דלוריות או לא להיות

והיום פוסט אורח של שמואל. חבר, בשלן צמחוני ויצירתי (מישהו אמר גלידת עגבניות ובזיליקום?), ששותף גם הוא לחיפוש אחר מתכונים טעימים וזולים. 
קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות!
----


הכותרת הממש צ'יזית הזאת באה לתאר מתכון טעים במיוחד שהמצאנו לאחרונה- דלורית במילוי גבינות. אני מודה לבישול בזול על האכסניה ועל האפשרות לחלוק אתכם קצת צ'יזיות עסיסית, במקום שאכתוב כהרגלי על אקטואליה משעממת... 


ובכן, היו אלה ימיהם האחרונים של ספירת העומר, רגע לפני הסתערות הגבינות הגדולה ואני ואשתי טיילנו להנאתנו בסופרמרקט החביב עלינו, ופתאום נחה עינינו על דוכן הדלורית. אולי זו העונה, או שמא קרה משהו לדלוריות, אבל כמעט כל הדלוריות היו קטנטנות, חמודות ממש. ואז, ממש שלא כהרגלנו, הבזיק במוחה של אשתי הרעיון- נמלא אותם בגבינות!

תמונה סקסית של דלוריות לפני אפייתן

ולמה אני אומר שלא כהרגלנו? לא על מנת לזלזל ביצירתיות של אשתי, חלילה, אלא פשוט כדי לתאר את המצב הרגיל שלנו: בכל יום רביעי, לפני שיוצאים לקניות, אנחנו יושבים ושוברים את הראש- מה ל%*#@^!@ נאכל השבוע?! הרבה פעמים התשובה מגיעה מהבלוג הנהדר הזה של חברתנו, בישול, שמנסה עלינו את מתכוניה בכל פעם שאנו מתארחים בבית משפחת בזול. לכן, ההברקה הזאת היא פשוט נס גלוי, לא פחות.  
המתכון שהמצאנו הוא פשוט מאוד. הוא מצריך אפייה מראש של הדלוריות, הוצאת כל הקישקעס שלהם החוצה, ולבסוף החזרתם פנימה. התוצאה היא מנה טעימה ומשביעה שאפשר להגיש בצלחות אישיות לכל סועד. 


דלוריות ממולאות בגבינות
מאת: שמואל הקוסם מ-il
עלות: כ-27 ש"ח
כמות: 6 מנות (גדולות)

מרכיבים
3 דלוריות קטנות
1 גביע קוטג'
כ-100 גר' גבינה מלוחה - פטינה, בולגרית או פטה, אנחנו משתמשים בחצי קובייה פטינה
50-100 גר' גבינת מוצרלה מגורדת
תבלינים: 
מלח 
פלפל שחור
שום גבישי 
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה
טימין


הוראות הכנה
שוטפים היטב את הדלוריות ומניחים אותם בתבנית אפייה. אופים ב-180 מעלות לשעה וחצי-שעתיים. 
מחכים שהדלוריות תתקררנה, חותכים אותן לחצאים לאורך. מוציאים עם כף את הגרעינים וזורקים, ואילו את ה'בשר' עצמו מוציאים לתוך קערה גדולה. יש לשמור על הקליפה של הדלורית שלמה. 
בקערה, מועכים את תוכן הדלוריות במזלג, מוסיפים את הקוטג' ומפוררים פנימה את הגבינה המלוחה. מתבלים במעט מלח, פלפל, טימין, קמצוץ שום גבישי ופפריקה מתוקה ומערבבים. 
מחזירים את המחית לתוך קליפות הדלורית. המחית אמורה לגלוש מעט מעבר לקליפה. 
מפזרים מעל את המוצרלה, ולאחר מכן עוד טימין, ומעט פפריקה חריפה (בזהירות). 
מחזירים לתנור ואופים כ-45 דקות נוספות. 

כתום וצ'יזי, כמו מיכאלנג'לו

בתיאבון!

חרדל ודבש בקטנה

אחד המאכלים המעובדים שהכי קל להכין בעצמכם בבית הוא רוטב לסלט. הגרסא הביתית היא גם טעימה הרבה יותר, ללא ספק.
אם עוד לא השתכנעתם שכדאי לכם להכין רוטב לסלט בבית, זכרו שרטבים תעשייתיים מכילים כל מיני חומרים מייצבים ומשמרים כדי לשמור על הרוטב לאורך זמן - שלא יתקלקל, שהשמן לא יפרד ויצוף למעלה, שהרוטב יישמור על מרקם נכון... רוטב ביתי אפשר להכין במהירות הבזק ובכמויות קטנות, לפי החשק. את מה שלא מסיימים שומרים במקרר לפעם הבאה, ואם הרוטב נפרד פשוט מנערים את הצנצנת (בידוע שהרוטב הכי טעים מוכן בצנצנות ריבה משומשות ומנוקות ששמרתם בארון למטרה זו בדיוק).
למעשה אין אף סיבה טובה לקנות רטבים מוכנים לסלט, חוץ מחוסר ידע. ועכשיו שקראתם את מבוא לבישול בזול ואתם יודעים שזול ובריא יותר להכין אוכל בעצמכם, כבר לא יהיה לכם שום תירוץ :)
מה שמזכיר לי...

<הפסקת פרסומת>
ריכזתי לנוחיותכם את כל הפוסטים של "מבוא לבישול בזול" תחת התווית "איך מתחילים לחסוך" ממש מתחת לכותרת הבלוג. אם אתם מכירים אנשים שמחפשים איך לחסוך ורוצים קצת הכוונה בנושא - סטודנטים שיוצאים לראשונה מהבית, זוגות צעירים בתחילת דרכם, או סתם אנשים שרוצים לצמצם הוצאות ולא ממש יודעים מאיפה להתחיל - שלחו אותם לדף הזה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים יחשפו לעקרונות האלה של צרכנות נבונה והתנהלות כלכלית אחראית.
<סוף פרסומת>

רוטב חרדל ודבש הוא אחד הרטבים האהובים עלי, הוא מתוק ופיקנטי ומתאים למגוון ענק של סלטים.
מה מתכוני הרטבים האהובים עליכם קוראים יקרים?

רוטב חרדל ודבש
מאת: בישול בזול
עלות: פחות מ-2 ש"ח
כמות: רוטב שיספיק לסלט עבור כ-3 אנשים


מרכיבים
1 כף חרדל דיז'ון
1 כף דבש
1 כפית שמן
2 כפיות חומץ 
קמצוץ מלח


הוראות הכנה
מעבירים את כל המרכיבים לצנצנת ומנערים היטב.

סלט עם פנכה של רוטב חרדל ודבש. כי סלט עם רוטב כבר עליו זה הדבר הכי לא פוטוגני בעולם.

מבוא לבישול בזול #7 - טיפים לקניות ובישולים

זהו חברים, הגענו לפוסט האחרון במבוא לבישול בזול. אתם יודעים כבר שיותר זול לבשל בבית מאשר לאכול במסעדה או לקנות מוצרים מועבדים. אתם יודעים אילו מאכלים עדיף לצרוך יותר ואילו פחות, ואתם יודעים איך להשוות מחירים. נשארו רק כמה טיפים קטנים שאני רוצה לתת לכם לפני שאני שולחת אתכם לדרככם הזולה והחסכונית.


בקניות

התייחסו בחשדנות למבצעים - זה שמוצר הוא במבצע לא אומר שהוא זול, משתלם, או שכדאי לכם לקנות אותו. כדאי לשאול את עצמכם כמה שאלות:
האם המחיר באמת יותר טוב מהמתחרים, או שהם סתם אומרים את מילת הקסם "מבצע" כדי לפתות אותי?
האם זה מוצר שהייתי קונה בכל מקרה, או שאני סתם הולך לבזבז כסף על משהו שאפשר להסתדר גם בלעדיו?
האם המבצע הזה גורם לי לקנות כמות גדולה של מוצרים בעלי תאריך תפוגה קרוב? האם אני אספיק לאכול את כל מה שקניתי לפני שהוא יתקלקל?
אם הם מציעים לי מתנה, האם יוצא שאני משלם עליה אקסטרה? האם אני באמת צריך את המתנה הזאת? 

בדרך כלל יותר חסכוני לקנות אריזות גדולות יותר, אבל לא תמיד - השוו מחירים, ולפני שאתם קונים את האריזה הגדולה וודאו שאתם באמת הולכים להשתמש בכל מה שקניתם. חבל לקנות צנצנת ענקית של מיונז אם אתם אוכלים מיונז פעם בחודשיים. זכרו גם שלפעמים אי אפשר לשפוט את גודל המוצר לפי המראה. מכירים את שקיות הצ'יפס שהן 70% אוויר? את הבונבוניירות שהן 80% פלסטיק ונייר גרוס?. חפשו תמיד את המשקל או הנפח שמצויינים על האריזה.


לפעמים צריך לברר את המחיר ל-100 גרם/מיליליטר כדי להשוות מחירים בין מוצרים בגדלים שונים -  בקבוק של 1 ליטר שמן זית עולה 40 שקל, ובקבוק של 700 מ"ל עולה רק 35 ש"ח. מה עדיף?  אם הסופר שלכם נחמד, הוא יכתוב את המחיר ל-100 מ"ל על תווית המחיר שעל המדף. אם לא, אתם יכולים לחשב אותו בעצמכם. אם ליטר (שזה 1000 מיליליטר) עולה 40 שקל, אז 100 מיליליטר עולים 40/10=4 ש"ח. אם 700 מ"ל עולים 35 ש"ח, אז 100 מיליליטר עולים 35/7= 5 ש"ח ל-100 מיליליטר. כלומר, עדיף לקנות במקרה זה את הבקבוק הגדול, כי המחיר למ"ל יותר זול. אל תהססו לשלוף את הפלאפון ולחשב במחשבון מה עדיף. אין צורך להתבייש. כולם יחשבו שאתם סתם כותבים סמס :)


אם אתם רואים מוצר שמחירו קפץ באופן קיצוני ובלתי צפוי, נסו לחשוב איך אפשר להחליף אותו במשהו אחר - בניתם על מרק כתום וגיליתם שמחיר הבטטות שוב זינק? אפשר להחליף בגזר ודלורית. תכננתם להכין קציצות ברוטב עגבניות וגיליתם שזכינו בעוד משבר עגבניות? אפשר להכין קציצות ברוטב חמוץ מתוק במקום. שינוי התפריט בהתאם למחירים מצריכה גמישות (במיוחד אם מי שעושה קניות הוא לא זה שמבשל), אבל כשיש עליות מחירים קיצוניות היא משתלמת. אפשר גם להרים טלפון לבן הזוג או לחבר ולהתייעץ ולחפש השראה. אתם יכולים להשתמש בגמישות הזאת גם לניצול ירידות מחירים חדות. גיליתם שמחיר האפרסקים צנח? הכינו מהם עוגה במקום עוגת השוקולד.שתכננתם.

