התבנית, מנסיון), ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני,180 מעלות, כ-10 דקות, עד שהעוגיות משתטחות ומתייצבות. אם אתם אוהבים עוגיות פריכות יותר, תנו להן להזהיב טיפה בצדדים, אם אתם אוהבים עוגיות רכות ונגיסות יותר הוציאו אותן לפני שהן מתחילות להזהיב.

עוגיות נוגט עם 5 מרכיבים ופירוט שריטותי בנוגע לממרח שוקולד

לא היה אצלנו ממרח שוקולד בילדותי. הורי האמריקאים לא יכלו לקבל את התפיסה הישראלית שכריך עם שוקולד זה אחלה ארוחה. לא יקום ולא יהיה. שוקולד=קינוח. במקום, נאלצתי להסתפק בסנדוויצ'ים עם גבינה צהובה, חומוס, וכמובן הקלאסיקה הכל אמריקאית: חמאת בוטנים וריבה. האם ישנו הבדל בריאותי משמעותי בין ממרח שוקולד שמן ומתוק לשילוב של חמאת בוטנים שומנית עם ריבה עתירת סוכרת? לדוד סם הפתרונים.

עקב החסכים המצערים הללו פיתחתי אובססיה קלה לממרח שוקולד. כריך עם ממרח שוקולד ייצג הן את הישראליות האידיאלית והן את הממתק הנחשק והבלתי מושג. נקודת האור בחופשים משפחתיים הייתה עבורי ארוחת הבוקר. גם באכסניות ובתי ספר שדה צנועים ביותר, היא תמיד כללה קערה רחבת ידיים של ממרח שוקולד. במשך 2-3 בקרים זכיתי ללכת בשביל האושר בין סלסלת הלחם האחיד לקערת השוקולד לשולחן המשפחתי (וחוזר חלילה, אם לא תפסו אותי). 

אז הגיע המשבר. סמינריון הדרכה בפנימייה של כפר נוער אי שם במרכז הארץ. שם גיליתי את צדו המכוער של ממרח השוקולד. ככה"נ המטבח שם היה מצטייד בסטוקים של ממרח שוקולד פעם בכעשור ומגישה אותם בכל ארוחת בוקר. כשלנו היה העונג להיפגש עם הממרח הוא כבר נפרד לגמרי, ואריזות הפלסטיק השקופות הציגו בפנינו מבנה שכבות פסאודו גיאולוגי דוחה במיוחד. שכבה צהבהבה עכורה של שמן ומתחתיה מוצקים קשיחים בצבע חום נוטה לשחור לקראת קרקעית האריזה. 
מאז, ממרח השוקולד איבד את קסמו בעיני. למה לאכול ממרח בטעם שוקולד, עשיר בשומן צמחי מוקשה חלקית ומלא בטעמי לוואי, כשאפשר פשוט לאכול שוקולד? 
לא שהחרמתי טוטאלית את הממרח שפעם כה התאוויתי אליו, אם כי בעצם, אולי היה עדיף ככה. בתקופת הצבא מצבי רעב קיצוניים הביאו אותי לבצע מעשים קולינרים מגונים בדמות סנדוויצ'ים של לחם יבשושי עם ממרח שוקולד וגבינה לבנה. אל תשפטו אותי.

לאחרונה תחום הממרחים המתוקים זוכה לעדנה, במיוחד בשימוש כחומר גלם לאפייה. הנוטלה מככבת במוסים, עוגות וממתקים, ומי מכם שקורא בלוגי אוכל לא היה יכול להתעלם מיום הנוטלה הרשמי שנחוג אתמול. ממרח הספקולוס, המבוסס על עוגיות הלוטוס הפופולריות עשה גם הוא עלייה ממש לאחרונה. 
חברת השחר העולה לא שקטו על השמרים והחליטו לצאת עם כמה ממרחים חדשים מהז'אנר הזה. 
יד על הלב - אני לא אוהבת שוקולד השחר. אבל ראיתי לאחרונה את ממרח הנוגט אגוזים החדש שלהם שהפציע בסופרמרקט, ותמורת מחיר היכרות של 10 ש"ח לאריזה, החלטתי ששווה להתנסות. היה חביב. מאוד אגוזי ומתוק. בדרך כלל אני משתדלת לתת מתכונים עם מרכיבים גנריים, ולא כאלה שמיוצרים על ידי חברה ספציפית.  אבל וואללה, עם ממרח הנוגט הזה דגדג לי להכין משהו. במיוחד לאור התסכול שלי מהמחיר האסטרונומי של אבקת נוגט, שכל המתכונים המפונפנים משתמשים בו. העם דורש קינוח נוגט במחיר סביר!
כך נולדו עוגיות הנוגט של היום. הן מעט יקרות יותר מרוב העוגיות פה בבלוג, אבל עדיין בתחום הסביר לדעתי. הן מיוחדות ושונות עם טעם נוגט ברור, והן סופר מהירות וקלות להכנה, עם 5 רכיבים בלבד. שווה לנסות. במיוחד אם אתם צריכים להכין איזה מאפה ביתי טעים בזמן מינימלי (מישהו אמר משלוחי מנות?).

