קטנה ליום העצמאות

שוב הגענו ליום הזכרון/עצמאות - הולכים לטקסים, שומעים את הסיפורים וזוכרים, אבל זוכרים גם לעבור בסופר לקנות את הקבב בשקל. עבור חלקנו זה יותר קל, עבור חלקנו זה הרבה יותר קשה. 
כנראה שהייתי צריכה לתזמן את הפוסט הזה שיעלה לפני יום הזיכרון. מרגיש לי קצת לא במקום ללהג על מתכונים בזמן שכולנו חושבים על החיילים שנהרגו כדי שאנחנו נוכל להמשיך בקיומנו היומיומי. 
לכן הפוסט הזה יהיה מינימליסטי למדי. אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי משנה שעברה, עם שלל טיפים למנגל חסכוני. באמת, תקראו, אחלה פוסט.
היום באמתחתי מתכון קליל לפרוסות חזה עוף במרינדת סויה ותפוזים שכולם יאהבו, גדולים וקטנים. הסוד לחזה עוף עסיסי הוא פשוט - לא לצלות יותר מדי! כמה דקות מכל צד, וזהו. 
שיהיה לכולכם יום זיכרון משמעותי וחג עצמאות שמח!

חזה עוף במרינדת תפוזים וסויה
מאת: בישול בזול
עלות: כ-15 ש"ח
כמות: כ-8 פרוסות עוף (יספיק לכ-3 סועדים כמנת בשר בלעדית, וליותר אם יש עוד סוגי בשר במנגל)


מרכיבים
1 חזה עוף פרוס לשניצלים
1 תפוז
2 כפות סויה
1 כף שמן

הוראות הכנה

מגררים את הגרידה מהתפוז, וסוחטים ממנו את המיץ. מערבבים את המיץ, הגרידה, הסויה והשמן ומשרים את העוף במרינדה לפחות שעה, ועד 24 שעות.

צולים במנגל או במחבת פסים 3-4 דקות מכל צד, עד שהעוף מלבין ויש עליו פסי חריכה קלים.

טוזיג פטריוטי

מרק עוף עם קניידלובה

לכבוד החג החליטה בישול בזול לנוח קמעא מכתיבת הבלוג, ועל כן מוצגת בפניכם ההזדמנות הנדירה לקרוא את טור האורח שלי, אָפָפי הרשע, ידידה הקרוב של בעלת הבית, שהטריד אתכם בעבר הלא רחוק עם וריאציות על שם הבלוג. אל דאגה, שלטון האימים שלי יהא קצר ימים ויסתיים הלכה למעשה בסופו של טור זה.

משסיימנו עם הגינונים, ניגש לעיקר – הימים ימי חול המועד, מה נבשל ומה נאכל? איך יכולים שומרי הכשרות – וגרוע מכך, האשכנזים האומללים נטולי הקטניות – לגוון את תפריט פסח הפיסח? כמה אפשר לאכול מצה עם שוקולד או גבינה צהובה? (רעיון: נסו לשלב ביניהם. סתם). בחדר אוכל בצבא זכיתי לראות פעם צ'יפס, פירה, תפו"א אפויים ולביבות דרים בכפיפה אחת (בין הקוראים שינחשו נכונה מה משותף לכל הארבעה תוגרל הערכתי העמוקה). ובכן, לפני שנתיים-שלוש התנסיתי במילוי קניידלעך (לעך? לאך? לך? היידיש שלי לא סגורה על עצמה) בבשר טחון והתוצאה הייתה טעימה מאוד. את הרעיון קיבלתי מדובי, גיאולוג פנסיונר שהשתתף כשומע חופשי בקורס ארכיאולוגיה פרהיסטורית (האחראית לגילוי הקניידלעך לראשונה). הוא קרא להם: "קניידלעך עם נשומלעך" (נשמות). אני כשלעצמי סבור שהשילוב המאוזן הזה בין חומר הגלם המזרח-אירופאי לקונספט העיראקי/כורדי הוא הוא תמצית רעיון כור ההיתוך, וביסודו ומהותו הוא כולם יחד, דהיינו: ישראלי *מוחה דמעה*. לכן גם מגיע לכדורים המחוכמים שם בעל צליל ישראלי מעודכן: קניידלובה! אשמח אם תעלו הצעות טובות יותר או אפילו עלובות פחות, לשם ראוי למאכל החגיגי. ולידיעה שהגיעה זה עתה: לאחר שנעסוק בכופתאות ממולאות, נכין מרק עוף בו הן תתארחנה. בעצם זה כתוב כבר בכותרת. לא חשוב.

כמות המילוי בכל קניידל קטנה למדי, ולכן אם קניתם 500 גרם בשר טחון, אפשר להשתמש רק בחלק ממנו ולנצל את השאר למשהו אחר – מנה של קציצות, למשל. כך שבסופו של דבר יוצא שהבישול בזול (הבנתם?). אני ממליץ לקנות בשר באטליז או בקצבייה של הסופר, ואם בחרתם באחרון כדאי לבקש שיטחן אותו מול עיניכם הבוחנות. אם אתם ביישנים, לא חובה. הבשר שטוחנים בדרך כלל הוא מהצוואר ומהצלעות והוא מעט שמן, מה שמתאים לנו כי אנחנו רוצים מילוי עסיסי.

ולעסק:

קניידלעך ממולאים

מבוסס על: מסורות, רעיונות, השראה/פלגיאט

עלות: כ-20 ₪

כמות: כ-7 מנות (20 כופתאות)

מרכיבים

לכופתאות:

3 כוסות קמח מצה

3 ביצים

2-3 כפות שמן

חצי כוס מים או מרק צח

*להרפתקנים: כף או שתיים בשר טחון, שיוסיפו צבע, עניין ובת טעם

למילוי:

כף שמן

150-200 גרם בשר טחון

בצל בינוני

2 גבעולי סלרי

גזר

עגבניה

מלח ופלפל

הוראות הכנה

מערבבים את כל חומרי המעטפת. התערובת אמורה להיות חלקה, לא רכה ולא קשה. אם היא פירורית מדי, מוסיפים עוד מים, ואם היא דביקה מדי, עוד קצת קמח מצה.

כמעט כל התצלומים באדיבות אחי היקר שוקי

קוצצים דק-דק את הבצל, הסלרי והגזר. מרסקים את העגבניה בפומפיה. מחממים את השמן במחבת ומטגנים בו את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו תוך ערבוב מפעם לפעם, עד שישחים יפה. מצרפים בנונשלנט (אחרת זה לא עובד) את הסלר והגזרי ומטגנים עוד שתי דקות. מוסיפים את העגבניה המרוסקה וממתינים עוד דקה, מה אכפת לכם. מכבים את האש ומצננים לגמרי, כרבע שעה. שמים בסיר בסיר 2 ליטרים של מים עם כפית מלח ומביאים לרתיחה.

 

בינתיים – מכפתים כופתאות.

קורצים (בוצעים?) מתערובת הקמחמצה כדור בגודל כדור פינג פונג או מעט קטן יותר, אחד שיכול לעמוד על כפית בלי לבלוט משוליה. משטחים אותו לכדי דיסקית, כשהמרכז מעט דק יותר מהשאר. שמים בתוך הדיסקית כפית מילוי. סוגרים אותה לשניים, בצורת סמבוסק ומהדקים. מקרבים את הקצוות למרכז ומעגלים בידיים.