בבישולים

למתוח למתוח למתוח - אם יש לכם מוצר יקר כמו בשר, עוף או גבינה, השתדלו למתוח אותו עם מרכיבים זולים יותר. אם יש לכם כמות מסויימת של בשר טחון לקציצות, תקבלו יותר קציצות אם "תנפחו" את התערובת בפירורי לחם, אורז או תפוח אדמה מגורר. חזה עוף אחד יספיק להמון מנות אם מקפיצים אותו עם שלל ירקות ורוטב ומגישים אותו על אורז. פשטידת ירקות וגבינה תעלה לכם הרבה פחות מפשטידת גבינה בלי ירקות.


להקפיא שאריות - נשאר לכם אוכל משבת אבל אין לכם כוח לראות אותו שוב השבוע? נשאר קצת יין שעוד מעט יעבור זמנו? גבינה מגוררת שלא סיימתם? בננה שעוד שנייה מתקלקלת ואין לכם זמן להכין ממנה עוגה עכשיו? אקסטרה חלבונים או חלמונים? כמעט הכל אפשר להקפיא, במיוחד אם מדובר בחומרי גלם לבישול. אוכל מבושל כדאי להקפיא במנות אישיות ולסמן כדי שכל בני הבית יוכלו למצוא אותם בעת רעב.


להכפיל מתכונים ולהקפיא - הטיפ הזה חשוב במיוחד לאלה מכם שקצרים בזמן. הכנת מתכונים בכמויות כפולות לוקחת הרבה פחות זמן מלהכין את אותו המתכון פעמיים. כל פעם שאתם מכינים משהו, הכינו כמות כפולה והקפיאו, או במנות אישיות או במרוכז. ככה, בפעם הבאה שהרעב מציק ואתם קצרים בזמן יש לכם ארוחה ביתית זולה ובריאה שכבר מחכה לכם בפריזר, ולא תתפתו להזמין טייק אווט. 

תלמדו מהזבל שלכם - כולנו מכירים את השלב הזה פעם בכמה שבועות שצריך לעבור על המקרר ולזרוק את כל האוכל שהתחבא מאחור והתחיל להעלות עובש. השאיפה היא לצמצם את כמות האוכל שנזרקת למינימום, ולכן אנחנו צריכים להסיק מסקנות ממה שנזרק. אתם זורקים פירות, ירקות או מוצרי חלב שהתקלקלו? בפעם הבאה קנו פחות. אתם יכולים לרשום לעצמכם תזכורת ברשימת הקניות ("לא צריך יותר מ-5 עגבניות!!") שלא תשכחו. אתם זורקים אוכל מבושל? השתדלו להקפיא שאריות כמה שיותר מהר ו/או הכינו כמויות קטנות יותר.




זהו חברים. את הדברים החשובים באמת לבישול זול וחסכוני, ולצמצום הוצאות האוכל אתם כבר יודעים. מי שכל הנושא הזה חדש לו יוכל עכשיו להבין הרבה יותר מה מנחה אותי בכתיבת הבלוג - למה אני בוחרת את המתכונים שאני בוחרת, מה משמעות הטיפים וכולי. 


אם יש לכם שאלות או תהיות אתם מוזמנים לשאול פה בבלוג, או בדף הפייסבוק. יש סביב הבלוג גם קהילת קוראים חכמה ומנוסה, וביחד בטוחני שנוכל לענות על כל שאלה שלא תעלה.


אז יאללה קוראים יקרים, שרשרו את הטיפים שלכם לבישול בזול, כי אני יודעת שגם לכם יש כמה טיפים מנצחים שלא כתבתי פה...

תמצית הקיץ

אני מאוד מרוצה מעצמי בימים האחרונים. 
לא, זה לא בגלל שזכיתי בפרס מטעם מכון וולקני על זן הבזיליקום העמיד בפני ציפורים שפיתחתי (בזיליבסקו = עלי בזיליקום שמשפריצים עליהם טבסקו כדי שהציפורים המקוללות האלה יפסיקו לאכול לי את הפסטו בפוטנציה. תודה ששאלתם). 
וזה לא בגלל שהעברתי צהרים בלצייר ביקינים ובגדי גוף נוצצים מספרינקלז ושוקולד לבן על עוגיות זהבה ושלושת הדובים עם מורקייק האחת והיחידה. כלומר, זה גם בגלל זה, כי דובים בבגדי גוף נוצצים ואכילים זה אדיר וגם מורקייק היא אדירה. אבל את הנושא הזה אכסה בפרוטרוט כשנתקרב יותר לאולימפיאדה.
ובכן הסיבה שאני כל כך מרוצה מעצמי הוא שפיתחתי מתכון לעוגת לימונענע. מחיפוש בגוגל גיליתי שאני לא היחידה שחשבה על הרעיון הזה, אבל לפחות חשבתי עליו באופן עצמאי. המתכון שלי גם שונה מעט מהמתכונים האחרים, בעיקר בזה שהוא מבוסס על שמן, כלומר העוגה פרווה ללא מרגרינה, כיאה לרוח הבלוג. 


מאיפה הרעיון אתם שואלים? (תשאלו. נו.. תשאלו! תודה.)
לפני המון זמן ראיתי ב-tastespotting מתכון מבלוג איטלקי לעוגה עם עלי נענע טריים, שנטחנים בבלנדר מוט לתוך השמן. ניסיתי פעם אחת בלי הבלנדר מוט כי לא היה לי כוח, סתם קצצתי את הנענע, וקיבלתי כעונש עוגה בטעם "ירוק" (השלב הבא בעוגות ברוח הקיץ: עוגת דשא! בקרוב בבישול בזול). 
עבר זמן, הטראומה שכחה, ונמשכתי בחזרה למתכון. המרכיב החלבי היחיד במתכון המקורי הוא חלב, ולא היה שום סיבה לא לנסות להחליף אותה, ובכך להפוך את העוגה לפרווה. כמובן שלימון הולך עם נענע ומשם כל העניין כבר התגלגל בטבעיות. 
לא רציתי להוסיף את גרידת הלימון לעוגה עצמה כדי לתת לנענע לתפוס את מרכז הבמה, לכן היא התגלגלה לציפוי - שכבה דקה, מתוקה ולימונית, שמתייבשת ומתקשה לאחר כמה דקות ונותנת כמעט אפקט של ארטיק.
התוצאה היא עוגה מתוקה-חמצמצה עם ניחוח נענע ולימון משגע, שנותנת הרגשה של תמצית הקיץ. היא גם נראית חמודה מאוד עם ציפוי לבן צהבהב בהיר, וחתיכות קטנטנות של עלי נענע שמשבצות את העוגה מבפנים.


בקיצור, אם אתם אוהבים לימונענע, או סתם רוצים עוגה קיצית קלילה וכיפית, אני ממליצה בחום. 
(והופ! קיבלתם עוד עוגה על בסיס שמן, פרווה וללא מרגרינה לאוסף)


עוגת לימונענע (פרווה ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון מהבלוג Dulcis in Furno
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 1 תבנית אינגליש קייק, כ-12 מנות

מרכיבים
לעוגה:
2/3 כוס שמן
35 עלי נענע מופרדים מהגבעול (עלים מ- 5-6 גבעולים)
2 ביצים
2/3 כוס סוכר
1 ו-7/8 כוס קמח (1 ו-3/4 כוס + 2 כפות)
2 כפיות אבקת אפייה
מיץ מלימון אחד + מים שישלימו ל-3/4 כוס נוזלים

לציפוי:
1/2 כוס אבקת סוכר
גרידה מלימון אחד
2 ו-1/2 כפיות מים, או לפי הצורך


הוראות הכנה
טוחנים את השמן ועלי הנענע במעבד מזון או בכוס, בעזרת בלנדר מוט, עד שכל העלים טחונים לפיסות קטנטנות. השמן יקבל צבע קצת ירוק-חום-אפור ויראה כמו בִיצה לא אטרקטיבית במיוחד.
מקציפים במערבל את הביצים והסוכר במשך 3-4 דקות, עד שהתערובת תפוחה ובהירה. לשאלתכם, עדיף לא להשתמש במטרפה ידנית, כי כנראה לא תוכלו להגיע לרמת התפיחות הרצויה, והעוגה תצא קצת דחוסה ופחות אוורירית.
מוסיפים את שמן הנענע לתוך תערובת הביצים בזרם דק, תוך כדי ערבול. 
מערבבים את הקמח ואבקת האפייה ומוסיפים לתערובת הביצים לסירוגין עם מי הלימון. מערבלים רק עד שהתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית אינגליש קייק משומנת ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות במשך כ-40 דקות, עד שהעוגה זהובה וריחנית, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי.


בתום האפייה נותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר, מחלצים מהתבנית אם רוצים, ומכינים את הציפוי:
מערבבים בקערה קטנה את הסוכר וגרידת הלימון, ומוסיפים בהדרגה את המים, עד שמתקבלת מרקם נוזלי מעט שניתן למריחה, אבל לא נוזלי מדי.
מורחים את הציפוי על העוגה ומשהים כ-10 דקות עד להתקשות הציפוי.

זורז'ט עושה סטיילינג וגם מדגמנת

מבוא לבישול בזול #6 - מה לאכול

בפוסט הקודם בסדרת המבוא לבישול בזול דיברנו על השוואת מחירים. אם אתם משווים מחירים אתם יכולים לחסוך כסף בקניות, גם אם אתם לא משנים בכלל את התפריט הביתי. היום נדבר יותר בפירוט על מה מרכיב תפריט זול, כי שם, בצמצום המוצרים היקרים ותגבור הזולים, מסתתר החיסכון האמיתי. 