עוגיות נוגט עם חמישה רכיבים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-16 ש"ח
כמות: כ-40 עוגיות

מרכיבים
1 חבילה ממרח נוגט אגוזים של השחר העולה
2 ביצים
1 ו-1/2 כוסות קמח
1 ו-1/2 כפיות אבקת אפייה
קורט מלח

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את ממרח הנוגט והביצים עד לקבלת בלילה אחידה. מערבבים פנימה את יתר המרכיבים.
מסדרים כפות מהבצק בתבנית משומנת, במרווחים של כמה ס"מ אחד מהשני, שיהיה לעוגיות מקום להתרחב. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-10 דקות, עד שהעוגיות משתטחות ומזהיבות טיפה.

שימו לב - ניסיתי את העוגיות האלה רק עם ממרח נוגט אגוזים של השחר. לא עם שום ממרח אחר.
האם זה יעבוד עם ממרחים אחרים? בהחלט ייתכן, אבל אני לא יכולה להתחייב שהפרופורציות נכונות.
אם אתם מנסים בהצלחה עם ממרח אחר אשמח אם תעדכנו.

שימו לב #2 - הממרח חלבי, אז כך גם העוגיות.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס אולטימטיביים

אני מטפחת לאחרונה בלוגר קראש על Pioneer Woman (אישה חלוצה? עזבו. לא מתרגם משהו). הכל התחיל כשחיפשתי מתכוני חורף טובים, קאמפורט פודז שכאלה (אני מסרבת להשתמש בביטוי אוכל מנחם. אוכל מנחם נשמע כמו פיצוחים ועוגות הבית שאוכלים בניחום אבלים). גלשתי לאתר שלה, שהתפתח יפה מאז הפעם הקודמת שהייתי שם, והתחלתי לחטט. קודם מאפי שמרים, אז המשכתי לנזידים ולתבשילי הבשר, ובינות פוסט אחד למשנהו האהבה הכתה בי שורש. היא גרה בחווה אי שם בערבות ארה"ב, עם משפחה חמודה שנוטה מדי פעם לשחרר קיטור על הכלב, הפרות וכלי המטבח שברשותה. היא מבשלת בנדיבות עם המון בשר וחמאה וחריף וגבינה ושוקולד (בדרך כלל לא כולם באותו המתכון), והיא לא מתנצלת. רק מתריעה מדי פעם בנוגע להשלכות הצפויות על ההיקיפים, תוך צחקוק אירוני והשלכה של עוד חבילת חמאה לקערת המיקסר. 

היא חולה על אוכל. לפעמים כשאנשים מדברים בשבח האוכל שהם מכינים אתה קולט בין השורות את האגו. יואו אני כזה מוכשר, תראו מה הכנתי! משום מה אצלה אני לא מרגישה ככה. היא יכולה להלל ולשבח את המתכונים שהיא מעלה ולא מזיז לי בכלל כי א. היא צודקת, אלה שניסיתי הם באמת מעולים ו- ב. היא עושה את זה מתוך אהבה לאוכל, לאנשים שלימדו אותה, לאנשים שהיא מבשלת עבורם ולעולם שחנן אותנו בדברים כל כך נפלאים כמו פלפלים חריפים אש, סטייקים טובים, עגבניות עסיסיות וחמאה (!!).

אני יודעת שעכשיו היא כבר פרסונה בפוד נטוורק. אף פעם לא ראיתי תוכנית שלה, ואני לא בטוחה שאני רוצה. לא בא לי לגלות שהיא בעצם סתם עוד דמות טלויזיונית פלקטית ומלוקקת. תנו לי ליהנות מהכתיבה שלה ומאיך שהיא מציירת את עצמה ואת החיים שלה.