סדר הקריאה מימין לשמאל. זה לא קרם ידיים, אלא שמן מתערובת שמנונית

וכך הם נראים במצב טרום-בישולי.

מכניסים את הכופתאות בזהירות לתוך המים הרותחים (אני טובל את קצה הקניידל במים ואז עוזב, וכך נמנע שפריץ רותח). לא כדאי לצופף אותם יותר מדי, הכי טוב להכין 2-3 נגלות. אחרי 12-15 דקות מוציאים את החבר'ה מהמים ושמים בקערה שתגיח בתורה אל פנים המקרר. ונעבור למרק.

שרטוט מס' 2.4: חתך סטרטוספרי

מרק עוף, הפניצילין היהודי וכו'. הכנתו זולה למדי: חלקי העוף שנותנים למרק טעם הם חלקים שיש בהם עצמות כגון כנפיים וגרונות ועלותם מזערית למדי: כנף עולה בערך שקל. אני מודה ומתוודה שמעולם לא יצא לי מרק ממש ממש טעים של דודות וסבתות, אך יתכן שהבעיה נעוצה בעובדה שאינני, ולעולם לא אוכל להיות, דודה או סבתא. המתכון הבא בסיסי למדי וטעים סבבה, לא מטורף.

כמה מהחברים העיקריים בנבחרת המרק. מימין למטה שורש סלרי ולצידו גרגרי כוסברה, זה שנראה כמו גזר לבן הוא שורש פטרוזיליה. ליד הכרישה הארוכה למעלה נח גרון הודו ודרומית לבצל אבקת כורכום.

מרק עוף

מבוסס על: כל מיני, פה ושם

עלות: כ-30 ש"ח

כמות: סיר גדול, כ-7-8 מנות נראה לי

מרכיבים

2 בצלים

כרישה

קישוא

3 גזרים

שורש סלרי

גבעולי סלרי

שורש פטרוזיליה

צרור פטרוזיליה ושמיר – בערך חצי חבילה מהסופר/שוק מכל אחד

1 ק"ג כנפיים, שוקיים, גרונות (אפשר גרונות הודו)

תבלינים (מה שבא לכם מהרשימה): כורכום, גרגירי כוסברה, טיפה אגוז מוסקט, פפריקה

2 כפות שמן

הוראות הכנה

מקלפים את הדרוש קילוף (גזר, שורשים) ופורסים הכל גס – בצלים לרבעים, גזר לשלשות, וכו'. את הפטרוזיליה והשמיר משאירים כפי שהם. צריך להיאבק בשורש הסלרי עד שנפטרים מכל האדמה ורואים רק לבן, אבל זה שווה את המאמץ כי יש לו ריח מעולה. המהדרין חותכים או שוברים את העצמות כדי למקסם את טעמן. מכניסים הכל לסיר הכי גדול שיש ומכסים במים. מביאים לרתיחה על אש בינונית ומשמגיעה רתיחה עדינה, לא פראית, מקטינים את האש ונותנים לבעבוע החרישי להתקיים בעולם למשך שעתיים-שלוש. אחר כך מכבים ומניחים להצטנן. מוציאים את כל התכולה (אפשר להוסיף לה קצת מהמרק ו/או מים, לטחון בבלנדר ומתקבל מרק-צד גרברי). מכניסים למקרר ללילה ובבוקר מסירים את השומן שהצטבר למעלה. לפני ההגשה מכניסים פנימה את הקניידלובה ומרתיחים. זהו.

היה כיף, אני מקווה שגם לכם. יאללה ביי!

לבחירתכם תצלום בלי פלאש ותצלום עם. שימו לבכם לנטייתם המרתקת של הכדורים להחזיר אור בוהק שביכולתו לסנוור את מדוזה. כמו כן נא התייחסותכם לעלי הפטרוזיליה הדקורטיביים. 

פוסחות בשני סעיפים: בשר עם שזיפים וקניידלך

יום לפני בוקר הצילומים שקבעתי עם הדר מלילות שימורים ואני קצת בלחץ. אמנם אנחנו חצי מכירות עוד מקודם דרך חבר משותף, אבל אני מעולם לא הייתי מהמצטיינים בכישורים חברתיים. מה אם יגמרו לנו הדברים לדבר עליהם? מה אם היא תחשוב שהאוכל שהכנתי לא טעים? מה אם היא לא תאהב אותי??? 


אולי כדאי שאסביר. הדר ברוב אדיבותה הציעה לנדב את כישורי הצילום המאממים שלה (האתר עדיין בבנייה אבל בהחלט שווה להתרשם) לטובת הבלוג, ואני ששתי על ההצעה כמוצאת שלל רב. התכתבנו חודש בערך, מנסות למצוא את היום בשנה בו לשנינו יש כמה שעות פנויות כשאור בחוץ. על הדרך החלטנו שזה יהיה יותר זוג פוסטים חגיגיים ומשותפים לכבוד פסח. כדי לאזן את העניינים הצעתי שהיא תצלם לי ואני אצלם לה והיא הסכימה בתנאי שמיכאלנג'לו גם יופיע בתמונה. כנראה שלצב הזה יש כוחות פיתוי מרשימים, אחרת אין לי דרך להסביר את הסכמתה.
אז תכננו מה כל אחת מכינה ומביאה, דיברנו על איך נעצב (מיכאלנג'לו ופרחי שקדייה. אתם תראו את זה בעוד חודשיים על כל הספות באיקאה. חותמת לכם), והדר הציעה כותרת הולמת במיוחד. 
אני ממש לא מהפולניות שצריכות שהאורחים יוכלו לראות את השתקפותם במרצפות, אז מה פתאום אני נתקפת בדחף עז לקרצף את הבית?


---


אוקי, הכל עבר בשלום. בטוב אפילו. דיברנו על אוכל, על צילום, על סטיילינג ("נראה לי שזה צריך פטרוזיליה"), על בלוגינג ועל החיים. הכנו מרציפן בורוד זוהר (אשמתי. 5 טיפות צבע מאכל זה יותר מדי מסתבר), וגיליתי שמרציפן ביתי זה טעים בטירוף. ואני משונאי המרציפן התעשייתי. תנסו את זה. באמת. זה מאכל אחר לחלוטין. כזה שהייתי שמחה לאכול את שאריותיו בכפית. לא שהייתי עושה את זה. בטח לא כשאני מארחת אורחת נכבדת בביתי.
טוב, שקר. לגמרי עשיתי את זה.
הדר הראתה לי גם איך בודקים טמפרטורה של סירופ סוכר בלי מדחום סוכר (תמיד קראתי על זה אבל אף פעם לא ראיתי מישהו עושה את זה), ויללתי מפחד כל פעם שהיא עשתה את זה. יש לי קצת פוביה מדברים חמים. עלינו גם על הבדל מנטליות מטבחי תהומי - אצלה במטבח משקל זה מאסט ואילו מדחום סוכר מאן דכר שמיה. אצלי, אני משתמשת במדחום סוכר מאז ומעולם, ואת המשקל שלי רכשתי רק לאחרונה עם תלושים שלא היה לי משהו יותר טוב לעשות איתם.
בהחלט ייתכן שגישתה הגיונית יותר. 
רכנו מעל צלחת של בשר (חום) עם קניידלך (בז') ושזיפים (שחור) וניסינו לעצב אותו לכדי שלמות קולינרית סטייליסטית בעזרת כמה גבעולי פטרוזיליה עייפים (אבל ירוקים!). מי שלא ראה שתי נשים בוגרות בוחנות בריכוז צלחת עמוסת תבשיל, מזיזות כדורי קניידלך שתי סנטימטרים ימינה ושזיף חצי סנטימטר צפונה, במשך כעשרים דקות, לא ראה גיחוך מימיו.
ואז התחיל לרדת ברד כשהיא רכנה כמו נינג'ה מעל הסט, מנסה להוציא את התמונה המושלמת. היו תמונות שתיעדו את חירוף הנפש שלה, אבל נתבקשתי לשמור אותם במערכת.