הוזלת הארוחות שלכם זה לא עניין מסובך. פשוט צריכים לתת משקל שונה למרכיבים השונים בארוחה.  
למה אני מתכוונת? 
בואו נסתכל על ארוחה "קלאסית" שהמוקד שלה הוא סטייק/רבע עוף/שניצל במרכז הצלחת. הארוחה זאת היא ארוחה יקרה יחסית. למה? הדבר שאוכלים הכי הרבה ממנו הוא גם הדבר שעולה הכי הרבה - עוף או בשר. 
קערה של ספגטי בולונז לעומת זאת, תהיה יותר זולה, כי יש בה הרבה פחות בשר, ומה שאוכלים ממנו הכי הרבה זה הפסטה, שהיא זולה יחסית.
גם מוקפץ עם אורז יצא זול יותר. רוב הנפח שם הוא הירקות והאורז, ויש שם די מעט עוף או בשר.
אפשר להסתכל גם על דוגמא חלבית - ארוחה שהמוקד שלה הוא קיש גבינות, תהיה יותר יקרה מאשר ארוחת סלט שמכילה המון ירקות וקרוטונים, ויחסית מעט גבינה.

קרדיט לתמונות: פה ופה

אם תכינו ארוחות שמבוססות בעיקר על מרכיבים זולים, תקבלו אוכל זול יותר. 
זהו חבר'ה. זאת כל התורה כולה.


עכשיו נשארה רק השאלה - איזה אוכל הוא אוכל זול?
אצלי האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:
1. האוכל הכי זול, שכדאי להתמקד בו, שעדיף שירכיב את רוב הנפח בארוחה
2. אוכל במחיר סביר, שכדאי לשלב בארוחות אבל בכמויות קצת יותר קטנות
3. אוכל יקר שכדאי להמעיט בו - לא לשלב אותו בכל ארוחה, ולהשתמש בו בכמויות קטנות.


האוכל הזול שכדאי להמתקד בו הוא:
דגנים - פסטה, פתיתים, אורז, לחם, קמח, בורגול, חיטה, גריסים... הרשימה ארוכה. ארוחות שהמוקד שלהן הוא אחד מהנ"ל תהיינה זולות יותר: פסטה עם רוטב, סנדוויצ'ים וטוסטים, סלטי דגנים, מאפינס, ממליגה... אפשר להכין המוני ארוחות שמבוססות על דגנים. ארוחות כאלה יכולות להיות גם בריאות מאוד אם אתם משתמשים בפסטה או לחם מקמח מלא, או בדגנים מלאים כמו בורגול וגריסים. מחירם של רוב הדגנים נמוך. אפשר לקנות חבילת אורז או דגנים שתספיק לכמה ארוחות ב-7-8 ש"ח. חבילות פסטה זולות אפשר גם לקנות ב-3-4 ש"ח. מחיר הלחם מפוקח ואפשר לקנות כיכר בכ-5 ש"ח.


קטניות - עדשים, חומוס, שעועית ודומיהם. לפעמים הם דורשים השרייה ובישול מוקדמים אבל הם שווים את המאמץ. הם טעימים, בריאים מאוד, והם מקור טוב לחלבון זול משמעותית מעוף ובשר. איך משלבים אותם בארוחה? במרקים, תבשילי קטניות וירקות, בסלטים, שלא לדבר על המג'דרה האהובה. מחיר הקטניות הוא גם נמוך, פחות מ-10 ש"ח לשקית של חצי קילו. הקטניות לרוב מכפילות או משלשות את גודלן בבישול, כך ששקית אחת תספיק לכם לכמה ארוחות.


ירקות זולים - יש המון ירקות שנמכרים במחיר זול עד זול מאוד - גזר, בצל, מלפפונים, עגבניות, כרוב, חציל, תפוח אדמה, קישוא, חסה... רוב הירקות עולים פחות מ-10 ש"ח לקילו, חלקם עולים 3 לקילו ואף פחות. ירקות יכולים לתפקד היטב כמרכיב המרכזי בארוחה. אפשר להכין איתם מרקים, רטבים, מוקפץ, סלטים מושקעים, ירקות מוקרמים... כמובן ארוחות המכילות המון ירקות תהיינה גם בריאות מאוד.


האוכל שמחירו סביר ושכדאי לשלב בתפריט:
ביצים ומוצרי חלב בפיקוח - יש כמה מוצרים בישראל שמחירם מפוקח על ידי הממשלה. הממשלה קובעת עבורם מחיר מקסימלי, ואסור למכור את המוצרים האלה ביותר כסף. מוצרי החלב שבפיקוח הם:

• חלב 1% ו-3% בשקית (הכי זול!) ובקרטון. כל חלב אחר - בכד, מועשר, בטעם של פעם וכו' וכו' לא בפיקוח ויעלה יותר.
• אשל, גיל, ושמנת חמוצה
• חמאה (לא מלוחה, 100 גרם)
• גבינת עמק וגבינת גלבוע (שנמכרים במשקל! במעדנייה! המחיר לא מפוקח אם קונים אותו באריזה יפה עם ניירות. המכיר כמעט כפול כשהוא ארוז)
• ביצים רגילות (לא אורגניות, לא עם אומגה 3. ודאו שאתם לא קונים ביצים שלא התכוונתם, כי האריזות דומות)

מוצרי חלב שבפיקוח הם זולים משמעותית ממוצרי חלב שאינם בפיקוח. לכן, אם תשתדלו שרוב מוצרי החלב שתצרכו יהיו בפיקוח תחסכו המון כסף. (גם מחירי המלח והלחם מפוקחים. אני יותר מממליצה לכם ללכת לאתר של משרד התמ"ת ולקרוא בעיון את רשימת המוצרים בפיקוח ואת המחירים המקסימליים עבור כל אחד).


פירות וירקות עונתיים - בקבוצת האוכל שכדאי להתמקד בו הזכרתי ירקות זולים. אבל יש אצלנו גם ירקות ופירות עונתיים. אפרסקים, משמשים, ענבים, דובדבנים, תותים, רימונים, סלרי, שעועית ירוקה, במיה... אפשר להתפנק איתם בכיף כשמחירם שפוי, אבל כדאי להתאפק כשהם לא בעונה, כי הם יקרים נורא והרבה פחות טעימים. איך יודעים שמשהו בעונה? פשוט פוקחים עין על המחירים. אני משתדלת לא לקנות פירות וירקות שעולים יותר מ-10 ש"ח לקילו.


נתחי עוף ובשר זולים - בעיקרון עוף ובשר הם מוצר יקר, אבל יש גם נתחים משתלמים יותר. חזה עוף לרוב עולה סביבות ה-20 ש"ח לקילו, ובניגוד לחלקי עוף אחרים, הוא מכיל כמעט נטו בשר, אז אתם לא מבזבזים כסף על עצמות שנזרקות בסוף. גם עוף טחון, שמחירו בדרך כלל דומה למחיר החזה, ובשר טחון, שעולה 30-40 ש"ח לקילו, נאכלים בשלמות. היתרון של של חזה עוף ועוף/בשר טחון הוא שאפשר "למתוח" אותם, ולשלב אותם בתבשילים. לא חייבים להגיש אותם שלמים, כמו כרעיים לדוגמא. חזה עוף אחד יכול להספיק לסיר שלם של תבשיל, שמקבל את רוב נפחו מירקות/דגנים/קטניות כמו שהזכרתי לעיל. קציצות אפשר לנפח עם ירקות מגוררים ופירורי לחם ולהוסיף לתבשיל מבוסס ירקות/דגנים/קטניות. 


אוכל יקר שכדאי למעט בו:
נתחי עוף ובשר יקרים - עוף ובשר זה דבר יקר. קשה למצוא אותם בפחות מ-20 ש"ח לקילו, לרוב הם עולים הרבה יותר, ובהרבה מקרים חצי ממה שאתם קונים זה עור ועצמות שלא נאכל. לא משוכנעים? תעברו על הקבלה שלכם מהפעם האחרונה שעשיתם קניות. איזה אחוז מהחשבון הלך על קניות בקצבייה? אם תצמצמו את הצריכה בתחום הזה אתם יכולים לחסוך המון כסף. לא צריך להוציא בשר ועוף מהתפריט לגמרי, אבל כדאי להשתדל לקנות את הנתחים הזולים יותר (שהוזכרו לעיל), ולהוריד את תדירות קניית הנתחים היקרים. אתם תראו את השינוי בהוצאות האוכל באופן מיידי.


גבינות שלא בפיקוח- נכון שאוכל חלבי הוא יותר זול? לא אם אתם קונים המון גבינות יקרות. גבינת מוצרלה עולה 70-80 ש"ח לקילו, גבינת פרמזן וגבינת קשקבל עולה בסביבות ה-100 ש"ח לקילו. גם אם אתם קונים מעט זה יוצא די יקר. שלא לדבר על קופסאות החמודות של הבולגרית והפטה שמכילות בסביבות ה-200 גרם גבינה ועולות בסביבות ה-20 ש"ח. אתם קונים גבינה צהובה פרוסה ארוזה, כלומר לא מהמעדנייה? אתם תשלמו כמעט פי-2 מהמחיר המפוקח, כ-17 ש"ח ל-200 גרם.
אין כמו גבינה טעימה ואיכותית, באמת שאין. אבל אם אתם מנסים לחסוך כסף כדאי לראות גבינות יותר כפינוק מאשר כחלק יומיומי ורגיל מהתפריט.


מוצרים מעובדים - שניצלים וטבעולים קפואים, רטבים קנויים, תערובות למרקים ולתבשילים... אתם כבר מכירים את הסיפור. הם חוסכים לכם זמן, אבל הם יותר יקרים ופחות בריאים. ככל שתאכלו אותם פחות תחסכו יותר.


=====


שימו לב למה שהלך פה כרגע. אמרתי לכם שתפריט זול יכלול המון דגנים, קטניות וירקות, כמות סבירה של מוצרי חלב, עוף ובשר דלים בשומן ופירות, ומעט בשר, עוף, גבינות שמנות ומוצרים מעובדים. נשמע כאילו זה לקוח הישר מפיה של דיאטנית לא? אם תלכו לפי הכללים האלה תעשו טוב לא רק לארנק שלכם, אלא גם לגוף שלכם. 
וזה כבר ממש משתלם.