אז למה כל החשיפה הזאת של רגשותי הכמוסים אודות בלוגרית אוכל רנדומלית? כי הבחורה הזאת מצאה את המתכון המושלם לסינמון רולז. שושני קינמון, סינרולים, קראו לזה איך שאתם רוצים, החיפוש נגמר, המתכון המושלם נמצא. את הרולים הכנתי ביום השלג לפני שבועיים, ואז הכנתי אותם שוב תוך פחות מ-24 שעות, מכיוון שאני ובן זוגי, שנינו אנשים בוגרים ומיושבים בדעתם פלוס מינוס, חיסלנו את כולם לבד. 
יש כמה גרסאות לרולים באתר - קינמון, מרמלדה, תפוחים ועוד, אני הכנתי את גרסת הקינמון וגרסת השוקולד צ'יפס, ושניהם טעימים בטירוף. גרסת השוקולד צ'יפס כוללת במילוי גם קצת מלח, וטעמי המתוק-מלוח מעיפים את המאפה למחוזות ה"קחו את זה ממני לפני שאוכל את כל התבנית לבד".
מלבד זה שהרולים טעימים ורכים ונפלאים, המתכון עצמו יוצא דופן בשפיות שלו. אין בו כמעט לישה, אין התפחות חוזרות ונשנות של הבצק, ובעיקר, אין כמויות בלתי סבירות של חמאה. רק 100 גרם למתכון, והוא מופיע רק במילוי, איפה שהכי טועמים ומרגישים אותו. 
מתכון אחד של בצק מספיק להכנת 2 רולדות גדולות, שמהן מכינים 2 תבניות בינוניות של רולים, או תבנית אחת גדולה. הכמויות במתכוני המילויים מתאימות למתכון שלם (כלומר ל-2 רולדות), אבל בהחלט אפשר להכין חצי כמות מכל מילוי ולמלא רול אחד בקינמון ואת השני בשוקולד צ'יפס. 
בקיצור, אני אפסיק לחפור לכם ואתם תרוצו למטבח ותכינו רולים של קינמון ושוקולד צ'יפס. 
זהו, סגרנו.

שבלולי קינמון/שוקולד צ'יפס
מבוסס על: מתכון של Pioneer Woman, עם שינויים שלי
עלות: כ-20 ש"ח
כמות: 2 תבניות קטנות-בינוניות של מאפים, או תבנית אחת גדולה, 40-50 שבלולים.

מרכיבים
לבצק:
2 כוסות חלב
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
4 כוסות קמח
1/2 כוס קמח (כן, הם נפרדים בכוונה)
1/2 כפית גדושה אבקת אפייה
1/2 כפית מחוקה סודה לשתייה
1 כפית מלח

למילוי קינמון:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית קינמון

למילוי שוקולד צ'יפס:
100 גרם חמאה רכה מאוד
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כפית מחוקה מלח (אפשר לצמצם לחצי או רבע כפית אם אתם לא אוהבים מתוק ומלוח)
100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לציפוי (אופציונלי):
1 גביע שמנת חמוצה
100 גרם אבקת סוכר

הוראות הכנה
מכינים את הבצק:
מניחים בסיר את החלב, הסוכר והשמן, מחממים תוך כדי ערבוב (להמסת הסוכר) ומביאים לסף רתיחה. מכבים את האש ונותנים לתערובת להתקרר עד שהיא חמימה. סבלנות, זה עשוי לקחת קצת זמן. 
כשהתערובת חמימה מפזרים מעל את השמרים ומשהים דקה. 
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ומערבבים פנימה את 4 כוסות הקמח. מכסים את הבצק ומשהים במקום חמים (או לפחות לא קר) עד להכפלת הנפח, כשעה.
כשהבצק תפח מערבבים פנימה את 1/2 כוס הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח. די מהר תצטרכו לזנוח את הערבוב ולעבור ללישה קלה כדי שהמרכיבים יטמעו בבצק, אבל אין צורך ללוש מעבר להתאחדות הבצק.
כעת אפשר להשהות את הבצק במקרר עד שלושה ימים, או להתחיל להשתמש בו מיד. בצק מקורר הוא קצת יותר נוח לעבודה, אבל אם מקמחים את משטח העבודה בנדיבות אפשר בהחלט לעבוד עם הבצק מיד.