אז נכון שאתם רוצים לראות את פרי עמלנו? קבלו:

צלי בשר עם שזיפים וקניידלך. צילום: לילות שימורים

מרציפן שקדים ביתי. צילום: בישול בזול

קניידלמוס ואהובתו המרציפנית. צילום: לילות שימורים
של מי היה הרעיון החולני לצלם את הכדורים ביחד אתם שואלים? של שנינו כמובן. גרייט מיינדז וגו'.

יפה נכון? איזה כיף זה כשמישהו שיודע מה הוא עושה מצלם את המאכלים החומים שלך, וגם עורך לך את התמונות. יש לציין שתמונת המרציפן היא שלי, ואני חושבת שהיא לא רעה בכלל, אם כי האובייקט שלי היה הרבה יותר קל לצילום, וגם את התמונות האלה הדר ערכה... :)

רוצים מתכונים? ברור שאתם רוצים! את המתכון למרציפן הקל להכנה, הכה טעים, והכשר לפסח כמובן, תוכלו למצוא בפוסט האח בבלוג לילות שימורים. סורו לשם. שם גם תוכלו לקרוא את הגרסא של הדר למפגש הפסגה שלנו.

וכעת, צלי בשר עם שזיפים וקניידלך. 
המתכון הזה הוא מתכון חגיגי אך פשוט שאהוב מאוד על משפחתי. אנחנו תמיד מוודאים שאחותי מכינה מתכון כפול של קניידלך כדי שיהיה לנו גם למרק וגם לצלי. 
החלק הכי מסובך הוא הכנת הקניידלך, אותם אתם מוזמנים להכין על פי המתכון המועדף עליכם, או ממיקס, אני לא אגלה. ברגע שיש לכם קניידלך כל שעליכם לעשות הוא לטגן בצלים, להוסיף את הבשר, לבשל עם קצת מים, ולהוסיף את השזיפים והקניידלך לקראת הסוף. זהו. הבישול הארוך כבר ירכך את הבשר, ימזג את הטעמים וייצור תבשיל עשיר ומתקתק עם בשר נימוח וקניידלך אווריריים לספיגת הרוטב. אם אין לכם כוח להכין קניידלך, או שאתם לא אוהבים (לא ברור לי מי יכול שלא לאהוב אותם, אבל ניחא), בהחלט אפשר להשמיט לקבלת צלי בשר ושזיפים טעים וחגיגי אף הוא.

צלי בשר עם שזיפים וקניידלך

מבוסס על: מתכון מתוך ספרון מתכונים של היפרכל עם שינויים שלי (ראו פוסט קודם על זה)
עלות: כ-68 ש"ח, פחות אם אתם מכינים בלי הקניידלך
כמות: כ-8 מנות

מרכיבים
3 בצלים פרוסים
2 כפות שמן
נתח של כ- 1.6 ק"ג בשר המתאים לבישול ארוך - חזה (מס' 3), צלעות (מס' 2) או שריר הזרוע (מס' 8)
מלח 
פלפל
מים 
1 כוס שזיפים מיובשים מגולענים (בערך 150 גרם)
1 מתכון קניידלך מוכנים, על פי המתכון האהוב עליכם (אפשר גם מתערובת)

הוראות הכנה
מחממים את השמן בסיר שיכול להכיל את נתח הבשר, ומטגנים את הבצלים עד שהם מתחילים להזהיב. 
ממליחים ומפלפלים קלות את נתח הבשר, מסיטים את הבצלים לצדדים, מוסיפים אותו לסיר, ומטגנים כמה דקות מכל צד.
מוסיפים לסיר מים עד ל-3/4 מגובה הבשר, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש נמוכה במשך שעתיים וחצי. הופכים פעם או פעמיים את הנתח במהלך הבישול כדי שכל חלקיו יתבשלו בנוזלים.
מוסיפים את השזיפים ומבשלים עוד רבע שעה.
מוסיפים את הקניידלך (אם משתמשים) ומבשלים עוד חצי שעה. אם אתם לא משתמשים בקניידלך, פשוט מבשלים עוד 45 דקות מזמן הוספת השזיפים.
כשהתבשיל מתקרר פורסים את הבשר ומסדרים יפה בכלי הגשה, מוקף בשזיפים וקניידלך. 
מגישים חם.

והנה מיכאלנג'לו כמובטח. חג שמח אנשים!

קריאה לסדר

אביב הגיע, פסח בא!

הימים מתחממים, האלרגיות מציקות, אדי הסנט מוריץ באוויר, ואנחנו מותקפים מכל עבר בפרסומות שמנסות לשכנע אותנו לחדש את הבית בכלים ואביזרים שכבר יש לנו. בתקופה זו של השנה נהוג שהמוני בית ישראל עטים על רשתות השיווק ומעמיסים על עגלותיהם שלל מגדנות ומטעמים לכבוד החג. ההנחה היא שנוציא לפחות כמה מאות שקלים, אם לא אלף ויותר, על אוכל לכבוד החג. 

אבל נסו רגע לעצור ולחשוב. האם זה באמת הכרחי?

חג הפסח הוא חג שבו נפתרים מהחמץ נכון? חמץ הוא לא רק תערובת מותססת של דגן ונוזל.

עבורי לפחות, חמץ הוא כל הדברים שאגרתי לאורך כל השנה שאני לא באמת צריכה:

אולי כבר נעביר את ערימת הבטריות הזאת למחזור? אולי הגיע הזמן לזרוק את הסיכומים לבגרות באזרחות, שכן מזמן כבר סיימתי אוניברסיטה? אולי נעביר סוף סוף את ערימת הבגדים הישנים, שיושבת חודשים במחסן, לצדקה? אולי כבר נבלע את הרוק, נשלם את הקנס ונחזיר את הספרים האלה לספרייה?

כשאני מנקה את הבית לפסח, אני לא מצפה שהבית יהיה נקי באופן מושלם. אין לי ימים שלמים לבלות בניקוי פאנלים (מה זה בכלל?) וסיוד קירות. אבל אני כן שואפת להגיע לפסח קלה יותר - פחות בלגן בבית, פחות מאגרי אוכל אינסופיים במזווה, פחות מועקה על הנשמה.

לכן קניית האוכל המאסיבית הזאת לכבוד החג כל כך צורמת לי. הרי בילינו את החודש האחרון בלאכול פסטה עם פתיתים ופירורי לחם בפיתה כדי לרוקן את הבית מכל החמץ הישן. אז למה אנחנו ישר חוזרים וממלאים אותו שוב בלי אבחנה? לפי כמויות ההעמסה המקובלות סביב החג היה אפשר לחשוב שפסח זה חודש ולא שבוע.