זכרו שהמפתח להתמדה בכל שינוי בחיים הוא לא להיות פנאטים. המונח של "אוכל אסור".הוא לא טוב בדיאטות והוא לא טוב בשמירה על תקציב. אם יש אוכל יקר שאתם אוהבים נסו לחשב מתי כמה ואיך אתם משלבים אותו בלי להעיק על חשבון הבנק יותר מדי. אולי זה אומר להשקיע יותר באוכל לשבת ולהכין אוכל פשוט יותר לאמצע השבוע, אולי זה אומר לשמור את הדברים היקרים לארוחות קטנות ואינטימיות, אולי זה אומר להקטין כמויות...
הסוד לבישול בזול לאורך זמן הוא למצוא את הדרך שבה אתם יכולים לצמצם את המוצרים היקרים ולהגביר את הזולים, בלי להרגיש שאתם סובלים או מפספסים את הנאות החיים.

תוספת בצבעי הקשת

(הכותרת בערך מתחרזת לא? 
... טוב, לא באמת)

מחשבות על נושא הקשת:
מאוד אהבתי לצייר קשתות כשהייתי קטנה. זה היה הדבר הראשון שהייתי עושה כשהייתי מקבלת סט חדש של לורדים: לוקחים את הלורדים אחד אחד, פותחים ביראת כבוד, מציירים פסים דקים, אחד ליד השני, ומחזירים אותם בזהירות למקומם באריזה. אפשר למלא ככה דף שלם, ואפילו כמה דפים. במיוחד את דפי הפקס שאבא הביא הביתה מהעבודה, שאפשר היה לתלוש מהם את השוליים המחוררים. מובן שאם היצרן התבלבל ולא סידר מלכתחילה את הלורדים באריזה לפי צבעי הקשת, דאגתי גם לסדר אותם מחדש כראוי.

כשאמרו לי שאני מזל קשת התלהבתי, כי חשבתי שמדובר בקשת היפה שבשמיים ולא בדבר הזה שיורים איתו חיצים. לא עזר לי העניין שחילקו פעם מדבקות בבית ספר עם המזלות שלנו, ועל שלי הופיע קשת בענן. רק לא הבנתי למה האיש הזה עם הקשת והחיצים עומד מקדימה ומסתיר לי את המזל. מאז שגיליתי שמדובר בכלי הנשק ולא בתופעה המטאורולוגית המרהיבה התלהבותי מעניין המזלות הצטננה לחלוטין.

פעם כשתליתי כביסה החלטתי לתלות אותה לפי צבעי הקשת. לקח לי לפחות פי שתיים זמן, אבל הייתי גאה מאוד במעשה ידי. ממש לא רציתי לאסוף את הכביסה כשהיא התייבשה. או אז החלטתי שכשאני אהיה גדולה ויהיה לי בית משלי, אתלה תמיד את הכביסה לפי צבעי הקשת, וכל העוברים והשבים יתרשמו עד מאוד כשיראו את שובל הכביסה הצבעוני המתנפנף מהחלון עד למרפסת. בפעם הבאה שתליתי כביסה לא היה לי כוח והחלום ירד מהפרק. והיום ממילא אישי הוא זה שעושה כביסה.

למה אובססיית הקשתות הזאת? נראה לי שזה בגלל שאני תמיד רוצה לנסות הכל - את כל טעמי המסטיק, את כל הווריאציות על המתכון, את כל הכפתורים באפליקציה, ואת כל הצבעים של כל הטושים והלורדים בעולם. 


אחת התוספות האהובות עלי היא אנטיפסטי. קצת שמן זית וחום איטי מוציאים את המתיקות הטבעית מכל ירק. לא צריך כמויות מדוייקות, לא צריך לדקדק בזמני הבישול או בטמפרטורה . בשלב כלשהו הירקות יתרככו ויתבשלו. כל עוד אתם לא שוכחים אותם בתנור במשך כמה שעות ונותנים להם להתפחם (לא שזה קרה לי) אי אפשר לפספס.
 אילו ירקות שמים באנטיפסטי? כמעט את כולם:
עגבניות שרי, תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, פלפלים, קישואים, חצילים, פלחי בצל, ראשי שום או שיני שום, פלחי כרוב...
צריך רק לוודא שכל ירק מקבל את כמות האפייה שמתאימה לו. ירקות קשים כמו גזר ובטטה צריכים יותר זמן אפייה מאשר קישואים ופלפלים נגיד. לכן אני אוהבת לאפות כל ירק באיזור מובחן בתבנית אפייה. כך אני יכולה להוציא את הירקות המוכנים מהתבנית, ולהחזיר לתנור את כל מי שצריך עוד זמן, בלי להתחיל לחטט בתוך ערימות של ירקות מעורבבים. אה, וגם בגלל שאם אופים אותם בנפרד אפשר אחר כך לסדר אותם בתבנית הגשה לפי צבעי הקשת. כמובן!
אני לא נותנת לכם כמויות מדוייקות במתכון הזה, אבל אפשר לשערך את הכמות לפי גודל וכמות הירקות. אם נכין אנטיפסטי מ-2 פלפלים, חציל, קישוא ובטטה, האנטיפסטי יספיק לכ-6 סועדים (כל ירק נותן מנה, חוץ מהחציל שנותן שניים).


אנטיפסטי ירקות בתנור
מבוסס על: הגרסא שלי למתכון מוכר
עלות: כעלות הירקות, 1-2 ש"ח למנה
כמות: לפי כמות הירקות, בערך מנה לכל ירק  (ו-2 מנות או יותר לירקות גדולים כמו חציל או כרוב)

מרכיבים:
ירקות על פי העדפותיכם (ראו דוגמאות לעיל)
1-2 כפיות שמן זית לכל ירק
פלפל שחור גרוס
מלח 
תיבול אופציונלי: שום כתוש, מחטי רוזמרין או ענף טימין

הוראות הכנה:
חותכים את הירקות לקוביות או פלחים. מעבירים כל פעם את הירק שחתכתם לקערה, מערבבים לתוכה את שמן הזית, ומסדרים את חתיכות הירק בתבנית אפייה (אפשר להעביר ישירות לתבנית ולהזליף מעל את שמן הזית אבל אז נוטים להשתמש ביותר שמן כדי לנסות ולכסות את כל הירקות).
גורסים מעל התבנית עם הירקות מעט פלפל שחור, וזורים מעל מעט מלח ואת התיבול אם משתמשים.
אופים בתנור בחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד שהירקות שחומים ורכים, כ-40 דקות (זמן האפייה תלוי בסוג ובגודל הירקות שלכם, בחוזק התנור, וכו', כך שמדובר בהערכת זמן גסה מאוד). אם יש לכם ירקות שדורשים זמני אפייה שונים, הוציאו את הירקות המהירים יותר כשהם מוכנים, והחזירו את היתר להמשך האפייה.

מבוא לבישול בזול #5 - השוואת מחירים

עד כה בסדרת מבוא לבישול בזול דיברנו על תיאוריה - יותר זול לאכול בבית מאשר בחוץ, יותר זול להכין אוכל לבד, מאשר לקנות מאכלים מוכנים/מעובדים. דיברנו גם על ערך הזמן שלנו, וניסינו להיזכר שבסופו של דבר, כסף הוא לא המטרה בחיים, הוא רק אמצעי, ושאת רוב מה שצריך לחיים טובים - משפחה, חברים, בריאות וכו', אי אפשר לקנות בכסף.

כעת הגיע הזמן להפסיק עם התיאוריה . היום  נדבר על הצעד הפרקטי הראשון שאתם יכולים לעשות כדי לחסוך כסף באוכל. מדובר בצעד שדורש כמות מזערית של זמן ומאמץ, ופוטנציאל החיסכון שלו עצום - השוואת מחירים.
בואו נתחיל מדוגמא.
מוצר שאני משתמשת בו די הרבה בבית הוא שוקולד מריר פשוט. יש המון חברות שמייצרות שוקולד - עלית, ורד הגליל, כרמית, מילקה, קדבורי, לינדט...
איך בוחרים איזה שוקולד לקנות?
רוב האנשים פשוט לוקחים את מה שהכי נוח, את מה שהם מכירים ורגילים אליו, ושהכי קל למצוא. בדרך כלל מדובר בעלית, שהמוצרים שלהם איכשהו נמצאים תמיד במדף בגובה העיניים.
האם השוקולד של עלית יותר טעים מכל השאר? לדעתי השוקולד של ורד הגליל טעים באותה מידה. רק מה, צריך להוריד את המבט ולחפש אותו במדפים התחתונים יותר, מתחת למוצרים של עלית. לקחתם 5 שניות כדי להוריד את המבט ולחפש את השוקולד של ורד הגליל? מזל טוב! חסכתם כסף!
השוקולד של ורד הגליל עולה 19 ש"ח לאריזת שישייה של טבלאות 100 גרם. עלית לעומתם מוכרים שישייה ב-21.5 ש"ח.
כרגע חסכתם 2.5 ש"ח ב-10 שניות. לא רע אה?
ומה אתם חושבים שיקרה לחשבון הקניות שלכם אם תחסכו כמה שקלים על חצי מהמוצרים ברשימה שלכם?
החסכון שלכם יתחיל להצטבר למימדים מרשימים.

בואו נסתכל על עוד דוגמא: עלי לזניה. כשאתם נמצאים באיזור של הפסטות תמצאו בקלות את עלי הלזניה של אוסם (Perfecto), שיעלו לכם בערך 15 ש"ח, לפעמים יותר. העלים של וויליפוד לעומת זאת, עולים רק 10 ש"ח אצלנו בסופר. גם מותג הבית של שופרסל מייצר עלי לזניה שעולים פחות מאלה של אוסם. צריך רק להסיט את העיניים מ-3 המדפים האמצעיים ולהסתכל למעלה ולמטה. 
בהרבה מקרים, הגרסאות הזולות יותר למוצרים שאתם קונים "מסתתרים" במדפים הגבוהים או הנמוכים יותר. רק 30 ס"מ מעל או מתחת למדפים האמצעיים, אבל הרוב לא רואים אותם בכלל, וממשיכים לקנות את הגרסאות היקרות בלי לדעת שיש אלטרנטיבה.