מרדדים ממלאים ואופים:
חוצים את הבצק לחצי, ומרדדים כל חצי על משטח מקומח לעלה גדול ודק. הגודל והעובי המדוייקים לא קריטיים, ככל שתרדדו יותר, כך שכבות הבצק בשושנים יהיו דקות ועדינות יותר.
מערבבים בקערה את כל חומרי המלית, למעט החמאה. מורחים מחצית מהחמאה (50 גרם) על כל העלה, בצורה פחות או יותר אחידה, ומפזרים מעל חצי מתערובת המלית. מגלגלים את העלה לרולדה, ופורסים לפרוסות בעובי של כמה ס"מ. 
מרדדים את החצי השני של הבצק לעלה, מורחים את יתר החמאה, מפזרים את יתר המילוי, מגלגלים ופורסים.
מסדרים את הפרוסות בתבנית משומנת - אפשר להשתמש בתבנית אחת גדולה, או בכמה קטנות יותר.
מכסים את התבניות עם פרוסות הרולדה, ומניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-20 דקות. 
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-30 דקות, עד שהמאפים מזהיבים ומעלים ריח ניחוח.

בזמן האפייה מערבבים את חומרי הציפוי בקערה, ושופכים את הציפוי על המאפים מיד כשהם יוצאים מהתנור. אם אתם משתמשים ביותר מתבנית אחת זכרו לחלק את הציפוי שווה בשווה בין התבניות.

מגישים חמים, או בטמפ' החדר, רצוי לקבוצה גדולה של אנשים, שימנעו מכם לאכול את כל המאפים לבד. המאפים מחזיקים יום יומיים במקרר, עטופים היטב, מעבר לזה, אפשר להקפיא ולהפשיר אם רוצים.

בגרסת השוקולד צ'יפס עם מעט ציפוי

שלום חתיכים שלי. סורו לבטני.

ובגרסת הקינמון, עם קצת יותר ציפוי

משימת ט"ו בשבט ועוגת פירות לחג

ט"ו בשבט בפתח ומשימת המאסטר שף היהודית השנתית עומדת לפנינו: איך דוחפים את כל שבעת המינים למנה אחת? יש גם את אתגר הלהכין סלט פירות עם כמה שיותר סוגים שונים של פירות, בו סופרים כפרי נפרד גם את הדבר-המסוכר-הירוק -זוהר-שאני-לא-
יודעת-מה-הוא- אבל-מכרו-אותו-במשקל- עם-יתר-הפירות- היבשים- אז-קניתי". אבל אתגר סלט הפירות הוא יותר צרכני-קמעונאי מאשר קולינרי.

רוצים לנסות ולעמוד באתגר הט"ו בשבט השנתי אבל אין לכם רעיונות? אני מכירה כמה אבטיפוסים של מתכונים שמשלבים את כל שבעת המינים: 

1. סלט דגנים: מבשלים חיטה ושעורה (גריסים או גריסי פנינה) מוסיפים צימוקים, ותמרים ותאנים מיובשים קצוצים, ומתבלים ברוטב של שמן זית, ורכז רימונים. את רעיון הבסיס הזהאפשר לקחת לכל מיני כיוונים - אפשר להוסיף לרוטב מיץ לימון או תפוז, וגם מעט מהגרידה. אפשר להוסיף ירוקים כמו תרד או עלי בייבי, כדי לחתוך את רמות המתיקות ולתגבר את הרעננות והוויטמינים. אפשר להוסיף קוביות של גבינת פטה ו/או אגוזים מלך או פקאן קלויים כדי להעשיר את הסלט. בהחלט יש המון כיוונים שאפשר ללכת אליהם עם הסלט הזה, ומדובר בתוספת מספקת במיוחד, בואכה ארוחה בפני עצמה, בהתאם לגיוונים שתבחרו.

2. לחם בירה: בלחם השעורה היא הבעייתית, כי בדרך כלל לא מכינים לחם מקמח שעורים, לכן הולכים על אופציית הבירה. כל שנותר הוא להעשיר את הלחם עם צימוקים ופירות יבשים כמו מקודם, להשתמש בשמן זית או להוסיף לבצק גם זיתים קצוצים, ולתבל עם טיפה רכז רימונים חמצמץ. יש אצל טולטולים אחלה מתכון ללחם בירה.