אל תבינו אותי לא נכון. יש בהחלט מקום להשקעה, לכבוד ולהדר של ארוחת החג המסורתית. כולנו בסופו של דבר רוצים לשבת מסביב לשולחן ולראות את משתתפי הסדר שלנו נהנים מארוחה טעימה וחגיגית. אבל, כמו שאני תמיד מזכירה סביב החגים, אוכל טעים ומיוחד לא חייב לעלות מאות שקלים, ולא צריך להעמיס בשבילו עגלה וחצי בסופר. 

אני הצבתי לעצמי אתגר, להרכיב כמה תפריטים לליל הסדר ל-8 משתתפים, כולם בפחות מ-150 ש"ח. 

לפני שיקומו כל החכמולוגים לצעוק עלי, לא, התפריטים לא כוללים יין, מצות, ושאר סממני הסדר שאינם חלק מה"שולחן עורך". אתם יכולים להתפנק ביינות איכות, אתם יכולים להזמין מצות יד שמורות של הבבא בובה, ואתם יכולים לשתות יין פטישים ב-10 ש"ח לבקבוק ולאכול את המצות בשקל מהסופר. בעניינים האלה יש מנעד מחירים כל כך גדול, ולכולם יש רגשות כל כך חזקים בעניין שאני ממש לא רוצה להכניס לשם את הראש. 

אני לא פה כדי לעשות לכם נו נו נו ולהגיד לכם מה לעשות. אם חשוב לכם להשקיע כמות גדולה של כסף ולקנות את הבשרים, הדגים והירקות הכי יקרים, לא אעצור בעדכם ולא אשפוט אתכם. אני רק פה כדי להגיד לכם שזה לא *חייב* להיות ככה. חג הפסח הוא חג החירות, ואתם חופשיים לתכנן את ארוחותיכם כך שתימנעו משבירת התקציב המשפחתי ומגרירת תשלומים עד ראש השנה. היעד הזה הוא בחלט בר ביצוע.

אם כך נתחיל. הרכבתי לנו שלושה תפריטים לדוגמא. הראשון מסורתי-אשכנזי (אני לא אתיימר להציג פה תפריטים מסורתיים מעדות שאני לא מכירה), השני לקצרים בזמן, שרוצים לנפק ארוחת חג מרשימה בלי לבלות שעות על גבי שעות במטבח. השלישי הוא תפריט חלומותי - תפריט אביבי וקליל יותר, מלא במנות השופעות ירקות ופירות אביביים. ממש לא צריך לקחת את הצעותיי כתורה מסיני. נסו להבין את העקרונות מאחוריהם - שימוש בבשרים ועופות זולים יותר, ירקות זולים ובעונה ולא לפוצץ במיליון מנות ותוספות שלאף אחד לא יהיה מקום בשבילם בבטן.

תפריט מסורתי

רוב המנות המסורתיות לפסח דווקא די זולות. מרק עוף עשוי בעיקר מירקות זולים עד זולים מאוד (סלרי, גזר, בצל וכו'). אם מקפידים להשתמש בכנפי עוף, ולא בחלקים יקרים יותר כמו כרעיים, גם מקבלים המון טעם, וגם חוסכים המון כסף (חצי קילו כנפיים יעלה בסביבות החמישה שקלים והוא מספיק בהחלט לסיר גדול של מרק).

גם כבד עוף הוא אחד מהבשרים הזולים, לרוב פחות מ-10 ש"ח לקילו. קוגל תפוחי אדמה, ושאר מאכלים מבוססי תפוחי אדמה הם גם זולים, שכן קילו תפוחי אדמה יעלה לכם פחות מ-5 ש"ח. צימעס גם הוא מאכל חסכוני למדי כל עוד משתמשים בגזר טרי ולא בגזר גמדי קפוא (למרות שגם אז הוא לא כזה יקר).

אז מה נשאר? לוודא שלא משתגעים במנה העיקרית. אם אתם רוצים להכין בשר חפשו מתכונים עם נתחים זולים יותר כמו חזה (מס' 3), צלעות (מס' 2) ושריר הזרוע (מס' 8). אתם יודעים כבר שאני תומכת בשימוש בבשר קפוא לקדירות ותבשילי בשר בבישול איטי, כל עוד מוודאים שהבשר איכותי ולא מכיל כל מיני תוספות של חלבוני סויה, מים ושאר מריעין בישין. ראו פה להרחבה.

מרק עוף עם קניידלך (כ- 15 ש"ח)

כבד קצוץ (מסודר יפה בתוך עלה של חסה כמובן) (כ-15 ש"ח)

צלי בשר ברוטב רימונים  (כ-62 ש"ח)

צימעס (כ-16 ש"ח)

קוגל תפוחי אדמה (כ-12 ש"ח)

סלט ירוק (כ-10 ש"ח)

מוס שוקולד (כ-15 ש"ח)


סה"כ: 145 ש"ח

תפריט חסכוני בזמן

המכנה המשותף של רוב המתכונים פה הוא מינימום שלבי הכנה, מערבבים הכל ויאללה לתנור/לסיר. 

אנטיפסטי של ירקות בתנור זו אחלה מנה לאנשים שרוצים להיראות כאילו הם השקיעו, בלי להשקיע באמת. חותכים המון ירקות בגסות, מתבלים בשמן זית ומעט תבלינים אהובים, אופים כמה שצריך, ומקבלים שלל ירקות זהובים ומתוקים. דאגו רק לסדר אותם יפה על מגשים או קערות, כל מין עם מינו ולא בבלאגן. כך יראה שהכנתם כמה מנות שונות, ואף אחד לא צריך לדעת שכולם בעצם נאפו ביחד.

בנוגע לדגים... תראו, יש הבדל באיכות בין קפוא לטרי, אי אפשר להתכחש. אם אתם אוהבים דגים קפואים וקונים ומכינים אותם בדרך כלל, תמשיכו כך, זה טעים והרבה יותר זול. אם אתם אוהבים דגים טריים, ויודעים להכין אותם (חבל לקנות דגים יקרים פי 2 או 3 ואז לייבש אותם), קנו טרי, וקצצו בעלויות במקום אחר - אפשר להכין עוף במקום בשר נגיד. שתי עופות שלמים יספיקו בהחלט לשמונה אנשים.

מרק עוף (אם יש לכם כוח, עם קניידלך) (כ- 15 ש"ח)

דג בתנור עם עגבניות ואורגנו טרי (למשתמשים בדגים קפואים אפשר להכין עם סול או נסיכה קפואים מופשרים ומסוננים) (כ-30 ש"ח לקפוא, 50 לטרי, תלוי מאוד איפה אתם קונים ובסוג הדג כמובן)

חזה בקר בתנור (כ-56 ש"ח) או עוף בדבש פיקנטי וחגיגי (כ-45 ש"ח)

אנטיפסטי (השתדלו שרוב הנפח יהיה מירקות זולים יחסית כמו חציל, קישוא, בצל סגול וכד') (כ-15 ש"ח)

סלט ירוק (כ-10 ש"ח)

בראוניז כשר לפסח (צריך לגלול קצת למטה כדי להגיע למתכון) (כ-12 ש"ח)

סה"כ: 147-138 ש"ח

תפריט אביבי

כשאני עוברת על המתכונים המסורתיים שלנו לפסח אני תמיד מרגישה שבכל המנות צריך לבשל את האמ-אמא של המרכיבים - טוחנים את המצה לקמח מצות, משרים אותה במים לריכוך, מייבשים, אופים, מטגנים, משרים, מצפים... זה כל כך... מעובד. סדר חלומותי יכלול מאכלים פשוטים יותר. פחות פשטידות וקוגלים, יותר תבשילים פשוטים שנותנים למרכיבים לככב (חוץ מקניידלך. קניידלך זה הדבר הכי טעים בעולם, לא משנה כמה זה מעובד. אף פעם לא התחייבתי לקונסיסטנטיות).