כמעט כל מוצר שתצטרכו לקנות מיוצר על ידי יותר מחברה אחת. מוצרי חלב? יש את טרה, את שטראוס ואת תנובה. נקניקים? יש את עוף טוב, יחיעם, זוגלובק, טירת צבי. לחם? יש את ברמן, את אנג'ל ועוד המון מאפיות קטנות יותר. אפשר לעבור ככה על כל תכולת הסופר. כמעט ואין דבר כזה שיש לחברה מונופול על מוצר מסויים.
יש גם המון סוגים של מוצרים. רוצים לקנות ביצים? איזה גודל אתם רוצים? אתם רוצים ביצים אורגניות? ביצי חופש? ביצים מועשרות באומגה 3? לכולם מחיר שונה, חלק יקרים יותר, חלק זולים יותר. מה לגבי עגבניות משומרות? אתם רוצים עגבניות שלמות? קצוצות? בקוביות? מרוסקות? בתוספת סידן? אולי עם בצל או שום או בזיליקום או או או...
יש לכם המוני אפשרויות בחירה לכל מוצר ברשימת הקניות שלכם, ויש פערי מחיר, לפעמים משמעותיים, בין חברות שונות ובין סוגי מוצר שונים.

השוואת מחירים, כמו כל יכולת בחיים,  מצריכה קצת תרגול. אם אתם רגילים לקנות רק את המוצרים מהחברות שאתם מכירים,  בלי להוריד את העיניים מהמדפים האמצעיים, תצטרכו בהתחלה לעצור את עצמכם בצורה מודעת. לפני שאתם שמים מוצר בעגלה תגידו לעצמכם - "רגע, עצור. אני יודע/ת שכבר מצאתי את המוצר שחיפשתי. אבל עכשיו אני אקח עוד 20 שניות להסתכל מסביב ולחפש אלטרנטיבות".

כל העניין הזה נשמע מאיים ומסובך מדי? הנה תרגיל התחלתי קטן למסע הקניות הבא שלכם: בחרו 3 מוצרים מרשימת הקניות שלכם, ונסו למצוא לפחות 2 חברות שונות שמייצרות את המוצר הזה. חשבו כמה כסף אתם יכולים לחסוך על ידי קניית הגרסאות הזולות יותר של המוצרים. 
אין כמו ההרגשה של "חסכתי היום 10 ש"ח בהשקעה של דקה" כדי לתמרץ אתכם להמשיך בהשוואת המחירים.
תוך כמה שבועות אתם תשוו מחירים בלי לחשוב בכלל. אתם תפזלו  אוטומטית למדפים הפחות מרכזיים ולמוצרים של החברות הפחות מוכרות כי תדעו שזה חוסך לכם כסף.

בונוס נוסף מהשוואת מחירים הוא שבשלב כלשהו אתם כבר תכירו את המחירים ותדעו להעריך שינויים במחיר. אם יש מבצע, אתם תוכלו לדעת אם המבצע באמת שווה או שזה סתם יחסי ציבור בלי חסכון אמיתי לצרכן. אם מחיר של מוצר עולה, אתם תדעו ותחפשו אלטרנטיבות, ולא סתם תמשיכו לקנות אותו על אוטומט בלי לשים לב בכלל (עיין ערך, עליית מחירי הקוטג').


אתם מכירים מוצרים ספציפיים בהם ההפרש בין חברות או סוגים שונים של המוצר בולט במיוחד? שתפו אותנו!

סלט חציל קלוי

אחד הסלטים הביתיים שהכי קל להכין הוא חציל קלוי. דוקרים את החציל קצת עם מזלג, עוטפים אותו בנייר כסף, וזורקים אותו לתנור ל-40 דקות בערך. אחרי זה כל מה שנשאר זה לקצוץ בגסות את בשר החציל הרך ולהוסיף מעט תיבול. 
אפשר גם לעשות את כל הקלייה על הגז, כדי לקבל טעם מעושן ושרוף - עוטפים את החציל בכמה שכבות נייר כסף, פשוט מניחים אותו על הגז, ומדי כמה דקות מסובבים, עד שכל החציל קלוי ורך. 
שיטת הקלייה על הגז קצת מלחיצה אותי- אני לא בטוחה מתי החציל מוכן, ומתי צריך להפוך אותו, צריך להתעסק איתו ולזכור כל פעם לסובב אותו, זה קצת מלכלך לפעמים, צריך הרבה יותר נייר כסף... זה לא שזה סופר מסובך או קשה, אבל זה קצת יותר התעסקות.
לכן מצאתי לעצמי דרך אמצע: אני קולה את החציל כמה דקות על הגז כדי לקבל קצת טעם מעושן, בלי להתעסק איתו או לסובב אותו, ואז אני מעבירה אותו לתנור ליתר הקלייה. 
אתם מוזמנים לבחור את צורת הקלייה המועדפת עליכם.


סלט חציל קלוי
מבוסס על: גרסא שלי למתכון עממי
עלות: כ-3 ש"ח
כמות: מלוא הקערה, תספיק כסלט פתיחה לארוחה בת 8 משתתפים (לפחות)


מרכיבים
1 חציל
1 שן שום
חופן גבעולי פטרוזיליה
1 כפית שמן זית
1/4 כפית מלח
פלפל שחור גרוס


הוראות הכנה
קולים את החציל על הגז או בתנור (ראו הסבר לעיל), ונותנים לחציל להתקרר קצת (לא כיף לשרוף את האצבעות ממיץ חציל רותח). חוצים את החציל, מוציאים את תוכנו עם כף, וקוצצים גס.
קוצצים דק את השום והפטרוזיליה ומוסיפים לחציל הקצוץ, יחד עם שמן הזית, המלח, ומעט פלפל גרוס.
משהים מעט כדי שהטעמים יתמזגו, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתרצו להוסיף עוד מלח. תלוי בגודל החציל).
מגישים קר או בטמפ' החדר, עם לחם. 

סטיילינג - ז'ורז'ט כמובן...

מבוא לבישול בזול #4 - כסף הוא אמצעי

בפוסטים הקודמים דיברנו על חסכון באוכל על ידי הכנת אוכל ביתי, במקום אכילה במסעדות וקניית אוכל מוכן ומעובד. ניסינו גם לעשות סוויץ' בראש ולהבין שכשאנחנו קונים אוכל או מוצרים מעובדים, אנחנו בעצם משלמים כסף כדי לקנות לעצמנו זמן פנוי. 

כמה מגיבים על הפוסט הקודם האירו שכשאנחנו קונים אוכל מוכן, מוצרי נוחות, או בעצם, כל מוצר או שירות שיכלנו לעשות בעצמנו, אנחנו לא קונים רק זמן. חלקנו קונים אנרגיה - שנוכל לתת את המטלות המעייפות והלא משמעותיות למישהו אחר, שלנו יהיה כוח לדברים החשובים. חלקנו קונים איכות חיים - אם אנחנו שונאים מטלות מסוימות ומוכנים לשלם למישהו אחר כדי להימנע מהם.

אפשר להמיר את מונח הזמן בפוסט הקודם ברצון, או באנרגיה, או בכל מדד אחר שחשוב לנו. יש מוצרים ושירותים שעולים יותר אבל הם משפרים את איכות חיינו. אם אנחנו שלמים עם המחיר שנשלם עבורם, ובטוחים במידה שבה הם ישפרו את חיינו, לגיטימי להוציא עליהם כסף.
אנחנו לא חיים כדי להרוויח כסף או לחסוך. אנחנו מרוויחים וחוסכים כדי לחיות - שיהיה לנו בית, וחשמל ומים ואוכל ובגדים, ושנוכל ליהנות מהם עם מי שאנחנו אוהבים. 
מכיוון שלרובנו אין המון כסף, אנחנו צריכים לפעמים להקריב מאיכות חיינו - זמן, רצון, אנרגיה וכו' - כדי לחסוך כסף לדברים שחשובים לנו. ההקרבה הזאת של איכות החיים הנוכחית מיועדת לשיפור את איכות החיים שלנו בטווח הארוך - כדי שיהיה לנו כסף לבית, לחינוך, לאוטו...

אבל כשאנחנו כן מחליטים לשלם יותר כסף כדי להטיב את חיינו עכשיו, זה בסדר. כל עוד יש לנו את הכסף הזה ואנחנו יכולים להוציא אותו (מינוס בבנק וטלפונים מנושים זה ממש לא איכות חיים, אפילו אם יש לנו המון אוכל טעים ובגדים יפים וזמן פנוי, לפחות לדעתי). 

המטרה היא לחיות - שנבלה עם המשפחה, שנראה חברים, שיהיו לנו את הזמן הכוחות ליהנות ולצמוח וללמוד ולחוות. 
הכסף הוא רק אמצעי להשגת כל הדברים האלה. אי אפשר לאכול כסף, אי אפשר ללבוש אותו, ואי אפשר לבנות איתו קשרי אהבה וחברות. 

אם החלום שלכם בחיים הוא להרוויח מספיק כסף כדי שתוכלו לשחות
בו פיזית, כמו סקרוג' מק'דאק אז עבורכם כסף הוא גם מטרה. זה בסדר.
אני לא שופטת אתכם. זה תמיד היה נראה לי כיף. אני רק ממליצה
לכם להתמקד במטבעות של 10 אגורות. כך תגיעו ליעד מהר יותר.

לפעמים אני מאבדת את הפוקוס על הנקודה הזאת, במיוחד בגלל שאני כותבת בלוג שמתעסק כל כך הרבה בכסף וחיסכון, אבל כסף הוא אמצעי. רק אמצעי. 
אני בטוחה שאני לא היחידה שמאבדת ככה את הפוקוס. אנחנו חיים בחברה חומרנית. קשה לזכור מה המטרות האמיתיות שלנו בחיים כשאנחנו מוקפים במסרים שמעודדים אותנו רק לצרוך ולצרוך -להרוויח עוד כסף כדי שנוכל להוציא עוד כסף, כדי שנוכל להרוויח עוד כסף... עד אינסוף.

מטרת הפוסט הקודם הייתה שאנשים יחשבו באמת כמה הם מוכנים לשלם תמורת איכות חיים, ושיעשו חישובים נכונים. שלא יגידו לעצמם שהם קונים אוכל יקר כדי לחסוך בזמן, ואז ימצאו את עצמם עובדים יותר שעות כדי לממן את הצריכה שלהם. שלא יגידו שהם משלמים יותר כדי שיהיה להם פנאי נפשי, ואז נכנסים למינוס בבנק ולסטרס מטורף מכל החובות שהם צוברים.
אני רוצה שכולנו נוכל לראות מה המחירים האמיתיים שאנחנו משלמים על ההתנהלות שלנו בחיים, כדי שנוכל לתעל את המשאבים שלנו (זמן, כסף, אנרגיה וכו') לטובת הדברים שחשובים לנו באמת.