3. עוף ממולא: אופציה דומה לסלט שלעיל רק שפה חלק מהמרכיבים נכנסים למשרה - יין, רכז רימונים, מעט שמן זית, וסילאן אם רוצים. אז ממלאים את העוף בתערובת הדגנים המבושלים, פירות יבשים קצוצים ורצוי גם תבלינים חמים כמו קינמון, ג'ינג'ר וציפורן.

מי שיש לו עוד רעיונות מוזמן לשתף בתגובות.
איזה מוזמן? אני מצווה עליכם. ראו עצמכם כמשתתפי מאסטר שף שקיבלו חסינות העומדים במרפסת וצועקים לנו מה לעשות.

עוד משהו שאולי יעזור לכם בבישולים לקראת החג, חיברתי רשימת מרכיבים שרלוונטים לכל אחד משבעת המינים, תוך התחשבות בכך שרוב הפירות הטריים לא ממש בעונה עכשיו. אולי יהיה פה משהו ברשימה שלא חשבתם עליו שיתן לכם השראה למנת ט"ו בשבט מנצחת. גם פה אתם בהחלט מוזמנים להציע עוד אופציות שלא חשבתי עליהם:
חיטה: קמח לבן/מלא, חיטה (גרעינים שלמים שמבשלים)
שעורה: בירה, גריסים/גריסי פנינה
גפן: צימוקים, מיץ ענבים, סוכר ענבים,יין
תאנה: תאנים מיובשות, ריבת תאנים
רימון: רימון טרי (עדיין יש פה ושם בסופרים), רכז רימונים
זית: זיתים שלמים מכל מיני סוגים, שמן זית
תמר: סילאן, תמרים מיובשות, ממרח תמרים

כבר סיפרתי לכם פה בעבר שבעיקרון אני מנסה להימנע מלצרוך כמויות מאסיביות של פירות יבשים. הם מיובאים, עתירי קלוריות, ופשוט מרגיש לי מצחיק לחגוג את שפע פירותיה של ארץ ישראל עם פירות מתורכיה שהשד יודע לפני כמה זמן הם גודלו. יש תפוזים, יש קלמנטינות יש אשכוליות ופומלות ואבוקדו ותותים... והם טריים, בריאים וזולים יותר. אני לא מחרימה לחלוטין פירות יבשים, אבל אני משתדלת לקנות רק כמות זערורית (אחרת ממילא נשאר המון. כמה תאנים מיובשות אפשר כבר לאכול?) ואני משתדלת לתת לפירות הטריים מקום של כבוד. 

לאור דברי השילוב הראוי הנ"ל, היום בפוסט, עוגה שמשלבת באלגנטיות פירות טריים עם יבשים. היא בחושה, קלה להכנה, ופרווה וללא מרגרינה, כמובן. היא גם גמישה ולא מצריכה פירות יבשים ספציפיים, מה שיש לכם בבית זה אחלה. אני השתמשתי בתערובת של צימוקים, שזיפים, משמשים ותמרים, קצת מכל סוג. בקיצור, אופציה ראויה לקינוח ברוח החג, או סתם בתור עוגה נחמדה לשבת.

עוגת פירות יבשים קלילה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-13 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, או תבנית עגולה בינונית

מרכיבים
2 תפוזים סחוטים + מים כדי להשלים לכוס אחת של נוזלים (או לחלופין, 1 כוס מיץ תפוזים)
1 כוס פירות יבשים קצוצים (כ-120 גרם) מכל סוג
1/2 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 ו-3/4 כוס קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כפית ג'ינג'ר טחון

מניחים את מיץ התפוזים ואת הפירות היבשים הקצוצים בקערת הערבוב ומשרים כחצי שעה כדי לרכך את הפירות מעט. מוסיפים את השמן הסוכר והביצה ומערבבים עד להתאחדות. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
שופכים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק או תבנית עגולה בינונית משומנת, ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה תפוחה וזהובה, וקיסם שננעץ במרכזה יוצא נקי.