סדר חלומותי יהיה גם פחות עמוס באוכל. עד שמסיימים עם כל ההקראות והנטילות והתבילות והברכות לאנשים בדרך כלל אין כוח לארוחה רב מנתית, אבל הם אוכלים בכל זאת, כי מארחינו טרחו יומיים על הארוחה הזו, לא נעים. אני הייתי שמחה לשם שינוי, לקום בבוקר שאחרי ליל הסדר בלי להרגיש שאני עדיין מפוצצת מליל אמש.

מרק תרד ומנגולד (בשבילי עם קניידלך, תודה.) (כ-25 ש"ח)
סלטים: סלט עגבניות שרי ב-2 צבעים(אבל הייתי מחליפה את הצנוברים בשקדים או אגוזי מלך, כי הם עולים הון תועפות בשנה-שנתיים האחרונות, יותר מ-15 שקל למאה גרם), סלט כרוב, סלט ירוק, כמה שיש לכם כוח... (15 ש"ח, 5 ש"ח ו-10 ש"ח בהתאמה)
עוף בתנור בעשבי תיבול ושום (כ-45 ש"ח)
תפוחי אדמה אפויים בתנור עם שמן זית רוזמרין (כ-5 ש")
ארטישוקים עם מיונז ביתי (כ-22 ש"ח)
תותים בשוקולד (כ-14 ש"ח)

סה"כ: 141 ש"ח


למי שתהה: את הערכות המחיר ביססתי על על המחירים ברמי לוי, הסופר הקרוב למקום מגורי, כפי שהם מופיעים באתר mysupermarket.co.il. אתר שימושי להזמנת קניות באינטרנט תוך השוואת מחירים ברשתות השונות.


רוצים עוד רעיונות לתפריטים או מנות שיתאימו לשולחן החג שלכם? אני פה בשבילכם בדף הפייסבוק של בישול בזול.
חג שמח!

הבוקר אולה!

יש לי בעיה עם ארוחות בוקר. בעצם כמה. 
קודם כל, הקיבה שלי לא פתוחה לאורחים עד לכמה שעות אחרי שאני קמה - אני לא בנאדם של בוקר, ולוקח קצת זמן עד שכל המערכות הרלוונטיות מתחילות לתפקד. מכיוון שיש לי עבודה ומצפים ממני אשכרה להגיע לשם כל בוקר (החוצפנים!), התוצאה היא שאני כמעט אף פעם לא אוכלת ארוחת בוקר בבית.
עוד בעיה היא שאני לא מתה על אוכל של ארוחת בוקר. הוא קצת... חסר השראה. המנעד שלו הרבה יותר מצומצם מאשר האוכל שמקובל לאכול כארוחת צהרים נגיד. לרוב מדובר בפחמימות ממותקות קלות - דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, גרנולה או דייסת קוואקר, מאפינס, קורסונים ... לפעמים הם טעימים (אני חיה על דייסת קוואקר בחורף), אבל בשלב כלשהו הם מתחילים לשעמם. הייתי שמחה מדי פעם לארוחת בוקר עם אוכל "אמיתי", וטעמים ערים יותר. 
(יכול להיות שאני מושפעת מאישי, שבכיף יאכל שניצל עם אורז לארוחת בוקר. כהוכחה ניצחת להשפעתו עלי, בבוקר לאחר חתונתנו חגגנו בארוחת בוקר שחיתותית של פרגיות וסטייקים - שאריות שהאולם ארז לנו ברוב אדיבותו. באמת אין על סטייק לארוחת בוקר.
הממ... יש מצב שאיבדתי עכשיו 80% מקוראי הנשיים. כלומר 72% מקוראי הבלוג. אז תשכחו ממה שאמרתי כאן הרגע. 
בכל מקרה...)
כשהייתי בארה"ב אחרי הצבא גיליתי את נפלאות הברקפסט בוריטו. לוקחים טורטייה וממלאים אותה בכל מיני דברים טובים - ירקות, שעועית, סלסה, גבינה, ביצים וכדומה, ומקבלים ארוחת בוקר טעימה, ומעניינת פי מאה מקערת קורנפלקס. כמובן שהבוריטוס הללו לא באמת צריכים להיות מוגבלים לארוחות בוקר, הם נפלאים בכל ארוחה. אבל אני חושבת שהם מתאימים במיוחד לארוחת בוקר - הם בגודל מושלם, לא גדול מדי, לא קטן מדי, והם מלאים בדברים טובים שנותנים אנרגיה עד הארוחה הבאה.

עכשיו שיש טורטיות בכל סופר (לא צריך לחכות לשבוע אמריקה), וחלקם אפילו במחיר נסבל, אני יכולה להכין לעצמי תבנית שלמה של בוריטוס ממולאים על פי העדפותי, לעטוף ולהקפיא אותם בבודדים. כך, כל פעם שבא לי ארוחת בוקר כיפית, אני לוקחת בוריטו מהפריזר ומחממת במיקרו בעבודה. אוכל אמיתי, טעים ומשביע ב-60 שניות.

בנוגע לשעועית במילוי הבוריטוס, יש לכם כמה אפשרויות. האפשרות החביבה עלי היא להשתמש בפחית של שעועית אדומה בצ'ילי. הבעיה היא שקודם כל, לא תמיד יש את זה (בפעם האחרונה שהייתי ברמי לוי לא היה. כנראה שזו פחית פחות פופולרית. חח. אליטרציה.) , ובנוסף, זה חריף ברמות. 
לכן, אם אתם לא מוצאים שעועית בצ'ילי, או לא אוהבים חריף, אתם יכולים גם להשתמש בפחית של שעועית ברוטב עגבניות. מי שבכל זאת אוהב חריף יכול לתגבר את החריפות עם צ'ילי גרוס כפי שמוסבר במתכון.
וכמובן שאתם יכולים להשתמש גם בשעועית ביתית מבושלת אם יש לכם. 2 כוסות יעשו את העבודה. יותר בריא וזול, אבל מצריך התכוננות מראש.

אז למה אני מעלה את המתכון הזה עכשיו אתם שואלים? קודם כל, ההכנה היא מאוד פשוטה ומהירה. זורקים חצי מהמרכיבים למעבד מזון, מערבבים פנימה את כל היתר, מגלגלים, אופים וזהו. אין הכנות מקדימות, קיצוצים וכדומה, כך שתוכלו לחזור במהירות למלאכת מיגור החמץ. 
בנוסף, המתכון מאוד מודולרי. למעט הכוסברה, משתמשים בכל המרכיבים בשלמותם, כך שלא ישארו לכם כל מיני טורטיות מיותמות, קופסאות שימורים חצי אכולים ושאר מרכיבים שחבל לזרוק ושחייבים לסיים לפני פסח. 
הערה אחרונה לגבי מחירים - שימו לב למחיר הטורטיות. יש טורטיות שעולות 10 ש"ח, יש כאלה שעולות 20 ומשהו. אתם רוצים את הזולות יותר. למקרה שתהיתם, לרוב יש מדף או שניים של טורטיות באיזור של הלחם בסופר. לגבי השימורים (תירס ושעועית), לעתים קרובות יש מבצעים על שימורים (3 ב-10 וכאלה), אז שווה לחכות ולקנות כמה במבצע. 
המתכון הזה לא לא מהזולים בבלוג אבל הוא קל ופשוט, בריא למדי, ומלא טעמים מעניינים ששוברים את שגרת הטעמים שאנחנו רגילים אליה.