----

באחת הפעמים הראשונות שאירחנו חברים לארוחת שבת בדירה שלנו חשבתי לעצמי שתכלס', את מה שבאמת חשוב בחיים, כבר יש לנו. יש לנו קורת גג, אוכל ואנשים שאוהבים אותנו. אנחנו יכולים לשבת כולנו סביב השולחן בליל שבת, לאכול אוכל טעים, לדבר ולצחוק. כשיהיה לנו יותר כסף אז אולי הדירה תהיה שלנו ולא שכורה, אולי היא תהיה גדולה יותר. אולי השולחן יהיה מעץ מהודר ולא מפלסטיק. אולי נאכל סטייקים וצלעות טלה במקום שניצלים. אבל בשורה התחתונה, בשביל מה אנחנו עובדים קשה כל השבוע? כדי שיהיה לנו מקום וזמן וכסף לכנס את מי שאנחנו אוהבים סביב השולחן. ואת זה יש לנו כבר עכשיו.
זאת תובנה שאני מנסה בכל כוחי לשמר.
כשאני עושה ג'וגינג, אני עוברת ליד בתים יפים עם גינות מטופחות וארכיטקטורה מהממת, וקשה לזכור את התובנה הזאת. יש בית אחד במיוחד שכשאני עוברת לידו רגש ה"יש לי את כל מה שאני צריכה בחיים" פשוט מתאדה - כשאני שומעת את פכפוך המזרקה שלהם... אוח... המזרקה הזאת משגעת אותי. גם אני רוצה מזרקה בגינה! או בכלל, שתהיה לי גינה...

יש הרבה דברים בעולם שאין לי, והמון מתוכם כנראה לעולם לא יהיו לי.
אני חיה במתח בין שתי קולות בראש שלי. יש את הקול הקפיטליסטי שאומר שאני יכולה להשיג כל דבר בעולם אם רק אנסה מספיק, אם אעבוד מספיק קשה. לעומתו יש את הקול הצנוע והפרקטי יותר שמזכיר לי שככל הנראה לא אהיה לעולם עשירה מופלגת, וזה בסדר. את רוב מה שאני רוצה בחיים כבר יש לי, אפילו אם הוא ארוז בצורה קצת פחות נוצצת ממה שהייתי רוצה. ובמילא את הדברים החשובים באמת - אהבה, חברות, בריאות וכולי, אי אפשר לקנות בכסף.

נראה לי שזה בסדר לחיות במתח הזה.
חז"ל אמרו מזמן שהעשיר הוא זה ששמח בחלקו. אם הפתגם הזה היה קל ליישום כנראה שהם לא היו צריכים להגיד אותו.
אז כשאני מקשקשת פה בבלוג מבוקר ועד ערב על כסף, חסכון, השוואת מחירים, וכו' וכו', זכרו שכסף הוא אמנם חשוב, אבל בסופו של דבר, הוא רק אמצעי שנועד לעזור לנו לחיות את חיינו בצורה טובה. 
זכרו להסתכל מסביב מדי פעם ולראות כמה ממה שחשוב באמת בחיים כבר יש לכם. 

מבוא לבישול בזול #3 - על זמן וכסף

בפוסטים הקודמים דיברנו על זה שיותר זול להכין אוכל בבית מאשר לקנות אותו בחוץ, ושיותר זול להכין אוכל לבד מאשר לקנות מוצרים מוכנים ומעובדים בסופר.
אני כבר שומעת את השאלה הזאת שמנקרת לכם במוח. איזה מנקרת? מנופפת בידיים וברגליים ודופקת לכם בעצבים על פנים הגולגולת: 
אבל מה עם ערך הזמן?? לוקח זמן להכין אוכל בבית, והזמן שלי שווה כסף!
אתם צודקים לגמרי. הזמן שלכם בהחלט שווה כסף, אבל אולי לא בצורה שבה אתם חושבים.

מתי משהו שווה כסף? כשמישהו מוכן לשלם עבורו. אני לא מנסה להיות צינית, זו פשוט משמעות הביטוי.
התמונה המהממת שהפעוט שלכם עמל עליו בגן? בטוחני שהיא בעלת ערך סנטימנטלי עצום ומהווה פריצת דרך מונומנטלית מצד האמן, אבל כנראה שמי שעובר במקרה ליד המקרר שלכם לא הולך לשלוף את פנקס הצ'קים.
לא כל דבר שווה כסף, אפילו אם הוא יקר לכם מאוד.
שמרו את המחשבה הזאת בצד לרגע.

בואו נדמיין אשת עסקים מוצלחת בטירוף. כל שיחת טלפון שלה מגלגלת מליונים, ואחוז ניכר מהם נכנסים ישירות לכיסה הפרטי. ברור שמבחינת כסף נטו, עדיף לה שלא תבלה שנייה במטבח ותאכל רק אוכל שאחרים הכינו לה. הרי בזמן שהיה לוקח להכין ארוחת ערב היא הייתה יכולה להרוויח יותר מהשכר השנתי שלי.
מהצד השני של הסקאלה, בואו נדמיין סטודנט תפרן לפילוסופיה המקבל מלגה שאוסרת עליו לעבוד בזמן לימודיו. מבחינת כסף נטו, עדיף שהסטודנט יעשה כמה שיותר דברים לעצמו, במקום לשלם לאחרים שיעשו אותם, כי אם אין לו שום דרך להרוויח עוד כסף, הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה להתקמצן עם מה שכבר יש לו. עדיף שילך לקניות במקום הכי זול, שיכין לעצמו אוכל ולא יקנה אוכל בקפיטריה, כי זאת הדרך היחידה שלו לחסוך. 

למי אתם יותר דומים? לסטודנט או לאשת העסקים?
רובנו, העובדים בעבודה מסודרת בשעות קבועות, דומים הרבה יותר לסטודנט מאשר לאשת העסקים. בשעות העבודה עלינו להיות בעבודה ולעבוד. מחוץ לשעות העבודה, אין לנו דרך לנצל את הזמן כדי להרוויח עוד כסף. יש לכם עסק עצמאי שאתם יכולים לעבוד עליו בכל שעות היום? אתם עובדים כבייביסיטר בלילות? אם לא, אף אחד לא הולך לשלם לכם על השעות הללו, ומהבחינה הזאת הזמן שלכם מחוץ לשעות העבודה פשוט לא שווה כסף. 
אבל רגע, בתחילת הפוסט אמרתי שהזמן שלכם כן שווה כסף. אז מי בכל זאת מוכן לשלם כסף על השעות האלה שלכם מחוץ לעבודה?
התשובה היא, אתם בעצמכם.
בכל פעם שאתם קונים אוכל מוכן כי אין לכם זמן להכין ארוחת ערב, אתם קונים לכם זמן פנוי. כשאתם מחליטים להזמין פיצה במקום להכין חביתות וסלט, הפרש המחירים ביניהם הוא המחיר ששילמתם כדי לא לבלות 20 דקות במטבח. אם פיצה משפחתית עולה 50 ש"ח וחביתות וסלט לכל המשפחה עולות כ-15 ש"ח, אתם כרגע שילמתם 35 ש"ח כדי לקבל עוד 20 דקות פנויות הערב.

עכשיו אתם יכולים להגיד לי "ביזול, לא אכפת לי. אני עובד/ת קשה כל היום כדי להרוויח משכורת, בערב אני רוצה לחזור הביתה, לבלות זמן איכות עם המשפחה וחבל לי על כל שנייה שתתבזבז במטבח". 
אם כך אתם מחליטים, זה לגיטימי לגמרי. 
אני רוצה רק לוודא שכשאתם מזמינים אוכל מטייק אווט או קונים מוצר נוחות אתם עושים את זה מתוך החלטה מודעת. פשוט תעשו את החישוב: אני קונה עכשיו מוצרים מוכנים שעולים 35 שקל, במקום להכין ארוחה בבית שעולה 15 שקל ותיקח לי 25 דקות להכין, כלומר, אני משלם 20 שקל על 25 דקות פנויות. 
כשמנסחים את זה ככה אתם עשויים לחשוב מחדש על הרגלי הצריכה שלכם.

כשאני מדברת פה בבלוג על דברים שאתם יכולים לעשות כדי לחסוך בכסף, חלקם ידרשו מכם יותר זמן מאשר האלטרנטיבה היקרה יותר. אין להתכחש לכך. אבל אני מנסה לעשות לכם סוויץ' בראש. השאלה היא לא "כמה הזמן שלי שווה?" כי כאמור, אצל רובנו היחיד שישלם על הזמן הזה הוא אתם בעצמכם. לא משנה מה השכר השעתי שלכם בעבודה, אם אתם מורים, או עובדי היי טק, או לוליינים בקרקס. אם אין לכם דרך להרוויח כסף מחוץ לשעות העבודה, אתם יכולים רק לנצל את הזמן הזה כדי לשמור על מה שכבר הרווחתם.
לכן, השאלה האמיתית היא "האם אני מוכן לשלם כדי לא לעשות את הפעולה הזאת, שתחסוך לי כסף?"

התשובה לשאלה של כמה אתם מוכנים לשלם על זמן פנוי ונוחות היא לא שחור לבן, היא יכולה להשתנות עם הזמן, ובעיקר, היא אישית. כל אחד מחליט לעצמו על איזו נוחות הוא מוכן לשלם, ועל איזו נוחות הוא מעדיף לוותר כדי לחסוך כסף.
אצלנו, מכיוון שאנחנו זוג צעיר שעובד ולומד ואין בבעלותנו בית או אוטו, אנחנו מוכנים לוותר על די הרבה נוחות כדי לחסוך כסף לדברים שנצטרך בהמשך. אנחנו אופים חלות לשבת, עוגות ועוגיות במקום לקנות חלות ומאפים מוכנים. אנחנו קונים עופות שלמים ומפרקים אותם בעצמנו כי זה יותר זול. אנחנו מעדיפים מים מהברז על פני משקאות קנויים. אבל יש גם נוחות שאנחנו כן מוכנים לשלם בשבילה. לכל אחד יש. אנחנו מחזיקים צ'יפס ונקניקיות קפואות בפריזר לדוגמא, כי מדי פעם בא לנו ארוחה זריזה ולא בריאה במיוחד. ייתכן שבעתיד, נהיה מוכנים לשלם יותר תמורת זמן פנוי, כשמצבנו הכלכלי יהיה יותר מבוסס ו/או כשיהיה לנו פחות זמן לעצמנו. 