על הבחירה

לבשל בזול זה מנטליות שלא מקבלת מציאות כלכלית כגזירה משמים שאיננה ניתנת לשינוי. הקוטג' יקר? נתלונן ליצרנים, נחרים ונמצא תחליפים עד שהמחיר ירד. חנוק לנו קצת החודש? נצטמצם קצת, נדחה סיפוקים ונאכל קצת יותר בצניעות כדי לשמור על שליטה בתקציב. החברות והמפרסמים עושים ספינים ומנסים למכור לנו דרעק יקר באריזה יפה? אנחנו משווים מחירים, מסיקים מסקנות וקונים מיצרנים שלא מנסים לעשות לנו מניפולציות (או לפחות, פחות מניפולציות...).

"אין מה לעשות", "תמיד דופקים אותנו", "אי אפשר לשנות כלום במדינה הזאת" ושאר אמרות חסרות אונים סתם מחלישות אותנו. כמובן שאי אפשר לשלוט על הכל, וצריך לבחור בחוכמה את המלחמות שלך, אבל אנחנו אנשים עצמאיים עם בחירה חופשית. כן חבר'ה, יש לי בחירה חופשית ואני לא פוחדת להשתמש בה. מואהאהאהא!

כנגזרת מהמנטליות הזאת ברור לי שכולכם תבחרו לנצל מחר את ההזדמנות שניתנת לנו להשפיע על הרכב מנהלי העניינים פה במדינה. כל קול הוא אולי טיפה בתוך ים הקולות שיושמעו פה, אבל עדיף קול קטן מאשר אף קול. בשלנים זולים שכמותינו לא מרימים ידיים ונותנים לאחרים לעצב את המציאות שלנו. אז יאללה להצביע ברעל!

גם אתם לא קיבלתם הודעה לבוחר? זה לא תירוץ להימנע מלהצביע. אתם צריכים רק לבדוק באיזה קלפי אתם רשומים ולהגיע לשם עם תעודת זהות, רשיון נהיגה או דרכון ישראלי.
אפשר לבדוק איפה הקלפי שלכם פה:
https://kalpi.elections.gov.il/

פתקא טבא! 

שלג בירושלים וכרובית בתחמיץ

ברביעי בבוקר האזהרות היו באוויר. חלק מהירושלמים עוד ניסו לתפקד כרגיל, אבל כולם היו מוכנים ומזומנים לרוץ הביתה ברגע שייחזה ולו פתית שלג אחד. תהיתי האם מזג האוויר הסוער יגרום לכך שהסופר יהיה ריק, או שמא הפחד מפני השלג והאופטימיות שהפעם הוא ייתפס ויצטבר וישתק את העיר, יגרמו לכך שכל העולם ואישתו ירוץ לסופר ויקנה מספיק אוכל כדי להאכיל עיר שלמה במצור. ובכן מסתבר שחשיבותה של המוכנות הקולינרית עולה לאין ערוך על הרצון להימנע מקצת גשם ורוח. הרי אי אפשר ליהנות כהוגן מיום שלג אם אין שוקו חם או מרק מהביל, או מאפה ריחני.

אז היה שלג בירושלים. היה מרגש. הצצנו מהחלון בנוף המוכר שתחת מעטה השלג (יותר מ-10 ס"מ!!) נראה פתאום שונה וקסום וקשה לזיהוי. התפעלנו מהשקט, הדלקנו תנורים, והתכרבלנו חזרה בין השמיכות לעוד חצי שעה של שינה. לבסוף החלטנו לשנס מותניים ולצאת החוצה. עטינו על עצמנו טייץ וטרנינג, ודגמ"ח, וגופייה, וטי שרט, וסווטשרט, ופליז, וגרביים, ועוד גרביים, ומעיל, וצעיף, וכפפות, וכובע, ואז נזכרנו שלא עשינו פיפי לפני היציאה וקיללנו חרישית. 

ואחרי שטיילנו, מפזרים חיוכים מתלהבים לכל העוברים והשבים, שבנו הביתה, דחפנו עיתונים מכווצ'צ'ים למגפיים הרטובים, הנחנו גרביים על הרדיאטור לייבוש וגילינו שזה גורם לכל החדר להריח כמו גרביים (או שזה היה רק אני?). אז חזרנו להתכרבל, ועם כוס שוקו או קערת מרק חמה לצידנו, העלינו תמונות לפייסבוק. 
שגרת שלג ירושלמית. 

בגלל שאני עצלנית ועשיתי סיבוב של אולי 10 דקות בשלג, תמונות השלג בפוסט הם של שמואל הצלם המחונן.
פה כנסת מושלגת.

רחוב יפו ופסי רכבת קלה מושלגים.