בוריטוס פשוטים ומהירים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-26 ש"ח
כמות: 8 בוריטוס


מרכיבים
8 טורטיות (1 חבילה)
1 בצל סגול קטנטן (או 1/4 בצל סגול גדול)
כוסברה טרייה לפי טעמכם האישי (אני שמה בערך 10 גבעולים)
1/4 כפית מלח
1/4-1/2 כפית צ'ילי גרוס (רק אם אתם *לא* משתמשים בשעועית בצ'ילי)
2 עגבניות בינוניות
1 פחית שימורים שעועית אדומה בצ'ילי, אם אין, אפשר להשתמש בפחית שעועית ברוטב עגבניות
1 פחית קטנה של תירס (או 2/3 פחית גדולה), מסוננת
1/2 גביע שמנת חמוצה (או גביע "חצי מנה" שמנת חמוצה)
50 גרם גבינה צהובה מגוררת

הוראות הכנה
טוחנים במעבד מזון את הבצל, הכוסברה, הצ'ילי (אם משתמשים) והמלח, עד שהכל קצוץ דק ואחיד. מוסיפים את העגבניות ומעבדים בכמה פולסים עד שהעגבניות מרוסקות בצורה אחידה. אל תטחנו אותן עד לרמת המחית - אנחנו מכינים סלסה, לא גספצ'ו.
מוסיפים למעבד חצי מהשעועית ומעבדים עוד כמה פולסים, עד שהשעועית מעוכה מעט. 
מעבירית את התערובת לקערה ומערבבים פנימה את יתר השעועית (כולל רוטב), התירס, והשמנת החמוצה.
משמנים קלות תבנית מלבנית גדולה ומגלגלים את הטורטיות: מניחים כמה כפות גדושות של מלית במרכז כל טורטיה, מגלגלים ומניחים בתבנית. אני לא עושה גלגולים יפים עם קצוות מקופלים למטה וכאלה. אין לי כוח, והטורטיות ממלאות את התבנית יותר טוב כשמגלגלים ישר. אם נשאר לכם מלית אחרי גלגול הטורטיות, סדרו אותה בתבנית ליד קצוות הטורטיות המגולגלות.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, במשך 10 דקות. מוציאים את הטורטיות. מפזרים מעל את הגבינה המגוררת. במשך עוד 10 דקות עד שהמלית של הטוריטיות והגבינה מעל נמסות ומבעבעות.

מתקדמים עם עניין איכות הצילום... פה חטאתי בחטא הצילום בלילה עם פלורוסנטים, אבל למדתי
איך עושים custom white balance אז זה נראה הרבה יותר טוב ממה שזה היה יכול להיראות...
אה, ואני מתנצלת על הבדיחה הדלוחה שבכותרת. כנראה אדי חומרי הניקוי שבאוויר מטשטשים
לי את המוח.

מאק אנד צ'יז אנד בירה

מי שקורא בלוגי/מגזיני/אתרי אוכל למיניהם יודע שה-"מאק אנד צ'יז" חזר לאופנה ובגדול. מאק אנד צ'יז, קיצור של מקרוני אנד צ'יז, הוא בסך הכל מקרוני עם רוטב גבינה, לרוב אפוי כסוג של פשטידה. מדובר במאכל ביתי פשוט שכל ילדי אמריקה גדלו עליו, אם בגרסה המקורית, ואם בגרסת האינסטנט התעשייתית, שכללה חפיסה של אבקת "גבינה" כתומה זוהרת ליצירת הרוטב.
אולי זה חוסר היציבות הכלכלית שגורם להם להתגעגע לימים הטובים, אולי זו תגובת נגד לכל תנועת הדיאטות והאוכל הבריא, אבל האמריקאים רוצים את המאק אנד צ'יז שלהם - קרמי מבפנים, קרנצ'י מבחוץ, חם, מנחם ומשמין.
(שם מעולה ללהקה לא? חם מנחם ומשמין. הממ.)
כיום, המקרוני אנד צ'יז פרץ את גבולות הבית והקפיטריה המוסדית, והוא מככב במדורי המתכונים במגזינים, בבלוגים ברחבי הרשת, ואף בתפריטי מסעדות העילית. אנשים נותנים לו טוויסטים אינסופיים - בייקון, גבינות שונות, תוספות של שלל רקות ועשבי תיבול, שמן כמהין...
אני לא ממש הצטרפתי לחגיגת המאק אנד צ'יז עד כה, כי צריך קודם לבשל את הפסטה, אז להכין את רוטב הגבינה, ואז עוד להרכיב ולאפות... כל הסיפור נשמע לי מסובך מדי ומלכלך יותר מדי כלים. למה צריך את כל השלבים האלה כשאפשר פשוט לאכול פסטה חמה עם קצת גבינה מותכת?
אבל אז מצאתי את המתכון הזה. מאק אנד צ'יז *אנד בירה*. זה כבר נראה יותר מעניין (ולא נראה לי שלשפוך פחית בירה מעל הספגטי עם גבינה שלי תיצור את אותו האפקט). ומה אומר לכם חברה? מי שלא ערבב גבינה לתוך רוטב בשמל ובירה, כשהגבינה התמסרה ונמסה באושר לתוך הרוטב החם והסמיך, לא ראה שמחה קולינרית מימיו. באופן לא מפתיע, התוצר הסופי נהדר - עשיר וגבינתי עם נוכחות מורגשת, אבל לא משתלטת של הבירה. בהחלט כמה רמות מעל קערת פסטה עם גבינה מותכת. וברוח אירלנד וסנט פטריקס דיי החולף, מסתבר שהמאק אנד צ'יז אנד בירה הולך נהדר עם כרוב כבוש. באמת. היה לי פחית של כרוב כבוש במקרר בעבודה (אל תשאלו), והשילוב ביניהם הסתבר כאחלה שיחוק. סוג של אוכל ברים כזה, רק שהבירה בתוך האוכל. 


אם כל המלל דלעיל עוד לא שכנע אותכם שכדאי לכם להכין מאק אנד צ'יז אנד בירה, קחו בחשבון שעוד מעט פסח, והמנה הזו היא מכסחת חמץ משולשת. גם פסטה, גם בירה וגם פירורי לחם. שלושה חמצים במחיר אחד. זה חייב להיות מצווה.
אם כבר מדברים על חמץ, זו ההזדמנות להזכיר - אם יש לכם חמץ שאתם רוצים להיפטר ממנו ולא יודעים איך, גשו לעמוד הפייסבוק של בישול בזול ואשמח לחשוב איתכם על מתכונים. נסו ותראו ישועות!