אז לסיכום, לפני שאתם פוסלים רעיון כלשהו שאתם קוראים פה על הסף כי אין לכם כוח לבזבז על זה זמן, שאלו את עצמכם 3 שאלות:
(1) - כמה זמן נוסף זה ייקח לי?
(2)- כמה כסף זה יחסוך לי?
(3)- האם אני מוכן לשלם את הכסף של (2) כדי להרוויח את הזמן הפנוי של (1)?

מבוא לבישול בזול #2 - מוצרים מעובדים

בפוסט הקודם ביססנו את הטענה שיותר זול לבשל אוכל בבית מאשר לקנות אותו בחוץ. 
דעו לכם שהעיקרון הזה נכון גם כשמשווים בין המחיר של מוצרים מוכנים ומעובדים בסופר, לבין מחיר הכנת המוצרים האלה לבד. 
בואו ניקח שניצל בתור דוגמא. אתם יכולים לקנות אריזה של 700 גרם שניצלים קפואים במחיר של 27 ש"ח בערך. לעומת זאת, אתם יכולים לקנות 700 גרם חזה עוף פרוס שנמכר ב-25 ש"ח לקילו, תמורת רק 17.5 ש"ח. תוסיפו לזה את העלות של 2 ביצים, פירורי לחם וקצת שמן, עדיין תקבלו מחיר של כ-22 ש"ח (וגם קיבלתם יותר שניצל, כי במקרה שלנו 700 גרם היה משקל העוף נטו. השד יודע כמה מהשניצל הקנוי זה עוף וכמה זה פירורי לחם ושומנים מן הצומח). 
הסיפור דומה עם עוגות ועוגיות מוכנות. קצת קשה להשוות ביחידות בודדות, כי אי אפשר לקנות ביצה אחת וכוס וחצי קמח. אז בואו נסתכל על כמויות גדולות יותר. אם תקנו תבנית ביצים (13 ש"ח) +1 קילו קמח (4 ש"ח) + 1 קילו סוכר (4 ש"ח) + 1 בקבוק שמן (9 ש"ח) +חבילת אבקת אפייה (2 ש"ח) +1 ליטר חלב (5 ש"ח), תוציאו 37 ש"ח. עם המרכיבים הללו אתם יכולים להכין לפחות שמונה עוגות בתבנית אינגליש קייק, בעלות של 4.63 ש"ח לעוגה. 
אם תרצו לקנות עוגת הבית לעומת זאת, תצטרכו לשלם כ-9 ש"ח לעוגה בגודל זהה. כלומר, המחיר כמעט כפול. ובינינו, מה הייתם מעדיפים, עוגת הבית, או עוגה ביתית טרייה מהתנור?


בשורה התחתונה, כמעט כל מוצר "מעובד" שאפשר לקנות בסופר, יצא לכם יותר זול אם תכינו אותו לבד בבית - עוגות ועוגיות, קציצות ושניצלים קפואים, תערובות למרק, רטבים לסלט ולבישול, לחם, סלטים מוכנים כמו חומוס ומטבוחה, והרשימה עוד ארוכה.
גם למוצרים מעובדים שאי אפשר באמת להכין בבית, כמו דגני בוקר, משקאות קלים, ביסלי, במבה ודומיהם, יש תחליפים מעשה בית. אולי כדאי להחליף את הדגנים היקרים שאתם אוכלים לארוחת הבוקר בטוסט או חביתה? אולי אפשר לתת לילד עוגיות שוות מעשה בית, במקום ביסלי, לטיול השנתי? אולי הגיע הזמן לשתות קצת פחות דיאט קולה וקצת יותר מים, שבריאים וזולים מכל משקה קנוי?
כשאני מנסה לקנות ולבשל בזול, אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה ממוצרים מעובדים, שפשוט יקרים יותר, ולקנות כמה שיותר מוצרים בסיסיים.
למה אני מתכוונת כשאני אומרת מוצרים בסיסיים? פירות וירקות, קטניות יבשות כמו עדשים וחומוס, דגנים כמו אורז וגריסים, ביצים, מוצרי חלב זולים כמו לבן, שמנת חמוצה וחלב בשקית, וחומרי גלם כמו קמח, סוכר, שמן וכדומה.  

אם רוב עגלת הסופר שלכם תהיה מורכבת ממוצרים בסיסיים יותר, אתם תוציאו משמעותית פחות כסף בסופר. אתם לא חייבים לקנות רק מוצרים בסיסיים. אבל כל פעם שאתם באים לשים מוצר מעובד יותר בעגלה שלכם, נסו לחשוב - אני באמת צריך את הרוטב הזה? אולי בעצם אכין רוטב לסלט ב-2 שניות עם קצת שמן זית ולימון. אני אני באמת צריכה את הפיצה מקפיצה הזה? אולי פשוט נכין פיצה-פיתה עם ירקות וגבינה במיקרו? פחות טעים מפיצה מקפיצה זה לא יכול להיות...

ברגע שתתחילו לחשוב במונחים של מוצרים בסיסיים (זולים) לעומת מוצרים מעובדים (יקרים), אתם תוכלו לסנן החוצה את המוצרים שעולים לכם ביוקר, ושאתם לא באמת חייבים בבית. 

יש לגישה הזאת גם יתרונות בריאותיים כמובן. כשאתם אוכלים יותר פירות וירקות, דגנים וקטניות, אתם אוכלים פחות שומן, פחות סוכר, יותר סיבים תזונתיים, ובכלל יש לכם הרבה יותר שליטה על מה שנכנס לכם לפה. אם אתם מהאנשים שמקבלים חררה כשאתם קוראים את רשימת המרכיבים על החטיפים של הילדים ("חומרי טעם וריח, צבע מאכל אדום אלורה E129, חומר מעכב חמצון בוטילטיד הידרוקסיאניזול E320..."), אתם בכלל חייבים לאמץ את הגישה הזאת.

הרעיון של צמצום השימוש במוצרים מעובדים עובר כחוט השני בבלוג: מתכוני המאפים מתבססים על בצק ביתי ולא על בצק קנוי. אין פה כמעט מתכונים עם ירקות קפואים, שהם אולי טעימים, אבל לרוב יקרים בהרבה מירקות טריים. הבשר והעוף שיופיעו פה יהיו מהסוגים הזולים יותר (אם אתם מחפשים מתכון לסטייק פילה הגעתם לבלוג הלא נכון), וכנ"ל הגבינות ומוצרי החלב.

נוסחה לסלט עגבניות

עכשיו העונה רבותי! העגבניות מבשילות והמשבר במחירן חלף עבר לו.
אין כמו סלט עגבניות קטן ומתובל בפשטות כדי לאפשר לעגבנייה להשוויץ בטעמי הקיץ המתוקים שלה.
אין לי מתכון אחד יחיד לסלט עגבניות, כי יש כל כך הרבה וורסיות אפשריות - עם עשבי תיבול שונים, עם בצל, עם חומץ או לימון... 
לכן היום, במקום מתכון, תקבלו נוסחה שאפשר לשחק איתה בהתאם למה שיש בבית.

נוסחה לסלט עגבניות
כמות: סלט קטן שיספיק ל-1-2 סועדים. אתם מוזמנים כמובן להכפיל כמויות. 
עלות: פחות מ-1 ש"ח, תוספות יקרות יותר כמו גבינה ואגוזים יעלו את המחיר קצת כמובן

הנוסחה:
על כל עגבנייה אחת גדולה, או 2 עגבניות קטנות-בינוניות הוסיפו לסלט:

• 1/2 כפית שמן זית
• 1/8 כפית מלח (או לפי הטעם)

אפשר להפסיק פה אם אתם מינימליסטים - רק חותכים את העגבניות לקוביות, ומוסיפים שמן זית ומלח. 
אם אתם רוצים טעמים קצת יותר מורכבים, בחרו לכם כמה תוספות. אפשר לבחור אחד, או שניים או את כולם:

• מעט עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום ו/או פטרוזיליה ו/או כוסברה ו/או בצל ירוק ו/או שמיר...
• משהו חרפרף: שן שום קצוצה ו/או רבע בצל קצוץ (לבן או סגול) ו/או גבעול בצל ירוק קצוץ ו/או מעט פלפל חריף קצוץ
• משהו חמצמץ: 1/2 כפית מיץ לימון סחוט או חומץ בלסמי או כל חומץ שאוהבים
• משהו עשיר: מעט גבינה מלוחה מפוררת ו/או אגוזי מלך קלויים ו/או קוביות אבוקדו טרי...

אוכלים את הסלט עם לחם, או טוסט, או כתוספת לפסטה, או... או...

הוורסיות האהובות עלי 
עגבניות עם פטרוזיליה ומיץ לימון (חמצמץ, מרענן ונקי)
עגבניות עם בזיליקום, בלסמי, ומעט גבינת פטה מפוררת (קלאסי)
עגבניות עם כוסברה, בצל סגול, שום ופלפל חריף (סלסה טרייה ופשוטה)
עגבניות עם לימון ואבוקדו (עם לחם מדובר בארוחה שלמה)

איך אתם אוהבים את סלט העגבניות שלכם?

מסתבר שז'ורז'ט היא לא רק עוגה, היא גם סטייליסטית אוכל מולדת. בשבוע שעברה היא ביקשה להצטרף אלי לראות איך עובד סשן צילומים, ואני הסכמתי בכיף. אחרי צילום אחד או שניים גיליתי שהיא פשוט רואה דברים שאני לא. היא בחרה מפות ומפיות, סידרה סכו"ם, עיצבה צלחות ואני פשוט מצאתי את עצמי עומדת שם וממלמלת "איך לא ראיתי את זה...?"
אז תודה לך ז'ורז'ט, כולי תקווה שתרשי לי להמשיך ולנצל את כישורייך.