השלט לתל אביב נפל והתכסה בשלג. בטח יש בזה איזה סימבוליות.
נסחו לעצמכם איזה משהו פואטי על היחס בין ירושלים המושלגת לאחותה הרטובה והפקוקה.

וכעת, מתכון די לא קשור, חוץ מזה שמדובר במתכון חורפי בערך.
יש כמה ירקות שהם הרבה יותר טעימים ואיכותיים בחורף, אחת מהם היא הכרובית. הכרוביות כעת זולות יותר, רעננות יותר ונקיות יותר (קרי, יש הרבה פחות סיכוי לפגוש את הזוחלים הירוקים האלה שלפעמים פוגשים עליהן בקיץ). אחד ממתכוני הכרובית האהובים עלי הוא כרובית בתחמיץ. הוא קליל ופריך, חמצמץ וממכר, ומהווה תוספת נפלאה לסלטים ירוקים שצריכים בעיטה בתחת, או סתם כתוספת ירק לארוחה.

כרובית בתחמיץ
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ועוד בליל של כמה מתכונים דומים שמסתובבים באינטרנט
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: יספיק כסלט/תוספת לארוחה גדולה, או לכמה ארוחות קטנות יותר,

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1/4 כוס חומץ בן יין 
1 כוס מים
3 שיני שום פרוסות
3/4 כפית מלח
1 כפית גרגרי פלפל שלמים, או חצי כפית פלפל שחור גרוס
2 עלי דפנה
1 כפית טימין
1 כרובית מנוקה ומפורקת לפרחים

הוראות הכנה
מניחים את כל הרכיבים בסיר ומערבבים להמסת המלח.
מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים בחום בינוני כ-10 דקות, עד שהכרובית מרוככת, אבל עדיין מעט פריכה ולא סמרטוטית לגמרי.
מגישים את פרחי הכרובית קרים או בטמפרטורת החדר. לא מגישים את נוזל התחמיץ עצמו, אבל אם אתם מתכננים לאכסן את הכרובית במקרר לאורך זמן, מאכסנים אותו עם הנוזלים. היא יכולה להחזיק ככה שבועות במקרר.

היי היי אולי הכרובית נראית קצת כמו שלג? איכשהו?

אגב, כתלות בחומץ שלכם, הכרובית יוצאת לפעמים בגוון וורדרד מעט. אין צורך להיבהל. זה קורה.

עיקריות בשריות זולות וקובה סינייה

כדי שמנה עיקרית בשרית תחשב אצלי כ"בישול בזול" היא צריכה לקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:

החלק הבשרי צריך להתבסס על נתחי עוף או בשר זולים יחסית 
בעוף מדובר בחזה, כנפיים, עוף טחון, ויש תקופות עם מבצעים גם על העופות השלמים והכרעיים (תלוי אם רשתות השיווק במצב מלחמה). יש גם איברי פנים זולים כמו קורקבנים וכבדים, אבל לי אישית יש פחות ניסיון איתם. בכל מקרה, מתכונים עם פרגיות ככל הנראה לא תראו כאן. 
בתחום הבשר מדובר בבשר טחון (אני קונה טחון מקפוא בקצבייה שבדרך כלל עולה 30-40 ש"ח לקילו. הטחון הטרי יקר ממש ואני לא באמת חשה בהבדל. והטחון שקונים במחלקת הקפואים גם יקר וגם מכיל כל מיני תוספי סויה וחלבון מן הצומח) ונתחים שלמים זולים, כמו מס' 2, 3, 8 ו-10 שעולים בדרך כלל סביבות ה-30 ש"ח לקילו כשהם קפואים. 

צריך שיהיה במתכון "מתיחה" של הבשר בעזרת רכיבים אחרים, זולים יותר, כמו ירקות, דגנים או קטניות 
יש המון דרכים למתוח בשר ועוף. אפשר לבשל אותם בקדרה עם ירקות וקטניות. אפשר להכין מהם רוטב או תבשיל שמוגש על ערימה של אורז או איטריות. אפשר להכין קציצות מבשר או עוף טחון ולהוסיף להם ירקות מגוררים ופירורי לחם. אפשר לעטוף אותם בפחזנית, או בלינצ'ס או פשטידה... לפעמים מדובר בקצת יותר התעסקות. בכל זאת, הרבה יותר קל לסדר כמה כרעיים בתבנית לשפוך מעל כמה תבלינים והיידה לתנור. אבל יש להתעסקות הזאת יתרונות: התוצאה היא גם זולה יותר, וגם בהרבה מקרים מהווה ארוחה שלמה, או כמעט ארוחה שלמה בפני עצמה.