מאק אנד צ'יז אנד בירה
מבוסס על: המתכון הזה עם שינויים שלי
עלות: כ-18 ש"ח
כמות: כ-8 מנות


מרכיבים
250 גרם פסטה קצרה (מקרוני, פנה וכדומה)
30 גרם חמאה
2 כפות קמח
1 כוס חלב
1 כוס בירה
1/4 כפית פפריקה חריפה (או יותר למי שאוהב חריף)
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/4-1/2 כפית מלח
200 גרם גבינה צהובה מגוררת
חצי כוס פירורי לחם


הוראות הכנה
מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מסננים ומעבירים לתבנית בינונית.
בזמן שהפסטה מתבשלת, מכינים את רוטב הגבינה והבירה. מחממים בסיר בינוני את החמאה עד שהוא נמס ומתחיל לבעבע. מוסיפים את הקמח, בוחשים ומטגנים כ-2 דקות, עד שהתערובת חומה בהירה. מוסיפים את החלב והבירה (אתם יכולים למדוד אותם לתוך אותה כוס, או להוסיף אחד אחרי השני, לא משנה) בהדרגה, תוך כדי בחישה נמרצת, כדי להימנע מגושים. מוסיפים את הפפריקה, אגוז המוסקט והמלח, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות. מורידים מהאש ומערבבים פנימה בהדרגה 150 גרם מהגבינה המגוררת.
שופכים את רוטב הגבינה והבירה מעל הפסטה בתבנית, מפזרים מעל את פירורי הלחם ומעל את יתר 50 גרם הגבינה.
אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כחצי שעה, עד שהמאפה מזהיב.
אוכלים חם, מומלץ עם כרוב כבוש בצד.

תמונות ראשונות עם המצלמה החדשה. ירידה לצורך עלייה.

הוא מתקרב

נו חברים, שרדתם את פורים? אכלתם המון במבה לולו וסוכריות תרנגול אדומות על מקל? נהניתם?
יופי! 
כי... 
עוד מעט פסח! 
מואהאהאהאהא!!
סליחה. לא התכוונתי לאמר זאת בצורה כל כך בוטה.
אבל ידוע שאחת מתופעות הלוואי החמורות של סיום חג הפורים היא ההתקרבות חסרת הרסן של חג הפסח. 

אם אתם מהאנשים שהולכים באמת להעלים את כל החמץ מהבית עד פסח, כדאי שתתחילו לתכנן כבר עכשיו. במיוחד אם אתם מתחזקים מזווה מפואר מלא במגוון סוגי חמץ, כמוני. הכי באסה זה להגיע לשבוע לפני פסח ולגלות מלאי פיתות ועוגות בפריזר, ופירורי לחם ועוגיות ודגנים ופסטה וקרקרים בארון, ולדעת שבחיים לא תוכלו לסיים הכל תוך שבוע. 

איך עושים את זה?
מתחילים בלעשות ספירת מלאי של כל החמץ בבית. יש כאלה שלא סומכים על מכירת החמץ בפסח בכלל, יש כאלה שמוכרים קמח ודגנים אבל לא חמץ גמור, יש כאלה שמוכרים רק אריזות סגורות, כל אחד לפי המנהג שלו. אז קחו לכם 20 דקות הערב ועברו על תכולת המקרר, המקפיא והמזווה, כדי לגלות מה אתם רוצים לסיים עד פסח. בתור בונוס אתם עשויים לגלות כל מיני מוצרי מזון שחשבתם שאין לכם ("הנה הקקאו!!" true story), או לחלופין, דברים שהיו פעם מוצרי מזון וכעת הם מקור הריח המוזר הזה במקרר שלא הבנתם מאיפה הוא מגיע.

ברגע שאתם יודעים את מי אתם צריכים לסיים, זה כבר יותר קל.
מתחילים בלצמצם קניות חמץ באופן כללי - אל תקנו עוד קילו של חיטה השבוע אם אתם צריכים רק חצי כוס לחמין. אל תקנו אריזת חסכון של שקדי מרק שלא תספיקו לאכול יותר מחצי ממנה עד פסח. אם אתם מתעתדים לזרוק חצי מהחבילה בעוד חודש, זה לא בדיוק חסכון.
עכשיו שאתם יודעים שכמות החמץ הנכנסת לבית היא מינימלית, צריך להגביר את צריכת החמץ שכבר נמצא שם. 
אם רשימת המוצרים שאתם צריכים לסיים תהיה אצלכם בראש, אתם כבר תצליחו לחשוב איך אתם מסיימים הכל תוך חודש. כי חודש זה המון זמן.
גיליתם 2 קילו שיבולת שועל שהתחבאו באחורי המזווה? אולי כדאי להכין עוגיות קוואקר במקום עוגיות השוקולד צ'יפס הרגילות לשבת? גיליתם 3 אריזות ספגטי שנקנו במבצע לפני חצי שנה? כנראה הגיע הזמן לנסות את כל מתכוני הפסטה האלה בספר המתכונים החדש. 
לנו יש קילו גריסי פנינה במזווה, ואני מתכוונת לזרוק חופן גריסים לתוך כל המרקים שאכין בשבועות הקרובים. בסוף זה יגמר, ובדרך נהנה ממרקים סמיכים ומשביעים יותר.

אם כך, כשירות לציבור, אשתדל בשבועות עד פסח לספק לכם מתכונים מחסלי חמץ טעימים, פשוטים ופרקטיים, שלא מצריכים אתכם לקנות עוד מלא מוצרי חמץ כדי להכין אותם.
נותרה לכם חצי חבילת מקרוני, קילו פירורי לחם וחבילת גליליות שאתם צריכים לסיים ולא יודעים איך? גשו לעמוד הפייסבוק של בישול בזול וננסה לחשוב על פתרונות יצירתיים לחיסול חמץ.

נתחיל במתכון פסטה קליל במיוחד. הבישול היחיד שמתבצע פה הוא בישול הפסטה, כל יתר המרכיבים נקצצים ומתווספים לפסטה החמה כמו שהם. כך יש לכם פה עוד מתכון לארוחה ב-15 דקות, ואף פחות, אם אתם מצליחים לסיים את הקיצוצים בזמן שהפסטה מתבשלת.
השתדלו להשתמש בזיתים מתובלים טעימים ולא בסתם זיתים מגולענים מפחית שימורים, המנה נהיית הרבה יותר מעניינת ככה. הזיתים שלי נקנו במשקל ברמי לוי (בפחות מ-4 שקלים למאה גרם) והגיעו עם לימון כבוש ופלפלים חריפים. יאמי :)


פסטה עם עגבניות, זיתים ובזיליקום
מאת: בישול בזול
עלות: כ-14 ש"ח
כמות: כ-4 מנות


מרכיבים

250 גרם (חצי חבילה) פסטה
1-2 כפות שמן זית
1 עגבניה גדולה או 2 בינוניות
70 גרם זיתים מתובלים, מגולענים או לפחות מבוקעים (כי אז יותר קל לגלען אותם)
1/2 כוס עלי בזיליקום (עלים מ 5-6 גבעולים)
1/8-1/4 כפית מלח
כמה סיבובים ממגרסת הפלפל
100 גרם גבינה מלוחה (פטה, בולגרית, משהו בסגנון)


הוראות הכנה
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן.
בזמן שהפסטה מתבשלת קוצצים את העגבניות, מגלענים את הזיתים אם צריך וקוצצים, ושוטפים וקוצצים את עלי הבזיליקום.
מיד לאחר סינון הפסטה מערבבים לתוכה את שמן הזית, ולאחר מכן את העגבניות, הזיתים, הבזיליקום, המלח והפלפל.
מפוררים מעל כל מנה רבע מהגבינה המלוחה ומגישים חם.

אני השתמשתי בספגטי מחיטה מלאה כי זה מה שהיה פתוח במזווה.
אתם מוזמנים להשתמש בכל פסטה בה חשקה נפשכם.