נ.ב.- האיש התלונן שאם אני אומרת נוסחה, אז צריך שיהיה נוסחה אמיתית. לכן, קבלו (ברוב אדיבותו) נוסחה לסלט עגבניות בגרסת מדעי הטבע:

שימו לב לווקטור התיבול

מבוא לבישול בזול #1 - עדיף לבשל בבית

כל הבלוג הזה נשען על הנחת יסוד אחת, מאוד בסיסית:
כל אוכל יהיה יותר זול אם תכין אותו בעצמך
להכין ארוחת ערב בבית יהיה יותר זול מלצאת למסעדה, לאפות עוגה בבית יהיה יותר זול מלקנות אותה בקונדיטוריה. 
לא משוכנעים? בואו נסתכל על כמה דוגמאות:


על ארוחת בוקר ישראלית לזוג תשלמו כ-80 ש"ח בבית קפה. הבה נחשב את העלויות להכנת ארוחת בוקר מפנקת בבית: 13 ש"ח לתבנית ביצים, 4 ש"ח ל-2 לחמניות, כ-16 ש"ח לקופסת גבינה בולגרית, 6 ש"ח לזוג עגבניות ומלפפונים, 15 ש"ח לשקית של תערובת חסות ועלי בייבי, 10 ש"ח לבקבוק מיץ תפוזים סחוט, ובואו נגיד 4 ש"ח ל-2 כוסות קפה. הוצאנו בסך הכל 68 ש"ח, והשתמשנו בפחות מחצי ממה שקנינו. עלות ארוחת הבוקר עצמה הייתה פחות מ-30 ש"ח לזוג, ונשארו לנו ביצים, גבינה, ירקות ומיץ שיהפכו בקלות לעוד כמה ארוחות בוקר בימים למחרת.


בואו נסתכל על עוד דוגמא: 
פאי תפוחים בקונדיטוריה יעלה לכם כ-45 ש"ח, בקונדיטוריות המפונפנות אפשר גם לקנות ב-70 ש"ח ויותר. 
לעומת זאת, אם תכינו את הפאי בבית תשלמו כ-10 ש"ח לקילו תפוחים, 4 ש"ח לקילו קמח, 4 ש"ח לקילו סוכר ו-8 ש"ח לחבילת חמאה גדולה, כלומר 26 ש"ח לפאי ביתי, ויישאר לכם גם קמח וסוכר לפאי הבא.


אתם מוזמנים להתנסות בעצמכם בחישובים - אני מבטיחה לכם שכמעט כל ארוחה או דבר מאכל שאפשר לקנות בחוץ, יצא זול יותר להכין אותו בבית.


אבל בישול ביתי לא רק חוסך 12 ש"ח פה ו-19 ש"ח שם, הוא מוביל לחיסכון מאסיבי בתקציב האוכל.
למה? בואו נשאל שאלה אחרת: 
מה הארוחה הכי זולה שאפשר לקנות במסעדה, לעומת הארוחה הכי זולה שאפשר להכין בבית?


אם אתם קונים אוכל בחוץ, תתקשו למצוא ארוחה שעולה פחות מ-24 ש"ח לאדם. אולי אם תלכו לדוכני הפלאפל בשוק תוכלו לקנות מנה ב-15 ש"ח. 
בבית, לעומת זאת, אתם יכולים להכין מה שאתם רוצים ולקנות באיזה איכות שאתם רוצים. חייבים לחסוך בטירוף? קנו לעצמכם קילו אורז (8 ש"ח) , קילו עדשים (10 ש"ח), בקבוק שמן(9 ש"ח) וכמה  בצלים(5 ש"ח), ותכינו לעצמכם מג'דרה. מהכמות הזאת תוכלו להכין *המון* מג'דרה, לפחות איזה 15 מנות, ושילמתם בסך הכל 32 ש"ח. כלומר, כל ארוחה תעלה לכם קצת יותר מ-2 שקל. 2 שקל!!
רוצים להשקיע קצת יותר? אין בעיה. קנו לכם תבנית ביצים ב-13 ש"ח, כיכר לחם אחיד ב-5 ש"ח, ירקות לסלט ב-8 ש"ח ושש יחידות לבן ב-9 ש"ח. מהמצרכים הללו אתם יכולים להכין שש ארוחות עם חביתה גדולה, סלט ירקות, טוסט ולבן כשכל ארוחה עולה פחות מ-6 ש"ח.
רוצים עוף? ארבעה כרעי עוף יעלו לכם בסביבות ה-24 ש"ח. תוסיפו לתבנית תפוחי אדמה (3 ש"ח) וכמה ירקות חתוכים- קישוא, גמבה, בצל וכדומה (6 ש"ח), וקיבלתם 4 מנות של עוף בתנור עם תפוחי אדמה וירקות ב-8.25 ש"ח למנה. אתם מכירים מסעדה שמוכרת ארוחה שלמה עם עוף בתנור עם ירקות ב-8 ורבע ש"ח? 
כן, גם אני לא.


הבנתם את הקטע? כשמבשלים בבית יש לכם הרבה יותר שליטה. אתם יכולים ללכת לשוק ולסופרמרקטים הזולים כדי לקנות מוצרים שעולים פחות. אתם יכולים להחליט לצמצם את השימוש ברכיבים יקרים כמו בשרים וגבינות. אתם יכולים לקנות מוצרים שימושיים במבצע ולהשתמש בהם לאורך זמן. מי שרוצה לחסוך, יש לו איך. 
במסעדות זה פשוט לא ככה. יש לכם מחיר שמתחתיו פשוט אי אפשר לרדת. 
ולכן לבלוג שלי קוראים "בישול בזול" ולא "לאכול במסעדות זולות" (קליט אה?). 
כשאתם מבשלים בבית יש לכם שליטה ויש לכם בחירה. 


שליטה ובחירה הם עקרונות חשובים מאוד לחסכון ולהתנהלות כלכלית נבונה.
כשיש לכם שליטה אתם יכולים לקבוע איך יראו החיים שלכם. אתם מחליטים מה נכנס לעגלת הקניות שלכם ומה לא, על מה אתם מוכנים לשלם, ועל מה אתם מוותרים. אף אחד לא יגיד לכם כמה "צריכים" להוציא  על אוכל, מה "חייבים" לקנות ועל מה "אסור" לוותר.
כשיש לכם בחירה, אתם יכולים להסתכל על כל האופציות שעומדות בפניכם ולהחליט מה מתאים לכם. יש לכם מינוס בחשבון שאתם מנסים לכסות? אתם יכולים לבחור מוצרים זולים יותר השבוע כדי לצמצם הוצאות. בשנה שעברה הוצאתם הון תועפות על האוכל לפסח, ושילמתם עליו בתשלומים עד ראש השנה? השנה אתם יכולים לבחור להכין אוכל צנוע יותר, בכמויות קטנות יותר.
יש המוני מוצרים בסופר, המוני סופרים, מכולות, שווקים וחנויות ברחבי הארץ, וזה מעניק לכם מרחב תמרון ענקי  - מה אתם אוכלים? איפה אתם קונים? כמה? באיזה איכות? מתי? 
כל זה נתון לבחירתכם.


ושם אני נכנסת. 
הבלוג שלי מיועד לאנשים שיודעים שיש סקאלה של מחיר בבישול הביתי, ושרוצים למקם את הצריכה שלהם בצד החסכוני של הסקאלה.
אני מחפשת מתכונים, משווה מחירים, מחשבת עלויות, מבשלת, אופה, מתנסה... הכל כדי להביא לכם את המתכונים הזולים והמשתלמים ביותר, שהם גם טעימים כמובן. דפדפו לכם פה בבלוג ותגלו אוסף מתכונים מגוונים וחסכוניים שגדל מדי שבוע, ושלל טיפים לצמצום עלויות בקנייה ובבישול.


מוכנים לקחת את השליטה על האוכל לידים שלכם? 
מוכנים לבחור בדרך של חסכון, של רווחה ושל חוסן כלכלי?
הצטרפו אלי למסע!

עדכון בלוח השידורים

חשבתי לאחרונה שכשאני כותבת את בישול בזול, אני כותבת בעצם לאנשים שבאים כבר עם הבנה כלשהי בתחום. 

כשאני אומרת שמצאתי מתכון שווה לעוגת גבינה שמתבססת על מוצרים בפיקוח, יש באמירה שלי המון הנחות יסוד אודות הידע המוקדם שלכם. אני מניחה שאתם יודעים מה זה מוצרים בפיקוח, ולמה עוגת גבינה שמבוססת עליהם עשויה להיות זולה יותר. אני מניחה שאתם יודעים שאפשר להשוות את המחיר של מתכונים על פי סכום מחירי המרכיבים, ושהמחירים האלה ישפיעו על גובה החשבון בסופר. אני מניחה שאתם מקבלים בכלל את הטענה שיותר זול להכין עוגת גבינה בעצמך מאשר לקנות אותו מוכן בסופר או בקונדיטוריה.

המון הנחות, שכדאי לפרוס אותם בצורה יותר מסודרת, לטובת אלה שנכנסים רק עכשיו לעולם החסכון באוכל.

לכן בשבועות הקרובים אני אתחיל להעלות סדרת פוסטים שתשטח את העקרונות הבסיסיים שמנחים אותי בעולם הבישול בזול.

מבוא לבישול בזול, אם תרצו.

אני מתנצלת בפני מי שהדברים כבר ברורים לו. על אף שכיף לי מאוד לנהל שיח עם אנשים שחולקים איתי ערכים משותפים - צניעות, התנהלות כלכלית אחראית, חוסר נכונות לתת לצרכנות להשתלט על החיים וכולי - אני לא רוצה רק לשכנע את המשוכנעים. אני רוצה להשפיע על הצורה שבה המוני אנשים קונים ומבשלים ואוכלים. אני רוצה לתת כלים לאנשים שמרגישים את המצוקה בקופה של הסופר, אבל לא יודעים איך, או אם אפשר בכלל, לשפר את המצב.

כדי לעשות את זה, כדאי שאתחיל מההתחלה, בצורה מסודרת.

אם אי פעם תהיתם מה המחשבה שעומדת מאחורי בישול בזול, מה מנחה אותי כשאני כותבת, קונה ובוחרת מתכונים, אתם מוזמנים להצטרף.

בינות לפוסטים הקצת כבדים יותר, אנצל את הזמן להעלות כמה מתכונים פשוטים ובסיסיים. כאלה שאני רוצה שיהיו בבלוג, אבל שלא מצריכים המון מלל או הסברים, ושהייתי מרגישה קצת מצחיק להעלות בתור פוסט בלעדי.