אז עכשיו שאתם מכירים את ה"אני מאמין" של בישול בזול בנוגע לעיקריות בשריות, אפשר לגשת למתכון.
על הגרסא שלי לקובה סינייה אני עובדת המון זמן, מאז פתיחת הבלוג בערך. ההתאמה לבלוג ברורה - עיקרית שחצי ממנה עשויה בכלל מבורגול זול ומזין, עם טעמי הקובה האהובים עלי, ובלי הגלגול שאני לא מאוד מוצלחת בו. יש עוד מתכונים ברשת לקובה סינייה (או קובה בל סנייה), אבל חלקם עם כמויות לא ממש הגיוניות, חלקם עם כבש טחון, שהוא גם יקר וגם קצת יותר קשה להשיג, ורובם עם צנוברים שאמנם הם נורא טעימים, אבל יקרים בטירוף. אז החלטתי לפתח גרסא משלי. ליחסים המועדפים עלי בין המים לבורגול ובין הבצק למילוי לתבלינים הגעתי אחרי כמה איטרציות, נשאר רק עניין פעוט- הבצק נטה להתפרק ולהתפורר. הקובה אמנם היה טעים, אך לא אסטטי במיוחד. פתרון לבעיה הזאת הגיע מהמתכון של מתכוניישן ובו הבורגול נטחן במעבד מזון בתוספת בצל חי. אהא! מכיוון שבכל זאת אני אוהבת את המרקם הגרגרי של הבורגול, החלטתי לטחון רק חצי מהבורגול, להשאיר את היתר כמו שהוא, ולערבב.
אם כך, ללא קשקושים נוספים, הרי לכם המתכון שלי לקובה סינייה. המתכון גדול ומספיק להמון סועדים, אז הצטיידו בתבנית גדולה.

קובה סינייה (מאפה קובה בתבנית)
מאת: בישול בזול
עלות: כ-36 ש"ח
כמות: כ-16 מנות

מרכיבים

לבצק הבורגול:

500 גרם בורגול דק (ג'ריש)

3 כוסות מים רותחים

1 בצל קלוף וחצוי

1 כפית מלח

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית פלפל אנגלי

1/2 כפית פלפל שחור טחון

1/2 כפית כמון

4 כפות שמן

למלית הבשר הטחון:

3 כפות שמן

2 בצלים קצוצים דק

3 שיני שום

1/2 כפית מלח 

1/4 כפית קינמון

600 גרם בשר טחון, או תערובת של עוף ובשר טחונים

חצי צרור בצל ירוק קצוץ

הוראות הכנה

מכינים את הבצק: מעבירים את הבורגול לקערה גדולה, שופכים מעל את המים הרותחים ומשהים רבע שעה. סוחטים עודפי נוזלים אם יש. טוחנים את הבצל במעבד מזון עד שהוא קצוץ היטב. מוסיפים למעבד המזון חצי מהבורגול המבושל וטוחנים במשך כדקה עד שהבורגל מתחיל להיעשות עיסתי. 

מערבבים את עיסת הבצל והבורגול עם יתר הבורגול המבושל ושאר מרכיבי הבצק עד שהעיסה אחידה.

בזמן שמשרים את הבורגול במים הרותחים מכינים את המלית: בסיר בינוני-גדול מחממים את השמן ומטגנים את הבצלים עד שהם נהיים שקופים ומתחילים להזהיב, כ-10 דקות. מוסיפים את השום, המלח, הקינמון והבשר הטחון, ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבשר מבושל ברובו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל הירוק, מטגנים עוד דקה ומורידים מהאש.

מרכיבים את הקובה: משמנים תבנית גדולה, ומשטחים מחצית מבצק הבורגול בתחתית התבנית. מסדרים מעל את הבשר הטחון, ומעליו משטחים את יתר בצק הבורגול, ומהדקים ( לא למעוך יותר מדי. אנחנו רוצים שהקובה לא יתפרק, אבל שגם לא יהיה דחוס לגמרי). אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב מעט.

מגישים חם בליווי הזלפות נדיבות של טחינה.

געגועי לסבתא העיראקית שמעולם לא היתה לי