העוגה שהתחפשה, מדריך מצולם

עוד מעט פורים! יאי! אתם יודעים כבר למה אתם מתחפשים? אני עוד לא סגורה, אבל הקאפקייקס שלי כבר יודעים למה הם מתחפשים. 
מה זה? מה לחשתם לי שם? קאפקייקס לא מתחפשים לפורים?! בטח שהם מתחפשים! 
היום אנחנו מכינים בורגרקאפקייקס - קאפקייקס בתחפושת המבורגר, הקאפקייק המושלם לפורים.
אני חשה שאתם מתחילים להילחץ.
אולי אתם חושדים שקאפקייקס זה רק לאשפי אפייה עם קורדינציה של נמר וחשבון פתוח בחנות אפייה? 
ובכן אל דאגה. המתכון הזה איננו מהמתכונים ש"כל אחד יכול להכין" כש"כל אחד" מוגדר כ-"כל אחד שעשה קורס קונדיטוריה ויש לו כוח לכתת רגליו לחנות מתמחה כדי לקנות שלל אביזרים וחומרי גלם יקרים שהוא לא ישתמש בהם יותר בחיים".
את המתכון הזה באמת כל אחד יכול להכין. 
אתם תידרשו לאפות קאפקייקס בתבנית שקעים, להמיס שוקולד לבן, לצבוע אותו בצבעי מאכל (האלה הפושטים מהסופר הם סבבה), ולטפטף אותו על הקאפקייקס עם שקית סנדוויץ מחוררת או כפית. זהו. בלי הזלפות מסובכות, בלי קרמים רגישים, בלי מיקסר אפילו. 
חממו תנורים, אנחנו מתחילים!

בורגרקאפקייקס  - קאפקייקס בצורת המבורגר

מאת: בישול בזול

עלות: כ-22 ש"ח 

כמות: כ-20 בורגרקאפקייקס 

מרכיבים

לקאפקייקס

2 ביצים

1 כוס שמן

1 כוס מים

1 גביע שמנת חמוצה

1 כפית תמצית וניל

2.5 כוסות סוכר

3.5 כוסות קמח

3.5 כפיות אבקת אפייה

1 כפית מלח

2 כפות קקאו

לציפוי 

200 גרם שוקולד לבן

צבעי מאכל

הוראות הכנה

מכינים את הקאפקייקס:

טורפים את הביצים, השמן, המים, השמנת החמוצה, הוניל והסוכר עד שהתערובת אחידה. 

בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח.

מוסיפים את תערובת הקמח לתוך קערת הנוזלים ומערבבים רק עד שהבלילה אחידה.

מרפדים תבנית שקעים במנז'טים (אפשר גם בלי מנז'טים אם יש לכם תבנית סיליקון ואתם בטוחים שתוכלו לחלץ ממנה את הקאפקייקס בשלמות).

משתמשים רק ב-2/3 מהבלילה וממלאים כל שקע בתערובת עד לכ – 2/3 מגובהו. אמורים לצאת לכם 20 קאפקייקס לבנים.

כעת מערבבים לתוך הבלילה הנותרת את הקקאו לקבלת בלילת שוקולד חומה.

ממלאים את יתר השקעים, שוב עד ל-2/3 גובה, אמורים לצאת לכם 10 קאפקייקס חומים.

אופים את הקאפקייקס בחום בינוני, 180 מעלות במשך 20-25 דקות, עד שהקאפקייקס תפוחים, ריחניים וקיסם הננעץ במרכזם יוצא יבש.

מקשטים את הקאפקייקס:

נותנים לקאפקייקס להתקרר לטמפרטורת החדר, מחלצים אותם מהתבנית ו/או המנז'טים ומסדרים על משטח העבודה. אם הקאפקייקס השוקולד שלכם יצאו תפוחים ומחודדים מדי, הורידו להם את החלק השפיצי העליון. הם צריכים לשבת מסונדווצ'ים בין 2 חצאי קאפקייקס לבנים, וקשה לעשות את זה אם הם לא שטוחים למדי.

קפד ראשו

חוצים את כל הקאפקייקס לחצי, גם הלבנים וגם החומים.

מצוותים לכל 2 חצאי קאפקייק לבן, חצי קאפקייק אחד חום, ומניחים את החצי החום בין 2 החצאים הלבנים. 

נכון שהם כבר די נראה כמו המבורגרים?

ממיסים את השוקולד הלבן במיקרוגל, בפולסים של 30 שניות ומערבבים בין כל פולס לפולס. כשהשוקולד מומס, מעבירים קצת יותר מחצי ממנו לקערה נפרדת, ומערבבים לתוכה 2-3 טיפות צבע מאכל ירוק בשביל ה"חסה".

מעבירים את השוקולד הלבן הצבוע לתוך פינה של שקית סנדוויץ', וחותכים את השקית ממש ממש בקצה. הנה תראו, יש לכם שקית זילוף!

השתמשו בטריק הזה רק עם שקיות סנדוויץ' עמידים יחסית. הזולים ו/או המתכלים נוטים להתפוצץ אם מזליפים חזק מדי.

 פותחים את סנדוויצ'י ההמבורגר שיצרנו, ומזליפים מהשוקולד הירוק בקצה ה"המבורגר"

חסה לתפארת

זה לא צריך לצאת הכי יפה בעולם. אתם במילא רק תראו את הקצוות מבצבצים מתחת ל"לחמניה".

מכוער? לא משנה, בסוף הרוב יוסתר על ידי החצי הלבן העליון.

אם אין לכם שקית סנדוויץ' עמידה מספיק או שאין לכם כוח להתנסות בהזלפות אפשר גם להשתמש פשוט בכפית ולטפטף/למרוח את השוקולד על הקאפקייקס

המבורגר במצב כפית

מכסים מיד את הקאפקייקס המוזלף בחצי הלבן העליון שלו כדי שהשוקולד יתמצק וידביק את הלחמנייה להמבורגר.

אחרי שהזלפתם את החסה, אתם יכולים להחליט אם אתם טיפוסים של קטשופ, חרדל, מיונז, או גם וגם וגם, ולצבוע את יתר השוקולד המומס בהתאם (יכול להיות שהוא יצטרך עוד כמה שניות במיקרו לריכוך, אם הוא התמצק בזמן שהזלפתם). 

אני החלטתי הפעם להסתפק בקטשופ בלבד, וצבעתי את יתר השוקולד באדום כהה.

מתחילים בלטפטף כמה טיפות שוקולד על החלק העליון של הלחמנייה התחתונה ולהדביק אותה להמבורגר מלמטה, כדי לסגור את ההמבורגר שלא יתפרק.

אז מטפטפים כמה טיפות של "קטשופ" על כל המבורגר. יותר קל לעבוד כשההמבורגר שוכב על הצד.

ודאו שאתם לא מטביעים את החסה בקטשופ. שישאר הרבה ירוק מבצבץ.

אתם מוזמנים להזליף גם "חרדל" (צבעו את השוקולד בצהוב) או "מיונז" (השאירו אותו לבן), ואפשר להזליף גם בחלק התחתון של ההמבורגר (כשהכנתי הפעם לא היה לי כוח והזלפתי רק בחלק העליון). אפשר גם לפזר שומשום מעל ה"לחמניות". מה שבא לכם. 

נו, מה אתם חושבים על התחפושת?

מוקדש לגיסיי ד'+י' האהובים שביקשו הקדשה :)

חג פורים שמח אנשים!